
תוצאות החיפוש
נמצאו 389 תוצאות עבור "נזקי אימוץ"
- "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים"
שם משותף: לעתים הוא מבטא דמיון מציאותי מוחשי הנראה לעין, ולעתים הוא מבטא דימוי בעניין מהותי מופשט, נקי
- השתלשלות העבודה-הזרה
הרי היא מסלקת נזק כוכב פלוני, ומביאה תועלת כוכב פלוני".
- עיר הנידחת – מופת לחומרת עבודה-זרה
נכסי אנשי מדינה אחרת שהיו מופקדין בתוכה, אף-על-פי שקיבלו עליהן אחריות [=אנשי העיר קיבלו אחריות על כל נזק
- ביקורת אשכנזית קטלנית כנגד אור הרמב"ם
כמו כן, איני מתפלא שדווקא אשכנזי כמוהו אימץ את דעת הפוחז לפיה פיו ולבו של רבנו הרמב"ם לא היו שווים, שהרי
- ייחודיות ומהפכנות בתרגומו של מָרי למוֹרה
טשטוש עוצמת פעולתו של מָרי, טשטוש חדשנותו האמתית, מהפכנותו, ידיעותיו וחכמתו, גרמו לפי דעתי נזק לדרך האמת
- השפעת החברה על האדם
יושר ומוסר, ולכן לא די בכך שהאדם ישב בדד וידום, אלא עליו לצאת ממגורי הערים אל המקומות השוממים הרחוקים מנזקי
- ערוסי מכחיש את האמת ועושה ביד רמה!
אבלים, ואין ספק שאם אחד התלמידים הסתכסך עם אשתו הם השכינו שלום ביניהם, וגם אין ספק שאם אחד התלמידים נזקק
- ראית דרדעי חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו
לו שהוא גאון – וכולם הביאו ראיה ממילת "כביכול" אחת, שהוחדרה לתוך בליל של הגשמה ומינות, לכך שרש"י היה נקי
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק נט)
לא קשיא, הא ממעי אמו [=בהקן ממעי אימו מברכים עליו משנה הבריות], הא בתר דאתיליד [=בהקן שחלה במחלת הבהקת
- שביל הזהב של הרמב"ם
אלא יש להשיב, כי החכמים-באמת שונאים את הממון, כי הם מבינים את נזקו הממכר, וכמו האלכוהול ודומיו, ההתמכרות
- כך היה הלל אומר: וּדְיִשְׁתַּמַּשׁ בְּתַגָּא – חָלַף (חלק א)
נתונים כל העת תחת ביקורת מדעית, ולכן קשה מאד לזייפם, וגם אם יזייפום, סוף השקר או הטעות להתגלות, ושום נזק
- הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק ח)
אך ברור שאם הבָּריא קורא אותם במטרה להסיר מעליו צרה או נזק ממשיים ומוחשיים שרובצים עליו, אף הוא בגדר
- הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק ג)
וקאפח ניסח זאת כך: "נזק גדול והרס חומות הדת והאמונה", והוסיף: "וגדולה מזו, אף לידי הגשמה ביחס לה' ברוך-הוא
- מדוע צאצאי המינים סילפו את נוסח תפילתם של חז"ל להשמדת המינים?
כלל לא מובן מדוע חז"ל יתקינו ברכה בנוסח שעלול להתפרש בקלות כציווי אשר אוסר להפליל את המושחתים שגורמים נזקים
- ארבֵּל המבלבֵּל
קצרו של דבר, ארבֵּל עושה נזק גדול לדרך-האמת בכך שהוא מֵחַד, מתיימר להתנער מספר-האופל וההנאה מדברי-תורה שעם שטעה בכמה מהשקפותיו לענ"ד אין בכך כלום כדי להטיל בו איזה רבב ח"ו, כידוע לכל יודעי ספר שאין לך אדם נקי
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק ז)
שרוב מחקריהם הינם הסחה מדרך האמת, או חמור מכך: סילוף מכֻוון של דברי רבנו או הצגת מומיו, כדי למזער את נזקו
- אמונתו של רש"י בשדים – חלק יב
ועד כדי כך שהוא נאלץ לשתות את היין, למרות שידע שהוא יזיק לו נזק גדול?
- דרכי תלמידי החכמים האמיתיים – חלק ו
שהרופא "ירד לאומנות חברו" בהיבט המוסרי, שהרי ברור שכל כוונתו של הרופא הייתה לנקום באותו דיין ולגרום לו נזק
- מיהו השטן שנזכר בכתבי הקודש?
אבישי ואֶחיו על-כך שהצעתם והפצרתם להמית את שמעי, תהיה לדוד למכשול ולתקלה, ועצה רעה שכזו, אשר תגרום נזק
- קמצוץ מסמי ההזיה של קוק
בדבריו אלה קאפח גרם נזק אדיר לדרך האמת, ולא רק מפני שהרמב"ם אינו זקוק לדברי השבח הללו כלל, אלא ובעיקר
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק מו)
חקלאי כלל וכלל, מבין שפירושו של רש"י הוא סכלות חמורה, רק מתוך פסוקי התורה ולימוד מועט מאד על החיטה ונזקי
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק נג)
הקידוש היא השעה שבה כולנו חשים כמו מלכים, כאשר השולחן ערוך וכל בני הבית לבושים במיטב המחלצות, וכל הבית נקי
- מטרת האדם בעולם – ידיעת השם (חלק ב)
הנכונים והרצויים לפני ה' יתעלה: "וכן דברי האדם כולם לא יזדקק לדבר אלא במה שיביא לעצמו בו תועלת, או יסלק נזק
- מטרת האדם בעולם – ידיעת השם (חלק א)
ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו או העושהו שהוא
- מדוע רש"י-שר"י והמינים מערערים על מעמדו של משה רבנו?
זאת ועוד, לא יעלה על הדעת שמשה רבנו נזקק שהקב"ה ישנן עמו את ההלכה, כאילו הוא עוד איזה תלמיד בבית-המדרש
- קארו – מגדולי מחללי שם שמים (ח"ב)
ומשיבים: כל חֵלב נקי אינו מסריח, אבל הגידים האדומים שבו מסריחים, ואילו החֵלב שהוציאו מבטנו של ר' אלעזר
- כל המינים כרגע יאבדו
אלו אינן בכלל ישראל ואינן צריכין לא עדים ולא התראה ולא דיינים [ללמדנו עד כמה חמור עניינם ועד כמה עצום נזקם
- הרמב"ן – הַמִּין שלא יבין
וצאצאיהם וטרם בוטלה קריאת התרגום ולימודו] מצאתי, כי כאשר הוא [=אונקלוס] מוצא את הראייה קשורה בעוול, או נזק
- חרם המינים הקדמונים על ספרי הרמב"ם ושריפתם (חלק ד)
הרמב"ן לביטול חלקי של החרם היא, שהרמב"ם אכן נטה מקו הצדק והיושר בכתיבת ספריו – המדע והמורה – אלא שהוא נזקק





























