להלן מכתב שקיבלתי מאת דרדעי שוטה שפרש לדרכי המינים וצאצאיהם, וזה לשונו:
אדיר שבוע טוב,
רציתי לשאול אותך בנושא המיילים שאתה מוציא מידי פעם, מספר דברים:
1) המייל התקופתי, מדוע אתה חוזר כל פעם על אותו פורמט זהה? שבנוי 10–20 שורות רעיון, ולאחר מכן אתה תוקף את אותם אנשים או מקורביהם בנוסח ובסגנון שחוזר על עצמו כל מייל מחדש? האמן לי שכל אלו שמקבלים את המייל הפנימו כבר מזמן את המסר שאתה כותב כל פעם מחדש. לא רוצה לייעץ לך אבל נראה לי שכדאי שתרחיב את הרעיונות החשובים שלך ואותם להדגיש, שים לך תזכורת לחזור ולתקוף פעם בחצי שנה זה מספיק איננו סכלים גם אם אתה חושב אחרת.
2) אתה טוען בנושא שכר לדיינים אבל אינך נותן שום פתרון מעשי במציאות המורכבת של ימינו, כאשר בית-הדין-הגדול ולא רק הוא נותנים מענה כמעט לכל העם היהודי. רק בישראל הפיזור זה לא משהו שמאפשר לדיינים לעמוד בשער העיר, אלא אם אתה שואף לחזור אחורה בזמן, איך התפרנסו דייני בית הדין הגדול שדנו מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערביים וגם בשבתות וימים טובים?
אז מה באותה התקופה בעלי הדין היו צריכים לשלם שכר בטלה של 23 דיינים?
נראה לך שהשכר מופקע אתה טועה, אלו משכורות השוק כמו שמרוויחים מקביליהם השופטים בבתי הדין האזרחי אתה גם מתעלם מהעובדה שנושא המשכורות הוא קבוע בחוק והסכומים נקבעו על מנת שלא יהיה מצב של לקיחת שוחד לא מחדש לך שהדיין אינו מקבל את שכרו מבעלי הדין וגם לא במשא ומתן מולם.
יש בהלכה לכהנים את המושג "מעשירין אותו" על מנת שלא תהיה תאוות בצע יש מי שאומר שגם נהגו לדיינים (לא ראיתי מקור).
אני לא רואה שום דרך מעשית בה בתי הדין בימינו יכולים להתנהל אחרת אלא אם יש לך רעיון ודרך אחרת שעוד לא עלו עליה, ודרך אגב כשאתה אומר ששופטי העליון בזים לדיינים בגלל להיטותם למנות את צאצאיהם – זה רק בגלל שאינם רואים את ערוותם, והיא גדולה אבל רוב הבוז הוא פשוט בגלל שנאה ליהדות ולא משנה מה.
3) אני חושב שאותו כנ"ל זה רבני ערים שמשקיעים הרבה שעות בכל מה שקשור במינו כזה והדברים אינם עניין של מה בכך, גם פה כפי שידוע לך הנושא מעוגן בחוק ומטרתו גם היא ברורה לך גם אם אינה מקובלת עליך.
4) האם לשיטתך אסור גם למורים בכל מקצועות הקודש לקחת שכר ממשרד החינוך? ואם כן, במציאות של היום ממה יתפרנסו או שגם למורים למדעים אסור לקחת כסף כי זה חלק מהכרת הבריאה?
האם במציאות הקיימת היום ששונה לחלוטין מהתקופה בה נפסקו הדברים אין מקום להתאמת דברים אלו במיוחד שברור לחלוטין שהדברים אינם מגיעים מתאוות בצע או גזלנות – גם אם אתה חושב אחרת.
עד כאן מכתבו, להלן תשובתי:
שבוע טוב,
1) העובדה שאתה תמה ואינך מבין מדוע אני חוזר ותוקף את ערוסי היא הראיה הגדולה ביותר לחשיבות הדברים ולחזרה עליהם שוב ושוב עד שאנשים יבינו. לפיכך, דבריך הבאים הם שקר וכזב: "האמן לי שכל אלו שמקבלים את המייל הפנימו כבר מזמן את המסר שאתה כותב כל פעם מחדש", איני מאמין לך! ודבריך במכתבך מוכיחים שלא הפנמת כלל! אתה פשוט משקר לעצמך ומכזב במצח נחושה! ואם אתה מעז להתלונן סימן הוא לא רק שלא הבנת, אלא שאתה גם לא רוצה להבין. ויתרה מזאת, הדברים שאני כותב מכאיבים לך בפן האישי כי אתה נוהה אחרי ההבל והשיכנז התועים, ומכיוון שקשה לך עם הצבת מראה כנגד מעשיך, אתה מתלונן כאילו יש משהו לא תקין בשיטה שלי ובדרך שלי, והאמת היא שאתה הוא זה שלא תקין.
2) כתבת: "לא רוצה לייעץ לך אבל נראה לי שכדאי שתרחיב את הרעיונות החשובים שלך ואותם להדגיש, שים לך תזכורת לחזור ולתקוף פעם בחצי שנה זה מספיק, איננו סכלים גם אם אתה חושב אחרת". לצערי אתה כן סכל, והרבה יותר ממה שחשפת כאן, ולא רק כי אינך מודע לשלל הרעיונות והמאמרים שיש באתר בנושאים מגוונים, אלא, כי אתה מנסה להכחיש את האמת ולדחוק אותה. כי כמו שאמרתי, האמת לא נוחה לך מסיבות אישיות, וכתוצאה מנהייה אישית פרטית ומשפחתית אחרי התהו וההבל, דברי האמת שבפי מכאיבים לך.
3) לגבי שכר הדיינים, כתבתי עשרות מאמרים בנושא כבוד תורה, ובורותך חמורה מאד. אתה מוזמן לעיין במדור המאמרים: "כבוד תורה" בכל הנושאים הללו, ולראות כיצד הנני מתמודד עם כל הסוגיות שאתה מעלה בדבריך. כמו כן, אתה לא רק בור אלא גם חצוף, כתבת כך:
"אתה טוען בנושא שכר לדיינים אבל אינך נותן שום פתרון מעשי במציאות המורכבת של ימינו כאשר בית-הדין-הגדול ולא רק הוא נותנים מענה כמעט לכל העם היהודי. רק בישראל הפיזור זה לא משהו שמאפשר לדיינים לעמוד בשער העיר אלא אם אתה שואף לחזור אחורה בזמן".
ומדוע אתה חצוף? כי במשך אלפי שנים כל דייני ישראל קיימו את ההלכה ועבדו לפרנסתם, והנה קם לו אחד תימני משתכנז אשר פוסח על שתי הסעיפים ונוטה אחר תאוות ליבו, ומעז להחציף פניו ולומר לחכמים ע"ה: מי אתם שתאסרו ליטול כסף בעבור פסיקת דינים? והלא אתם פרימיטיביים! מוסריכם המיושנים מחזירים אותנו לתקופות חשוכות! ומי יגלה עפר מעיני חכמים ויראה להם את התפרצותך כנגד מוסריהם וכנגד מוסרי התורה הנצחיים...
זאת ועוד, דבריך בעניין הפיזור הדמוגרפי הם הבל מהובל, וכי ישראל לא היו מפוזרים בימי דוד ושלמה ובמשך אלפי שנים נוספות, בכל רחבי ארץ-ישראל? אלא, בכל קהילה היו כמה וכמה דיינים אשר נתנו מענה לקהילה. אין צורך בכל עניין לגשת לבית-הדין-הגדול בירושלים.
וכאמור, אתה גם בור ועם הארץ גדול מאד, כי אינך יודע שדייני ישראל במשך אלפי שנים התפרנסו מעמל כפיהם. ועל כל הסוגיות לפרטי הפרטים דנתי במאמריי. סגור את הטלביזיה, צא מהמטבח מהמקרר ומהמזווה, עזוב את המסעדות ובתי-הקפה, ולך ללמוד תורת אמת.
4) עוד כתבת:
"איך התפרנסו דייני בית-הדין-הגדול שדנו מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערביים, וגם בשבתות וימים טובים?".
תשובה, הם עבדו לפרנסתם, כל דייני הסנהדרין ללא יוצא מן הכלל. והיה להם זמן גם לעבוד לפרנסתם, וגם לדון את ישראל. כמו קרנא ורב הונא, אשר הזכרתים במאמריי. ולא היה צורך לכנס את בית-הדין-הגדול "מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערביים", כי כאמור, היו אלפי דיינים בכל רחבי ארץ-ישראל אשר נתנו מענה לקהילותיהם, ורק לעתים נדירות נזקקו לעלות לבית-הדין-הגדול בירושלים. ולגבי דייני הגזלות התייחסתי בהרחבה במאמריי.
אגב, אין דנים בשבתות וימים טובים גזרה שמא יכתוב, ראה הלכות שבת כג, יד.
5) לגבי שכר הבטלה שהזכרת, וכתבת כך:
"אז מה באותה התקופה בעלי הדין היו צריכים לשלם שכר בטלה של 23 דיינים?".
תשובה: לא, כי כולם עבדו לפרנסתם, ובורותך במקורות פשוט זועקת לשמים. רק אם הגיע אליהם דין בשעת עבודתם, ושכר הבטלה היה תואם לכללי ההלכה, היו דיינים שהסכימו ליטול כמה פרוטות בשווה מבעלי הדין. אך ההוראה הראשונה היא שגם שכר בטלה לא רצוי.
6) עוד כתבת:
"נראה לך שהשכר מופקע, אתה טועה, אלו משכורות השוק כמו שמרוויחים מקביליהם השופטים בבתי הדין האזרחי".
הנה עוד התעיה, אתה משווה את דייני דת האמת לשופטים המנדטוריים? אתה משווה את דת האמת שקיבלנו מפי הגבורה בהר סיני, למשפטי הגויים התועים? ואולי אינך יודע, אך הם מקבלים עשרות אלפי שקלים בחודש! וזה שכר מופקע ביותר! האם אני צריך לומר לך מהו השכר החציוני במשק? וכמה אנשים עובדים קשה לפרנסתם? או שגם אתה כבר התמכרת למותרות, והפכת את הכסף וההנאות למטרת חייך, עד שאינך יודע מהו יגיע כפיך.
אגב, ערוסי מקבל למעלה מחמישים אלף ש"ח משכורת רק על שררתו הרבנית, ועוד עשרות אלפי שקלים בחודש בעבור לימוד תורה ממוסדות שונים (אוניברסיטת בר-אילן, מכללה אקדמית בקרית-אונו, ועוד), וכמובן, הוא נוטל טובות הנאה מכל הבא לידיו, והנני יודע זאת מקרוב. וכל זאת במשך עשרות רבות בשנים, כך שאין ספק שהוא צבר מיליונים לבצעו.
"וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים [מנהיגים ופוסקים ובעלי שררה ותפקידים] לֹא יָדְעוּ הָבִין [אינם מכירים בדרך האמת] כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ" (יש' נו, יא).
7) עוד כתבת:
"אתה גם מתעלם מהעובדה שנושא המשכורות הוא קבוע בחוק והסכומים נקבעו על מנת שלא יהיה מצב של לקיחת שוחד, לא מחדש לך שהדיין אינו מקבל את שכרו מבעלי הדין וגם לא במשא ומתן מולם".
הנה עוד דבר הבל שהנך פולט, "נושא המשכורות קבוע בחוק"? האמנם? וכי החוק הישראלי גובר על חוק התורה אשר קובעת שדיין אשר נוטל ממון לדון הוא בגדר "ארור לוקח שוחד"? ומי קבע את החוק הזה, אלהים? או קבוצות עסקנים רודפות בצע, אשר נשלחו על-ידי מינים בזויים ומכוערים, שכל תכליתם היא לשמר את דרכי ההבל והתועבה והמינות? טיפש מטופש שכמוך, כמה נתעוורת מן האמת! עד שאפילו אינך מבין את הזרות שבטיעוניך.
ויתרה מזאת, אתה גם חמור בענייני העולם, כי אם היית חכם היית מבין, שככל שמפטמים את האדם עוד ועוד בכסף, תאוותו לכסף רק גוברת, והסכנה שהוא ייטול שוחד גבוהה יותר. מה-שאין-כן כאשר הדיין מתפרנס מעמל כפיו, ואינו רודף אחרי הבצע והשררה. כך שההיפך הוא הנכון, יש להרחיק את הדיינים מכסף ככל שניתן כדי שהם לא יתפתו אחרי השוחד.
"אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קה' ה, ט).
כמו כן, האיסור על נטילת כסף בעבור פסיקת דינים הוא כולל ומקיף, ואסור לדיין ליטול ממון מכל גוף וצד, בין שהוא מבעלי הדין ובין שאינו מבעלי הדין. ואלה דברים פשוטים מאד.
8) עוד כתבת:
"יש בהלכה לכהנים את המושג "מעשירין אותו" על מנת שלא תהיה תאוות בצע יש מי שאומר שגם נהגו לדיינים (לא ראיתי מקור)".
מדובר בכהן גדול, ולא בדיינים, ביחס לדיינים יש איסור תורה מפורש: ארור לוקח שוחד. ועד כמה אתה מעוות את האמת? עד כמה אתה נוהה אחרי ההבל? ואם תרצה לעיין בסוגיה הזו, ראה מאמרי: "ערוסי מכחיש את האמת!", אגב, מי שאומר זאת הוא רש"י-שר"י...
9) עוד כתבת:
"אני לא רואה שום דרך מעשית בה בתי-הדין בימינו יכולים להתנהל אחרת אלא אם יש לך רעיון ודרך אחרת שעוד לא עלו עליה".
חיים הטיפש, אתה לא רואה שום דרך מעשית? ומי אתה בכלל שתערער על דרך חיים של נביאים ודיינים בעם-ישראל במשך אלפי שנים? ומגיעה לך מכת מרדות רק על עזות הפנים הזאת. והנני רואה בהחלט דרך מעשית, וכמו שנהגו במשך אלפי שנים, וכמו שנהג רבנו הרמב"ם, וכמו שנהגו כל אבותינו בתימן, וכמו שהנני נוהג עד עצם היום הזה ב"ה, ומוצא זמן גם להתפרנס וגם לכתוב מאמרים וגם להשיב לסכלים אומללים כמוך שאיבדו את דרכם.
10) עוד כתבת:
"ודרך אגב, כשאתה אומר ששופטי העליון בזים לדיינים בגלל להיטותם למנות את צאצאיהם – זה רק בגלל שאינם רואים את ערוותם והיא גדולה, אבל רוב הבוז הוא פשוט בגלל שנאה ליהדות ולא משנה מה".
רוב הבוז הוא לא בגלל שנאה ליהדות, אלא בגלל שנאה ליהדות האורתודוקסית אשר הפכה תורת אלהים לקורדום חוצבים, זו הסיבה האמיתית, הם בזים לאלילות ולתועבה ולרדיפת הבצע שביהדות האורתודוקסית, כמו שבזו המשכילים באירופה לתרבות היידישקייט.
והראיה לדבריי מדברי ה' יתעלה: כי אם היהדות הייתה הולכת בדרך האמת, הייתה מתקיימת בנו הבטחת הקב"ה בספר דברים (ד, ו): "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה".
11) עוד כתבת:
"אני חושב שאותו כנ"ל זה רבני ערים שמשקיעים הרבה שעות בכל מה שקשור במינו כזה והדברים אינם עניין של מה בכך, גם פה כפי שידוע לך הנושא מעוגן בחוק ומטרתו גם היא ברורה לך גם אם אינה מקובלת עליך".
שוב אתה חוזר לחוק הישראלי, ואין לו שום משמעות ביחס לחוק התורה. ולגבי השקעת השעות של רבני הערים, ובכן, גם לזה אין שום משמעות, כי ברגע שהתורה אסרה לקחת כספים בעבור לימוד התורה ובעבור שררה תורנית, גם אם הם "יעבדו" 18 שעות ביממה, עדיין הדבר לא יתיר להם ליטול ממון בעבור שררה תורנית, ולסלף ולעוות את התורה.
ולמה הדבר דומה? לאדם אשר ישקיע את כל חייו בהוראת התורה, האם הדבר יתיר לו לשגות בעריות? האם "השקעתו" פוטרת אותו מלקיים את חוקי התורה? וזו היא דרכם של המינים, אשר מתעים ומלעיטים את העם בדת המינות האשכנזית, למען הרבות הון שררה וכבוד, ולאחר מכן טוענים שיש לכסות על מעשיהם הרעים בחדרי-חדרים: תורא מגנא ומצלא...
ומי שנוטל שלמונים ושילומים, גם תורתו עקושה ויקושה, ומעורבבת בשקר ובמינות. כמו קאפח וערוסי אשר הכשירו את ספר הזוהר, התירו להפוך תורת חיים לקורדום חוצבים, שיבשו את ההלכה, נכשלו ונחבלו במחשבת ישראל וביסודות דתנו הטהורים, רוממו את מחוסרי הדעת שנחשבים בימינו לחכמי ישראל, וניסו ומנסים בכל כוחם לחנוק את דרך האמת.
"וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם יְיָ הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר" (מ"א יח, כא).
12) עוד כתבת:
"האם לשיטתך אסור גם למורים בכל מקצועות הקודש לקחת שכר ממשרד החינוך? ואם כן במציאות של היום ממה יתפרנסו? או שגם למורים למדעים אסור לקחת כסף כי זה חלק מהכרת הבריאה?".
לשיטתי? האם זו שיטתי? ואיך העזת פניך להתעלם מכך שזו דרכם של חז"ל? וזו דרכה של תורה? הפכת את דרכה של תורה לשיטתו האישית של אדיר הקטן? עד כמה אתה מעוות את האמת? ולעצם שאלתך, ברור שאסור למורֵי תושב"ע ליטול שכר, וממה יתפרנסו? מלימוד מקצועות מדעיים, ומי בכלל אמר שצריך ללמד חמש שעות גמרא כל יום? ולדעת רבנו אין צורך ללמוד גמרא בכלל, והדבר מסוכן ומרחיק את האדם מבוראו. רק לאחר לימוד מדעים ויסודות הדת אדם רשאי ללמוד תלמוד. וראה מאמרי: "האם לדעת הרמב"ם צריך ללמוד גמרא?".
והפלגת בהתעייתך עד שנדמה לך שהתורה אסרה גם את לימוד המדעים. ולמה אתה דומה? לאשתו של אדם הראשון, אשר אמרה לנחש שאסור גם לגעת בעץ הדעת, וסילוף והוספה על האיסור המקורי גרם לחטא הקדמוני, כי ברגע שמסלפים את האמת, הייצר מתפרץ וגובר.
13) עוד כתבת:
"האם במציאות הקיימת היום, ששונה לחלוטין מהתקופה בה נפסקו הדברים, אין מקום להתאמת דברים אלו במיוחד שברור לחלוטין שהדברים אינם מגיעים מתאוות בצע או גזלנות – גם אם אתה חושב אחרת".
ועל זה אשיב: האם ניתן לשנות את חוקי התורה? רק בגלל שלאיזה טמבל חכם בעיניו נדמה שהדברים לא מתאימים לדור שלנו? והלא חוקי התורה הם נצחיים! וסוף דבריך מצחיק אותי במיוחד, כאילו נטילת השכר המופקע של קאפח וערוסי אינה נובעת מרדיפת בצע... ובכן, מי שנוטל משכורות של עשרות אלפי שקלים בחודש, ובמשך עשרות רבות בשנים, כמו קאפח וערוסי, אין ספק שהדבר נובע מרדיפת בצע, כי אם הייתה בהם יראת שמים הם היו אומרים בשלב מסוים ומוקדם: דיינו, יש לנו דַּי כדי לקיים את שאיפתו הטהורה של יעקב אבינו: לחם לאכול ובגד ללבוש, אבל לא מספיק להם ולעולם לא יספיק להם! כי ברגע שאדם נוטל כסף בעוול, הקב"ה מענישו, או יותר נכון שהוא מעניש את עצמו, במידה רעה של רדיפת בצע.
וערוסי הוא גדול רודפי הבצע ושוחרי ההון והממון, עד שהוא אפילו לא הולך עם ארנק, כמו ביבי, עד-כדי-כך קשה לו להוציא פרוטה מכיסו, ובכל דרך הוא מנסה לתמרן את הוצאותיו כך שחסידיו ישלמו ויממנו את כל צרכיו, והרשימה ארוכה: משיפוצים, וקניית רהיטים, ונסיעות, ורכישת ספרים ומצוות, ושהייה בבתי מלון, ועוד, רשימה ארוכה של טובות הנאה שהציבור מממן בעבורו, והוא אינו מוציא פרוטה מכיסו, עד-כדי-כך פשׂה בקרבו נגע הצייקנות.
ופעם אחת היו צריכים לשלם לו שלושים ש"ח למונית מעמידר לקריית-אונו, כי לא היה מי שיחזיר אותו לביתו, עד-כדי-כך הוא קמצן ובהול על ממונו! ויש באמתחתי עוד ראיות רבות לצייקנותו, ושיבצתים במאמריי בעניינים הללו. פשוט כומר כילי אורתודוקסי מבחיל ומגעיל.
"כִּי דְבַר יְיָ בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ" (במ' טו, לא).
"וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ דַּלִּים הֵם נוֹאֲלוּ כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְיָ מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם, אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים וַאֲדַבְּרָה אוֹתָם כִּי הֵמָּה יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְיָ מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת" (יר' ה, ד–ה).
"כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר" (יר' ח, י).
"נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים אַנְשֵׁי בֹּגְדוֹת כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תּוֹרָה" (צפ' ג, ד).
"בֵּאדַיִן עָנֵה דָנִיֵּאל, וְאָמַר קֳדָם מַלְכָּא, מַתְּנָתָךְ לָךְ לֶהֶוְיָן, וּנְבָזְבְּיָתָךְ לְאָחֳרָן הַב" (דנ' ה, יז).