חינוך הבנים לדרך השם - חלק א

עודכן ב: 21 פבר 2019

אחד האתגרים הגדולים ביותר בדורנו הוא לחנך את הבנים והבנות ללכת בדרך ה'. השפעת הרחוב, האינטרנט, הרשתות החברתיות, והתרבות המערבית גדולים מאוד ומהווים אתגר עצום להורים ולמחנכים. לא אחת אנו שומעים על בנים להורים משלומי אמוני ישראל אשר נטו מדרך ה', וההורים עומדים תוהים ובוהים אינם יודעים כיצד להתמודד עם הרעה שנחתה עליהם. והלא כמו שהוריהם גידלו אותם, כך גם הם גידלו את בניהם, ומדוע אפוא הם אינם מצליחים בחינוכם?

ראשית נודה, כי להצלחה בחינוך זקוקים בראש ובראשונה לעזר אלהי, ברם העזר האלהי לא יבוא אם אנו לא נעשה צעדים בכיוונים הרצויים, בבחינת "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (שמות יד, טו). כדי לתת לבנינו כלים רוחניים להתמודד עם השפעת הרחוב והתרבות המערבית, לא די לחנך אותם בדרך של אמונה אלא יש לחנך אותם בדרך של ידיעה. ואסביר את הדברים.

רבים מאיתנו גדלו על ברכי האמונה בדרך ה', הורינו וסבינו חינכו אותנו "שיש אלהים בשמים", ולכן צריך לשמור מצוות ולהקפיד על עניינים רבים מאוד. ברם, דרך זו היא מאוד מוגבלת ושטחית ביותר, מפני שהיא מבוססת על אמונה בלבד, כלומר על הקשר הרגשי שיש לבן או לבת עם הוריהם, והרצון שלהם למצוא חן בעיני ההורים ולעשות כרצונם. להאמין במציאותו של הבורא רק מפני שההורים שלי אמרו זו אמונה מאוד שטחית, וקשה לה להחזיק מעמד בגלים הסוערים של התקופה.

הבנים פוגשים בילדותם, בנערותם ובבחרותם אנשים רבים שמשפיעים על חייהם, במציאות ובמסכים, ותהיה השפעת ההורים רבה ככל שתהיה, אם האמונה בה' מבוססת רק על אמונה, כלומר רק מפני שההורים שלי ציוו עלי שזו האמת, וכך צריך לנהוג, עלול לבוא אדם או רעיון או תרבות שתמשוך את הבנים, ותציע בפניהם עולם מלא בהנאות ובשיכרון חושים. מדוע אפוא שהבנים לא יוותרו על מה שהוריהם מסרו להם בדרך של אמונה בלבד? והלא העולם הגדול מציע להם לכאורה פי כמה וכמה.

ולכן, יש לחנך את הבנים בדרך של ידיעה, בדרך של ראיות והוכחות, בדרך של הקניית ידע והשקפות נכונות. כאשר אדם מתווה לבנו דרך באמצעות הקניית דרך חיים מתואמת ומשוכללת, גם כאשר יעמדו בפני בנו פיתויי העולם המודרני, הוא עשוי לעמוד בהם בהצלחה מפני שניתנו לו כלים להתמודד. כלומר, ניתָּן לו לבן מענה רוחני שמצייר בנפשו דעות נכונות, ומספק לו עונג רוחני באמיתתן.

אמנם, לעתים לא רחוקות גם להורים אין ידיעה בחינוך מסוג זה, מפני שבדורות הקודמים לא חינכו בדרך זו, אלא כל מי שלא הלך בדרך ה' לפי האמונה הבסיסית, ספג עונשים ולעתים אף מלקות. במקרים אלה, על ההורים להיות מודעים לחוסר שלהם בדעות ובהשקפות נכונות, ולחפש ולבקש מקום שבו יַקנו, לעצמם ולבניהם, את אותן השקפות נכונות שיִתנו מענה רוחני כנגד התרבות המערבית שמכלה כאש.

ידיעה מול אמונה

עתה נעבור לעיין במקורות ובהבחנה שנעשתה בהם בין ידיעה לבין אמונה. וכך הגדיר רס"ג את המונח ידיעה בספרו "הנבחר באמונות ובדעות", וזה לשונו (עמ' יא): "ראוי שנבאר מה היא הדעה ונֹאמר, הוא עניין המצטייר בנפש לכל דבר מסוים כפי המצב שהוא נמצא בו, וכאשר תצא תמצית העיון יִכְלְלֶנָּה השכל וִיקִיפֶנָּה, ותושג בנפש ותתמזג בה, ונעשה האדם בעל דעה באותו הדבר שהושג לו".

כלומר, אם יש לאדם אמונה שטחית בעניין מסוים, לדוגמה שה' הוא האלהים ולא מעבר לזה, הרי שאמונה זו איננה מבוססת בנפשו, והיא תסולק ממנה בקלות יחסית. ברם, כאשר אדם רוכש דעה בעניין מסוים, לדוגמה הוא לומד על מציאות ה' ופעולותיו בעולם, אז מצטייר בנפשו-בשכלו ציור של אותה הדעה, והיא צרובה בתודעתו כתמונת אומנות יפהפייה, תמונה שלעולם לא תסור מדעתו, ותהווה מקור לעונג רוחני ולמענה איתן ויציב בפני סערות התקופה המטלטלות.

הרב יוסף קאפח מבאר את דברי רס"ג שם, וזה לשונו: "דבר גדול השמיענו רבנו כאן בהסבירו מלת 'אעתקאד', אשר רוב הראשונים מתרגמים אותה 'אמונה' שהוא תרגום בלתי נכון בהחלט [...] וכאן הגדיר רבנו היטב מונח זה שהוא דעה והשקפה שהאדם מגיע אליה כתוצאה של מחקר, ולא סתם אמונה שהוא דבר הבא בקבלה ובמסורת, או אף מתוך עִורון לב וסתם שִׁבוש".

הרב קאפח מוסיף ומלמד, שרבות מן האמונות עלולות להיות בעצם שיבושים, כלומר עלינו לעשות בדק בית במחשבתנו ובהשקפותינו שמא נדבקו בהן אמונות הבל וחזיונות שווא. שהרי קל מאוד להכניס כל אמונה ללב, מספיק להאמין, אך כדי להוכיח ולצייר אמונה אמיתית במחשבתנו, יש לערוך מחקר מקיף ומעמיק, ולאחר שבחנו אותה מכל צדדיה ונמצאה אמת – אז תצטייר בנפש-בשכל, ואז נתרומם למעלת ידיעה ולא נישאר ברמה הבסיסית מאוד של האמונה.

אי"ה נמשיך לעסוק בנושא זה בחודש הבא, מתוך שאיפה לעורר למודעות לנזקי העדר ההשקפות הנכונות, ולרומם את שכלנו ונפשנו להבנת מעלת המחשבה והידיעה.

#חינוך #מצוותמשנהתורה

אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!