צורת לוחות הברית הפרו-נוצרית
- אדיר דחוח-הלוי

- 20 בספט׳ 2025
- זמן קריאה 4 דקות
אחל בתיאור הלוחות כפי שהוא מובא בפסוקי המקרא: בשמות (כד, יב) נאמר: "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם", לאחר מכן, בשמות (ל, יח) נאמר: "שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן", ובשמות (לב, טו) נאמר: "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים". גם בספר דברים נאמר בפירוש שמדובר בשני לוחות: "וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים" (דב' ד, יג), "נָתַן יְיָ אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית [...] וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי [...] וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם" (דב' ט, יא–יז), וכן נאמר בדברים (י, א–ג): "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים [...] וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים". נמצא מכלל המקורות שמדובר בשני לוחות, וכן הוא בספר מלכים א (ח, ט): "אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב".
ועתה לשאלת השאלות, אם מדובר בלוחות דהיינו בצורות ריבועיות או מלבניות, מדוע צורת לוחות הברית שבבתי-הכנסת בימינו היא כמעט תמיד צורה שבראשה ישנם חצאֵי עיגולים?
שאלה זו מתחדדת לאור מסורת התורה-שבעל-פה שמובאת במסכת בבא בתרא לפיה הלוחות היו ריבועיים דהיינו כל צלעותיהם שוות, ואורך כל צלע ששה טפחים, ומסורת זו אף נאמרה פעמיים בתלמוד לקמן: "והלוחות – אורכן ששה ורוחבן ששה ועוביין שלושה [...] והלוחות, אורכן ששה ורוחבן ששה ועוביין שלשה" וגם עצם השם "לוח" מורה על צורה ריבועית.
וכֹה דברי חכמים ע"ה במסכת בבא בתרא (יד ע"א):
"ארון שעשה משה – אמתיים וחצי [=15 טפחים] ארכו ואמה וחצי [=9 טפחים] רחבו, ואמה וחצי קומתו, באמה בת ששה טפחים [וכל טפח כ-8 ס"מ]; והלוחות – אורכן ששה ורוחבן ששה ועוביין שלושה מונחות לאורכו של הארון [דהיינו מונחות זו לצד זו]; וכמה לוחות אוכלות בארון? שנים עשר טפחים [כלומר כל לוח מלוחות הברית היה בן 6 טפחים לאורכו ולרוחבו, ואין זכר לתוספת המעוגלת של לוחות הברית אשר מובאת במסורת הנוצרית] [...] [לפי דעה אחרת:] וכמה לוחות אוכלות בארון? ששה טפחים [כנראה כשהן זו על גבי זו] [...] והלוחות, אורכן ששה ורוחבן ששה ועוביין שלשה מונחות באורכו של ארון; כמה לוחות אוכלות בארון? שנים עשר טפחים [ושוב חוזרים על הדעה הראשונה לפיה הלוחות הונחו זו לצד זו]".
כללו של דבר, ממסורת התורה-שבעל-פה עולה באופן מפורש שהלוחות היו ריבועיים. ואכן, כך גם מתוארים הלוחות בציורים מהמאה השלישית בבית הכנסת דורה-אירופוס שבסוריה.
העדות הראשונה ללוחות שמעוגלים בראשם נמצאה בפסל שנקרא: "משה עם לוחות הברית" ('Moses with Tablets of the Law'). מדובר בפסל גותי שמוצב בכנסיה בנויון (Noyon), צרפת. הפסל מוערך לשנת 1170 לספירת הנוצרים. הלוחות מוצגות בפסל בצורה מעט מעוגלת בחלקו העליון, וכנראה שמכאן החלה צורת הלוחות המעוגלת במסורת הנוצרית.
ועתה ברשותכם, אגיש לפניכם את מסקנת ה-ChatGPT, בעניין צורת הלוחות:
על-פי המחקר ההיסטורי והאמנותי: במקורות יהודיים קדומים (כמו בית הכנסת בדורה-אירופוס במאה ה-3, וכתבי יד מוקדמים) לוחות הברית מצוירים בצורה מרובעת או ריבועית (flat-topped), ולא בצורת קשת. באמנות הנוצרית של ימי הביניים (בערך מהמאה ה-12–13 ואילך) מתחילה להופיע הצורה המעוגלת למעלה, כחלק ממסורת אמנותית נוצרית. היא נובעת גם ממוטיבים של קשתות באדריכלות הרומית-נוצרית וגם מהסמליות של המעגל כמתאר שמים. רק מאוחר יותר, בהשפעת הסביבה הנוצרית באירופה, גם אמנים יהודים (בכתבי יד עבריים מימי הביניים ובעיטורי בתי-כנסת באירופה) אימצו לעיתים את הצורה המעוגלת, אף שהמקורות ההלכתיים והמסורתיים לא ציינו זאת. כלומר, הצורה המעוגלת של הלוחות הופיעה לראשונה באמנות נוצרית, ורק לאחר מכן חלחלה גם לאמנות היהודית.
ביטוי לחדירה הנוצרית הזו לתורת משה אנו יכולים למצוא בספר-האופל, ואף שלא נאמר שם במפורש שהלוחות מעוגלים, כך היא רוח הדברים, וכך נאמר בספר-האופל (יתרו פד ע"ב):
"ממה נעשו [הלוחות]? שנינו [היכן שנינו? וכי מדובר במשנה או בברייתא?], מאותו הטל העליון הנמשך מעתיקא קדישא, וכאשר נוזל ונמשך לשדה התפוחים הקדושים לקח הקב"ה שתי כוסות מהם, ונקפאו ונעשו שתי אבנים יקרות. נשב בהם והתפשטו להיות שני לוחות".
הוי אומר, הלוחות נעשו מטל עליון דמיוני שנמשך מהקב"ה, או מאל דמיוני פגאני אשר מרומָם ונעלה ממנו לפי הזיות המקובלים, וכאשר הטל נזל ונמשך לשדה התפוחים הרקובים, הקב"ה לקח שתי כוסות מאותו הטל שנמשך מהאלוהות, ולאחר שקפאו נשב בהן ו"התפשטו להיות שני לוחות", ומהמילה "התפשטו" עולה שהלוחות אינם ריבועיים אלא התפשטו באופן חופשי ומעגלי כתוצאה ממשב-הרוח של הקב"ה בכוסות... כמו כן, התיאור לפיו הצורה הראשונה של החומר הייתה צורה מעוגלת של שתי כוסות, אף הוא מוביל להזיה שהלוחות היו מעוגלים.
כללו של דבר, צורתם המעוגלת של לוחות הברית הנפוץ מאד בבתי-כנסת בימינו הינו השפעה נוצרית. ויתרה מזאת, הוא אף מבטא כפירה במסורת התורה-שבעל-פה שבידינו, אשר נאמר בה מפורשות שהלוחות היו ריבועיים ללא שום תוספת מעוגלת בראשם. לפיכך, ראוי לבער מבתי-הכנסת כל זכר לכפירה במסורת התורה-שבעל-פה, כל-שכן מסורת נוצרית שקרית.
ואחתום בניתוח קצרצר של הקטע שראינו לעיל מתוך ספר-האופל, הואיל ויש בו ביטויי ותיאורי מינות והגשמה מפורשים, והמינים אף אינם יכולים לצווח ולתעתע ולצקצק בנדון דידן: "והלא מדובר במשלים וחידות...", מפני שבקטע לעיל מתוארת יצירתם של לוחות-הברית שהם חפץ חומרי, ולא עניין אלגורי-חידתי. ובכן, לעיל נאמר שהטל נמשך "מעתיקא קדישא" שהוא ללא ספק הקב"ה או איזה אל פגאני נעלה ומרומָם ממנו (וכבר ראינו שיש באופל ריבוי אלוהות ולעתים לא רחוקות הקב"ה מתואר כאל זוטר), ואם נוזל מהקב"ה טל – הרי שהוא חומר, ואם נוזל טל ממקומו – גם כן שהוא בהכרח חומר, כי רק גוף תופס מקום במרחב. כמו כן, אם יש כוסות ואבנים יקרות בעולמות העליונים – הרי שהם בהכרח חומר, ואין ספק שהקב"ה, שהוא חלק בלתי נפרד מהעולמות העליונים, אף הוא בהכרח חומר, כהזיות הנוצרים המגשימים.





תגובות