top of page

כסיל משועבד למינים ארורים

על המאמר: "קם רבה שַׁחטֵיהּ לרבי זירא", התקבלה תגובת מינות, וזה לשונה:


אני מודה שאני ימין על מלא, וגם מין על מלא-מלא, כך שאם תרצה תוכל לכנות אותי מין ולשים אותי בחבורה המכובדת של רש"י והראב"ד ור"י קארו וכו' אתה יותר ממוזמן. לענייננו: אני קורא את מאמריך, ואני חושב שמלבד השפה הבוטה אתה חוטא בחוסר הגינות\הוגנות בסיסי. הרמב"ם היה ענק, ממשה עד משה לא קם כמשה, גם ניסה לחדש חידושים לא מעטים ולשנות את מה שהיה מקובל ביהדות בתקופתו. וחשוב להבין את זה – הוא חידש לא מעט!


גם מה שהוא כתב בנושא אגדות התלמוד, לא להבין אותן כפשוטן וכו' זה חידוש שלו. כמה כתבו את זה לפניו? הוא עצמו כותב שכמעט כולם בדורו היו שייכים ל"כת הראשונה" שהבינו את אגדות התלמוד כפשוטן. האם הוא צודק בחידושיו? במאה אחוז! [=שקר! אם הרמב"ם צודק ב'חידושיו', מדוע הוא כופר בכך שרש"י-שר"י הוא מין שדינו 'מורידין ולא מעלין'?].


אבל מה לך כי תלין על רש"י? אם כבר תלין על התלמוד שהשתמש בשפה הזו במקום להגיד כמוך "קם רבה והעליב את רבי זירא". רש"י מביא את פשט התלמוד. אם אתה מלין עליו, תלין כבר על התלמוד! ולגבי מאגיה? התלמוד מלא במאגיה. אז מה לך כי תלין על המאמינים במאגיה ולא תלין על התלמוד? רש"י או הראב"ד לא חייבים לקבל את חידושי הרמב"ם [=רש"י לא מחויב לקבל את יסוד שלילת הגשמות? או את יסוד ייחוד ה'? או את מצוות התורה?! או את העובדה שאין להבין את אגדות חז"ל כפשוטן? וכי יעלה על הדעת כדברים האלה?!].


תשובה:


ראשית אקבל את הזמנתך בשמחה, ואכן הנך מין וכופר ואפיקורוס, ומדוע הנך מין וכופר ואפיקורוס? מפני שבתעתועיך הנך מבקש להנציח את דרך השקר והמינות, הנך מבקש להותיר מינים ארורים שהִתעו את עם-ישראל אחרי ההבל והמיטו על עמֵּנו ייסורים ואסונות, הנך מבקש להותיר אותם בראש מובילי המחשבה וההלכה של עם-ישראל. ובקיצור הנך מבקש להנציח את גלותנו הרוחנית ולסכן את עם-ישראל בשואה ובגלות נוספת. "הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי יְיָ תֶּאֱהָב? וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְיָ!" (דה"ב יט, ב). ועתה לתמיהותיך:


א) מדוע עלי להתלונן על חכמים שהשתמשו במשלים? והלא זו הייתה דרך מקובלת מאד מקדמת דנא, וכבר קדם לחז"ל בשנים רבות שלמה המלך בספריו: "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם" (מש' א, ו). כמו כן, רובם המכריע של דברי הנביאים הם משלים, הייתכן להעלות על הדעת שיש להאשים את הנביאים בכך שהם מלמדים הגשמה בנבואותיהם? ובמלים אחרות, הייתכן להאשים בהגשמה את הבורא יתעלה?! ואולי גם תלין על ספר-התורה שניתן לנו מפי הגבורה? והלא ספר-התורה מלא בתארים ובמשלים ביחס לבורא. ושמא גם ביחס לספר-התורה הנך מבקש לומר לי: מה אתה מלין על רש"י (שהרי פירושו לתורה מטונף מהגשמה), תלין על ה' יתברך שמו על-כך שהוא שילב בספר-התורה ביטויי הגשמה! אלא, לא לחינם אמר הנביא הושע: "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הושע יד, י). ואתה הוא הפושע אשר נכשל והולך בדרכי הרשעים.


והנה גם תשובת רבנו לך בהקדמתו לפרק חלק, וכֹה דבריו: "ומדוע נתפלא [על חז"ל] על שחיברו את החכמה בדרך משל ודימו אותם בדברים שפלים המוניים, והנך רואה החכם מכל אדם עשה כן ברוח הקודש, כלומר שלמה במשלי, בשיר השירים ומקצת קהלת. ומדוע יהא מוזר בעינינו לפרש את דבריהם ולהוציאם מפשטן כדי שיהא תואם את מושכל ומתאים לאמת ולכתבי-הקודש? והרי הם [=חז"ל] עצמם מבארים פסוקי הכתובים ומוציאים אותם מפשוטם ועושים אותם משל והוא האמת, כפי שמצאנו שאמרו, שזה שאמר הכתוב: 'הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב' [דבה"א יא, כב] – כולו משל, וכן מה שנאמר: 'וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר' וכו' [שם] – משל, ואמרו: 'מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם' [דבה"א יא, יז], ושאר מה שאירע כל זה משל. וכן ספר איוב כולו, אמר אחד מהם משל היה [ב"ב טו ע"א], ולא ביאר לאיזה עניין נעשה המשל הזה. וכן מתי יחזקאל אמר אחד מהם, משל היה [שם צב ע"ב], ורבים כאלה".


זאת ועוד, חז"ל הרחיקו מן ההגשמה באופנים מפורשים, כגון אמרם: "דיברה תורה כלשון בני אדם", "אין לפניו לא עמידה ולא ישיבה לא עורף ולא עפוי", ועוד מאמרים כנגד ההגשמה, והנה בא רש"י-שר"י ומפנה עורף לכל דברי חז"ל ותופש את אגדותיהם כפשוטן כדי לקיים את הזיותיו הפגאניות וכדי להביא "ראיות" להשקפות מינותו האירופיות הפרו-נוצריות.


ודרך אגב, יש כמה מטרות חשובות לדרשות, ואמנה שתיים: האחת היא לעורר את הבנת הלומדים באתגר מחשבתי של הבנת משלים; והשנייה לשוע עיני הכסילים הפרו-נוצרים, אשר אין שכלם שלם כדי לקבל את מושגי האמת, והנה דברי רבנו בהקדמתו לפיהמ"ש (עמ' יט):


"הדרש שהובא בתלמוד [...] הוא לתכלית גדולה מאד, במה שהוא כולל מן הרמזים העמוקים והעניינים הנפלאים [...]. וכשתביט בהם בפשוטם תמצא בהם נגד המושכל מה שאין למעלה ממנו. ועשו כך לעניינים נפלאים, האחד לעורר הבנת הלומדים, וגם לשוע עיני הכסילים אשר לא יוארו ליבותיהם לעולם, ולו תוצע לפניהם האמת היו סוטים מעליה כפי חסרון טבעם [...] לפי שאין שכלם שלם עד כדי לקבל האמת על בוריה".


ולא לחינם חז"ל אמרו "שחטיהּ לרבי זירא", וזאת כדי ללמד על חומרת הלבנת פנים.


ב) התלמוד מלא במאגיה, כי כשמו כן הוא, תלמוד בבלי-בלול, התלמוד הוא פרוטוקול של דברי חכמים, והם שילבו בדבריהם גם משלים וגם ענייני פולקלור מחיי היום-יום של הבבליים והיהודים בבבל, אשר היה מלא וגדוש במאגיה, ולא לחינם עם-ישראל גלה מארצו והתייסר בגלות ארוכה מאד של 2000 שנים. ברם, בניגוד לרש"י-שר"י ולחכמי-יועצי-אשכנז ועבדיהם הנרצעים, הדברים שבתלמוד נשארו בגדר פולקלור ולא עברו לתוך תחום ההלכה, כלומר המאגיה לא חדרה לתחום ההלכה והמחשבה כפי שהיא הוחדרה על-ידי רש"י-שר"י וחבר מרעיו וכן ממשיכי דרכו מקובלי אשכנז וספרד. כלומר, בשום מקום חכמי המשנה והתלמוד לא רוצצו מצוה ממצוות התורה, כמו שעשו חכמי אשכנז ועבדיהם מחכמי ספרד, ואם תתבונן בפירושי רש"י וכן בפירושי מקובלי האופל, אתה תמצא מצוות רבות שהם רוצצו ורמסו, כגון בענייני עוננות, ניחוש, כישופים, ועוד. בקיצור, אין יסוד מיסודות דתנו שהם לא השחיתו.


וביתר הרחבה על התלמוד, ראו: "האם לדעת הרמב"ם צריך ללמוד גמרא?".


ג) זאת ועוד, טענת שהרמב"ם "חידש לא מעט", ובכן הרמב"ם לא חידש כמעט מאומה, הרמב"ם הוא ממעתיקי השמועה הנאמנים, ממוסרי התורה-שבעל-פה שזכינו לקבלהּ איש-מפי-איש עד משה רבנו ע"ה בהר סיני. אמנם, בדורו של הרמב"ם וגם בדורנו עדיין מתקיימת קללת הגלות: "וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר" (יש' כט, יד), ולכן נדמה לך בסכלותך ובמינותך שהרמב"ם "חידש", אבל הרמב"ם לא חידש, זו היא דרך האמת הקדומה.


ד) ובניגוד לדבריך, שר"י והפוחז הצרפתי ימח שמם וזכרם, כן היו מחויבים לקבל את "חידושי" הרמב"ם, מפני שלא מדובר כאמור בחידושים! וכי יעלה על הדעת ששלילת הגשמות היא חידוש? וכי יעלה על הדעת שיסוד ייחוד ה' הוא חידוש? וכי יעלה על הדעת שיסוד ידיעת ה' הוא חידוש? וכי יעלה על הדעת שכל המצוות שבאמצעותן הקב"ה הזהיר אותנו להתרחק בהן מעבודה-זרה הן כולן חידוש? והלא רבנו מוכיח שכל יסודות הדת והשקפות העולם שהוא מוסר לנו אינם חידוש פרטי שלו, אלא כולם מוכחים מן התורה-שבכתב ומן התורה-שבעל-פה.


ה) עוד כתבת כך:


"אני מודה שאני ימין על מלא, וגם מין על מלא-מלא, כך שאם תרצה תוכל לכנות אותי מין ולשים אותי בחבורה המכובדת של רש"י והראב"ד ור"י קארו וכו' אתה יותר ממוזמן".


ואכן, אם העזת את פניך כך וזאת גם לאחר שראית ראיות לכך שרש"י-שר"י הוא מין – אין ספק שגם אתה הוא מין, ולא טעית, אתה אכן "מין על מלא-מלא", מורידין ולא מעלין, וכנראה שהנך נמנה גם על אנשי הימין הפשיסטים הכסילים כמו בן-גביר פה גדול, אשר נדמה להם שהם ראויים לנהוג בדורסנות: "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" (תה' קמד, ח).


ועל אנשי הימין הכסילים הללו ראו: "תשובה לרווית הכהניסטית".


ו) ולפני סיום אוכיח שוב את מינותך, כינית את שר"י וחבר מרעיו "חבורה מכובדת", וכן טענת שעלי לבוא בטענות לחז"ל ולא לשר"י ולפוחז ולכל יתר המינים מחללי-שם-שמים – ובכן, מדבריך אלה עולה מסקנה אחת ברורה כשמש: הנך סבור שרש"י-שר"י וחבר מרעיו פירשו נכונה את ספר-התורה והבינו נכונה את התלמוד הבבלי! שהרי אם רש"י עדיין בגדר אדם מכובד בעיניך הרי שהוא לא בגדר מין ולא הִתעה את עם-ישראל אחרי ההבל, ובמלים אחרות, הוא חכם מחכמי ישראל, והוא פירש נכונה את ספר התורה והתלמוד הבבלי... וכל המודה בעבודה-זרה כופר בכל התורה כולה, וכל המודה במינים מפקפק בכל יסודות דתנו:


"וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשׂנוא אותו ולהשמידו, ועליו הוא אומר: 'הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט' [תה' קלט, כא]".


סוף דבר


"וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה" (דה"ב טו, ג). וראוי לחתום בדברי רבנו במורה (א, מו) שם הוא עוסק בהרחקת הגשמות של חז"ל, ואף נלחם כדי להוכיח שהם לא היו מגשימים, ושמשליהם אינם מעידים על השקפות גשמות, וכֹה דבריו:


"וכבר אמרו חז"ל מאמר כללי המסלק כל מה שנדמה בכל התארים הללו הגשמיים שמזכירים הנביאים, והוא מאמר המוכיח לך כי החכמים ז"ל לא עלתה על דעתם הגשמה בשום אופן, ולא היה אצלם דבר שאפשר לדמותו או לטעות בו ['כלומר ההגשמה לא הייתה בעיניהם דבר שאפשר שיעלה על הדמיון התועה או השוגה, כי זוהי עבודה-זרה מוחלטת, וכמו שכתב בסוף פרק לו' (קאפח), וקאפח לא דייק, כי ההגשמה הינה מינות וחמורה בהרבה מעבודה-זרה].


ולפיכך תמצאם בכל התלמוד והמדרשות משתמשים באותם הפשטים הנבואיים, מחמת ידיעתם שזה דבר בטוח שלא יביא לידי ספק, ואין לחוש בו לטעות כלל, אלא הכל על דרך המשל והדרכת המחשבה שיש מצוי [=הנחלת ההשקפה שהקב"ה מצוי], וכאשר הונח המשל [כאשר התקבל אצל הכל להמשיל את הקב"ה למלך], לפי ש[הנביאים] המשילוהו יתעלה למלך המצווה ומזהיר ומעניש וגומל אנשי מדינתו, ולוֹ שמשים ומשרתים המוציאים לפועל את פקודותיו ועושים לו מה שרצונו לעשות, המשיכו גם הם, כלומר החכמים, כפי אותו המשל בכל מקום, ומדַברים כפי מה שמתחייב מן המשל הזה מן הדיבור והמענה והמשא ומתן בדבר, וכל כיוצא בזה מפעולות המלכים [דהיינו שחכמים אף הרחיבו את משלי הנביאים, ולא נמנעו למשול משלים עם ביטויי הגשמה גסים], והם בכל זה בשאננות ובביטחון שלא יגרום דבר זה טעות ולא ספק [שאפילו הסכל והפתי ביותר לא ייכשל בזה בהגשמה. כך חשבו חז"ל].


ואותו המאמר הכללי אשר העירונו עליו הוא אמרם בבראשית-רבה [כז, א]: גדול כוחן של נביאים שהם מדמין את הצורה ליוצרה, שנאמר: 'וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם' [יח' א, כו]. הנה ביארו בפירוש, כי כל אותן הצורות שמשיגים כל הנביאים במראה הנבואה הן צורות ברואות, ה' בוראם והוא הנכון, כי כל צורה מדומה היא ברואה [שהרי שֵׂכל הנביא שופע על כוחו המדמה, ואין בכוחו של הנביא לדמות דבר-מה שאינו נברא ואפילו בנבואה ברמה הגבוהה ביותר]. וכמה נפלא אמרם: 'גדול כוחן', כאילו הם [חכמים] עליהם השלום היה חמור בעיניהם עניין זה, לפי שכך אומרים תמיד בכל דבר חמור שנאמר או שנעשה שיש בפשטו זרות, כמו שאמרו: ר' פלוני עבד עובדא במוק ביחידי ובלילה, אמר ר' פלוני: כמה רב גובריה דעביד ביחידאה [יבמות קד ע"א], ורב גובריה הוא 'גדול כוחו', וכאילו הם אומרים: כמה חמור מה שהוזקקו הנביאים לעשות, במה שהם מורים על עצמותו יתעלה בַּדְּבָרִים הנבראים שהוא בראם, והבן את זה היטב. הנה ביארו וביררו על עצמם ניקיונם מלהאמין בגשמות, ושכל תואר ותבנית הנראים במראה הנבואה הם דברים נבראים אלא שדימו את הצורה ליוצרה כמו שאמרו ז"ל בפירוש. וכל הרוצה לחשוב עליהם רע אחר האמרות הללו מתוך רשעות [שהרי אחרי אמרה ברורה זו אי-אפשר לחשוד בחז"ל שהם ייחסו לה' גשמות], ולהשפיל את מי שלא ראה ולא ידע את מעמדו [רמתם המוסרית והמחשבתית של חז"ל], אין עליהם ז"ל נזק בכך".


כסיל משועבד למינים ארורים
.pdf
Download PDF • 161KB

148 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page