
תוצאות החיפוש
נמצאו 396 תוצאות עבור "נזקי אימוץ"
- אונקלוס - ראש פרשני האמת (חלק ב)
אישות, הדבר מצביע על העובדה שגם אביהם של "בני האלהים" הוא ה' יתעלה ויתרומם שמו, אף הוא לפי פשט הפסוק נזקק
- "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" – ענווה והכנעה בהשגת ה' יתעלה
ועשה את כל הלשונות הללו שנאמרו בעניין זה מורים על השגות חושיים לאורות נבראים, מלאכים או זולתם, אין נזק ועשה את כל הלשונות הללו שנאמרו בעניין זה מורים על השגות חושיים לאורות נבראים, מלאכים או זולתם, אין נזק
- מהי קללת החכם שנזכרה באגדות חז"ל?
כלומר, מטרת האגדה היא ללמד שאסור באיסור חמור לצעֵר את החכם ואפילו כאשר לא נגרם שום נזק מן הצער הזה, כמו
- הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק יב)
כללו של דבר, כל מה שחשבו בו עובדי עבודה-זרה להשריש עבודתה בדַמּוֹתם לבני אדם סילוק נזקים מיוחדים, והבאת השדים מבקשים ל"לשלוט בעולם על העם הקדוש" ולהזיק להם בכל מיני נזקים דמיוניים פגאניים.
- האם פירוש רש"י-שר"י גרוע מספר האופל?
לפסוק הבא (בר' א, כו): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ – בדפוס העשוי לו [בדפוס, תבנית, אימום
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק מו)
שכלל איני חקלאי, מבין שפירושו של רש"י הוא סכלות חמורה רק מתוך פסוקי התורה ולימוד מועט מאד על החיטה ונזקי
- נביא שהבטחותיו התקיימו – האם להאמין לו?
זאת ועוד, אותו רב מפורסם אימץ לעצמו את הכינוי "נאמן" ונוהג להתנבא לפני הבחירות כמה מנדטים תקבל מפלגתו
- הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק ט)
בדרך זו מוחדרות למחשבה בקטע הנדון שלל נזקים והשקפות רעות, כגון: 1) האמונה בקיומו של גיהינום מוחשי; 2)
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק יח)
כלומר, לפי שר"י, אברהם אבינו פקפק באמיתת ההבטחה, ולכן נזקק לאותה השריטה!
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק ס)
מכל מקום, רש"י הטמבל לא הבין שיש בתלמוד גם שיבושים, והוא אימץ את ההזיה הזו ככתבה וכלשונה, וזה לשונו: אורתודוקסים חכמים בעיניהם אשר הביאו ראיה ממילת "כביכול" אחת בתוך בליל של הגשמה ומינות, לכך שרש"י היה נקי
- השדים – נחלת השוטים והחטָּאים (חלק ג)
השלישית, שכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשכל מרחיקו, תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ
- 'ולמלשינים אל תהי תקוה' - האמנם?
ברם, לא מובן מדוע חז"ל יתקינו ברכה בלשון שעלול להתפרש כאיסור להפליל את המושחתים שגורמים נזק לחברה?
- מפעלו הכלכלי של מקבילי
מקבילי מסיים את דבריו: "ולכן אומר הרב קאפח, אפשר למצוא איזושהי דרך, נקודת מבט; סיטואציה של אילוץ במציאות
- מטרתו הראשונה של "מורה הנבוכים"
זו חשובה ביותר בעולם הדתי המוכר בימינו, אשר מטיף ומחנך לאי-חשיבה, להליכה עיוורת אחר אלילים בשר ודם, לאימוץ
- אַיֵּה מקום כבודו?
בנוסף לכך, אנו שוגים באימוץ השקפות שגויות ביחס לה' יתעלה, כאילו ניתן להבין ולתפוש משהו מגדולתו ורוממות
- הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק כב)
מכשפי האופל החליטו שהשבת נקראת 'דיבור'], דיבור של חול אסור בשבת, וכך היה עושה רבי שמעון, כשהיה רואה את אימו
- ערוסי מנשק את רגלי שיקוץ קנייבסקי
לשיקוץ ערוסי, ערוסי הבין היטב בעבר, שאם הוא לא ילך בדרכי המינים וירומם ויעריץ את השיקוצים, עלול להיגרם נזק
- מבט אל העבר: עירי ובית אבי
השם מיוסד על תכונתו של ראש המשפחה, מלבד שהיה עשיר, היה גם איש נדיב לב שתרם לכל נזקק ביד רחבה, התכונה
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק כז)
ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה [דהיינו שאין לו סיבה ותכלית ומטרה] ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע
- מצוַת שילוח הקן לפי הרמב"ם
כי אם נשלח את האם היא תבנה קן חדש ותגדל אפרוחים חדשים, כך שלא גרמנו לטבע נזק משמעותי.
- דפוסי המינות של משנה תורה
נגועים פה ושם בהשקפות רעות שמוצאן בקרב המינים וצאצאיהם, ועדיין הם מטשטשים את האמת או מכסים עליה, אך כמה נזק
- 'רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ' – וכי השמים רכובו?
ממין הרכוב, ועוד, שהרוכב הוא המניע את הבהמה ומוליכהּ כפי שירצה, והיא כלי בידו להטותהּ כחפצו, והוא נקי
- אונקלוס - ראש פרשני האמת (חלק ו)
וצאצאיהם וטרם בוטלה קריאת התרגום ולימודו] מצאתי, כי כאשר הוא [=אונקלוס] מוצא את הראייה קשורה בעוול, או נזק
- על סכין של מילה ומגמת ההחמרה
שהם מייגעים [=בשיטותיהם בהזיותיהם ובחומרותיהם] את הנוהים אחריהם ומענים אותם בלי תועלת ואף גורמים בכך נזק
- ה' אחד ושמו אחד (חלק ג)
העזה של דוד המלך לבנו אבשלום הוכיחה אפוא לעם-ישראל כי אבשלום מת בתשובה שלמה וזכה לחיי העולם-הבא, ודוד נזקק
- מטרת התורה: הנחלת השקפות נכונות
במשמעויות הבסיסיות ועובר למשמעויות הנוספות אשר נגזרות מהמשמעויות הבסיסיות, ואשר נוגעות לרכישת החכמה, לאימוץ
- שבעת השמות שאסור למחקם – חלק א
ובזכותו למדנו עד כמה אנו צריכים להודות ולהלל לבורא-עולם על שזיכה אותנו בדורנו ללמוד רמב"ם צח וברור, נקי
- אב בית דין שסרח
לחילול-שם-שמים – במקרה כזה כבר אין חשש לחילול-שם-שמים, שהרי אותו אב-בית-דין כבר עתה מחלל-שם-שמים וגורם נזק
- הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק כו)
הייתכן שבאמצעות סגולות ותרופות אנו נושעים מנזקי ישויות פגאניות מרושעות?
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק לז)
ולהבדיל, רס"ג פירש שם פירוש נקי נאה ובהיר: "מִי אֵלֶּה לָּךְ – מי אלה שֶׁעִמָּךְ".






























