זכורני שהייתי מקבל הודעות משני סוגים מייצגים של דרדעים: הסוג האחד הם בגדר בהמות הולכות על שתיים אשר חורצות לשונם, מאיימות באופן ישיר ומשתמשות בשיטות הפחדה שונות ובביטויים כגון: "היזהר בלשונך", "כופר", "רשע", "אפיקורוס" וכו'. הדרדעים מן הסוג הזה הם הוזי הזיות אומללים, מפני שאין להם קנה-מידה להבחין בין אמת לשקר. הם תועים בעיוורון מוחלט אחרי קאפח ותלמידיו ובראשם העסקן המתעסק החלקלק הידוע בציבור.
קאפח ותלמידיו הפכו את משנת הרמב"ם לתורה פרו-נוצרית, מכיוון שגם הם הפכו את תורת-האלהים לקורדום-חוצבים, וגם הם, בדיוק כמו יושבי הישיבות צאצאי המינים, מתמקדים בלימוד הגמרא או בלימוד הלכות פלפולי, תוך שהם מייגעים את עצמם ותלמידיהם בפרשני הרמב"ם הוזי ההזיות, כגון הכסף משנה, הלחם משנה, ועוד מתעתעים. אם תשבו בשיעוריהם לא תשמעו כמעט מאומה בענייני ידיעת ה' וייחודו, רק עוד ועוד מאותם "נושאי הכלים" של הרמב"ם. הם מעיינים בפרשנויות הללו ושומעי לקחם המיוגעים עושים עצמם כמבינים...
ובעבר ראיתי דרדעי אורתודוקסי ידוע בציבור שמסר שיעור שלם על ברכת הלחוח! ולמסור שיעור שלם בן שעתיים על ברכת הלחוח זה בזבוז זמן מוחלט והתעייה מדרך האמת – כאילו תכלית האדם היא להתעמק בשאלות כמו: מהי ברכת הלחוח? ותמצאו אותם מאריכים הרבה בזוטות, כמו דרדעי אחר ידוע בציבור שכתב שני מאמרים הקרובים יחדיו למאה עמודים, רק על מנהג תימן שאחד מברך לכולם, ולא כל שולחן מברך לעצמו... ומהי הַשּׁוֹטוּת הזו?!
הסוג השני של הדרדעים האורתודוקסים שנהגו לתקוף אותי הינו מתוחכם ומרושע, ואם הסוג הראשון הם בהמות הולכי על שתיים, הרי שהסוג השני הם שועלים חבלנים ומתעתעים הולכי על שתיים. ואתן לכם דוגמה מדרדעי נבל ומתוחכם במיוחד שהציק לי בעבר בהודעות SMS. הדרדעי הלז פתח את דבריו במתק לשון, אך חתם את דבריו בהשוואתי לאמנון יצחק וליגאל עמיר. ברור אפוא שמדובר בנוכל שמחליק בלשונו, ועליו אומר שלמה המלך במשלי (כו, יח–יט): "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת, כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי".
ובכן, הדרדעי הלז חיפש תואנה לריב עמי והחל לריב עמי בשל המאמר בעניין הלהט"ב. לא מצא חן בעיניו שהנני טוען שלא מדובר בגזרת שמים, אלא על-פי-רוב בבחירה של האדם לנהות ולהתפתות אחרי יצרו הרע, ולא הועילו לו כל הראיות שהצגתי לפניו. הוא עמד במרדו והחליט שהקב"ה הוא האחראי לכל הסוטים למיניהם אשר פורצים ומתפרצים ברחובות קריה, ולא רק להם, גם לכל אותם הסוטים והרשעים שהיו בסדום, ובפילגש בגבעה, ובתלמודי התורה של צאצאי המינים, ובהיכלי המינות של האדמו"רים, ובכל אתר ואתר די בכל דור ודור.
טרם שאמשיך בתיאור ובניתוח דברי הדרדעי הלהט"ב, חשוב לעיין בפירוש רס"ג לתהלים (י, י) כדי להבין היטב את תכסיסו ורשעותו של הדרדעי הלז, וכדי שחלקת לשונו לא תסתיר את מטרתו, וכֹה דברי דוד המלך: "יִדְכֶּה יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵיל-כָּאִים", ושם פירש רס"ג:
"ואמרוֹ: 'יִדְכֶּה יָשֹׁחַ' הוא תיאור פעולת האריה [וכך פעל גם הדרדעי הלז א' מצרפי], כי כאשר הוא רוצה לזנק [לפני שהוא מסתער על טרפו] תראהו מנמיך את עצמו תחילה כדי לאמץ את עצמו, כמו שאמר: 'יִדְכֶּה יָשֹׁחַ', ואחר-כך מתרומם ומתחזק, והוא אמרוֹ: 'וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו' עד שיטרוף, ולכן היזהר ממנו כי תכלית הדבר הוא הזינוק [ותפיסת הטרף]. כך הרשע, אם ראית אותו מתדכא לפניך ומדבר עמך בעדינות, היזהר ממנו כי הוא אורב לרע, כאמרוֹ: 'וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶה' [מש' כו, כח], ואמר עוד: 'חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקֲרָב לִבּוֹ' [תה' נה, כב]".
ועתה אביא את דבריו הנכלוליים, שימו לב שהוא פותח בדברי אהבה כדרכם של נוכלים מתוחכמים, אך אל תשכחו שבסוף הוא משווה אותי ללא פחות מיגאל עמיר! וזה לשונו:
"שבוע טוב אדיר. למרות שיצאתי מהאתר שלך רציתי להגיד לך שאני מאוד אוהב אותך ומעריך אותך וחושב שיש לך מחשבה חריפה וידע אדיר [פשש... כל-כך אוהב אותי ואפילו לא מסוגל לקבל ממני מייל פעם בשלושה שבועות? עד-כדי-כך?]. אני כותב לך כי חבל לי שכל הידע והחכמה 'יהיו לך לבדך ולא לזרים אתך', אין שום טעם בלומר דברי טעם שאף אחד לא מקשיב [האמנם אין אנשי אמת?]. אנא ממך עצור וחשב מסלול מחדש [ומי-הוא-זה אשר שלחוֹ לומר לי ש'אחשב מסלול מחדש'?]. בעיני אלהים מצאת שכל עכשיו קיים את החצי השני [בעיני אדם? מי? צאצאי המינים? או בעיני הדרדעים הצבועים והתועים המשתוקקים לכלותני?].
תרכז את כל הידע שלך בלהבין שאולי אתה תועה בדרך האבסולוטית שלך. אני מסכים עם 99% מדבריך אבל 1% אחד יכול להרוס הכל [ואם אני טועה רק באחוז אחד מתוך מאה אחוז, מדוע הוא פרש מאור הרמב"ם? רק בגלל אחוז אחד? מי הוא זה אפוא אשר הולך בדרך אבסולוטית? אשר בגלל אחוז אחד כביכול מתייאש ופורש ועוזב את דרך האמת?].
כשדיברנו חשבתי שאתה מאבד את הציבור הרחב [=וכי איבוד הציבור הרחב הוא סיבה לפרוש מאור הרמב"ם? והלא מי שפורש מדרך האמת כי היא חלושה ומדוכאת הוא בגדר משומד, ואין לו חלק לעולם-הבא, ראו פסק רבנו בהלכות תשובה ג, יח], עכשיו גם הציבור הדרדעי מגעיל אותך. אתה דורש מהם יותר ממה שהרמב"ם דורש [האמנם? וכי לדרוש מהם שיחדלו להפוך את תורת-האלהים לקורדום-חוצבים זה מוגזם?]. כותב לך מאהבה נקייה [אכן אהבה נקייה, כל-כך נקייה שהביאה אותו להאשימני ולהשוותני ללא פחות מלרוצח השפל יגאל עמיר].
אני לא שייך לשום זרם [שקר וכזב, הוא שייך לזרם הדרדעים האורתודוקסים מעריצי קאפח השכיר]. אני יהודי תימני ישראלי שהיה שמח לראות משהוא חדש ביהדות [האמנם? והלא הוא נלחם בי כדי להנציח את השקר והסילוף], אך לשיטתך רק אתה צודק וכל הדרדעים רשעים [האם אמרתי שכולם רשעים? והלוואי והיו מודים על האמת או מוכיחים לי בראיות מושכלות שהנני טועה]. אתה לא שופט הארץ. השאר משהוא לאלהים. מוקירך, א"מ".
ובכן, הסברתי לו שהנני תוקף את הדרדעים כי הם הפכו את תורת-האלהים לקורדום-חוצבים, וכן הפכו את הרמב"ם לעוד פוסק פרו-נוצרי אשר מצדיק הנאה מדברי תורה בתירוץ של עת לעשות לה'. כמו כן, בשל שעבודם למינים ולצאצאיהם הם המתנגדים הגדולים ביותר לאור הרמב"ם מאז שהחילותי לחשוף את מינותו וסכלותו של רש"י-שר"י. עוד הסברתי לו, שלא אמרתי שכולם רשעים ואין צורך להכניס מלים לפי. וחתמתי את דבריי במלים הבאות:
"כל עוד לא תביא לי ראיה אמיתית על משהו מהאחוז הדמיוני הזה שאני טועה בו, אין לי מה לדבר איתך, כי אוהב אני את היושר", וברור שהוא נוהג שלא ביושר, שהרי הוא לא הביא שום ראיה לאיזו טעות שטעיתי או לאיזו שגיאה שעשיתי, וכל דבריו נועדו לשמש כיסוי ותכסית להאשמה הקשה: "אתה לא שופט הארץ" המלובשת בתוך דברי נועם וחנופה ריקים צבועים ושקריים. ואגב, בהאשמתו האחרונה הוא ממשיך את דרכם של אנשי הלהט"ב בסדום, אשר אמרו לקרובו של אברהם אבינו: "וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט" (בר' יט, ט).
כמו כן, על שאלתי מדוע הוא עזב את האתר לפני כשנה וחודשיים מעת שיחתנו זו, הוא השיב: "לשאלתך, עזבתי הרבה לפני שאמרת שמרדעת חמור טובה ממארי [=כוונתו לקאפח]. ראיתי את הנולד. תמשיך להיות צדיק הרבה. מאחל לך בהצלחה בכל זאת כי כוונותיך טובות".
וכך השבתי לו בשתי הפְּסקות הבאות:
"לא אני אמרתי שקאפח חמור בעל מרדעת, אלא התורה חז"ל ורבנו. ואני רואה שאתה הולך בדרכי הדרדעים הכסילים, אשר מעדיפים כבוד בשר ודם על-פני כבוד שמים, והנה לך עוד סיבה מדוע אני תוקף אותם כי דרך זו היא עבודת-אלילים, ועוד בשם רבנו ודרך-האמת...
ואל תברכֵני אם גם אתה הולך בדרכי חושך (שהרי ברכת הרשעים מאֵרה היא), למרות שבעיני עצמך אתה חכם גדול ש'רואה את הנולד'. כמו כן, דינו של קאפח השכיר חמור בהרבה מדין בעלי המרדעות, כי הוא בגדר 'ארור לוקח שוחד' ומחלל-שם-שמים ומחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא שהרי הוא הודה ב'קדושתו' של ספר האופל, ו'כל המודה בעבודה-זרה שהיא אמת, אף-על-פי שלא עבדהּ – הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא' (ע"ז ב, י) [וראו: 'ראש הדרדעים מודה בעבודה-זרה', 'האם מותר לקרוא ליוסף קאפח בשם מארי?']".
בתגובתו, הדרדעי תחילה ציטט את דבריי: "לא אני אמרתי זו ההלכה", ולאחר-מכן הוא הוסיף: "גם הרמאי אמנון יצחק והרוצח יגאל עמיר אומרים כמוך. זו הבעיה של הצדיקים הרבה".
לדבריו האחרונים השבתי לו כך:
"תודה על ההשוואה לאמנון המצחקק ולרוצח עמיר, עתה חשפת לעין-כל את צביעותך ואת מטרתך. ורק בבחינת דע מה שתשיב לדרדעים האורתודוקסים, אשיבך: שההבדל ביני לבין הרשעים שהזכרת הוא שכנגדם יש תשובות הרבה. וכנגדי אין לך ראיה אמיתית אחת! וכבר השבתי לדרדעים רבים כולל לערוסי תשובות מפורטות, ופירקתי אחת לאחת את כל השגותיהם. עד שנשארה להם טענה אחת ויחידה: אדיר משוגע או סכל או טיפש וכיו"ב.
קצרו של דבר, הדרדעי האורתודוקסי הלז פתח את דבריו במתק שפתיים ובדברי נועם, וסיים את דבריו בהשוואה לאמנון המצחקק ולרוצח יגאל עמיר, ועל זה נאמר: אין אמונה בדרדעים.
"פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל [דרדעי] בְּאִוַּלְתּוֹ" (מש' יז, יב).