דומני שאחת הסכנות הגדולות שנובעות מהפצת המיסטיקה בימינו בעולם-הדתי, מתבטאת באמירתו של הרבי מליובאוויטץ' שאמר: ״מביאים אותם למציאות אחרת ושם מציגים בפניהם רעיונות חדשים״. כלומר, לפני שמחדירים רעיונות הבל ללב ההמון, מציגים בפניהם מציאות שקרית שמהווה קרקע נוחה לזריעת התוהו וההבל. תכסיס מתוחכם זה, עלול לנתק את האדם מהמציאות האמתית, ומהשקפות התורה הישרות והאמתיות. אמנם, יש שיצדיקו את הנצחת ההבל וההזיות באמרם, שהמצב הרוחני הקשה תחת שלטון הגויים או השלטון החילוני, גורם ליצירת הכרח בקיום דת מיסטית אלילית, שהרי אלמלא הדמיונות וההזיות המיסטיות, העם היה שוקע בייאוש מוחלט ואולי אף מגיע לידי כפירה.
ברם, בנוסף לכך שעצם טענתם היא שקרית, כי לעולם אין הצדקה לעבוד עבודה-זרה, והיא אחת משלוש החמורות שעליהם אנו מקדשים את השם ונהרגים עליהן. החדרתם מיסטיקה לעולם-הדתי נועדה בראש ובראשונה לשרת את האינטרסים הצרים האישיים התועלתניים של אותם שרלטנים, כי ביצירת הילה מיסטית סביבם וסביב חצרם הם מאדירים את שמם, וגורפים שלל טובות הנאה באינסוף צורות לכיסם, ואף נהנים הנאה מעוותת מהערצת ההמונים כלפיהם והפיכתם לאלילים.
אמנם, השיטה שבה מביאים אדם למציאות חדשה כדי להציג בפניו דעות חדשות, איננה רעה ביסודה, אלא היא כלי אמתי שביסודו איננו טוב או רע, אלא ניתן לניצול ולהכוונה על-ידי האדם. כלי זה ידוע בשיטות ההתבוננות השונות, באומנויות שמקורן במזרח, בהתעמלות, בצבא, במכירות ובתחומים אחרים. רבים משתמשים בו גם כדי לעצב צוות שמוכן למסור את נפשו למען מטרה נעלה. היא נעשית דרך נאומים, חוויות נעימות, אימונים ועידודים. כל אחד יכול ללמוד את השיטות הללו. חשוב ורצוי לתרגל אותן כדי להביא את עצמנו למציאות אישית חדשה, שבה אנו פתוחים לדעות נכונות מהטבע והסביבה, וזה לא מתנגד לתורה. אדם שהגיע למציאות חדשה הוא אדם שחווה עליה רוחנית או איזון נפשי, דרך לימוד התורה או התבוננות בטבע. גם הגעה לדרך האמת עשויה להיות באמצעות הכרת "מציאות חדשה", דרך זיהוי שחיתויות ועוולות האדם מזהה את המציאות שהוא חי בה, ושואף לרומם את נפשו למציאות אחרת, מציאות מאוזנת ובריאה, ששביל ההתרוממות הרוחנית בה אינו מוגבל, ונוסק מעלה מעלה עד לרמתו הנשגבה של משה רבנו.
אולם, כיתות משיחיות ומיסטיות מנצלות לרעה את השיטה הזאת, כדי להחדיר אמונות הבל מהובלות להמון, כדי למשוך ולהחזיק את מאמיניהם בהערצה עיוורת לדרך ולראשיה. מנהיגי הכיתות הללו, משתמשים בשיטת המציאות האחרת, ומציגים בפני עדרי צאן מרעיתם רעיונות שקריים בדת ובאמונה, כגון: ״אני הרבי״, ״אתה צריך רב שילווה אותך לאורך כל חייך״, ״השם צריך אותנו ואת לימוד תורתנו", "אם לימוד התורה ייפסק לרגע אחד, כל העולם ייחרב״, ״בלי הרבי לא תגיעו לחיי העולם-הבא", "עם-ישראל כמו עץ, השורשים הם היהודים הפשוטים שלא מסוגלים לשבת וללמוד כל היום, ועליהם מוטלת החובה לפרנס את הצמרת, שהם הרבנים שנועדו מלידה ללמוד כל היום ולהנהיג את העם״, ״עם ישראל הוא כמו צבא – לכל אחד יש את המקום שלו, ואם אחד ינסה לעשות את תפקידו של האחר תהיה אנדרלמוסיה נוראה״, ועוד ועוד.
בדרך זו המנהיגים המזויפים הללו יוצרים שיבושים, ומנציחים את העוני הבערות והסכלות, הם מעצבים את נפש ההמונים ומשכנעים אותם לראות באמונות הבל – אמת. לדוגמה, האמונה השקרית שזו שמחה לחיות בבערות ובעוני כדי לשרת את המנהיג, אין צורך בהשכלה ובמדעים, יצירת תלות במנהיג, אחיזה ועידוד מידות לא אמתיות שמונעות מהאדם לרפא את נפשו וללמוד תורה לשמה, וכמובן האמונה שהמנהיגים הללו הם ורק הם ״יוציאו אותנו לגאולה השלמה״. ויש אפילו כאלה שאומרים שהם חיים את הגאולה עכשיו בעולם הזה, הודות לתורת המנהיג והוראותיו.
ויתרה מזאת, המנהיגים המזויפים הללו שולטים בכוח הזרוע, תוך הטלת אימה גופנית ונפשית על עדריהם, ולוחמים ללא לאות מאחורי הקלעים כדי לחזק ולבצר את שלטונם בעולם-הדתי בכל תחום מתחומי החיים ובממסד הרבני בפרט. הם משתפים פעולה עם כל מי שיש להם עמו מפגש אינטרסים, ללא קשר לכללי אתיקה ומוסר, וגורפים רווחים וטובות הנאה שמאפשרות להם להמשיך ולהתקיים ואף להתרחב ולהתפשט. ומפני שרוב העם אינם יודעים או מסוגלים לחקור אחר אמיתות הדברים, ופרסום פני אנשי-השם הגדולים בתקשורת, כביכול מאמת את טענתם לגדולה ורוממות, הם משפיעים השפעה מכרעת על דעת שאר העולם ביחס לתורה ועם-ישראל בכלל.
ידוע שאחרי הגעת הרבי מליובאוויטץ' לניו-יורק הוא היה גאוות יהדות אשכנז ואולי אפילו רוב העולם הדתי, ולביתו עלו לרגל מכל קצוות תבל. עד היום מנהיגי קהילות ואנשים רגילים גאים להיות השליחים שלו ושל תורתו, והמערכת המשומנת החב"דית ממשיכה למנות שליחים בשמו. כמה שנים אחרי בניית כפר חב״ד אפילו משטרת ישראל ישבו ולמדו בבית המשוחזר שלו במשך שלוש שנים רצופות. נראה ברור, שהממסד והאוכלוסייה מושפעים מתמונת היהדות שמציגים בפניהם, למרות המציאות המגוחכת שהמציאו, אבל כמו כל מערכת שקרית אחרת מעשה ידי אדם, היא לא יכולה לגנוז את אור האמת לנצח, ואמת מארץ תצמח ותטפח על פני ההולכים והמתעים את העם מדרך האמת.
בתמונת שער הפוסט: סיירה נבאדה, ציור מאת אלברט בירשטאדט 1871.