האם סטיות הלהט"ב הינן גזירת שמים?

עודכן: 28 בינו׳ 2021

הטענה המרכזית של ארגוני הלהט"ב היא שהם נולדו עם הסטייה המינית, כלומר הסטייה היא חלק ממאפייניהם הביולוגים המוּלדים ולכן מבחינתם, לא מדובר בחולי נפשי כלומר בסטייה של תכונת הנפש לכיוון מידת התאוותנות והבהמיות, אלא בקבוצה ביולוגית מובהקת של אנשים מאוזנים שאינם תאוותנים ובהמיים מטבעם. כלומר, כמו שנולדים במסגרת הסדר הביולוגי הטבעי, אנשים שנמשכים לנשים ונשים שנמשכות לאנשים, באותה מידה הסדר הביולוגי יוצר גברים שנמשכים לגברים ונשים שנמשכות לנשים.


כאמור, הלהט"ב תופשים את סטיותיהם כנטיות ביולוגיות-טבעיות שאין להם שום שליטה עליהן ולכן הן גם לגיטימית לחלוטין לשיטתם, הם כופרים בטענה שסטיותיהם נובעות מחריגה חריפה לכיוון הצד הבהמי של האדם, ולכן הם מתנגדים נחרצות לקבל סיוע נפשי שעשוי לרפא את נפשם מחיי חרפה ובהמיות – שהרי אם הם יודו שניתן לרפא את הנפש מסטיותיה ותחלואיה, עליהם למעשה להודות שהם סטו סטייה חריפה אחר בהמיותם! ובמלים אחרות עליהם להודות שהם חולים בנפשם! גאוותם העצומה נוגעת בשחקים כי לא רק שהם רואים את עצמם כאנשים נורמטיביים אלא הם רואים את עצמם כאנשים "הנאורים" ביותר, פסגת הפסגות של האנושות – ואיך יודו אפוא על האמת?


כדי לטשטש את בהמיותם וכדי להנציח את שקר "נאורותם" הם מרשים לעצמם, בעידוד בוטה אקטיבי ודורסני של התקשורת "הליברלית" (שאינה אלא מאפיה הנשלטת על-ידי בעלי הון ואנשי שלטון), לצעוק להשפיל ולהתנפל על כל מי שמעז להזכיר את האפשרות לטפל בהם ולסייע להם לשוב לדרך הישר. וכדרכם של כזבנים, כדי לשתק את יריביהם הם נוקטים בשיטות הפחדה ואלימות מילולית וכן דה-לגיטימציה ואף דמוניזציה תקשורתית, אשר באה לידי ביטוי בהשחרה מוחלטת של בני האדם אשר מעזים לומר את האמת, ובהצגתם כתת-אדם וכאויבי העם והאנושות – מעין אנטישמיות מודרנית כנגד שוחרי המוסר.


אמונת הלהט"ב שסטייתם הינה נטייה ביולוגית טבעית, מובילה באופן ישיר להנחה שעולם בעלי-החיים ככלל בנוי באופן כזה שישנה קבוצה של זכרים שנמשכים לזכרים וקבוצה של נקבות שנמשכות לנקבות, וגודלה של הקבוצה הזו הוא כ-10–15 אחוז מן האוכלוסייה לפי שיטתם. ובמלים אחרות, כל בעלי-החיים הסובבים אותנו, מתוכננים מבחינה טבעית וביולוגית ש-10 עד 15 אחוזים מהם יהיו בעלי נטייה מינית כלפי המגדר המיני שלהם.


במאמר זה נביא ראיות לכך שסטיות הלהט"ב אינן סטיות ביולוגיות מולדות, אלא נובעות מסטייה נפשית חריפה של אחת מתכונות הנפש לכיוון מידת התאוותנות. וככזאת, היא בהחלט ניתנת לטיפול ככל טיפול מידותי שמטרתו לאזן ולרפא את מידות הנפש. בסדרת המאמרים "מצוות משנה תורה", למדנו על איזון וריפוי תכונות הנפש, כלומר אדם אשר נפשו חלתה מפני שתכונת נפש מסוימת חרגה מאיזונה לכיוון אחד משני הקצוות הרעים, חובה עליו לאזן ולרפא את נפשו בהליכה לכיוון הנגדי באופן קיצוני עד שנפשו תשוב לאיזונה (לעיון נרחב בנושא ריפוי הנפש ראו: "שביל הזהב של הרמב"ם"; "תחלואי הנפש וריפוים").


לדוגמה, אדם אשר חלה בנפשו ונטה אחר מידת הקמצנות, חובה עליו לאזן את תכונת נפשו הזו, וזאת באמצעות הליכה לקצה השני של תכונת נפשו שבו נמצאת מידת הפזרנות. לאחר זמן מה שהוא הולך במידת הפזרנות, תכונת נפשו חוזרת לאט-לאט ל"שביל הזהב" דהיינו למיצוע ולאיזון המידותי שבו נמצאת מעלת הנדיבות. והוא הדין לאותם אשר נטו אחר מידת התאוותנות ונכנעו ליצרם הרע – כדי לשכך ולהשקיט את יצרם, עליהם להנהיג את עצמם בפרישה מוחלטת מחושניות למשך תקופה מסוימת עד שנפשם תתאזן ותבריא. ונראה לי שלא ניתן לעשות זאת ללא עיסוק מקביל בחכמות ובמדעים (ולפי דעתי גם פעילות גופנית עשויה לסייע מאד), וכמו שרבנו פוסק בסוף הלכות איסורי ביאה:


"יתרה מכל זאת אמרו: יַפְנֶה עצמו ומחשבתו לדברי תורה, וירחיב דעתו בחכמה, שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר: 'אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד' [מש' ה, יט]".


במאמר זה ננסה להוכיח, כ