לשונה: קראתי רבים ממאמריך ויש לי כמה שאלות על שיטתך: א)  אתה לא מרבה להתייחס לדברי חז"ל אלא בעיקר לדברי הרמב"ם , ואם אתה מעיין בעצמך למה אתה מסתמך בעיוורון על הרמב"ם (כך נראה מחוסר ההסתמכות המספקת על חז"ל); ב)  מפני תשובה: א)  איני נסמך "בעיוורון" על הרמב"ם כלשונך, הרמב"ם הוּכח כמוסר הנאמן ביותר של התורה-שבעל-פה, וכמו כמו כן, אם היית אומר את שמך הייתי מזמין אותך להראות לי היכן לדעתך הרמב"ם סטה מדברי חז"ל וממסורת התורה-שבעל-פה הנאמנה שבידיו, אך בחרת בדרכם של מוגי-הלב.

לא כל מה שכתוב מתאים לשעה זו, ואילו היית מציית לצו התבונה של הרמב"ם היית מבין זאת, אם בכלל ביכולתך להבין יו) כתבת: "אילו היית מציית לצו התבונה של הרמב"ם היית מבין זאת". בכל דבריי הנני מציית לצו התבונה של רבנו הרמב"ם וחכמים ע"ה בהלכות התורה-שבעל-פה שפרשׂתי לעיל, ושוב, אפילו מסכים לדרכו של אור הרמב"ם, היא דרך ההלכה והאמת. בגידופים ומשחקי שמות תימניים פרימיטיביים", "אילו היית מציית לצו התבונה של הרמב"ם", "אם ביכולתך להבין"

והנה סיפורו של האיש: נולדתי בכפר רגוזה באזור ברט, בקרב עיר המחוז ענאן. הכפר רגוזה, שבו נולדתי, שכן על רמה של הר המשׂתרעת על פני עשרות קילומטרים. רגוזה נמצאת במרחק של שני ימי הליכה ברגל מן העיר נג'ראן, הידועה בתמריה הטובים. בריחה מחשש של נקמת-דם משפחתנו, משפחת זנדאני, מוצאה ממחוז ארחב, מן העיר זנדאן. אבי-זקני, מחשש מנקמתם של קרובי ההרוג.

בראש המורה מובאת אגרת שכתב הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף ב"ר יהודה. תלמיד זה היה חביב מאד בעיני הרמב"ם, ובהמשך רבנו כתב לו גם את האיגרת המפורסמת: "אגרת הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף", אשר פורסמה בקובץ "אגרות הרמב"ם" במהדורתו ובתרגומו של קאפח. וכך אומר הרמב"ם לר' יוסף בראש ספרו מורה-הנבוכים: "בהיות שאתה התלמיד היקר ר' יוסף ש"צ [=שמרו צורו] ב"ר עוצמתן הרגשית של הפגישות עם ר' יוסף חיזקו את נפשו של רבנו ועוררו בו יוזמה שכבר שככה: הוא אזר כוח והחל

אתה כותב במאמר נוסף: "כיצד ניתן ליישב את הקושי: מצד אחד קאפח עושה 'בית-ספר' לכל נושאי הכלים של הרמב"ם יחסו של העולם-הדתי ל"חכמי ישראל" גובל בעבודה-זרה, כי אין אדם שלא טועה, ובמקום שיש בו עבודה-זרה אין חולקין אגב, אני מציע לך לקרוא את הקדמתו של הרמב"ם לפרק חלק, כדי להבין מעט על חומרת עניין זה. , ושוב, אין זו דרכו של הרמב"ם אלא דרכם של חז"ל במסכת אבות: "לא תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קורדום לחפור ראה לדוגמה את שריפת ספרי רבנו הרמב"ם על-ידי חכמי צרפת, ושנאתם התהומית של רבים למשנת הרמב"ם כי היא מגלה

כאמור, הרמב"ם היה בדעה כי לתלמוד הבבלי יש סמכות הלכתית היסטורית ייחודית, ומה שנפסק בו מחייב לדורי דורות כמו כן, בספר-המצוות (עשין לז) כותב הרמב"ם כך: "הנה נתבאר כי חיוב האבילות דאורייתא ושהוא מצות עשה – ו[ אבילות על קרובי קרוב נחל אפוא עתה לעבור על ההלכות, וכך פוסק הרמב"ם בהלכות אבל (ב, ד–ז): [ד] "כל הקרובים קארו הקראי (כס"מ שם) –  "כתב הרמב"ן והרא"ש והגהות [מיימוניות] דהאידנא נהגו להקל באבילות של המתאבלין עליהן ולעצם שיטתו ראוי לצרף במאמר מוסגר את דברי האמת המאלפים של הרמב"ם במורה (ב, טו): "לפי שכל דבר שהוּכח לא

אחד המאפיינים הייחודיים ביותר של רבנו הרמב"ם הוא חירות מחשבתית מתוך שאיפה וחתירה בלתי-פוסקת לאמת. הרמב"ם קידש את מאמרו של אריסטו: קבל האמת ממי שאמרו, ולכן, כל דבר נבחן בעיני שכלו לפי תוכנו ועניינו, לא ברם, לצערנו הרב, גישתו הישרה והנבונה של הרמב"ם איננה נחלת העולם הדתי הממסדי האשכנזי בימינו. מניין המצוות עד תקופתו של הרמב"ם ניטשה מחלוקת רחבה סביב השאלה: מהן המצוות שה' מסר למשה בסיני? דרכו של הרמב"ם דרכו של הרמב"ם להפוך לקונצנזוס לא הייתה פשוטה, היה עליו להוכיח באותות ובמופתים שהאמת והצדק

לו שם בארץ של "גדול", אז זו ראיה חותכת לכך שיש לקבל את דבריו ולדחות את דברי כל מי שטוען אחרת. השקפה זו, שהיא מאבני היסוד של ראשוני ואחרוני אשכנז הוזי ההזיות, שגויה מאד לפי הרמב"ם, מפני שהרמב"ם היה למי רבנו הרמב"ם מתכוון בדבריו אלה? רבנו הרמב"ם ודת משה. שינויו של בלאו ונוכלותו של קאפח בספרו "מורה הנבוכים", הרמב"ם מזכיר שוב את חכמי-יועצי-אשכנז, וכֹה דבריו

קארו הקראי – כתב בפירושו על דברי הרמב"ם לעיל: "וסובלין את המת וכו', אורחא דעלמא נקט, אבל אם ירצו לנושׂאו והלא ידועה היא דרכו של הרמב"ם לדקדק בכל מילה ומילה שכתב בספרוֹ, ובמיוחד לאור העובדה שהרמב"ם הדגיש פעמיים ובמאמר מוסגר העתקתי לקמן את דברי הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק, ומשם ראוי ללמוד עד כמה הרמב"ם נהג לדקדק בכל ואצרף לדברינו אלה את פרשנותו של הרב שלמה צדוק  להלכה שפסק הרמב"ם לעיל: "וסובלין את המת על הכתף עד בית-הקברות הרמב"ם, והינם הבל פגאני נגעל ומטמטם] [...]

גם כאן, ברור שמדובר בדברי הבאי, ומטרתם של חכמים ע"ה כאן למיטב הבנתי, היא לעודד את בני האדם להתפלל שחרית ובמאמר מוסגר אוסיף, שרק לחכמים שלמדו היטב את יסודות הדת, וכן את מטרותיהם של חז"ל בדרשותיהם, וכן למדו מאד מלימוד הגמרא באופן גורף, דהיינו מלימוד הגמרא לבני האדם אשר מרוּקנים ממדע והגיון (ראו: "האם לדעת הרמב"ם ועל עניינים אלה ראו: "מטרת המזוזה – ביקורת רבנו על שר"י", "יחסו של הרמב"ם לקמיעות ולמאגיה"; וכן: "האם וכבר ביארתי עניינים רבים מן העניינים הללו במאמרים שבאתר אור הרמב"ם.

וכך הם הלכי מחשבתו של רבנו בכל אמריו בהקדמתו למשנה ובפירושו למשנה ראשונה של פרק חלק בסנהדרין, ובהלכות וכי המינים האורתודוקסים לא הכירו את דברי הרמב"ם ב"מאמר תחיית המתים"? והאמת מכה על קדקדו של קאפח הנוכל, אשר הפך את תורת האלהים לקורדום חוצבים במשך יובל שנים, ורבנו הרמב"ם של הרמב"ם בגדולי האסלה" . האם דברי הרמב"ם כאן היו משכנעים את ה"גדוילים" אשר "השליכו את ידיעת ה' אחרי גוום"?!

להשוואת תנאי השכר של פועלי נמל אשדוד המזרחיים לעומת תנאי השכר של פועלי נמל חיפה. מאז עלייתן של התורות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות, המלה "קפיטליזם" נישאת ברמה כתורה מרושעת של בעלי הרכוש בתור שכזה צריך הוא רק לקבל רמז קטנטן באיזה שביל להלך. הוא עובר בשביל המסוים מאד, בשביל המאה ואחד. ועוד צד אחד יש לפרצופה של הדמוקרטיה. משפט אחד צריך להיות לפריביליגיזם של הכותנות ולפריביליגיזם של הסרבלים" (מעריב, 27.8.75).

קאפח ותלמידיו הפכו את משנת הרמב"ם לתורה פרו-נוצרית, מכיוון שגם הם הפכו את תורת-האלהים לקורדום-חוצבים, אם תשבו בשיעוריהם לא תשמעו כמעט מאומה בענייני ידיעת ה' וייחודו, רק עוד ועוד מאותם "נושאי הכלים" של הרמב"ם כשדיברנו חשבתי שאתה מאבד את הציבור הרחב [=וכי איבוד הציבור הרחב הוא סיבה לפרוש מאור הרמב"ם? ואגב, בהאשמתו האחרונה הוא ממשיך את דרכם של בהמות וחיות הלהט"ב בסדום, אשר אמרו לקרובו של אברהם אבינו: זו הבעיה של הצדיקים הרבה".

להלן לשונו של הרמב"ם: "עוון גדול הוא לבזות את החכמים או לשנאותן, לא חרבה ירושלים עד שביזו בה תלמידי חכמים אלו ויתרחקו מדרכם של אלה". אגב, אתה מוזמן לעיין בסדרת המאמרים: "מלחמתו של הרמב"ם בגדולי האסלה" , ועל דינם החמוּר של המינים (מורידין שקוע באינטרנט כמו שאתה שקוע בו עד צוואר, הוא היה הרמב"ם ואתה אדם שפל ועלוב שפוער את פיך נגד כל מה שזז וזאת רק דוגמה אחת, וכבר ייחדתי סדרת מאמרים למלחמתו של הרמב"ם בגדולי האסלה.

זאת ועוד, במאמר: "מהי ירידת הדורות לפי הרמב"ם?" אולם, לא זו הנקודה, העיקרון הוא, שגדולתו של אדם איננה מונעת בחינה ובקרה של דבריו, ואפילו משה רבנו שיאמר אגב, איך אתה מעז להשוות בין רש"י-שר"י הטמא והארור לבין הרמב"ם שכל דבריו דברי אלהים חיים? ובהשוואתך הזו הינך מחרף ומגדף את תורת משה, כי הרמב"ם הוא ממעתיקי השמועה הנאמנים, והנך מטיל ספק באמיתת ולא רק זאת, אלא שהפכו אותו לפרשן הדת (פרשנדתא – בנו הבכור של המן), וכן ל"רבן של ישראל", ובזאת למעשה החליפו

בהלכה זו נחבלו הוזי ההזיות וכמעט כולם לא הבינו את מחשבת הרמב"ם הזכה ודעתו הנכונה. מת מסוים; ה) הרמב"ם טורח לבאר שמטרת ההליכה לבית-הקברות היא להכניע את הלבבות לשוב בתשובה. וכך גם אותם האומרים פסוקים בעת רחיצת המת, על כל איבר פסוק אחר, עבירה היא בידם לדעת הרמב"ם". וזו לדעתי אחת הסיבות החשובות שרבנו הרמב"ם פוסק שאסור לבקר את הקברות. כלב מעצת מרגלים ושנדבק באמונתם של האבות".

ושם מבאר הרמב"ם: "עורכי הדיינין – הם אנשים הלומדים לטעון כדי שיהיו מורשים לבני אדם בריביהם, והם ממציאים וכמו שכותב הרמב"ם בפירוש המשנה למסכת אבות (א, ג) על הצדוקים והבייתוסים: "ודימה כל אחד מהם בעיני סיעתו ורבנו הרמב"ם ראה את מעלליהם של המינים-הקראים-האשכנזים-הנוצרים, ואת ההשפעות ההרסניות של מנהגותיהם על עולם מעקב אחרי תהליך ההִתפוררות האמור מלמד שהוא מקביל לתהליך התפשטותה של הקבלה הפגאנית, אשר תחילתה לפני כאלף התחכמויותיהם הנכלוליות – כך האמת תתגלה לנגד עינינו בחן יפעתה ואמיתתה יותר ויותר, וכך ייקל לנו יותר ויותר לקבלה

דיינות בלבד, האם לדעתך ניתן לטעון לזכותו שכל זאת הייתה אחיזת עיניים בשביל שיוכל להפיץ את כתבי רבנו הרמב"ם ואף-על-פי שתוכל לטעון מדברי הרמב"ם שמי שמתפרנס מן התורה הרי זה חילל את השם, וכאשר מדובר בחילול השם אין רבנו הרמב"ם – שהרי אינו דומה עבדאללה יוסוף שהודה בעבודה-הזרה והתיר להפוך תורת-אלהים לקורדום-חוצבים, לנכדו של מארי יחיא קאפח ע"ה אשר הרים על נס את המלחמה בעבודה-הזרה. קאפח היה יכול להפיץ את כתבי הרמב"ם מבלי להתיר ליהנות מדברי תורה, ומבלי להתפרנס כדיין – הוא היה צורף במקצועו

ציווי ה' לזכור תמיד את מעמד הר סיני וחשיבות הברית שנכרתה בו לדורי דורות, עוררו את רבנו הרמב"ם להורות במסגרת דברי החיזוק של רבנו ליהודי תימן באיגרתו אליהם לפני כ-850 שנה, הרמב"ם עודד אותם לזכור את מעמד הר הרמב"ם גם רואה במעמד הר סיני ובהנחלת אמיתתו ההיסטורית הדתית והאמוּנית את ציר הדת, כלומר, העוגן המרכזי יהי רצון שדברי הרמב"ם יהיו למאור רב עוצמה בחיינו כאן בארץ-ישראל, יאירו את חשכת גלותנו הרוחנית, ויחזקו פתרון הרמב"ם ליהודי-תימן הצעתו של הרמב"ם ליהודי תימן לפני כ-850 שנה, הייתה לברוח מהשמד הרוחני שנגזר עליהם

האשמה זו עוררה את "נושאי הכלים" הראשונים של הרמב"ם להתמקד ולהתרכז בבירור מקורותיו התלמודיים של רבנו, ורק כדי להבדיל בין הקודש לחול, בין האור לחושך, בין ישראל לעמים, ובין רבנו הרמב"ם איש האמת לפוחז הכעור רבנו הרמב"ם, ולא רק מפני שרובן המכריע של השגותיו העילגות נתגלו כנבובות לחלוטין ונובעות משגיאות ואי-הבנה – אלא מפני שרבנו הרמב"ם הציב חזות קשה כנגד חכמי-יועצי-אשכנז על המעל הקשה שמעלו בדת משה: על-כך שביטלו אגב, באחת מהשגותיו הפוחז מסית כנגד הרמב"ם ואומר שראוי שיעשו לרבנו טקס "פולסא דנורא" (הלכות עבודה-זרה

דבר נוסף, איך מתחלקים המשאבים של יוקרה, של כבוד, של דמויות להזדהות. באיזו מידה של ייצוג? ידועה תופעה בפסיכולוגיה, שבעל רגש נחיתות, חש יחס של תהילה והתפעלות, יותר מאשר יחס של הערכה אמיתית, כלפי המנחית, ויחסו אל מי שמנחית אותו אינו קונקרטי, על כן אינו מסוגל להבחין בפרטים אצל המנחית, ובעיקר נעלמות וכך בדרך כלל מצטיירת בעיניו של הנחוּת, דמותו של מי שמעליו, כמקשה אחת, ללא דופי.

עתה, ששנינו מסכימים על שתים: א) על קיומה של האפליה; ב) על נחיצותה של ההשכלה (פחות או יותר; אתה עדיין תכונה באדם להצניע את עליבותו לעזרתם של אחינו יוצאי אירופה להגנה על "השיטה", ולניצול מירבי של הבדלי המנטליות זוהי דרכו של אדם המעמיד עצמו לשירות האדון, במטרה ללחום באחיו המקופחים ולשבור כל ניסיון של התארגנות פנימית בכל כוחה לגרום לי להודות שאני הוא זה שגנבתי את הכסף, ולנסות לקבל אותו בחזרה. אימו של אותו בן עשירים נאלצה אפוא להגיע לתחנת המשטרה ולשחרר את בנה בערבות של עשרות אלפי שקלים, וכאשר

ברם, לדעת הרמב"ם אין שום צורך בהתרת נדרים! והנה לפניכם גם פסק רבנו בסוף הלכות נדרים, וממנו עולה יחסם השלילי של חז"ל לנדרי איסור באופן כללי: "לא האם לדעת הרמב"ם מותר למנוע אכילת קטניות בפסח? על דבריו אלה של הרמב"ם כותב קאפח (הלכות שביתת יום-טוב א, אות כז): "הרי לא חש [=חשש] רבנו למנהג כל זמן הרמב"ם, נבין שעלינו להתנתק מהקשרו השלילי של הפסוק, ולסלק מקרבנו כל רגשות אשמה דמיוניים באכלנו קטניות

ישראל' אלא למינים האירופים ועבדיהם]: בעיניך הם בטח לא חכמים, אלא טועים, אולי מינים, בהתאם לקריטריוני הרמב"ם ועל שמו אור הרמב"ם קורא אני מה שאמר ישעיה הנביא: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ ומה שעשית על שמו של הרמב"ן זצ"ל בהדגשת אותיות המן הוא פשע שראוי לנדות אותך עליו. הרמב"ם שם. כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

מהי עמדת הרמב"ם ביחס לאלכוהול? רבנו הרמב"ם בספרו ההלכתי הגדול "משנה תורה", כתב קבוצת הלכות שנקראת "הלכות דעות" ובהן הוא מורה לאדם את כלומר, הרמב"ם לא הרחיק את שתיית היין לחלוטין אלא במידה שהיא מביאה את האדם לשכרות. הרמב"ם מעניק גם טעם פילוסופי לכך ששתיית המשכרים מגונָה אפילו יותר מאשר חשיפת איבריו המוצנעים של האדם: השמחה שעוסקת בדבר נעלה, שמחה של מצוה, של עזרה לזולת וגמילות חסדים, של לימוד ערכים ומידות נעלות, של לימוד

אני רוצה להביא כאן את לשון הרמב"ם במורה נבוכים בנוגע לשדים, ממנו נראה כי התמונה העולה בדעת הרמב"ם בעניין וזה לשון הרמב"ם: "מכאן למדת, שכל מי שלא הגיע לכך שתהיה לו הצורה הזאת (כוונתו, לצורה הרוחנית של האדם, נסכם במילים פשוטות: לפי הרמב"ם יש שדים! והנה עוד ראיה לתעתועו של מורסקי: "שדים ורוחות, לדעת הרמב"ם, קיימים אם כן בהחלט [...] וכל מטרת תעתועיו של מורסקי היא כדי שהוא יוכל להחדיר את ההזיה ש"לפי הרמב"ם יש שדים!"

ביום שלישי, ערב ראש-חודש אב (11.3.72), נערך הכנס הראשון של פעילי התנועה, באולם הכנסים של קרן היסוד בתל-אביב במרכז הכנס עמדה הרצאתו של ד"ר שאקי, סגן שר החינוך והתרבות, שהוזמן כאורח לכנס זה. חיים של מאבקים חברתיים וכלכליים, במסגרת כללי המשחק של משטר דמוקרטי במדינתנו. של ציבורינו – בעיות של קיפוח ואפליה, של עוני מרוד ונחשלות. ולרחשי ליבם של החברים הנושאים בעול הפעילות הציבורית.

הרמב"ם! וכן העובדה שפסקוֹ של רבנו הרמב"ם נשען על פסיקת חכמי התלמוד, ושפסיקת חכמי התלמוד נשענת על פסיקת הסנהדרין אבריימל'ה הנרצע סטה אחרי המאגיה, והנה לפניכם דברי הרמב"ם על קארו הקראי ודומיו אשר החדירו את המאגיה לדת אבריימל'ה מנסה להשפיל את התימנים כי הם לא מוכנים לקבל את מרותו של אלילו – קארו הקראי, וזאת הסיבה האמיתית , "סלידתו של הרמב"ם מתארי הממסד הרבני".

בהליכתך העיוורת אחרי הרמב"ם חוטא אתה בחטאם של האשכנזים והספרדים הרובוטים. ניכר כי אינך שוקל ומכלכל את דבריו של הרמב"ם ואתה מקבל אותם על עיוור. ודבריו שם על איוב הם נאצה וגידוף כלפי אדם צדיק וירא אלוהים ועליך לקבל האמת ממי שאמרו, אף שהם נגד הרמב"ם הרמב"ם דוגל בשיטה של הטלת האשמה רק על האדם ומתעלם לחלוטין מקריאות מפורשות של נביאים נגד ה'! שהרי כתבת כך: "הרמב"ם דוגל בשיטה של הטלת האשמה רק על האדם ומתעלם לחלוטין מקריאות מפורשות של נביאים נגד

בהלכה זו נחבלו הוזי ההזיות וכמעט כולם לא הבינו את מחשבת הרמב"ם הזכה ודעתו הנכונה. מת מסוים; ה)  הרמב"ם טורח לבאר שמטרת ההליכה לבית-הקברות היא להכניע את הלבבות לשוב בתשובה. וכך גם אותם האומרים פסוקים בעת רחיצת המת, על כל איבר פסוק אחר, עבירה היא בידם לדעת הרמב"ם". וזו לדעתי אחת הסיבות החשובות שרבנו הרמב"ם פוסק שאסור לבקר את הקברות. כלב מעצת מרגלים ושנדבק באמונתם של האבות ".