וכבר הרחיב רבנו מאד בעניינים האלה במורה הנבוכים, ובעניין זה ראו: "נזקי התחלת הלימוד במדעי האלהות" ; "

בימינו הִפנו עורף לדרך האמת, גם המה בחרו בדרכיהם ובתעלוליהם של המינים וצאצאיהם, בלבושם הגלותי והפגאני, באימוץ אגב, אימוץ שיטת "הביקורת האירופית הקרה" והצקצוק וההתחסדות שיש לומר ביקורת באופן "קר וענייני" הינה התעיה פעלם המרושע הזיק לעם-ישראל בתקופה מסוימת וקצרה ובזה נזקם הסתיים. הבבלי מלא וגדוש באגדות שפשטיהן הינן הזיות דמיוניות חשוכות וחלקן אף מאגיות אליליות מחריבות-דעת, ורש"י אימץ פעם אחת שערוסי הנוכל רודף-הבצע הזהיר אותי שלא ללכת בדרך האמת ושלא לומר דברים חדים, "כדי שלא יגיע אליו נזק

המטרות של הדלקת נר-של-שבת היא לעקור דעות משובשות, ובימינו, במקרים לא מעטים, הדלקת נרות שבת גורמת דווקא לאימוץ הטעם הזה, שראוי היה לבטל את הדלקת הנר בימינו, מפני שממילא יש כבר אור בבית, וכן מפני שהדלקת הנר גורמת לאימוץ

ולאחר שאוחזים במרשרשים בידיים ותאוות הבצע מתענגת עליהם, קשה מאד לוותר אפילו על שטר אחד, ואפילו במחיר אימוץ מדברי רבנו עולה אפוא, כי תפישׂת אגדות חז"ל כפשוטן היא אֵם כל חטאת, כי לא רק שהיא גוררת לסכלות חמורה, לאימוץ

נדמה לי שהצעתך היא אילוץ פרשני שלא מספיק נאמן למקורות.

כלומר, לא היה בקרבו הכוח הרגשני-החושני שמשתוקק לתאוות, ולכן הוא כלל לא נזקק לכוח ההבחנה שבין טוב לרע, ברם, טרם שהוא רוקן את עצמו מן ההשגה השכלית, הוא לא נזקק להבחין בין טוב לרע, מפני שהוא היה נוטה באופן

בחול-המועד חייב מיתה, או שמאיימים שמי שיגזוז את שערות בנו לפני גיל שלוש שנים בטקס החאלקה עלול לגרום לבנו נזק המעשה אשר בו העושה מקווה להינצל מן הנזקים, דווקא במעשה הזה יחולו בו כל הנזקים שהוא ייחל להינצל מהם ואף נזקים כללו של דבר, כל מה שחשבו בו עובדי-עבודה-זרה להשריש עבודתהּ בדַמּוֹתם לבני אדם סילוק נזקים מיוחדים, והבאת

, סכל, מַמְרֶה – לא יזכה למאומה מאותו העונג, ויהיה ראוי לעונש העצום, והרי הוא דומה לעובר היוצא מבטן אימו ח) אימוץ של הזיה פגאנית מחריב את המחשבה – הואיל וקרבת האדם לבוראו נקבעת לפי טהרתה וישרותה של מחשבתו, כל אימוץ של הזיה מאגית פגאנית מטמטמת את המחשבה בסכלות ואף עלולה להחריב כליל את המחשבה ולדרדר את האדם העזה של דוד המלך לבנו אבשלום הוכיחה אפוא לעם-ישראל כי אבשלום מת בתשובה שלמה וזכה לחיי העולם-הבא, ודוד נזקק

אגב, אם אתה חושב שהנך נקי לחלוטין מן ההגשמה, קרוב לוודאי שהנך טועה, כי כדי לזכך את המחשבה מסיגי ההגשמה פירש רש"י: "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק – על-ידי שכתב הכתוב: 'יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם', הוזקק [=הקב"ה נזקק בדבריו חירוף וגידוף, שהרי הוא אומר לעיל כך: "על-ידי שכתב הכתוב: 'יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם', הוזקק [=הקב"ה נזקק וכל ההזיה הזאת נובעת מאימוץ פשטי מדרשים, ואפילו לא מדרשי חז"ל, אלא מדרשים מאוחרים ומשובשים שהמינים האירופים

למדנו שדעה היא קניית השקפה לאחר חקירה יסודית מקיפה ומעמיקה, לעומת אמונה שהיא אימוץ שטחי ושרירותי של כותרת

מדברי רבנו עולה אפוא, כי תפישת אגדות חז"ל כפשוטן היא אֵם כל חטאת, כי לא רק שהיא גוררת לסכלות חמורה, לאימוץ ברם, גם את היסוד הזה המינים השחיתו, שהרי בעצם אימוץ ההשקפה שיש לה' יתעלה תארים, הם למעשה ריבו את הקדמון ביטול מצות התוכחה, השחתת היסוד של "קבל את האמת ממי שאמרו" וקביעת האמת לפי רוממותו הדמיונית של האומר, אימוץ

החמישית, בהעתקת כמויות עצומות של הבל וטמטום, קאפח מרחיק אותנו מן האמת, ולא רק בעצם ההגייה ואימוץ המחשבה השישית, הואיל ואין שום צורך בפרשנויות הללו, העתקת כמויות אינסופיות של הבל לפירושו מעידה על-כך שקאפח נזקק כמו כן, "כדרך שקורע אדם על אביו ועל אימו – כך הוא חייב לקרוע [...]

נזקי בעלי-החיים הולכי על שתיים כפי שכבר נרמז בדברי מָרי, אותם הולכי על שתיים אינם בהמות ממש, אשר אינן במצביהם] בלי ספק כבהמות וכחיות הטרף, אשר לא יחשוב השלם יחיד הסגולה כאשר חושב עליהם, אלא היאך להינצל מנזקי

ברם, טרם שהוא רוקן את עצמו מן ההשגה השכלית, הוא לא נזקק להבחין בין הטוב לבין הרע, מפני שהוא היה נוטה

נזקי הסדרה הנוכחית בהציגה את הציונות כתנועה עדתית אשכנזית – ולא כתנועת שחרור לאומי של כלל בני העם היהודי

לגבי הילד שהיה בסימן שאלה הרב אמר להם כך: ראיתי את אימו של הילד, והיא צדיקה מאוד. להמשיך בדיון בעניין זה יותר, אם תרצה ללמוד – תלמד, ואם לא תרצה, תישאר במחשבתך השגויה שהם גדולים, ואני נקי : טישים של זלילה ושתייה חריפה, וכן עצלות מלהפעיל את המחשבה ומלהתבונן ומלהשקיע להבין דבר לאשורו – די באימוץ

למדנו שדעה היא קניית השקפה לאחר חקירה יסודית מקיפה ומעמיקה, לעומת אמונה שהיא אימוץ שטחי ושרירותי של כותרת

אינו נמנע מלהשתמש במלה "דפוס" ב"משנה תורה" בעניינים שמשמעם קרוב למשמעות פירוש רש"י כאן, כלומר תבנית של אימום (=שטאנץ), ורק כאשר רבנו עוסק בתבנית סתם, שאינה אימום לתבניות זהות נוספות, הוא אומר תבנית. ובמקום אחר הבאתי ארבע-עשרה דוגמאות מ"משנה תורה", שבהם רבנו משתמש במילה "דפוס" כדי לתאר תבנית של אימום לסכלותו, כי התלמוד הבבלי מלא וגדוש באגדות שפשטיהן הינן הזיות דמיוניות וחלקן אף מאגיות אליליות, ורש"י-שר"י אימץ

המאוחרת שהושפעה מאד מתרבות אשכנז הטמאה ואף עלתה עליה מאד בשיבושיה (ראו לדוגמה את מחבר ספר האופל, אשר אימץ כמו כן, ההזיה שהמלאכים עלולים להרע לבני האדם ולגרום להם נזק, אף היא הבל מהובל, כי אין כוח למלאכים לעשות

יבשות וחסרות טעם כדי לעמוד בסטנדרטים הזויים של חומרות אורתודוקסיות פרו-נוצריות (הן יבשות כעץ משום חשש חימוץ אף שאין שום חשש חימוץ בחום התנור או המחבת); 5)  הן הוּכנו מתוך חשיבה מסחרית להרוויח כמה שיותר כסף תוך ומצה (ה, ב) פוסק רבנו כך: "חמשת מיני דגן אלו, אם לשן במי פירות בלבד בלא שם מים בעולם – אינם באין לידי חימוץ אמרו חכמים, צריך אדם להיזהר בדגן שאוכל ממנו בפסח, כדי שלא יבוא עליו מים אחר שנקצר עד שלא יהיה בו שם חימוץ

לא אשכח כיצד אימו הוציאה את ראשה מהחלון וצווחה עלי בצעקות אימים עד שכל השכונה שמעה: "פרחח, תעזוב את הבן אימו של חברי שנגנב ממנה סכום הכסף במזומן, פנתה דווקא אלי והזמינה אותי לשיחה ארוכה בביתה, שם היא ניסתה נסעתי לביתם, ורק אימו של החבר הייתה בבית, אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה היא הופתעה כאשר בחור בן 18 מגיש אימו של אותו בן עשירים נאלצה אפוא להגיע לתחנת המשטרה ולשחרר את בנה בערבות של עשרות אלפי שקלים, וכאשר זכורני שפעם אחת אימו שוחחה איתי והטיפה לי מוסר בעניין מסוים שהיה עלי להשתפר, קיבלתי את דבריה, ובאמת הרגשתי

בערותם ואי-יכולתם להבחין בין האמת לשקר הביאה אותם לאמץ הזיות ודמיונות מסוגים שונים, ובכללן אימוץ אגדות יהיה מצב מי שלא למד כלל, ולא הוכשר בשום אופן מאופני ההכשרה [=לא למד את המדעים המכשירים], אלא נעתק מחיק אימו קצרו של דבר, אם הגיהינום לפי רש"י היה עניין מופשט אשר נקי מחומר, ממילא מושג הזמן לא היה חל עליו, כי לא

סיפר לי פעם חבר, כי פעמיים הגיע אליו גיסו שמתגורר במרחק רב ממנו עם מנת-בשר יפה, והודיע לו כי אימו ז"ל ובמלים אחרות, מקור אימוץ הנמנעות הוא חולשת הדעת והתגברות כוח הדמיון וההזיה, עד שהאדם מדמה שהזיותיו הן

ד)  "מלמד שבא צבעון על אימו והוליד את ענה" (בר' לו, כד).

יתגלגל נא האדם שוב לעולם-הזה ויתקן את מעשיו, ושום נזק נצחי ובלתי הפיך לא נגרם... ויש חטא שהדין נותן שנפרעים ממנו לעולם-הבא ואין לעובר עליו שום נזק בעולם-הזה. וכך השבתי שם: אחת התקלות הגדולות שחלו בעם-ישראל באלף השנים האחרונות היא אימוץ השקפות העולות מהזיות פשטי

ואדרבה, אם היה הולך בדרך זו הוא לא היה נזקק לכלות 20 שנה בפירוש עקוש ויקוש למשנה-תורה, שרובו המוחץ מרומם

ה"עדריות" הזו שלך לגבי הרמב"ם מתמיהה ברמות, כאילו הרמב"ם נקי מכל פגם והוא "חלק אלוה ממעל". עוד כתבת שהנני סבור שהרמב"ם "נקי מכל פגם", וזה שקר והתעיה, ושוב הוכחת שהנך כסיל ובער נבער אשר נדמה לו

אימוץ שיטוֹת הנצרוּת והצדקת לקיחת כסף והנאה מן התורה באופן גורף, באמצעות פסקים הלכתיים לולייניים ומפותלים לבורא ולהנהגתו את העולם, וריחוק מאלהים נובע בראש ובראשונה מהשקפות נפסדות ביחס לבורא ולהנהגתו, כגון אימוץ כמו כן, לימוד של סינית עתיקה מצריך אימוץ המחשבה בכיוונים של זכירה, שינון, ותפישה חזותית, כך שגם לימוד

כלומר, כדי שעובר יתפתח לדוגמה בבטן אימו, יש להגות ולמלמל רצפי אותיות ומספרים! אימו? אביו?

אמיתיות כנגד תוכחתי, מפני שהם מסיתים ומדיחים כנגדי ומוציאים עלי שם רע, והחמור מכל, מפני שהם גורמים נזק אדרבה, הוא הִתעה אותי בתחילה ללכת בכיוונים שנחסמו בפניי וגרם לי עוד אֵי אלו נזקים, הוא יודע היטב שכל