top of page

נזיפה בעקבות השרימפסים של קארו

בעבר קיבלתי מייל שכותרתו "נזיפה" מאת אישיות בכירה מאד במגדל-השן האקדמי. איזה פרופ' נפוח שנדמה לו שהוא מבין ויודע הכל. אנשי האקדמיה השחצנים שבפקולטות למדעי-היהדות אינם מוכנים בשום פנים לקבל את האמת על דרכם ועל אבותיהם האירופים, ועיוורונם גורם להם לחשוב שהנני טועה בדרכי, במחקריי, ובמסקנותיי. חתירתי לאמת אינה מקובלת עליהם כי היא מערערת את היסודות הרקובים שעליהם הם עומדים, וכאמור, כאשר אנכי אומר "הם", הנני מתכוון לכל עולם השקר האקדמי של מדעי היהדות, אשר מעניק לבכיריו שלל טובות-הנאה, כגון: משכורות נפוחות עמוסות במענקים, יוקרה כבוד ומעמד, פנסיות גדושות, ועוד אינסוף טובות הנאה על כל צעד ושעל, כגון פרסום ספריהם בהוצאות האוני' וכיו"ב.


וכבר הרחבתי בביקורת על אנשי האקדמיה האירופים של מדעי היהדות, כי לדעתי הם מחללי-שם-שמים כמו הכומרים האורתודוקסים השכירים ואף גרועים מהם, כי קורדום-החוצבים שבידם משוכלל מאד. הם חוצבים ללא הרף טובות-הנאה וכסף וכבוד מן התורה, ומכיוון שכך, הם נאלצים לעתים קרובות מאד לעוות את תורת-האמת והשקפותיה כדי "לחדש" ולהצדיק בזאת את משכורותיהם הנפוחות, מעמדם וכבודם ושאר הזיותיהם. והגרועים מכל הגרועים, הם הכומרים השכירים שהינם גם חברים במגדל השן, ותארו לעצמכם איזו חלקלקות נוכלות ותחכום נדרשים לרודף הבצע, כדי לחצוב טובות-הנאה משני הממסדים הללו יחדיו...


קצרו של דבר, אנשי השן הבכירים אוכלים מן התורה כמו אחרון יושבי הישיבות, אלא שהם לא מסתפקים במשכורות נמוכות ובחיי עניוּת – הם הפכו את התורה קורדום לחיי עושר ומתירנות, דירות פאר מרווחות, מסעדות יוקרה, טיסות לחו"ל לכנסים יוקרתיים, פרסום שמם, שלל תאוות עולם הגויים, וכל זאת באמצעות הפקת רווחים עצומים מן הדת. ואגב, הגרועים שבגרועים בחוקרים הם חוקרי הרמב"ם למיניהם, מפני שהם גם הפכו את הרמב"ם לעוד איזה פילוסוף יהודי שמכר את נפשו לאריסטו, או לעוד פוסק מפוסקי המינות הפרו-נוצריים אשר יצאו מארצות אדום – והרסו את הדת והחשיכו את אור התורה וזהרה, ארורים יהיו!


ואחתום את המבוא בדברי רבנו במורה (ב, כג) אשר נוגעים ישירות לאנשי השחץ הללו:


"וכל זמן שהאדם מוצא את עצמו [...] נוטה כלפי התאווה והתענוגות [...] הרי הוא תמיד יטעה וייכשל בכל אשר ילך, מפני שהוא יחפש השקפות אשר יסייעוהו למה שטבעו נוטה אליו".


כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר" (יר' ח, י).


לאחר דברי ההקדמה הקצרים נעבור לעיין בלשון הנוזף, פרופ' בכיר באקדמיה:


הפעם הגדשת את הסאה. איני יכול לקרוא מלים כגון: משולחן השרימפסים של יוסוף קארו, גם אם חולקים על דעתו של אדם – כך אין לכתוב על אחד מגדולי ישראל. אף אחד מחכמי תימן לפניך לא כתב בסגנון זה. צר לי, אך נאלצתי לבטל את קבלת המיילים מרשימת התפוצה שלך. תמיד אשמח לקבל ממך מכתב באופן אישי.


להלן תשובתי לאותו פרופ' בכיר:


לצערי אינך מבין את חומרת מעשיו ופסיקותיו של קארו, ואין לי ספק שלא אוכל להסביר לך, כי מדבריך עולה שהחלטת שלא לשמוע. יתר-על-כן, וכי חכמי תימן הינם ראיה? ומה בכך שאף אחד מהם לא כתב כמוני? וכי דברי-אמת הינם אמת רק אם הם מתואמים לדברי הקודמים? והלא מתחילה עובדי עבודה-זרה היו אבותינו כידוע, גם בתימן, שם שקעו אבותיי בהזיות.


ואגב, אברהם אבינו יחיד היה – וכי יעלה על דעתך שאברהם אבינו טעה?


ולעצם עניינו של קארו הקראי בעל שולחן השרימפסים:


האם ההיתר של קארו הקראי ליהנות מדברי תורה אינו שרימפס? והלא מדובר בחילול-השם איום ונורא לדעת חז"ל; האם החדרת מאגיה-פגאנית לדת משה אינה שרימפס? והלא מדובר בהתעיה אחרי התהו וההבל; האם ביטול יסודות כמו ידיעת ה' וייחוד ה' וכמעט כל יסודות הדת המחשבתיים אינו בגדר שרימפס? והלא מדובר ביצירת דת חדשה, דת טכנית ללא נשמה, דת פרו-נוצרית שנועדה להפקת רווחים וטובות-הנאה – דת שנועדה להנציח את הבערות הסכלות והטמטום, כדי לשלוט ולתמרן את ההמונים התועים, ולהפיק מהם רווחים ושלמונים.


ואידך זיל גמור, כי אף שפרופ' אתה וחכם גדול בעיניך, הנך חסֵר מאד בעניינים הללו שאנכי הקטן העמקתי בהם. ואגב, רובם הגדול של הפרופ' שאנכי מכיר במדעי היהדות, הינם הולכי על שתיים חדלי אישים. כי את כולם מניעים אלהי הכסף והזהב, וללא המשכורות והיוקרה וטובות-ההנאה הם לא היו חוקרים. וברגע שמחדירים את אלהי הכסף והזהב לתוך דת האמת – מתקבלת תורה עקומה ועקושה, דת חדשה פרו-נוצרית, זרה מאד לדרך האמת הטהורה.


להלן המשך תשובתו:


בשעה שאתה מתרעם על ר"י קארו על שסטה מדברי חז"ל, לדבריך, תמה אני מדוע אינך מתרעם על הרמב"ם אשר המציא את י"ג העיקרים שלו [!]. היסודות שאתה מדבר עליהם כלל לא היו מוכרים לחז"ל, ואיני רואה סיבה מדוע תעדיף סטייה אחת על פני האחרת [!]. תורת ישראל התגמשה גם עם גישה זו וגם עם אחרת. אינך חייב לאמץ את כל השיטות, וגם לא מצופה ממך. כידוע לך, איני חסיד... ודע לך, כי בבואי לאוניברסיטה למדתי פילוסופיה, ועד היום היא בליבי כי אני עוסק בעניינים קרובים. מוריי היו רבים וטובים: יעקב לוינגר, נחום אריאלי, מ"צ נהוראי, גולדמן, ת' דרייפוס, ויבלח"א: שלום רוזנברג, חלמיש, חגי בן-שמאי.


להלן תשובתי:


האמנם רבנו הרמב"ם המציא (מלה מכובסת לְזִיֵּיף), את שלושה-עשר יסודות הדת?! או שהוא ייסד אותם לאור התורה-שבכתב ודברי הנביאים והכתובים, ולאור מסורת התורה-שבעל-פה הנאמנה שמסרו לנו מעתיקי השמועה איש-מפי-איש עד משה רבנו ע"ה, כגון: ייחוד ה', הרחקה מעבודה-זרה, שכר ועונש ועוד. האם אינך יודע שהציר שעליו סובבת כל התורה כולה הוא הרחקה מעבודה-זרה? האם לא למדת זאת בשנותיך הרבות במחלקות לפילוסופיה?


והנני מוסיף ומזמין אותך להבהיר:


איזה יסודות לדעתך אינם אמיתיים או שאינם ראויים להימנות כיסודות הדת: מציאותו? אחדותו? שלילת הגשמות ממנו? נצחיותו? בלעדיותו? הנבואה? ייחודיות נבואת משה רבנו? תורה מן השמים? נצחיות התורה? השגחתו? שכר ועונש? ימות המשיח? תחיית המתים?


ותמיהות קשות עולות כנגד בורותך: האם אינך קורא שניים מקרא ואחד תרגום? ואם יסוד שלילת הגשמות אינו ידוע לך, מה שווה כל תורת הפילוסופיה שלמדת באוניברסיטה? ועליך להחל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, ושם, בתרגום אונקלוס תלמד על הרחקת הגשמות.


והנה המשך דבריך המחרידים, דברי מינות מכוערים: "היסודות שאתה מדבר עליהם כלל לא היו מוכרים לחז"ל, ואיני רואה סיבה מדוע תעדיף סטייה אחת על פני האחרת". סטייה?! אתה קורא לשלושה-עשר יסודות הדת סטייה?! ארור אתה וכל אשר לך, יורידך ה' לבאר שחת.


והנך מפקפק ומערער באופן מפורש לא רק על יסוד אחד משלושה-עשר יסודות הדת, אלא על כל שלושה-עשר יסודות הדת כולם, והנה לפניך דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות הדת: "וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשׂנוא אותו ולהשמידו, ועליו הוא אומר: 'הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט' [תה' קלט, כא]".


וערעור על שלושה-עשר יסודות דת האמת הוא חזון-נפרץ בקרב כומרי מדעי היהדות, ראו: "מופע המינות של קלנר", "לייבוביץ – רוע המינות בהתגלמותו", "ביקורת אשכנזית קטלנית על אור הרמב"ם", "תשובה בעניין אנשי מגדל השן", ואלה חושפים רק את קצה הקרחון.


ריבוי השיטות האורתודוקסיות האירופיות


בדברי תשובתו השניִים, הפרופ' הנבער מצדיק את ריבוי השיטות האורתודוקסיות האירופיות, והנה דבריו: "תורת ישראל התגמשה גם עם גישה זו וגם עם אחרת. אינך חייב לאמץ את כל השיטות, וגם לא מצופה ממך". כלומר, אף שאיני חייב לאמץ את כל השיטות, הריני חייב, לפי הפרופ' הנבער, לקבל אותן כגישות לגיטימיות! שהרי "תורת ישראל התגמשה גם עם גישה זו וגם עם אחרת". ובמלים אחרות, הנני מחויב להוקיר ולכבד את הגישות הפרו-נוצריות שאבותיו ואבות-אבותיו של הפרופ' הנבער המיטו על עם-ישראל, ואסור לי בשום פנים לבזותן!


הפרופ' הנבער למעשה תובע ממני שאחדל ממלחמת-הצדק במינות ובעבודה-הזרה!


וריבוי השיטות, הפסיקות וההזיות המאגיות בקרב חכמי-יועצי-אשכנז, גם אלה ששקועים בבתי-מדרשות-המינות הטמאים וגם אלה השקועים במגדלי-השן הנבובים, כולם מעידים על שורש פורה ראש ולענה, וכמו שמלמד רבנו בפירושו למשנה (עבודה-זרה ג, ג), וכֹה דבריו:


"וכך מייחסים [עובדי האלילים האילמים מקרב העמים] לכל המזלות והכוכבים צורות רבות [דמויות מיתיות דמיוניות שבהן הכוכבים מתגלמים], והן חלוקין באותן הצורות מחלוקת גדולה, מפני שהם דברי שקר, והשקר על איזה דבר שיהיה מתרבה ומתרחב בלי ספק".


הזיות המינים האקדמיים


כבר שמעתי ערֵמות של הזיות על-גבי הזיות שיצאו ממחלקות הפילוסופיה השחצניות למיניהן, הזיות שמקורן, שוב, בעובדה שאנשים מקבלים כסף כדי לכתוב מחקרים. ושוב, ברגע שהכסף היוקרה והמעמד חודרים לדת משה (ומדובר בהרבה מאד כסף וטובות-הנאה כידוע לך, לא בסתם משכורת חודשית של איזה עילוי בסכלות היושב בישיבת פוניטיז), כללי הדת והאמונה מוסטים הצידה והרצון "לחדש", להפתיע ולהדהים גובר, שהרי מבלי "לחדש" כיצד יצדיקו את משכורותיהם העצומות, ואת שלל טובות-ההנאה, ואת המעמד הנשגב במרומי מגדל השן?


מי צריך את כל החוקרים הנבלים הללו במגדל השן אם הם לא "מחדשים" ומשבשים את התורה הדת והמחשבה? אם הם לא מקרבים אותנו להשקפות הגויים ההולכים בשרירות לבם? ומעניין שבכל מקום, הפילוסופים חוקרי הרמב"ם הללו, מחליטים שהרמב"ם נטה אחרי אריסטו, ואפילו במקומות הרבים שרבנו קובע נחרצות שהוא מתנגד לחלוטין להשקפותיו (כגון בהשקפת הקדמוּת, או הנבואה, או הניסים או ההשגחה ועוד) – וכל זאת כדי להחדיר לנו את ההשקפה שניתן להיות אפילו נביא מבלי לקיים תורה ומצוות! ובמלים אחרות, אפשר להיות אדם יהודי מרומם ונעלה ואפילו נביא, מבלי לקיים שום מצוה. וזו היא מטרתם, להסיר מעליהם את חובת קיום התורה והמצוות, כדי שיוכלו ללכת בשרירות לבם הרע ולשקוע בתאוותיהם.


ולכן, רבים מחוקרי הרמב"ם למיניהם הגיעו למסקנה "הפילוסופית" שמצוות ה' יתעלה שמו אינן נחוצות למשׂכילים בעיניהם, וטוענים ש"משנה תורה" נכתב לעמי הארצות. וכאמור, כל זאת כדי לפטור את עצמם מקיום המצוות ולהתיר להם חיי נהנתנות, כמנהג הגויים ההולכים לאופרות ולתיאטראות, והחוגגים במסעדות יוקרה, כי כל שולחנות מלאו קיא צואה. ואחד מגדולי הכופרים והמינים בדורנו נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים וחוקרי משנת הרמב"ם, הלא הוא פרופ' ישעיה לייבוביץ', אשר ראוי לקרוא לו ישעיה אחֵר. הנבל הנגעל הזה כפר באופנים מפורשים ומתוחכמים ביסודות הדת – וסופו כמו אלישע אחר, אשר העריץ את שכלו ועבד את עצמו, וכל מה שהוא לא הבין בשכל הוא כפר בו, כמו תחיית-המתים וחיי העולם-הבא.


אגב, האם שיטת המשלים והאלגוריה שהזכרתי נשמעת מוכרת? ובכן, כמו בנצרות, שהפכה את כל המצוות לאלגוריה, כך היא דרכם של הפילוסופים וחוקרי הרמב"ם במיוחד, רובם כופרים ומינים, מורידין ולא מעלין – וכולם חולים באותה המחלה שרבנו כותב עליה באגרותיו, מחלת השחץ והגאווה (המחלה שגורמת לגס-הרוח לסבור שהוא מבין בכל התחומים).


וכי תורת ישראל בטלה?


עוד כתבת: "תורת ישראל התגמשה גם עם גישה זו וגם עם אחרת", ומדבריך עולה שתורת-ישראל בוטלה ושונתה! שהרי אנחנו דנים ביסודות דת האמת, ובעניין זה אתה מחציף לומר שתורת ישראל "התגמשה", וזו מילה מכובסת לכך שתורת ישראל בטלה ועברה, ויש עתה לפנינו דת חדשה פרו-נוצרית, דת אירופית אשכנזית ארורה, שאתה ואבותיך ואבות-אבותיך עיצבו מחדש בהתאם לשרירות ליבם הרע, ובהתאם לגחמותיהם, תאוותיהם וזימותיהם.


ואיך עלה בדעתך שניתן "להתגמש" ביסודות הדת שניתנו לנו בסיני? ואפילו בתרי"ג המצוות שקיבלנו בסיני? ואפילו בתקנות ובגזרות שקבעה לנו הסנהדרין אי-אפשר להתגמש עד שתקום סנהדרין חדשה, וגם היא מוגבלת ביכולתה, ויש מדברי חז"ל שהם נצחיים. דבריך הם דברי כפירה ומינות אשכנזיים פרו-נוצריים אירופיים טיפוסיים, עטופים במלים מתעתעות.


סיכומו של דבר, לפי דבריך ניתן לעבוד אלילים בהכשר התורה ובהכשרו של ה' יתעלה!


וכסילותך ועיוורונך בוקעים ועולים עד לשמי השמים: האם לא שמת לב שבית-המקדש חרב? האם לא חשבת לרגע מדוע? האם אינך מבין שמשהו רקוב מאד בדת האורתודוקסית האשכנזית הפרו-נוצרית? וכידוע לך, האורתודוקסיה היא זרם מרכזי בנצרות הטוען לאמת...


אינך אולי חסיד לפי הגדרת ה"חסיד" עובד-האלילים בשטעטל המינות הפולני-ליטאי, אך הנך משועבד לתפישות ההבל המשובשות של המינים וצאצאיהם אשר יצרו לנו דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית (עיין ערך רש"י-שר"י), והנך דבק בהם בכל כוחך! כי כמו יהודים אירופים רבים, אינך מסוגל לקבל שהדת האירופית שהולעטתם בה הינה דת פרו-נוצרית אשר יסודה במינות ובסכלות – שהרי אם תיאלץ להודות בזה, תיאלץ למעשה להודות שבמשך עשרות רבות בשנים (מאז שהנך זוכר את עצמך) רכבת בגאון על סוס של אלילות ועבודה-זרה...


ויתרה מזאת, במובנים רבים הנך אף גרוע מן החסידים השוטים, נפוחי הבטן והלומי השיכר, שהרי אתה מתהדר בתואר "פרופסור", מתגאה בכך שאינך יהודי גלותי מן השטעטל החשוך, משתחץ שהנך נאור ומשכיל ואיש מדע, וכך הנך מפיל חללים רבים בהשקפות מינות.


זאת ועוד, אין הבדל בין החסידים לבין הליטאים, שיטותיהם הזיותיהם ואמונותיהם הינן תועבה אחת גדולה אשר גורמת לנו להיות "עם סכל ונבל". ואם השורש רקוב, כל העץ, על כל ענפיו, הינו אשרה אחת גדולה של עבודה-זרה שמנציחה את חורבן המקדש ואת ריחוקנו ממילוי ייעוד וציוויי ה' עלינו: להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, ועם חכם ונבון – כי הדת שאתה מייצג, הדת הליטאית, המשׂכילה כביכול, הינה למעשה אלילות בתחפושת של שׂכלתנות. ואגב, הנבל מווילנא היה אחד ממאמיני הנמנעות והכישופים וההזיות הנגעלות, כמו החסידים בדיוק. וכבר כתבתי מאמרים רבים על הזיותיהם הפגאניות של הליטאים, ועל הפיכת דתנו לקורדום-חוצבים ולאלילות מתוחכמת ביותר. וכולם, גם החסידים וגם הליטאים, לא ידעו ולא יבינו...


לפני עיניך המזוהמות והמסֻנוורות יש מסכים גדולים שמונעים ממך מלראות את אור האמת, והמסך הגדול מכולם: השחץ והביטחון המופרז בכך שהנך יודע את הפילוסופיה ודת משה לאמיתה – הזיה אשר מסנדלת וכובלת אותך ומונעת ממך מלראות את אור האמת נכוחה.


ומהו המסך הגדול ביותר שעומד לנגד עיניך? ובכן, חציבתך וזלילתך מן התורה במשך עשרות רבות בשנים, אינן מאפשרות לך לשמוע שקארו הקראי היה מגדולי משמידי דת האמת, מפני שקארו הקראי הוא גדול המתירים להפוך את תורת-האלהים לקורדום-חוצבים! ובמלים אחרות, שמירה על גדולתו הדמיונית של קארו הקראי, משמעותה שמירה על רדיפת-הבצע והתאוות אשר בידך – הנך מגן על קארו הקראי כדי להגן ולשמֵּר את הבליך ותועבותיך!


סוף דבר


ועתה לדבריך האחרונים: "ודע לך, כי בבואי לאוניברסיטה למדתי פילוסופיה, ועד היום היא בליבי כי אני עוסק בעניינים קרובים. מוריי היו רבים וטובים: יעקב לוינגר, נחום אריאלי, מיכאל צבי נהוראי, גולדמן, ת' דרייפוס, ויבלח"א: שלום רוזנברג, חלמיש, חגי בן-שמאי".


והנה, עזרת לי מאד, כי בדבריך אלה למעשה הוכחת את צדקת דבריי, לא רק אתה כסיל נבער שמתהדר בנוצות של פרופ', ואוכל וזולל מן התורה, וכופר ביסודות הדת באופנים מתוחכמים – לא רק אתה, אלא כל רבותיך השחצנים, המתהדרים בתארים נבובים, כולם-כולם אוכלים וזוללים מן התורה ביד אחת, וביד השנייה מחריבים את דת משה בהשקפות מינות ומדוחים.


אין לך תקווה, ארור תהיה אתה וכל אשר לך, יורידך ה' לבאר שחת, כאנשי הדמים והמרמה.


ואחתום בעניין שגגת תלמוד עולה זדון. כלומר, ביחס לפרופ' שמפיצים השקפות, אין מקום לשגגות: ואם הם טועים בהשקפה כלשהי בשגגה כתוצאה מרשלנות בלימוד התורה – הם כמזידים; ואם הם מורים הלכה מבלי ללמוד כלל את המקורות בעניינהּ – הם בגדר מזידים.


והנה לפניכם דברי רבנו במורה (ג, מא):


"וכאן חילקה התורה בין יחיד הדיוט או [=לבין] מלך או כהן גדול או מורה-[הוראה], ולמדנו מכך: שכל [מי ש]עושה או מורה-[הוראה] כפי עיונו, אם לא היה בית-הדין-הגדול או כהן גדול, הוא מסוג המזיד ואינו נחשב מן השוגגים [...] ועל-פי היסוד הזה אמרו ז"ל: 'שגגת תלמוד עולה זדון' [אבות ד, יג], כלומר, שמי שאינו לומד היטב ומורה ועושה כפי חוסר ידיעתו הרי הוא כמזיד [...] אבל המורה כפי אי-ידיעתו הרי הוא מזיד בלי ספק, לפי שלא קבע הכתוב התנצלות בהוראה בטעות כי אם לבית-דין-הגדול בלבד. אבל המזיד חַיָּיב בעוֹנֶשׁ הכתוב [בתורה]: אם מיתת בית דין, או מלקות, או מכת מרדות על לאווין שאין לוקין עליהן, או תשלומין" וכו'.


אולם, אם אותם פרופ' מפיצי-הזיות שוגים ומתעים את העם ביסודות דתנו, אין צל של ספק שהם בגדר מזידים, שהרי לא מדובר בעניינים מסובכים שנדרש להם עיון מעמיק, אלא מדובר בעניינים פשוטים וברורים שמסורים באומה איש-מפי-איש עד משה רבנו ע"ה – אלה לא רק בגדר מי שמורה "כפי אי ידיעתו", אלה בגדר מי שמורים כנגד דרך האמת במכֻוון וביודעין, תוך השחתת דרך האמת והחדרת השקפות מינות שמחריבות את עמֵּנו וממיטות עלינו ייסורים.


כלומר, הם אינם מסוג המזידים "הרגילים", הם מסוג המזידים שמתעים את העם אחרי ההבל במכֻוון וביודעין, כדי לקיים את דתם ובצעם ותאוותיהם וזימותיהם והעבודה-הזרה שבידם. ועל המינים מחטיאי הרבים, המתעים את עמֵּנו אחרי התהו, פסקו חז"ל ורבנו בהלכות סנהדרין (יא, ו): "האכזריות על אלו שמטעין את העם אחר ההבל רחמים היא בעולם, שנאמר: 'לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים [וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ' (דב' יג, יח)]".


"אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְיָ אִתָּנוּ? [...] הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר יְיָ מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם" (יר' ח, ח–ט); "הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים" (יש' ה, כא).

נזיפה בעקבות השרימפסים של קארו
.pdf
Download PDF • 188KB

382 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page