מחוסר יכולתו המחשבתית להבין את דקות העניינים, או בשל דעות קדומות שהולעט בהן עוד בהיותו ילד קטן בחיק אימו , וכך נעתק מחיק אימו לחיק אשתו.

יעקב אבינו מסביר לעשו שהוא אינו יכול ללכת עמו, מכיוון שייגרם נזק לילדים הרכים, וכן אם ידחקו את הצאן והבקר

גריעת דיין כזה מבית הדין האזורי [כדי להעבירו לבית-הדין-הגדול לערעורים] גורמת בדרך כלל נזק כבד לבית הדין

וכי יש אילוץ לפניו יתעלה? וכי אין באפשרותו של הקב"ה לעצב את המקראות ככל שיחפוץ?

לשיקוץ ערוסי, ערוסי הבין היטב בעבר, שאם הוא לא ילך בדרכי המינים וירומם ויעריץ את השיקוצים, עלול להיגרם נזק

כלומר, גדעון מבקש מעם-ישראל את שלל המלחמה עם מדין, ומדברי גדעון עולה כי בתוך השלל היו נזמי זהב, מפני

למדנו לעיל, שמי שעובד עבודה-זרה כדי שלא יגיע לו נזק הוא בגדר עובד עבודה-זרה, וכך היה דרך העבודה-הזרה הקדומה: לעבדה כדי שלא יגיע נזק דמיוני לעובדיה התועים.

וכאמור, הוכחנו את שגיאתו וסכלותו של המקלל אשר ניזון מדברי אלילו נחמן הכלבי, וראינו שמי שמתבונן בתורה בלב נקי ב חלק השישי הוספנו לדון בעניין נזקיה המאגיים הדמיוניים של עין הרע, וכן בהזיות המאגיה הכישופים והלהטים

הנזק שעלול להיגרם לאותו אדם ששולח את מחשבתו לדברים שהוא אינו מסוגל להשיגם, הוא נזק לא פשוט כלל, ולא רק

ואת שיטות המחשבה והלוגיקה של הפילוסופיה אימץ רבנו כאמור כדי לבסס את יסודות תורתנו.

כלומר, למרות שהוא היה יכול לתרגם מילה במילה בכל מקום ועם זאת להיות נקי מן ההגשמה, אונקלוס בוחר בכל המקומות , ברגע שרש"י אומר שהקב"ה "אינו צריך" להשתמש בכף ממש, משמע שיש לו כף ממש, רק שבנסיבות האמורות הוא לא נזקק

יתעלה בבריאה, ולכן עלינו להשתדל ולהתאמץ שרחובותינו יהיו נקיים ומטופחים, ועולמינו יהיה עולם אקולוגי נקי שמצוה רבה למחזר עלונים עיתונים וספרים, כדי לשמור על המשאבים היקרים שה' העניק לנו, וכדי לשמור על עולמינו נקי

– תלמיד שהיה עשוי להצטיין בכיתה מעורבת, הופך כאן לתלמיד בינוני, ותחת שיעריכוהו כאן על כשרונותיו הוא נזקק

לפסוק הבא (בר' א, כו): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ – בדפוס העשוי לו [בדפוס, תבנית, אימום

וברור כשמש לנבונים שרבנו קובע בהלכה זו את האידיאל שאליו יש לשאוף, אך אם אדם נזקק לעבוד יותר משלוש שעות

לפי שדרכו של אדם לא יעשה מעשה אלא להשיג בו תועלת [לעצמו] או למנוע נזק [מעצמו], ואם לאו, הרי יהיו מעשיו לפי שדרכו של אדם לא יעשה מעשה אלא להשיג בו תועלת [לעצמו] או למנוע נזק [מעצמו], ואם לאו, הרי יהיו מעשיו

כל מה שמעניין את רונן זה שלא יגיע אליו נזק פוליטי וציבורי מאחיו הרב חן!

, עד שהוא פוקד על משה רבנו ע"ה שלא יספור את עם-ישראל, כדי שאותו כוח פגאני על-טבעי לא יזיק לעם-ישראל נזקים זאת ועוד, מפירוש רש"י עולה שהקב"ה נזקק ליום מנוחה לאחר מלאכת בריאת העולם, ומי שזקוק למנוחה הוא בהכרח זאת ועוד, לא יעלה על הדעת שמשה רבנו נזקק שהקב"ה ישנן עמו את ההלכה, כאילו הוא עוד איזה תלמיד בבית-המדרש

אימוץ שיטוֹת הנצרוּת והצדקת לקיחת כסף וטובות הנאה מן התורה, באמצעות פסקים הלכתיים לולייניים מפותלים דחוקים

ומה שאמרנו אודות פרידמן אנחנו יכולים לומר במצפון נקי על כל גילוי של שחיתות בחלונות הגבוהים.

"האם יביא זה תועלת או נזק בבחירות" – מהיבט זה נבחנות כל הבעיות העומדות להכרעה.

זו נקראת "התכחשות", וכפי שהוגדר על-ידי מכון תמיר לפסיכותרפיה: "ההכחשה היא מנגנון הגנה שמטרתו למנוע נזק

השלישית, שכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשכל מרחיקו, תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ

כלומר, מטרת האגדה היא ללמד שאסור באיסור חמור לצעֵר את החכם ואפילו כאשר לא נגרם שום נזק מן הצער הזה, כמו

שכלל איני חקלאי, מבין שפירושו של רש"י הוא סכלות חמורה רק מתוך פסוקי התורה ולימוד מועט מאד על החיטה ונזקי

מכשפי האופל החליטו שהשבת נקראת 'דיבור'], דיבור של חול אסור בשבת, וכך היה עושה רבי שמעון, כשהיה רואה את אימו

כללו של דבר, כל מה שחשבו בו עובדי עבודה-זרה להשריש עבודתה בדַמּוֹתם לבני אדם סילוק נזקים מיוחדים, והבאת השדים מבקשים ל"לשלוט בעולם על העם הקדוש" ולהזיק להם בכל מיני נזקים דמיוניים פגאניים.

אישות, הדבר מצביע על העובדה שגם אביהם של "בני האלהים" הוא ה' יתעלה ויתרומם שמו, אף הוא לפי פשט הפסוק נזקק

מקבילי מסיים את דבריו: "ולכן אומר הרב קאפח, אפשר למצוא איזושהי דרך, נקודת מבט; סיטואציה של אילוץ במציאות

זאת ועוד, אותו רב מפורסם אימץ לעצמו את הכינוי "נאמן" ונוהג להתנבא לפני הבחירות כמה מנדטים תקבל מפלגתו