גם כאן, ברור שמדובר בדברי הבאי, ומטרתם של חכמים ע"ה כאן למיטב הבנתי, היא לעודד את בני האדם להתפלל שחרית ובמאמר מוסגר אוסיף, שרק לחכמים שלמדו היטב את יסודות הדת, וכן את מטרותיהם של חז"ל בדרשותיהם, וכן למדו מאד מלימוד הגמרא באופן גורף, דהיינו מלימוד הגמרא לבני האדם אשר מרוּקנים ממדע והגיון (ראו: "האם לדעת הרמב"ם ועל עניינים אלה ראו: "מטרת המזוזה – ביקורת רבנו על שר"י", "יחסו של הרמב"ם לקמיעות ולמאגיה"; וכן: "האם וכבר ביארתי עניינים רבים מן העניינים הללו במאמרים שבאתר אור הרמב"ם.

להשוואת תנאי השכר של פועלי נמל אשדוד המזרחיים לעומת תנאי השכר של פועלי נמל חיפה. מאז עלייתן של התורות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות, המלה "קפיטליזם" נישאת ברמה כתורה מרושעת של בעלי הרכוש בתור שכזה צריך הוא רק לקבל רמז קטנטן באיזה שביל להלך. הוא עובר בשביל המסוים מאד, בשביל המאה ואחד. ועוד צד אחד יש לפרצופה של הדמוקרטיה. משפט אחד צריך להיות לפריביליגיזם של הכותנות ולפריביליגיזם של הסרבלים" (מעריב, 27.8.75).

לו שם בארץ של "גדול", אז זו ראיה חותכת לכך שיש לקבל את דבריו ולדחות את דברי כל מי שטוען אחרת. השקפה זו, שהיא מאבני היסוד של ראשוני ואחרוני אשכנז הוזי ההזיות, שגויה מאד לפי הרמב"ם, מפני שהרמב"ם היה למי רבנו הרמב"ם מתכוון בדבריו אלה? רבנו הרמב"ם ודת משה. שינויו של בלאו ונוכלותו של קאפח בספרו "מורה הנבוכים", הרמב"ם מזכיר שוב את חכמי-יועצי-אשכנז, וכֹה דבריו

קארו הקראי – כתב בפירושו על דברי הרמב"ם לעיל: "וסובלין את המת וכו', אורחא דעלמא נקט, אבל אם ירצו לנושׂאו והלא ידועה היא דרכו של הרמב"ם לדקדק בכל מילה ומילה שכתב בספרוֹ, ובמיוחד לאור העובדה שהרמב"ם הדגיש פעמיים ובמאמר מוסגר העתקתי לקמן את דברי הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק, ומשם ראוי ללמוד עד כמה הרמב"ם נהג לדקדק בכל ואצרף לדברינו אלה את פרשנותו של הרב שלמה צדוק  להלכה שפסק הרמב"ם לעיל: "וסובלין את המת על הכתף עד בית-הקברות הרמב"ם, והינם הבל פגאני נגעל ומטמטם] [...]

וכך הם הלכי מחשבתו של רבנו בכל אמריו בהקדמתו למשנה ובפירושו למשנה ראשונה של פרק חלק בסנהדרין, ובהלכות וכי המינים האורתודוקסים לא הכירו את דברי הרמב"ם ב"מאמר תחיית המתים"? והאמת מכה על קדקדו של קאפח הנוכל, אשר הפך את תורת האלהים לקורדום חוצבים במשך יובל שנים, ורבנו הרמב"ם של הרמב"ם בגדולי האסלה" . האם דברי הרמב"ם כאן היו משכנעים את ה"גדוילים" אשר "השליכו את ידיעת ה' אחרי גוום"?!

שגיאתו השלישית  של ארבל הינה שהוא סילף וזייף את דברי הרמב"ם, הבה נחל אפוא בדברי רבנו, וכֹה דבריו בפירושו והנה תעתועיו של ארבל: "כך דחה הרמב"ם: [...] הוא [=ר' אלעזר] היה עני, מה יעשה, ימות? אתה [=הרמב"ם] אומר בגלל שהוא היה עני היה צריך לקבל כסף מן הציבור" וכו'. ולכן לפי דמיונו של ארבל, הרמב"ם מעודד ומחזק את בני האדם ליהנות מדברי תורה ולהפוך אותה לכלי לפרנסה, כי ועתה לארבל המתעתע: "יותר מזה, זה לא רק ההמון, בהלכות תשובה כתב הרמב"ם, שלא כל חכם אפילו מגיע למעלה של

קאפח ותלמידיו הפכו את משנת הרמב"ם לתורה פרו-נוצרית, מכיוון שגם הם הפכו את תורת-האלהים לקורדום-חוצבים, אם תשבו בשיעוריהם לא תשמעו כמעט מאומה בענייני ידיעת ה' וייחודו, רק עוד ועוד מאותם "נושאי הכלים" של הרמב"ם כשדיברנו חשבתי שאתה מאבד את הציבור הרחב [=וכי איבוד הציבור הרחב הוא סיבה לפרוש מאור הרמב"ם? ואגב, בהאשמתו האחרונה הוא ממשיך את דרכם של בהמות וחיות הלהט"ב בסדום, אשר אמרו לקרובו של אברהם אבינו: זו הבעיה של הצדיקים הרבה".

להלן לשונו של הרמב"ם: "עוון גדול הוא לבזות את החכמים או לשנאותן, לא חרבה ירושלים עד שביזו בה תלמידי חכמים אלו ויתרחקו מדרכם של אלה". אגב, אתה מוזמן לעיין בסדרת המאמרים: "מלחמתו של הרמב"ם בגדולי האסלה" , ועל דינם החמוּר של המינים (מורידין שקוע באינטרנט כמו שאתה שקוע בו עד צוואר, הוא היה הרמב"ם ואתה אדם שפל ועלוב שפוער את פיך נגד כל מה שזז וזאת רק דוגמה אחת, וכבר ייחדתי סדרת מאמרים למלחמתו של הרמב"ם בגדולי האסלה.

זאת ועוד, במאמר: "מהי ירידת הדורות לפי הרמב"ם?" אולם, לא זו הנקודה, העיקרון הוא, שגדולתו של אדם איננה מונעת בחינה ובקרה של דבריו, ואפילו משה רבנו שיאמר אגב, איך אתה מעז להשוות בין רש"י-שר"י הטמא והארור לבין הרמב"ם שכל דבריו דברי אלהים חיים? ובהשוואתך הזו הינך מחרף ומגדף את תורת משה, כי הרמב"ם הוא ממעתיקי השמועה הנאמנים, והנך מטיל ספק באמיתת ולא רק זאת, אלא שהפכו אותו לפרשן הדת (פרשנדתא – בנו הבכור של המן), וכן ל"רבן של ישראל", ובזאת למעשה החליפו

בהלכה זו נחבלו הוזי ההזיות וכמעט כולם לא הבינו את מחשבת הרמב"ם הזכה ודעתו הנכונה. מת מסוים; ה) הרמב"ם טורח לבאר שמטרת ההליכה לבית-הקברות היא להכניע את הלבבות לשוב בתשובה. וכך גם אותם האומרים פסוקים בעת רחיצת המת, על כל איבר פסוק אחר, עבירה היא בידם לדעת הרמב"ם". וזו לדעתי אחת הסיבות החשובות שרבנו הרמב"ם פוסק שאסור לבקר את הקברות. כלב מעצת מרגלים ושנדבק באמונתם של האבות".

דבר נוסף, איך מתחלקים המשאבים של יוקרה, של כבוד, של דמויות להזדהות. באיזו מידה של ייצוג? ידועה תופעה בפסיכולוגיה, שבעל רגש נחיתות, חש יחס של תהילה והתפעלות, יותר מאשר יחס של הערכה אמיתית, כלפי המנחית, ויחסו אל מי שמנחית אותו אינו קונקרטי, על כן אינו מסוגל להבחין בפרטים אצל המנחית, ובעיקר נעלמות וכך בדרך כלל מצטיירת בעיניו של הנחוּת, דמותו של מי שמעליו, כמקשה אחת, ללא דופי.

ושם מבאר הרמב"ם: "עורכי הדיינין – הם אנשים הלומדים לטעון כדי שיהיו מורשים לבני אדם בריביהם, והם ממציאים וכמו שכותב הרמב"ם בפירוש המשנה למסכת אבות (א, ג) על הצדוקים והבייתוסים: "ודימה כל אחד מהם בעיני סיעתו ורבנו הרמב"ם ראה את מעלליהם של המינים-הקראים-האשכנזים-הנוצרים, ואת ההשפעות ההרסניות של מנהגותיהם על עולם מעקב אחרי תהליך ההִתפוררות האמור מלמד שהוא מקביל לתהליך התפשטותה של הקבלה הפגאנית, אשר תחילתה לפני כאלף התחכמויותיהם הנכלוליות – כך האמת תתגלה לנגד עינינו בחן יפעתה ואמיתתה יותר ויותר, וכך ייקל לנו יותר ויותר לקבלה

עתה, ששנינו מסכימים על שתים: א) על קיומה של האפליה; ב) על נחיצותה של ההשכלה (פחות או יותר; אתה עדיין תכונה באדם להצניע את עליבותו לעזרתם של אחינו יוצאי אירופה להגנה על "השיטה", ולניצול מירבי של הבדלי המנטליות זוהי דרכו של אדם המעמיד עצמו לשירות האדון, במטרה ללחום באחיו המקופחים ולשבור כל ניסיון של התארגנות פנימית בכל כוחה לגרום לי להודות שאני הוא זה שגנבתי את הכסף, ולנסות לקבל אותו בחזרה. אימו של אותו בן עשירים נאלצה אפוא להגיע לתחנת המשטרה ולשחרר את בנה בערבות של עשרות אלפי שקלים, וכאשר

דיינות בלבד, האם לדעתך ניתן לטעון לזכותו שכל זאת הייתה אחיזת עיניים בשביל שיוכל להפיץ את כתבי רבנו הרמב"ם ואף-על-פי שתוכל לטעון מדברי הרמב"ם שמי שמתפרנס מן התורה הרי זה חילל את השם, וכאשר מדובר בחילול השם אין רבנו הרמב"ם – שהרי אינו דומה עבדאללה יוסוף שהודה בעבודה-הזרה והתיר להפוך תורת-אלהים לקורדום-חוצבים, לנכדו של מארי יחיא קאפח ע"ה אשר הרים על נס את המלחמה בעבודה-הזרה. קאפח היה יכול להפיץ את כתבי הרמב"ם מבלי להתיר ליהנות מדברי תורה, ומבלי להתפרנס כדיין – הוא היה צורף במקצועו

לשלוח את אברבנאל לאברבנאל ב חלק א פרק ג עסקתי בטענתו של עשור לפיה הרמב"ם חזר בו והודה לקבלה הפגאנית הנה גם הרמב"ם בסוף ימיו זכה לקבל זאת החכמה מפי מקובל, כמו שכתב [...] ולכן אומר עשור, הפילוסופים, וביניהם כמובן הרמב"ם, סברו שכל מראות המלאכים, כגון ראייתו של אברהם אבינו לפי עשור, הרמב"ם כפר ביציאת מצרים! קצרו של דבר, עשור הדמגוג מבקש לטשטש את ההבחנה שבין נבואה לבין נסים, ובדרך זו הוא מבקש להציג את רבנו הרמב"ם

ציווי ה' לזכור תמיד את מעמד הר סיני וחשיבות הברית שנכרתה בו לדורי דורות, עוררו את רבנו הרמב"ם להורות במסגרת דברי החיזוק של רבנו ליהודי תימן באיגרתו אליהם לפני כ-850 שנה, הרמב"ם עודד אותם לזכור את מעמד הר הרמב"ם גם רואה במעמד הר סיני ובהנחלת אמיתתו ההיסטורית הדתית והאמוּנית את ציר הדת, כלומר, העוגן המרכזי יהי רצון שדברי הרמב"ם יהיו למאור רב עוצמה בחיינו כאן בארץ-ישראל, יאירו את חשכת גלותנו הרוחנית, ויחזקו פתרון הרמב"ם ליהודי-תימן הצעתו של הרמב"ם ליהודי תימן לפני כ-850 שנה, הייתה לברוח מהשמד הרוחני שנגזר עליהם

, ויש עניינים שלא שלל אותם, כי הרמב"ם לא היה שולל אותם. השׂכיר מגן אפוא על טומאתה הרצוצה של הקבלה וקובע שהיא איננה המקור לתְּעִייתם של יהודי תימן אחרי עבודה-זרה היא דרכו של רבנו הרמב"ם, שהרימוּ על נס את דרך האמת. לקבלה הפגאנית – הרי שאברהם אבינו ורבנו הרמב"ם, וכל חכמי ישראל האמיתיים כורעים ומשתחווים לשיקוץ שמעון ובמלים אחרות: לפי ערוסי, רבנו הרמב"ם היה מודה לשיקוצי הקבלה הפגאנית והיה מאמץ לחיקו את ספר-האופל!

ברם, לדעת הרמב"ם אין שום צורך בהתרת נדרים! והנה לפניכם גם פסק רבנו בסוף הלכות נדרים, וממנו עולה יחסם השלילי של חז"ל לנדרי איסור באופן כללי: "לא האם לדעת הרמב"ם מותר למנוע אכילת קטניות בפסח? על דבריו אלה של הרמב"ם כותב קאפח (הלכות שביתת יום-טוב א, אות כז): "הרי לא חש [=חשש] רבנו למנהג כל זמן הרמב"ם, נבין שעלינו להתנתק מהקשרו השלילי של הפסוק, ולסלק מקרבנו כל רגשות אשמה דמיוניים באכלנו קטניות

ביום שלישי, ערב ראש-חודש אב (11.3.72), נערך הכנס הראשון של פעילי התנועה, באולם הכנסים של קרן היסוד בתל-אביב במרכז הכנס עמדה הרצאתו של ד"ר שאקי, סגן שר החינוך והתרבות, שהוזמן כאורח לכנס זה. חיים של מאבקים חברתיים וכלכליים, במסגרת כללי המשחק של משטר דמוקרטי במדינתנו. של ציבורינו – בעיות של קיפוח ואפליה, של עוני מרוד ונחשלות. ולרחשי ליבם של החברים הנושאים בעול הפעילות הציבורית.

את ה' וללמוד תורה וחכמה בלא לחלל-שם-שמים, וזה לשונו: "הרמב"ם כתב [...] , כי הרמב"ם וכן חכמים ע"ה לא סייגו את האיסור ליהנות מדברי תורה, ולא תלוהו במצב השוק והכלכלה. אפשר, אפילו אדם מה שיעמול כל היום, כל שעות הפרנסה עדיין לא יוכל להשיג לקיומו, אז זה וודאי לא מה שדיבר הרמב"ם בזמן שלו, שהיה אפשר במתי מעט להשיג את צרכיו וכל השאר היה מותרות, על זה כתב הרמב"ם, יעסוק מעט ואת השאר אז מדוע אנחנו נשמע לרבנים הללו שכל-כך מפיצים את תורת הרמב"ם ומצדדים בדברי הרמב"ם?".

רבים כמו אל-בז ייחסו להרמב"ם איגרות בשקר כגון "האיגרת המזויפת ליפת", "האיגרת בשבח הקבלה שיוחסה להרמב"ם ודברים דומים אמר הראב"ד בהקדמה ל"משנה תורה": "למה אחזור מקבלתי ומראייתי בשביל חיבורו של זה המחבר [=הרמב"ם "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" (בר' כב, ה) באיגרתו של הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף – רבנו מתאר מקצת משיטותיהם את התפישׂה הזו סותר הרמב"ם בשלושה-עשר העיקרים אשר דלה ממקורותיה הנאמנים של מסורת התורה-שבעל-פה (פיה"מ של המלך וייעץ לרמב"ם להשתמש בסוס [אחד הכלים בשח-מט], וכך הרמב"ם ניצח אותו.

ישראל' אלא למינים האירופים ועבדיהם]: בעיניך הם בטח לא חכמים, אלא טועים, אולי מינים, בהתאם לקריטריוני הרמב"ם ועל שמו אור הרמב"ם קורא אני מה שאמר ישעיה הנביא: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ ומה שעשית על שמו של הרמב"ן זצ"ל בהדגשת אותיות המן הוא פשע שראוי לנדות אותך עליו. הרמב"ם שם. כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

אני רוצה להביא כאן את לשון הרמב"ם במורה נבוכים בנוגע לשדים, ממנו נראה כי התמונה העולה בדעת הרמב"ם בעניין וזה לשון הרמב"ם: "מכאן למדת, שכל מי שלא הגיע לכך שתהיה לו הצורה הזאת (כוונתו, לצורה הרוחנית של האדם, נסכם במילים פשוטות: לפי הרמב"ם יש שדים! והנה עוד ראיה לתעתועו של מורסקי: "שדים ורוחות, לדעת הרמב"ם, קיימים אם כן בהחלט [...] וכל מטרת תעתועיו של מורסקי היא כדי שהוא יוכל להחדיר את ההזיה ש"לפי הרמב"ם יש שדים!"

מהי עמדת הרמב"ם ביחס לאלכוהול? רבנו הרמב"ם בספרו ההלכתי הגדול "משנה תורה", כתב קבוצת הלכות שנקראת "הלכות דעות" ובהן הוא מורה לאדם את כלומר, הרמב"ם לא הרחיק את שתיית היין לחלוטין אלא במידה שהיא מביאה את האדם לשכרות. הרמב"ם מעניק גם טעם פילוסופי לכך ששתיית המשכרים מגונָה אפילו יותר מאשר חשיפת איבריו המוצנעים של האדם: השמחה שעוסקת בדבר נעלה, שמחה של מצוה, של עזרה לזולת וגמילות חסדים, של לימוד ערכים ומידות נעלות, של לימוד

יחס הזלזול של המורה ותוצאותיו לאחרונה נעשו מחקרים לא מעטים ברוח שונה מאלה של השנים שעברו. כדי להוכיח את עוצמתו הקטלנית של גורם "יחס הזלזול של המורה בתלמיד", גייסו החוקרים לעזרתם ממצאֵי מחקר אחרים שנעשו בחוץ-לארץ בשאלה הנדונה, שניתן לסכמו כך: התנהגות שיש בה יחס של זלזול וביטול כלפי התלמיד, הוריו הבאה נעשה ניסיון לבדוק את השפעתן של דעות קדומות על הערכת הישגיהם של תלמידים ממוצא עדתי ומעמדי שונה. במחקר זה קיבלו 18 סטודנטים תוצאות של מבחן וכסלר של כיתה ה'.

בהליכתך העיוורת אחרי הרמב"ם חוטא אתה בחטאם של האשכנזים והספרדים הרובוטים. ניכר כי אינך שוקל ומכלכל את דבריו של הרמב"ם ואתה מקבל אותם על עיוור. ודבריו שם על איוב הם נאצה וגידוף כלפי אדם צדיק וירא אלוהים ועליך לקבל האמת ממי שאמרו, אף שהם נגד הרמב"ם הרמב"ם דוגל בשיטה של הטלת האשמה רק על האדם ומתעלם לחלוטין מקריאות מפורשות של נביאים נגד ה'! שהרי כתבת כך: "הרמב"ם דוגל בשיטה של הטלת האשמה רק על האדם ומתעלם לחלוטין מקריאות מפורשות של נביאים נגד

בהלכה זו נחבלו הוזי ההזיות וכמעט כולם לא הבינו את מחשבת הרמב"ם הזכה ודעתו הנכונה. מת מסוים; ה)  הרמב"ם טורח לבאר שמטרת ההליכה לבית-הקברות היא להכניע את הלבבות לשוב בתשובה. וכך גם אותם האומרים פסוקים בעת רחיצת המת, על כל איבר פסוק אחר, עבירה היא בידם לדעת הרמב"ם". וזו לדעתי אחת הסיבות החשובות שרבנו הרמב"ם פוסק שאסור לבקר את הקברות. כלב מעצת מרגלים ושנדבק באמונתם של האבות ".

חז"ל לא הסתפקו בשינוי החוקים, אלא ניכסו לעצמם סמכות מוחלטת שעולה אפילו על זו של המקור. בהר סיני, איש-מפי-איש עד משה רבנו, חז"ל לא המציאו אותה כדברי הכופר שנזכר – והוא אפילו לא למד את הקדמת הרמב"ם למשנה-תורה (ובוודאי שלא את הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה), או שפשוט בוחר להתעלם ממנה.  איש-מפי-איש עד הרמב"ם ועד ימינו אנו, לבין דינים שהוסיפה הסנהדרין בשל צורך שהתעורר במהלך הדורות – הוא לבין קביעה הלכתית, והקביעה הזו שהוא ציין נאמרה בתוך מדרש שאסור באיסור חמור להבין אותו כפשוטו, ורבנו הרמב"ם

הרמב"ם! וכן העובדה שפסקוֹ של רבנו הרמב"ם נשען על פסיקת חכמי התלמוד, ושפסיקת חכמי התלמוד נשענת על פסיקת הסנהדרין אבריימל'ה הנרצע סטה אחרי המאגיה, והנה לפניכם דברי הרמב"ם על קארו הקראי ודומיו אשר החדירו את המאגיה לדת אבריימל'ה מנסה להשפיל את התימנים כי הם לא מוכנים לקבל את מרותו של אלילו – קארו הקראי, וזאת הסיבה האמיתית , "סלידתו של הרמב"ם מתארי הממסד הרבני".

נשאלתי כך: 1) בעקבות הקריאה באתר וההתכתבות בינינו באדיבותך, החלטתי להקדיש מעט זמן ביום עם כת קטנה של בני ישיבות תלמידי-חכמים דורשי אמת, להתחיל מאל"ף את משנת הרמב"ם ונחיצותה הרבה לדורנו זה. לפתוח בלימוד שלושה-עשר יסודות האמונה כמו שמובאים בפירוש המשנה למסכת סנהדרין, ולהרחיב כל יסוד מדברי הרמב"ם האם לשם כך קבעו חכמים שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם? ויתרה מזאת, וכי באמת מדובר בהסכמה? ואסיים בכיסופיו ובכמיהתו של רבנו הרמב"ם בחתימתו למורה: "והוא יזכנו וכל ישראל חברים למה שהבטיחנו בו: '