top of page

הדרדעים מטפסים על הקירות

סידור אור הרמב"ם שיצא לאור בשנת תשפ"א זעזע מאד את הדרדעים. לאחר צאתו לאור קיבלתי תגובות חריפות מאד מקרב הדרדעים המזויפים: כל מיני מלחכי פנכה ועובדי אלילים, אשר מעריצים בשר ודם שהיה מחלל-שם-שמים וחוצב בקורדום כומרים במשך יובל שנים. ובכן, אין גבול לשנאתם, והכל בגלל שהנני חושף את האמת על אלילם הדיין השכיר הנערץ. הם חשבו שקאפח היה מלאך עלי אדמות, ומשה רבנו של דורנו. אך האמת שבפי אדיר הקטן טופחת על פניהם ומשליכה ארצה את העבודה-הזרה שהם כֹּה נהנו לחבק לגפף ולנשק.


לסידור אור הרמב"ם צירפתי מבוא שכותרתו: "כתר או נקדישך?". במבוא זה חשפתי עוד טפח מפרצופו האמיתי של אלילם הגדול של הדרדעים האורתודוקסים, הלא הוא הדיין השכיר יוסוף קאפח, אשר הפך את תורת האלהים לקורדום חוצבים וחצב שלמונים ושילומים במשך יובל שנים ויותר. רדיפתו של קאפח אחרי הנוסח "כתר" יחד עם תלמידו השכיר ערוסי, מלמדת לא מעט על רדיפת הבצע ורדיפת השׂררה והכבוד – כי רדיפת נוסח מינות צרפתי פרו-נוצרי וכפי שהוּכח במאמר, מעידה כאלף עדים על סטייה מחשבתית ומידותית, ועל התעיית ציבור שלם של דרדעים אחרי התהו וההבל, וכל זאת כדי לספק את תאוותם ובצעם של ראשי הדרדעים.


סטייתם זו נועדה להחניף למעסיקיהם הפרו-נוצרים, ולהבטיח שהאמת על מינותם של חכמי-יועצי-אשכנז תישאר לנצח קבורה תחת שכבות עבות של שקרים שסיפקו לדרדעים קאפח השכיר וכל תלמידיו רודפי הבצע שהנציחו את שקריו, והנה מקצתם: אסור לדרך האמת להרים ראש; אסור להתפלל לפי נוסח רבנו כי השמים יפלו על ראשנו; אסור להוציא לאור את הספר מלחמות השם שמא יבולע לנו; אסור ללמֵּד השקפות נכונות מבלי לכסות אותן בעטיפות עבות ואטומות של אֵימה וחרדה טשטוש וטמטום; חובה לכפוף את ראשנו מטה-מטה כנגד גלי הטומאה של הוזי ההזיות המקובלים ולהודות לעבודה-הזרה שבידם; וכמובן, אסור לנו חס ושלום לומר שאנחנו דרדעים אשר אינם מתביישים בכך שאנחנו הולכים בדרך האמת הזכה והישרה, וכן עלינו להפיץ את ההזיה שכל הדרדעים רודפי האמת והצדק נתבערו מן העולם.


כל החרדה הגדולה הזו שהחדירו לנו קאפח וערוסי השכירים המפוטמים ותלמידיהם הנרצעים לא נבעה מאמת פנימית או מתבונה עמוקה או מחכמה נשֹגבה – כמו שהם הציגו לנו במשך שנים רבות, אלא מתוך טובת הנאה חומרית אישית, מתוך שותפות עמוקה עם ממסד הכמורה האורתודוקסי שחרט על דגלו את הפיכת תורת האלהים לקורדום חוצבים, וכן את עיוות דת האמת לדת חדשה פרו-נוצרית נטולת מעוף ומדעים: דת מטומטמת חשוכה ונחותה, עמוסה וגדושה בהזיות פגאניות ובמנהגי הבל שנספחו לנו מקרב העמים הטיפשים עובדי האלילים.


ברם, תאונה קשה התרחשה בדרכם של קאפח וערוסי ושאר השחקנים והנוכלים, כמו בלעם, בתחילת דרכם הם אולי עוד זכרו משהו מדרך האמת, אך לאט לאט, ההשקפות הרעות, ההזיות והדמיונות חדרו יותר ויותר לישותם העשוקה, ולאט-לאט גרורות השחיתות החלו לפשׂוֹת ולהשתלט על מה שנותר מנפשם. עד שהיום הם כבר אינם מצליחים לזהות את דרך האמת.


ולכן, כדי להשקיט את המיית וזעקת נפשם האומללה מתהום הבצע וההבל שהם שקועים בה, הם מוציאים-שם-רע: הם מעלילים על אדיר הקטן שהוא כך וכך וכך וכך... כל מיני טענות ומענות שמעתי כנגד הסידור וכנגד מבואו: "כתר או נקדישך?". ברם, מתוך כל הטענות הללו, לא שמעתי ולוּ טענה עניינית אחת, טענה אחת שיש בה זיק של אמת, זיק של תוכן אמיתי.


המצב הזה, שבו הדרדעים האורתודוקסים מוציאים-שם-רע על אדיר הוא בלתי נסבל, לא בעבורי, אלא בעבורם, הם מטפסים על הקירות וחורצים אותם בציפורניהם מרוב תסכול, הם לא מצליחים למצוא מום ממשי באדיר הקטן, איזה מום שבאמצעותו הם יוכלו לנגח את אדיר ולהשקיט את המיית נפשם העשוקה המייסרת את חשכת חייהם. אדיר הקטן אומר דברי אמת שוב ושוב – ושוב ושוב הם נאלצים לערוך חשבון נפש, להתעמת עם הקול הקטן שתמיד זעק בתוך נפשם ושתמיד הם הקפידו לחנוק בכוח ולכסות אותו היטב בהזיות ובתירוצי הבל.


ואיני מצליח להבין, אם אדיר הקטן כל-כך... כמו שהם אומרים בחדרי משכיתם, מדוע הם לא מפרקים את דבריו כלאחר יד? כלומר, אם הנני כל-כך... כמו שהם אומרים, חזקה שכל דבריי הם כעלה הנידף ברוח! ואם אכן כך, כמו שהם מתלחשים מאחורי גבי, מדוע הם לא עורפים את ראשי בראש חוצות? והלא הם ימכרו את אביהם ואימם כדי לפגוע בי, להכשילני ולבזותני. ואף אכזריותם הספרותית היא מן המפורסמות, כי כאשר הם רוצים אין להם שום בעיה לחדד את שבט לשונם וקולמוסם... מדוע אפוא הם לא מצליחים לשבור ולנתוץ את טענותיי? וכי אין חכמה בתימן? וכי אבדה חכמה מבנים נסרחה חכמתם? או שמא אדיר הקטן צודק?


זאת ועוד, אדיר הקטן עשה דבר שקאפח האליל לא העז לעשותו! אדיר הקטן הוציא לאור סידור זך ונקי לפי רבנו הרמב"ם ולפי תפילת הקדמונים ישרי הלב והרוח, ואפילו מבלי המבוא שכתבתי בעניין "כתר או נקדישך?", הדבר מוציא את הדרדעים מדעתם! איך אדיר הקטן העז להוציא סידור תפילה פרקטי ושימושי, בעוד שקאפח הדיין האליל לא עשה כן? ואף תלמידו ערוסי לא עשה כן! ואם תשאלו מדוע הם לא עשו כן? ובכן, התשובה פשוטה מאד:


בנוסף לכל החרדות ושיקולי הפוליטיקה והשׂררה הממסדיים הפרו-נוצרים שצוינו לעיל, קאפח וערוסי לא הוציאו סידור כזה לאור מפני שהם לא חשבו שסידור כזה יצליח מבחינה מסחרית וכלכלית, והם צודקים, הסידור הזה אינו עסקה כלכלית כדאית כלל וכלל. ובמלים אחרות, הם הפכו את דרכו של רבנו לדרך מסחרית! כאילו השיקולים המובילים בשאלה: האם להוציא לאור ספר? הינם שקט תעשייתי מממסד פטרוניהם הפרו-נוצרי יחד עם כדאיות כלכלית.


וככה אי-אפשר להרים על נס את דרך האמת, ואי-אפשר לקרוא בשם ה' אל עולם.


וזכורני כי באחד מהשיעורים של ערוסי השכיר, שבו עסקנו בתפילת ליל שבת. לפתע, ערוסי הנמיך את קולו ואמר כמעט בלחש שהוא עומד לומר דבר-מה שהוא לא לפרסום. חיכיתי לשמוע מה כל-כך מסוכן ומחריד עד שערוסי מנמיך את קולו ומזהיר אותנו לבל נפרסם את הדבר... ובכן, ערוסי אמר בקול רועד שלפי רבנו הברכות שלאחר קרית-שמע של תפילת-ליל-שבת זהות לברכות שלאחר קרית-שמע של כל יום ויום מימות-החול (אגב, כך הוא נוהג גם ביחס לזמני השקיעה של רבנו שהם מאוחרים ב-15 דקות, והוא מזהיר שלא לפרסם זאת).


ולא הצלחתי להבין באותם הימים מדוע אסור לפרסם את הדבר? והלא יש לזעוק זאת בראש כל חוצות! יש לקרוא לאנשים לשוב אל דרך האמת ואל נוסח אבותינו הקדושים והטהורים, ולזנוח את נוסח המינים וצאצאיהם אשר החדירו לנו אלילות שהמיטה עלינו חורבן וגלות!


וקאפח עוד יותר גרוע: זכורני שאחד מתלמידיו של קאפח סיפר באחד מהשיעורים שלו, שהוא שאל את קאפח בעניין אמירת הפיוט "נעל עניות", האם מותר ורצוי לאמרוֹ או שמא אסור לאמרוֹ? אתם יודעים מה הייתה תשובתו של קאפח החלקלק? "יש לו נעימה יפה"...


זאת הייתה התשובה! תשובה של נוכל ושחקן רודף-בצע אשר כל פסיקותיו משועבדות לדת שקר פרו-נוצרית, תשובה של ארור אשר עשק את דרך האמת ולא נתן לה להתרומם מעבר לגבולות הבטוחים שבהם הוא יוכל להפיק את שׂררתו ומשכורותיו ושילומיו ומענקיו מממסד הכמורה האשכנזי הפרו-נוצרי. תשובה של מוג לב אשר איננו מסוגל לומר את האמת.


האם אדם כזה, אשר אינו מסוגל לבער עבודה-זרה בעניין כל-כך פשוט יחסית, האם אדם כזה ראוי להיות דיין בעם-ישראל? ועוד בבית-הדין הגדול לערעורים? והלא הקב"ה איים על הדיינים "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דב' א, יז) – האין יראת שמים בליבו של קאפח? ואיך הוא השליך אחרי גוו את יראת האלהים, והמליך עליו לאלוה את יראת בני האדם יוצאי ארץ אדום אשר יותר תועים מן הבהמות?! וגם ערוסי החרה-החזיק אחריו והצדיק את אמירת הפיוט "נעל עניות" בטענה: "שאין אנו טובים מאבותינו", ועל תשובת הבל שכזו, יש לזעוק לערוסי בתוך אוזניו כדי שהזעקה אולי תצליח לחדור את הערלה שמכסה אותם, וכך יש לצעוק: "שוטה שבעולם! ואיך יקום בית-המקדש אם לא נהיה טובים מאבותינו?".


מה נהיה עם הדרדעים? מדוע הם הפכו לעובדי אלילים? מדוע הם הפכו לעבדים נרצעים לחכמי-יועצי-אשכנז? מדוע הם רודפים אחרי הפקת רווחים וטובות-הנאה מדברי תורה? איֵּה אהבת האמת ורדיפת הצדק? מדוע הם מעדיפים את הבלי העולם-הזה על פני האמת? ומדוע הם אינם מצליחים לחשוב? מדוע הם אינם מצליחים לקרוא יותר משתי פְּסקות במאמר "כתר או נקדישך" מבלי להתעוות? מה גורם למוח שלהם להיאטם, לעיניהם להתעוור ולאוזניהם להעלות עורלת מינות? איך הם אינם רואים את האור אשר עומד כנגדם בהיר בשחקים?


ובכן, הראשון שאשם בזה הוא קאפח הארור! קאפח היטה את אפיקי מעיין האמת לתוך זרם הביוב של היהדות האורתודוקסית הפרו-נוצרית: בטשטוש האמת ובכיסויה כאילו חֵטא הוא להזכירהּ; בכריעתו אפיים-ארץ לפני מינים וכסילים (כגון קארו הקראי שהחריב את כל יסודות הדת הטהורים והחדיר לדת משה מאגיה וקבלה); בקבלו עליו לאלוה את אלילות ספר האופל והזיות הקבלה; בהתכחשו לסבו ולדרך האמת; בהפיכת תורת אלהים לקורדום חוצבים; בעיוות דרך האמת הטהורה תוך התיימרות שהוא-הוא "הרמב"ם של דורנו"; וכמובן, בשיתוף פעולה אדוק עם בכירי הכמורה האורתודוקסית הפרו-נוצרית, וכידוע: המחובר לטמא – טמא.


בדרך זו, קאפח הקרדינל הפך את דרך האמת, אשר לוחמת באלילות בכל מחיר ואפילו כנגד כל העולם, לזרם של עבדים נרצעים שפלים ונרדפים נעדרי מעוף ומחשבה, לבעלי חיים הולכי על שתיים אשר מקבלים סטירה ומגישים את הלחי השנייה בהכנעה. קאפח קיבל בעבור זה שלמונים ופרסים רבים, אך חמס והשפיל את כבודה של דרך האמת וחילל-שם-שמים. כלומר, קאפח זקף את קומתו בפיטום שורת חשבון הבנק שלו ויוקרתו האישית, אך רמס ודרס בדרך זו את דרך האמת והפך את הדרדעים לכנועים וחפויי-ראש אשר מתחבאים במחילותיהם.


קאפח השכיר הפך את יהדותם המקורית והנעלה של הדרדעים, ממשיכי דרכו של אברהם אבינו ע"ה, ליהדות שתקועה בהזיות ומעריצה באלימות אלילים בשר ודם, יהדות אשר איננה מסוגלת לחשוב ולהפעיל את ההיגיון והשכל הישר, יהדות חשוכה פרימיטיבית ונחותה, נעדרת מעוף וחסרת יכולת להתבונן בעין ביקורתית, יהדות אלילית אשר יותר תועה מן הבהמות. וערוסי החלקלק מחרה מחזיק אחריו מאותן הסיבות ומאותן החרדות ומאותם המניעים. וזכורני שהייתי בלשכתו של ערוסי לפני שנים רבות, בתחילת דרכי בהלכה ובמחשבה, ולא אשכח ששאלתי אותו: כיצד עלי להתמודד עם דרך האמת שהולכת ונגלית לנגד עיניי? וערוסי השיב לי תשובה מוחצת: "יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ". כלומר, שתוק ואל תפיץ את דרך האמת. ופעם אחרת הוא גם הזהיר אותי שמאמריי בעלון "אור ההליכות" עלולים לפגוע בו…


ואם נתבונן בפירוש רס"ג לפסוק הזה ממשלי (ה, יז), נגלה שפירושו של רס"ג הפוך לחלוטין ממה שערוסי הטיפש הורה לי בזמנו, וכֹה דברי רס"ג שם:


"לפיכך אמר, כי כאשר תשתה את המדע בראשונה ממורך התחזק בו עד שתתעמק ותהיה נובע, כאמרוֹ: 'יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה' [מש' ה, טז], ותיצור מדעים שיתייחסו אליך בלבד [תחדש השקפות ותדריך את בני האדם לדרך האמת באופנים שלא היו לפניך] כאמרוֹ: 'יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ', ויתברכו בך צאצאיך, ותשמח בזקנותיך על מה שהשתדלת בבחרותך, ותהיה החכמה, המשולה לאיילה וליעלה בגלל הדברים שתיארנו, מְרַוָּה ומחייה אותך תמיד".


לעומת זאת, קאפח וערוסי יצאו קרחים משני הצדדים, הם מזוהים כדרדעים ושנואים בקרב האורתודוקסים, וגם שנואים לפני ה' יתעלה מפני שהם החריבו ומחריבים את דרך האמת בשל שאיפות זרות אשר נוגעות לרדיפת בצע וטובות הנאה, וכן אהבת הכבוד והשׂררה. ואנכי אדיר הקטן למדתי את הלקח מקאפח וערוסי רודפי הבצע, לא כדאי להיות קרח משני הצדדים, לא כדאי לפסוח על שתי הסעיפים, אלא יש להיות ישר עם ה' יתעלה, תמים תהיה עם ה' אלהיך. ועל כל הדרדעים להבין את עומק השבר והמשבר הרוחני שקאפח וערוסי דרדרונו אליו.


"וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר: עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם יְיָ הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו, וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר" (מ"א יח, כא).


ואסיים בשאלה למחשבה, זכורני בעבר כאשר עוד היה קשר ביני לבין ערוסי השכיר, קיבלתי ממנו ביום שישי אחד שיחת טלפון זועמת על מאמר מסוים שפורסם באותם הימים לראשונה, ובה הוא אמר לי: "אדיר! מה קרה לך!", השבתי לו: האם קראת את מאמרי? הוא השיב שלא... השבתי לו: אם כך, איך אתה מותח עלי ביקורת כל-כך קשה מבלי לקרוא את המאמר? ונחשו באיזה מאמר מדובר? איזה מאמר גרם לערוסי להתעורר ולזעוק כנגדי? ובכן, המאמר היה: "אמונות אליליות בקרב ראשוני אשכנז", והמעשה שהיה הזה טוב מאלף עדים והוכחות. "כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת: הַאֵין עוֹד חָכְמָה בְּתֵימָן? אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם!" (יר' מט, ז).


הדרדעים מטפסים על הקירות
.pdf
הורידו את PDF • 157KB

565 צפיות10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

10 Comments


ברמת הסקרנות - אם כן באיזה סידור התפללו הרבנים קפאח וערוסי? יש להם סידור או שמתפללים באיזה סידור ומשנים ממנו?

אני מבין מדבריך כי חתימת ברכת השכיבנו בליל שבת אצל האשכנזים ״הפורש סוכת שלום״ אינה נכונה לדעת הרמב״ם? מהו מקורה והאם הרמב״ם שלל אותה בפירוש?

Like
Replying to

1) הם מתפללים בסידור בלדי של מהרי"ץ (הכסיל, שוחר הקבלה והמאגיה) עם שינויים קלים מאד כדי להרגיש שהם מיוחדים וטובים ומשכילים יותר משאר התימנים, שהם מכנים אותם "יהוד בלאד" (או בקיצור י"ב), דהיינו יהודי הכפרים הפרימיטיביים.


2) אכן היא איננה נכונה. רבנו שלל את כל הנוסחים אשר חורגים מנוסח חז"ל ואנשי כנסת הגדולה, ובמיוחד את הנוסחים שמשנים את מטבע פתיחת הברכות וחתימתן.

Like

רציתי עוד להגיד.הזמנתי את הסידור. מחכה בקוצר רוח.מקוה השבוע יבוא

Like
Replying to

ברוך תהיה!

Like

שלום לך אדיר.אני מאוד נהנה לקרוא את המאמרים שלך.יש הרבה מה ללמוד ממך.רק תסביר לי בבקשה איך קפאח לא בסדר? הרי הוא תירגם משנה תורה של הרמב״ם ואני לומד מהספרים האלה.והוא היה גם צורף במקצוע.ראיתי גם סירטון עלו ושם אמרו שהוא אף פעם לא לקח כסף עבור לימוד תורה.

Like
Replying to

אני מציע לך ללמוד את אגרות הרמב"ם, וכן את הקדמתו לפירוש המשנה ולפרק חלק, וכן את הקדמתו של רבנו לספר המצוות, וכן את ספרי "אפיקים להרמב"ם". וכמובן, יש באתר מאות רבות של מאמרים, אשר מדריכים את האדם לדרך האמת.


כמו כן, יש סדרת מאמרים באתר שנקראת: "מורה הנבוכים" ובה אני מבאר את ספר המורה מתחילתו באופן מסודר ושיטתי, כרגע הנני עומד בחלק א פרק לח. כלומר עד פרק לז יש לך ביאורים מסודרים ומפורטים של הספר מורה הנבוכים.


בהצלחה רבה!

Like
bottom of page