בתאריך כד באב (11.8.23) פורסמה כתבה באתר "חדרי חרדים" וזו כותרתה (קישור מצורף):
"גלגול נשמות? סיפורו של הכלב מעפולה שמתעקש לשמוע קידוש והבדלה".
ובכותרת המשנה נאמר כך:
"כלב מ'עפולה עילית' המגיע לכל התפילות בשבת ומתעקש לשמוע קידוש והבדלה, וגם אינו אוכל בשר ודגים יחדיו, עורר חשש שמא מדובר בכלב אשר מגולגלת בו נשמה הממתינה לתיקונה, השכנים הפנו את הסיפור לעמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין אשר התרגש מהסיפור וכך הורה לעשות".
אין גבול לטמטומם של החרדים, פשוט בהמות מהלכות על שתיים.
ומה הראיה שלהם לכך שהכלב הוא "גלגול"? ובכן, מספרת איזו שכנה אחת שהכלב שלה הולך כל ערב שבת עם אחד השכנים הדתיים לבית-הכנסת, מחכה לו מחוץ לבית-הכנסת, ואף נכנס עמו לבית לאחר שהוא חוזר כדי "לשמוע קידוש". וכך גם בתפילת ערבית של מוצאי שבת, ובסוף התפילה הוא אף נכנס עמו לביתו "לשמוע הבדלה".
ומהי הַשּׁוֹטוּת הזאת?! וכי לא ניתן להרגיל כלב ללכת עמך מדי שבת, ולהמתין לך, ולהיכנס עמך הביתה? והלא כלב הוא יצור חברותי מאד, וניתן בקלות לאלפו לעשות כדברים האלה. ויתרה מזאת, אותו אדם שהכלב הולך עמו לבית-הכנסת היה הבעלים של הכלב במשך שנים ארוכות! רק לפני שנים בודדות הוא מסר את הכלב לשכנה, כך שברור שהכלב קשור לבעליו. עוד נאמר במפורש, שאחרי הקידוש וההבדלה נותנים לו מעט אוכל מן האוכל שהכינו לשבת, כך שברור מה הוא האינטרס של הכלב, וכך מספר אותו שכן-כסיל שהכלב הזה היה שלו:
"הכלב היה בתחילה שלי, קיבלתי אותו לפני תשע שנים [...] וכבר כשקיבלתי אותו מהקיבוץ הוא היה כך [אם כך היה מאז ומתמיד מדוע עניין זה עלה רק עתה?], שכל שבת הוא הלך איתי מעצמו לבית הכנסת לכל התפילות ממש (כולל מעריב בליל שבת, שחרית בבוקר ומוסף, מנחה של שבת, ומעריב של מוצאי שבת), ורצה לשמוע הבדלה וקידוש. לפני כמה שנים בעקבות מעשה שהיה נתתי את הכלב במתנה לשכנה. ומאז בכל שבת אחרי מעריב של ליל שבת הוא בא לשמוע קידוש ואוכל קצת וחוזר לבעליו, וכן במוצאי שבת מחכה להבדלה, ואחרי זה אנו מביאים לו שיריים ממה שאכלו בשבת בשר ודגים" (ההדגשות נוספו על ידי).
ואיך אפשר לסבור שמדובר בגלגול?! והלא ניתן לראות באופן ברור שמדובר בהרגל שהכלב קנה עם בעליו במשך שנים ארוכות!
ועל כל ההבלים הללו, שהבאתי מהם רק מעט-מזער, אומר הטיפש הנבער, גדול האסלה הנגעל זילברשטיין, כך:
"בהקלטה ניתן לשמוע את הגר"י זילברשטיין מתרגש ומתפעל מאד מהסיפור אותו העביר לו נכדו, ואומר כי 'ליבי אומר לי שצריכים לפרסם את הסיפור, התיקון שלו הוא לספר את הסיפור, זה סיפור נורא ממש, אני מציע להביא אנשים שיראו את זה ויפרסמו את זה, זה התיקון שלו'. והחיזוק שיצא מזה שיש אלוקים בעולם [האלוקים הדמיוני שלו הוא לא ה'-אלהים-אמת], ואם הכלב מפחד וקשור לשבת, כמה אנחנו צריכים לשמור... [=וסיפורים כאלה מתאימים לתינוקות!] לפרסם בכל העולם, אבל שיהיו עדים נאמנים שיחתמו את שמותיהם שראו את הדבר הזה בעיניהם'. 'אם אתה רוצה לרחם עליו לפרסם את הסיפור, זה גיוולדי'ג ממש... חייבים לפרסם את הסיפור הזה עם הכלב, הייתי אומר שיחתמו עשרה אנשים שראו את זה, ויפרסמו את זה ביתד נאמן', עד כאן תמלול חלקי מתוך ההקלטה" (ההדגשות נוספו על-ידי).
ופשטי האגדות שנאמרו בעניין הפרה ששמרה שבת והחמור שלא אכל אלא מעושר, הן אגדות אשר נועדו לעורר את הילדים ומחוסרי הדעת לקיים את המצוות, ותו לא! ומזאת נלמד על רמתם המחשבתית והשכלית והמדעית של גדולי-טחורי-האסלה, שהם מתרגשים ומתפעלים מסיפורים שנועדו לרגש ילדים קטנים מחוסרי דעת, והנזק שהם גורמים בכך לעמֵּנו – עצום!
כמו כן, לפי זילברשטיין יש בסיפור הזה עדות לכך "שיש אלוקים בעולם"! וכמה עלוב הוא זילברשטיין המאוס, שהרי אם על זאת הוא בונה את אמונתו בבורא-עולם, הרי שהבהמה טובה הימנו, כי לסתור את ההזיה הזו קל מאד ודי במעט שכל בריא, ולפי זה, גם לסתור את האמונה בבורא-עולם קל מאד – וכך הם פני הדברים אצל המינים נעדרי ידיעת ה' והתורה באמת.
ואין גבול לטמטומם של החרדים הטיפשים, ואפילו כלבים יותר חכמים מהם, כי כלבים יודעים מי הם בעליהם, ואפילו לאחר שמסרו אותם לבעלים אחרים – אך הם לא ידעו ולא יבינו, והפכו את האלילים והאטִּים לאלהיהם, והפנו עורף לתורת אלהים חיים, ולה'-אלהים-אמת.
"יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן" (יש' א, ג).
בהמשך דבריו שהובאו בכתבה, המין זילברשטיין או יותר נכון לומר המין זבל-משטין, מביא ראיות מפשטי אגדות חז"ל לכך שיש גלגולי נשמות, אף שאפילו בפשטי האגדות הללו לא נזכר כלל עניין גלגולי הנשמות. כלומר, לא רק שהוא הבין ופירש ומפיץ את אגדות חז"ל כפשוטן, אלא ששכלו כל-כך טומטם והושחר עד שהוא הוסיף כהנה וכהנה הזיות על פשטי אגדות חז"ל כדי לקיים את עולמו הזימתי והבהמי, והנה לפניכם דוגמה נוספת לטמטומו של זילברשטיין:
"עוד הרחיב שם שמצינו בעלי חיים מסוימים שיש להם קשר ושייכות עם השבת, וכמו דגים מסוימים שבשבת יוצאים מהמים ושובתים ממלאכה, וגם דגים אלה על ידי פרסום הדברים מתקדש שם שמים, ויש להם עילוי על ידי שמתרבה כבוד ה' בעולם".
והיכן יש דגים שבשבת יוצאים מהמים ושובתים ממלאכה? ומי שאין לו ידיעה במדעים מתיימר להביא ראיות ממדעי הטבע? ועוד תראו עד כמה הם מטומטמים, בסוף הכתבה נאמר כך:
"תם ולא נשלם, הסיפור עדיין באמצעו, וממשיך להסעיר ולהעסיק את הציבור החרדי כולו אשר מנסה להבין האם אכן מדובר בכלב שמגולגלת בו נשמה יהודית הצריכה תיקון, וכמו שהיו בדורות קודמים סיפורים נדירים שכאלו, או שמא לא. [...] עוד נודע כי משפחות רבות, שחיפשו גם כך 'אטרקציה' בימי בין הזמנים, הצפינו ונסעו לעפולה עילית, שם חיפשו ברחוב יערה את הכלב המדובר, ולנסות לחוש ולראותו מקרוב, ולראות בעצמם את הפלא והתופעה המוזרה. תושבי עפולה מספרים לנו כי קיבלו טלפונים רבים על משפחות המעוניינות לשכור או להחליף דירה בעפולה לשבת, ובכך לעקוב אחר הכלב המדובר בלכתו לבית הכנסת לכל התפילות, לקידוש ולהבדלה [ללמדנו על רמתם המחשבתית האפסית ואף הבהמית!]".
ושמא כל הסיפור הזה נועד למשוך את השוטים לנפוש ולרכוש דירות בעפולה עלית, שהרי בראש הכתבה מספר עד-השקר אהרן גרנדש, אשר לפי הכתבה הוא תלמיד מובהק של קנייבסקי החזיר, כך: "לפני כמעט חודש כבר, הגענו לגור פה ברחוב יערה בעפולה (שברוך ה' הולכת ומתמלאת במשפחות בני תורה)" וכו'. ואלהי הכסף והזהב הוא אלהי האלהים והוא אדוני האדונים של המינים השחורים, ולכן הפכו את תורת-האלהים לקורדום-חוצבים.
"וַיִּמְאֲסוּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אֲבוֹתָם וְאֵת עֵדְוֹתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם" (מ"ב יז, טו).
בתמונת שער הרשומה: המין יצחק זלברשטיין.
התמונה מאת: "עושה חסד" נוצר על־ידי מעלה היצירה, רשיון: CC BY-SA 4.0.
Comentarios