ביקורת אשכנזית קטלנית כנגד אור הרמב"ם

לאחרונה ספגתי ביקורת קשה מאד מאת אחד מחסידיו של לייבוביץ', הביקורת נאמרה על פוסט שהועלה ל"פורום אור הרמב"ם" וכותרתו: "מהי השקפת הרמב"ם על שפת היידיש?". נחל אפוא בדברים שכתבתי באותו פוסט, ולאחר מכן נעתיק את הביקורת האשכנזית, ולבסוף נעבור לתשובתי לאותו "חסיד".


הנה דבריי הראשונים בפוסט האמור:


ההתנגדות שלי [לשפת היידיש] הינה התנגדות תיאולוגית, מלחמתי ביידיש היא חלק ממלחמתי הכוללת בהשקפות הרעות של היהודים האירופיים הפגאניים אשר החריבו את דת משה והפכו אותה לדת חדשה פרו-נוצרית, כדי להפיק ממנה טובות הנאה וכדי להתאים אותה לצרכיהם לתאוותיהם ולמנהגיהם החדשים.


בין שאר השקפותיהם הרעות היא ההשקפה שיש לשמר ולהנציח את שפת היידיש, וזאת במסגרת אהבתם המוזרה לגלות אשר הביאה עליהם את השואה הנוראה. שימור שפת היידיש הוא ביטוי מובהק לשלל השקפות רעות אשר הגרועה שבהן היא אהבת הגלות ושנאת ארץ-ישראל.


כמו כן, שימור שפת היידיש מבטא אולי יותר מכל את שימורה והנצחתה של דרך השקר האלילות והמינות. כלומר, ההיאחזות הבלתי מובנת ביידיש היא מעין הצהרה וקריאה בקול גדול על אדיקות עזה בהליכה בדרכי המינים וצאצאיהם – מעין אנטי-תזה לקריאת הקרב של אברהם אבינו "בְּשֵׁם יְיָ אֵל עוֹלָם" (בר' כא, לג).


ובל נשכח את מאמר חז"ל המפורסם: בני יהודה ששמרו על לשונם – תורתן נשתמרה בידם. כלומר, לא מדובר בעניין פעוט חשיבות, אלא בעניין מהותי מאד, כי מי שמשבש את לשונו, הדבר מעיד כאלף עדים על שיבושי מחשבה קשים מאד, ואף על הליכה בחוקות הגויים.


השפה הארמית איננה כמו שפת היידיש כי השפה הארמית היא שפה אחות לעברית, וחז"ל קידשו אותה כשפה מקבילה ובאמצעותה אף נמסרו לנו יסודות השקפה אמיתיים בתורה-שבעל-פה (תרגום אונקלוס).


והנה דבריי השניים בפוסט האמור:


1) אכן הגבלת השפה ליידיש מעודדת מאד את הסתגרות החברה בתוך עצמה, וזאת אכן המטרה שלהם, להיות סגורים בתוך עצמם, להמשיך לעבוד עבודה-זרה, להמשיך לטמטם את חסידיהם בהזיות שווא, ולהמשיך לשלוט בהם ביד רמה מבלי לאפשר להם ללמוד מדעים והשכלה, אשר יאירו את עיניהם ואת דרכם האפלה והחשוכה שהם בחרו בה.


כלומר, החברה הזו הינה חברה מאד-מאד חולה בהרבה בחינות, ולכן ההסתגרות בתוך חברה חולה הינה רעה ביותר, כי היא מנציחה את החולאים ולא מאפשרת לחברה לערוך חשבון נפש ולבחון את הדרך שהחברה הולכת בה. כמו כן, מדובר בשפה של גויים, ויש מצוה רבה להתרחק מכל מאפייני הגויים וחוקותיהם (הלכות עבודה-זרה וחוקות הגויים).


ההתבוללות לא נגרמה בגלל אי ידיעת היידיש [השואל טען שמא השימוש הנרחב בשפת היידיש מנע התבוללות], אלא להערכתי בגלל חשיפה למדעים וההבנה שיהדות השטעטעל הינה יהדות אלילית ופרימיטיבית, ומכאן הגיעו למסקנה [היהודים המשכילים] שהיא [=יהדות השטעטעל] יהדות שקרית. ובמלים אחרות, ההתמקדות ביידיש נועדה להרחיק את החסידים מהעולם הגדול ומלימוד המדעים.


בגלות אכן אימצו את השפה המקומית וייתכן והדבר תרם להתערות של היהודים בתוך הגויים, אך גם בפולין כל היהודים ידעו פולנית היטב, ובכל המדינות באירופה היהודים ידעו היטב את שפת ארץ הגויים שהם ישבו בה. כך שהטענה שידיעת השפה המקומית גורמת להתבוללות בהכרח היא אינה נכונה.


ויתרה מזאת, אנחנו חיים כיום במדינת ישראל ולא בפולין, ושפת המדינה אינה שפה זרה אלא לשון הקודש! מדוע אפוא יש חשש לדבר אך ורק בה? וכי יעלה על הדעת שמצוה גדולה וחשובה של דיבור בלשון הקודש תגרום ליהודים להתבוללות חילונית? ההיפך, הטמטום והבערות שמנציחים בלימוד היידיש גורם לפרימיטיביות נוראה שסופה עבודת אלילים.


כמו כן, הוכחתי במאמרים לא מעטים כי הסובלים הגדולים בשואה לא היו המתבוללים אלא יהדות השטעטעל הפולנית-ליטאית, אשר קידשה את שפת היידיש, ובזאת למעשה הביאה עלינו "לשון קודש" חדשה במסגרת יצירת דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית. ובזאת שפת היידיש הפכה למעשה לשפה טמאה ביותר, כי היא מייצגת דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית. וכמו שאומר מָרי במבואו לפירוש רס"ג לתהלים (עמ' ח): "איני יודע אם להצטער על שאיני יודע גרמנית, או לשמוח שאיני צריך להתענות מאה תעניתא שישתכח ממני כדרך שעשה ר' זירא (בבא מציעא פה ע"א)".


2) שפת היידיש גורמת לחסידיה להיות מכונסים בתוך החברה הסגורה שלהם, ולא להיחשף ללימוד המדעים ולדרך האמת. וכמו שאמרתי לעיל, זאת אחת המטרות של החברה הזאת בהתמקדות ובשימור שפת היידיש.


3) זכורני שאמי ע"ה סיפרה לי, שכאשר סבה וסבתה עלו לארץ-ישראל בשנת 1911 הם החליטו שלא לדבר יותר בבית בשפה הערבית, אלא אך ורק בשפה העברית מתוך אהבה לארץ-ישראל! ולכן היא כמעט ולא ידעה ערבית, ולא דיברה איתנו ערבית כלל.


גאווה בתרבות אינה נובעת מארץ המוצא, מה זה משנה מאין בא היהודי? מספרד או מאשכנז או מתימן, יסוד ההערכה העצמית צריך לנבוע מהליכה בדרכים ישרות ומסיגול השקפות נכונות. "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" אומר הקב"ה בתורה, כלומר היסוד להערכת עם ישראל כעם חכם ונבון הוא קיום המצוות ושימור והנחלת דרך האמת לכל באי עולם.


4) לעניות דעתי אין דבר כזה מחויבות לתרבות עדתית, אלא חתירה לדרך האמת. אם יש דרך מסוימת של אמת שעדה מסוימת שימרה יש ללמוד אותה ולאמץ אותה באהבה.


5) ישנה חשיבות רבה מאד לדבר בלשון הקודש. ולכן אמרו חז"ל בעירובין (נג ע"א): "אמר רב יהודה אמר רב: בני יהודה שהקפידו על לשונם נתקיימה תורתם בידם, בני גליל שלא הקפידו על לשונם לא נתקיימה תורתם בידם".


שמירת לשון הקודש היא אחד המפתחות החשובים ביותר לדרך האמת, כי מי שסטה מדת משה והחליט ליצור דת חדשה קרוב לוודאי גם יאמץ לעצמו לשון משלו, כדי להבדיל ולבדל את עצמו מדת האמת. ובמלים אחרות, מי ששומר על לשונו ועל השקפות דרך האמת אין ספק שהשפעת תרבות הגויים עליו תהיה מזערית אם בכלל, לעומת זאת, מי שאינו שומר על לשונו קרוב לוודאי שהדבר נובע מהשפעת תרבות הגויים עובדי האלילים, השפעה אשר תבוא לידי ביטוי בדרכים רבות ומגוונות בהשקפת עולמו.


נמצא אפוא, ששמירת לשון הקודש מתוך מודעות לקדושתה וזכירת צור מחצבתה, הינה ביטוי חיצוני אשר כמעט תמיד מלמד על מהות פנימית ישרה ונקיה, זכה טהורה ואמיתית.


עד כאן דבריי בפוסט האמור, נעבור עתה ללשון הביקורת:


עכשיו הרב גם בלשן, מומחה לשפות, שחושב ששפתו של האדם יש בכוחה לעצב, הן את מחשבתו והן את רגשותיו של האדם. בו בזמן שהרמב"ם קובע שהקדוש-ברוך-הוא מנבא את בני האדם! הוא לא כתב שאלוהים מנבא את האדם היהודי, עברי ישראלי, אלא את האדם! כי תכונת הנבואה היא ממהותו של כל אדם! גם היטלר נולד בצלם אלוהים, וגם הוא, אילו היה רוצה בכך, יכול היה להטות עצמו להיות נביא לאלוהים! לשפתו של האדם, אין שום השפעה מאגית על אופיו, שכלו, רגשותיו ו/או מהותו! שפה היא שפה! וגם מנוול יהודי יכול לטמא את "שפת הקודש".


רק הוא ברוך הוא קדוש, הוא לבדו קדוש, ואין לדבר במציאות המוכרת והלא מוכרת קדושה, גם לא לשפה! היתרון היחיד שיש בידיעת השפה העברית היא משום שהתורה נכתבה בעברית. ואם אתה מעוניין ללמוד את אריסטו, יש בידיעת השפה היוונית יתרון על אותו אחד שאינו יודע!


השפה הארמית הייתה שפתם של כמה מעמי אסיה ומסופוטמיה עובדי האלילים! באשור, בבל, סוריה ועוד... כמה דוברי לשון הקודש הינם חלאות המין האנושי, וכמה דוברי לשון הקודש הינם חלאות המין היהודי! מה לשפתו של האדם להשקפות אמיתיות נכונות וישרות?


ואתה שוב מכניס את עניין השואה האירופית, הנך אומר: "כמו כן, הוכחתי במאמרים לא מעטים כי הסובלים הגדולים בשואה לא היו המתבוללים אלא יהדות השטעטעל הפולנית-ליטאית, אשר קידשה את שפת היידיש, ובזאת למעשה הביאה עלינו 'לשון קודש' חדשה במסגרת יצירת דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית. ובזאת שפת היידיש הפכה למעשה לשפה טמאה ביותר, כי היא מייצגת דת חדשה פרו-נוצרית".


לך הביאו את השפה הזו?


אתה מזכיר לי את אליהו הנביא אתה פשוט שקרן, אתה מעוות את ההיסטוריה ואת העובדות, עקב התוצאה הבלתי-נמנעת משנאתך לכל מה שריח של אשכנז נודף ממנו! משום מה, אני כבר נוטה לחשוב שאתה יהודי תימני אכול רגשי נחיתות, עם כאב גדול וצלקות עמוקים, וזה המוטיב האמיתי שעומד מאחורי מלחמת החרמה אליה יצאת!


אתה מביא אותי להיזכר במדרש בעל משמעות עמוקה ביותר שמדבר על הקנאה לאלוהים, המדרש על הפסוק: "קַנֹּא קִנֵּאתִי לה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ".


אתה אומר: "כי עזבו בריתך בני ישראל", שמא בריתך עזבו? והרי את בריתי עזבו ולא את בריתך! "את מזבחותיך הרסו", אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: שמא מזבחותיך הם? והרי את מזבחותיי הרסו ולא את מזבחותיך! "ואת נביאיך הרגו בחרב", אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: והרי אתה קיים! אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: קינאת בשיטים, קינאת בהר הכרמל, אין ישראל יכולין לסבול קנאי כמותך, "לך שוב לדרכך".


אתה יותר קנאי מאליהו הנביא, יותר ישר ואמיתי מרבך יוסף קאפח, אתה פשוט צנוע ועניו כל כך שאתה רואה את עצמך כשליחו של מי-שאמר-והיה-העולם, שבדומה לרמב"ם בא לתקן את העולם!


עצם העובדה שסיימת תואר אקדמי וסיימת לימודים לתואר רב בישראל, זה עדיין לא הפך אותך לחכם יותר ולא לאינטליגנט יותר, והרמה האינטלקטואלית והרגשית שלך הן של "בינוני".


אמרת דברים קשים על י.ליבוביץ, דברי שקר וכזב, ואף-על-פי שהרב יוסף קאפח אמר והעיד עליו שהוא הבין את הרמב"ם, העובדה שלייבוביץ היה אשכנזי, זה הספיק עבורך כדי לפסול אותו ולומר שהוא עיוות את הרמב"ם, שלימד תורה עבור ממון, שלמד מדעים ולימד מדעים עבור ממון, ושעקר יסודות תורה מפורשים! אני בספק אם קראת ולמדת בעל-פה את כל ספרי י.ליבוביץ, במיוחד את ספריו על אמונתו של הרמב"ם.


י.ליבוביץ היה ממשיך דרכו המחשבתית והמעשית של רבו הרמב"ם! אני יודע שאין ביכולתך השכלית, התבונית ובוודאי לא הרגשית, לרדת לסוף דעתו של היהודי האשכנזי הענק הזה!


אתה עדיין רב קטן, דון קישוט יהודי תמני, בעל רגשי נחיתות עזים ושנאה טהומית לאשכנזים, שחושב שהדרך אל האמת האבסולוטית אצלו בידיים וכל השאר (חסידות, ליטאים, חרדים, משתכנזים, תימנים רמב"מיסטים בוגדים ו/או טועים, כיפות סרוגות, "הטבח קוק") כולם-כולם טועים!


רק אתה, הרב אדיר דחוח-הלוי, יודע מה היא הדרך, רק אתה יודע את האמת, רק אתה היית צריך לעם ישראל! ברוך השם שנולדת, איתך, מי בכלל צריך משיח!!!


והנה לשון תשובתי:


א) הכותב פותח בנימה מזלזלת "עכשיו הרב גם בלשן, מומחה לשפות" וכו'. ובכן, ביקורתי על השימוש בשפה האידית אינו כולל שום ניתוח פעלים לשוניים או ניבים מסוימים, אלא אך ורק נוגע להיבטים הדתיים והסוציולוגיים של השימוש בשפה זרה, וכמו שאמרו חז"ל: "בני יהודה ששמרו על לשונם תורתם נשתמרה בידם", גם על חז"ל היית אפוא מלגלג? הגם על חז"ל היית תמה על קביעתם "הבלשנית" כביכול?


הכותב גם החליט להקצין בכוונה את דבריי ולסלף אותם, וכך הוא אומר: "[אתה] חושב ששפתו של האדם, יש בכוחה לעצב, הן את מחשבתו והן את רגשותיו של האדם". ובכן, לא לחינם אמרו חז"ל: "בני יהודה ששמרו על לשונם תורתם נשתמרה בידם", כי לשפה יש כוח חינוכי אדיר לעצב את אישיות העם והחברה, ולא בגלל סגולה מאגית, אלא בגלל הרעיונות הערכיים וההשקפות הטהורות שהיא מייצגת וזכירת המקור שהיא ניתנה ממנו.


ב) הכותב טוען שהרמב"ם קובע שהקב"ה מנבא את בני האדם, והוא מביא מכאן ראיה לכך שלא משנה באיזו שפה האדם מדבר הוא יכול להתנבא! ובכן, הכותב אמנם צודק בנקודה הזו, אך בפועל שפת היידיש משמשת ומייצגת את המינות, את ההשקפות הרעות, את הנטייה של חכמי אשכנז אחר המאגיה, את ההתמקדות בחיצוניות, את מחיקת ידיעת ה' וייחוד ה' מספר התורה, ועוד אינסוף הזיות ודמיונות עד ליצירת דת יהודית חדשה (בת בארי החתי אשת עשו האדומי). ואגב, כמה נביאים גויים אתה מכיר? ואיני מצליח להיזכר אפילו בנביא גוי אחד! ואפילו אריסטו המושלם לשיטתך, לא היה בגדר נביא...


ויתרה מזאת, יש הבדל עצום בין יהודי שבוחר לאמץ לעצמו את שפת הגויים ומנהגיהם, לבין גוי אשר אין לו שום מחויבות ללשון הקודש בה ניתנה לנו תורת משה. יהודי שבוחר לאמץ לעצמו את שפת הגויים עושה זאת בדרך-כלל מתוך רצון להתדמות לגויים ולמעשיהם "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם" (תה' קו, לה), וכמו שאנחנו רואים את אותם חברות סגורות שאף שהם בארץ-ישראל הם עדיין אוחזים בדבקות אלילית בשפה כל-כך טמאה, שמייצגת השקפות ורעיונות שהמיטו חורבן איום ונורא על השטעטעל הפולני-ליטאי.


חברה שמתעקשת לאמץ לעצמה את שפת הגויים במשך מאות רבות בשנים, ואפילו כשהיא כבר כאן בארץ-ישראל ואין שום צורך לכך (וגם באירופה לא היה צורך לכך), חזקה עליה שהיא שקועה עמוק מאד בהשקפות זרות נוצריות ובריחוק מוחלט מדת משה ומדרך האמת, והוכחתי זאת בעשרות רבות של מאמרים ובנושאים רבים ומגוונים.


ג) בהמשך דבריך האשמת אותי בנטייה אחר המאגיה! וכך כתבת: "לשפתו של האדם אין שום השפעה מאגית על אופיו, שכלו, רגשותיו ו/או מהותו! שפה היא שפה! וגם מנוול יהודי יכול לטמא את 'שפת הקודש'". איני מכיר עוד הרבה אנשים שנלחמים במאגיה ובהזיות האשכנזיות כמוני, והאשמתך זו מגוחכת לחלוטין. וכמו שאמרתי לעיל, לשפה יש השפעה חינוכית ואף פסיכולוגית מכרעת על נפש האדם והחברה שמשתמשים בה. ולמה שאומר מלים משלי? אני מזמין אותך לעיין במורה (ג, ח) שם הרמב"ם מסביר מדוע שפת התורה נקראת "לשון הקודש", ושם תגלה, כי האופן שבו השפה בנויה משפיע על חינוך החברה והעם, לדוגמה, העדר של מילות גנאי מסוימות מצביע על שאיפה לקדושה ולטהרה, ועוד.


ד) עוד הוספת בהתרגשות רבה ואמרת: "רק הוא ברוך הוא קדוש, הוא לבדו קדוש, ואין לדבר במציאות המוכרת והלא מוכרת, קדושה, גם לא לשפה!", אלמלא הייתי יודע כמה אתה תועה הייתי ממש מתרשם מיראת השמים שלך ועד כמה את חס על כבוד קונך... אבל הנך טועה טעות חמורה, כי השפה העברית נקראת לשון הקודש במפורש! ואצטט כמה מלים מדברי רבנו במורה (ג, ח): "ויש לי עוד טעם במה שנקרא לשוננו זה [בספרות חז"ל] לשון הקודש". ואגב, גם ר' יהודה הנשיא נקרא על-ידי כלל חכמי המשנה והתלמוד "רבנו הקדוש". ושמא אתה חושב שחז"ל ורבנו הרמב"ם זלזלו בקדושתו הבלעדית של הקב"ה?


ה) אגב, איני חושב שיש צורך ללמוד את אריסטו, לאחר שרבנו כבר סינן מתוכו את הבר מהתבן ב"מורה הנבוכים". ולמרות זאת ניסיתי ללמוד אותו מעט באמצעות ספרים של "האוניברסיטה הפתוחה" אך מצאתי שם בלבולת גדולה ותועלת מעטה מאד. כל-שכן וקל-וחומר ספריו של אריסטו עצמו אשר כידוע לא נכתבו על-ידו אלא על-ידי תלמידיו, שהם ותרגומיהם קשים לקריאה כחומץ לשיניים וכעשן לעיניים.


ו) לגבי השפה הארמית, כמו שעבודת הקורבנות נקבעה בספר התורה לדורי דורות רק בגלל המלחמה בעבודה-הזרה ובאלילות, כך גם השפה הארמית בדיעבד נקבעה על-ידי חז"ל והסנהדרין לפרש את התורה שבכתב, כי המצב היה בימיהם שרבים לא ידעו עברית.


ברם, יש הבדלים גדולים בין השפה הארמית לשפת היידיש, שהרי כאמור השפה הארמית הינה שפה אחות לעברית, ומייצגת בימינו את תכלית הרחקת הגשמות וייחוד ה'; לעומת זאת, שפת היידיש מייצגת בימינו תרבות של שקר ואלילות והינה בליל של שפות סלביות, אדומיות וגרמניות אשר זרות ונוכריות מאד ללשון העברית, בבחינת "וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ" (בר' כו, לה), ועיין אונקלוס שם "וַהֲוַאָה מְסָרְבָן וּמַרְגְּזָן" (וכל יודע עברית יבין את דבריו).


ויתרה מזאת, שפת היידיש מנציחה שיבושים אשר מזהמים את הלשון העברית הטהורה, כגון הפיכת החי"ת לכ"ף, והפיכת העי"ן לאל"ף, וכן הפיכת הת"ו לסמ"ך, וכן שיבוש מוחלט של הניקוד, ועוד. כלומר, היא שפה אשר ממש אויבת ללשון העברית כי היא מחדירה לה שיבושים חמורים (התפללת פעם עם חסידים? ופעם התפללתי עמם בעוונותיי ולא הבנתי כמעט מילה אחת). ואתן לך דוגמה קלה ביותר מהזמן האחרון: שמעתי את השיר המפורסם "וזכני לגדל" בסגנון יידישאי, ותאר לעצמך מה שמעתי, במקום לומר: "וזכני לגדל [...] אוהבי ה'", הם אומרים: "וזכני לגדל [...] אויבי ה'"! ולא לחינם, כי הם באמת אויבי הלשון העברית ואויבי ה' בהשקפותיהם הרצוצות אשר השחיתו והחריבו את דת משה. ויש אינסוף דוגמאות לשיבושים החמורים אשר גורמת החדרת סממני היידיש הכעורים ללשון העברית.


ומי שמסוגל לחיות בשלום עם שיבושים לשוניים איומים ונוראיים, ברור שכל שיבושי ההשקפה ידמו לו כתורה מן השמים. ובמלים אחרות, מי שמקדש שיבושי לשון ברור שהוא יקדש את כל שיבושי ההשקפה, ולא ירגיש בכך זרות כלל בבחינת והיה העקֹב למישור.


ז) שוב טענת שאין קשר בין הלשון למידות האדם, וכתבת כך: "כמה דוברי לשון הקודש הינם חלאות המין האנושי, וכמה דוברי לשון הקודש הינם חלאות המין היהודי! מה לשפתו של האדם להשקפות אמיתיות נכונות וישרות?". ובכן, שוב אני מזכיר לך את מאמר חז"ל: "בני יהודה ששמרו על לשונם תורתם נשתמרה בידם", ואיני מתפלא על סטייתך הברורה מדרכם של חז"ל, בדיוק כמו מורך ורבך הנערץ עליך ישעיה אחר...


כמו כן, האם עשית מחקר היסטורי כמה מדוברי לשון הקודש הם "חלאות המין האנושי" לעומת דוברי הלשון הגרמנית לדוגמה? האם "חלאות המין האנושי" מקרב היהודים היו רבים? האם הם מעידים על הכלל? ואין ללמוד מן הרשעים על כללותו של עם-ישראל. ודבריך אינם אלא הטעיה אשר מנסה להשוות בין רשעי אומות העולם לרשעי היהודים, וכאילו לטעון שגם אנחנו היהודים רעים וחטאים ואכזריים בדיוק כמותם! וטענתך מזכירה לי את טענות הפלסטינאים הארורים אשר בכל פעם שאנחנו זועקים כנגדם על הרג זקנים נשים וטף, הם זועקים כנגדנו שגם אצלנו יש רוצחי פלסטינאים; וכן את טענתו של לייבוביץ' על היודונאצים, כאילו יש מה להשוות בין חייל יהודי לבין רוצח פלסטינאי נתעב.


כלומר, טענה זו הינה טענה לייבוביצ'ית שמאלנית מובהקת, שהרי לייבוביץ' אהב לומר שיש יהודים שהם יותר גרועים מהנאצים, וכמו שהוא נהג לקרוא לחיילי צה"ל: "יודו-נאצים", ואני שואל את עצמי, לייבוביץ' שירת בצה"ל? הוא יודע מה זה צבא? אנכי שירתתי שלוש שנים בגבעתי, וזכיתי לשרת ולשמור על עם-ישראל בחלק גדול מהזמן בעזה וביהודה ובשומרון. הצבא הישראלי הוא הצבא המוסרי ביותר מכל הצבאות (ראה מה שקורה מסביבנו ב"אביב הערבי"), ואיני יודע איך הוא היה מסוגל להעלות השוואה זו על דל שפתיו. ונראה לי שרק מי שלקה בשנאת עצמית יהודית חריפה, שהייתה טיפוסית מאד למתבוללים הגרמנים בשנות העשרים שהעריצו את התרבות הגויית "הנאורה" והארורה (ראה לדוגמה ערך "וולטר רתנאו" בויקיפדיה) – רק מי ששונא את עצמו ויהדותו כך מסוגל לשנוא באופן כל-כך חריף ועז יהודים על עצם שירות בצבא-ההגנה-לישראל או על עצם מקום מגוריהם.


שנאתו של לייבוביץ' לארץ-ישראל הינה אפוא איתות האזהרה הראשון שיש להתרחק ממנו, מספריו ומהשקפותיו הרעות. ובהמשך נביא איתותים חמורים נוספים.


ח) ומכאן לשואה האירופית, ציטטת את דבריי ואני עומד מאחוריהם לחלוטין, כי יהדות השטעטעל הפולנית-ליטאית החליפה את דת משה בדת פרו-נוצרית, והחלפת "לשון הקודש" ללשון היידיש הינו ביטוי וסימפטום בולט למחלה הקשה שאחזה ביהדות אירופה.


ויתרה מזאת, לא רק אנכי הקטן עומד מאחורי דבריי, גם הנתונים באתר "יד ושם", כנס לשם ותלמד כמה יהודים נרצחו במדינות המתבוללים וכמה נרצחו במדינות השטעטעל הפולני-ליטאי, ואם אתה מעדיף לטמון את הראש בחול ולא לראות את הרמזים הברורים שהקב"ה מוסר לנו זו בעיה שלך, ואינך טוב מכל אותם "הגדויילים" האליליים אשר טוענים שהשואה התרחשה בגלל "שאנשים דיברו בבית הכנסת" או בגלל המתבוללים.


ואכן, שפת היידיש הפכה למעשה לשפה טמאה ביותר, כי היא מייצגת דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית, אשר מקדשת את הפקת טובות ההנאה מדת משה, מוחקת לחלוטין את המצוות המחשבתיות שעליהם ובהם אנחנו עם ה' (ולא לחינם אבותיך שרפו את "ספר המדע" ו"מורה הנבוכים"), ואף מחדירה אינסוף הזיות מאגיות אליליות לדת משה הטהורה, ומעוותת אותה בצורה מכוערת ובלתי-נסלחת (וכנראה שגם הקב"ה סבור כן, אחרת מדוע הוא היכה דווקא בשטעטעל הפולני-ליטאי באופן כל-כל קשה ואכזרי?).


ט) בהמשך דבריך אמרת כך: "אתה מזכיר לי את אליהו הנביא אתה פשוט שקרן", ולא שמת לב, אך פגעת בכבודו של אליהו הנביא! שהרי אם אני מזכיר לך את אליהו הנביא איך אתה יכול לומר באותו משפט שאני שקרן? והאמת שהטענה הזאת העלתה גיחוך רחב על פניי, כי ניתן לטעון כנגדי טענות רבות, אך לטעון שאני "שקרן"? והלא כל מאמריי מגובים בראיות רבות מאד וכולם כתובים בלשון ברורה שתתאים אפילו להבנת תימני קטן כמוני. ואם תוכיח לי שאני טועה במשהו מדבריי אחזור בי, ולא בגלל שאני "שקרן" אלא פשוט בגלל שטעיתי, אך עד כה לא הצלחת לשכנע אותי ששגיתי בדבר מה, ואדרבה, חיזקת את עמדתי.


י) הוספת וכתבת כך: "אתה מעוות את ההיסטוריה ואת העובדות". אני מעוות את ההיסטוריה ואת העובדות? לא אני הוא זה שמעוות אלא אתה ובית אביך והעדה שלך, אשר מנחילים לנו את ההשקפות שהשואה אירעה בגלל הזיות ודמיונות (אשר מציגות את הקב"ה באור אלילי מוחלט, כאילו הוא העניש בצורה כל-כך חריפה בגלל ש"עיצבנו אותו בבית-הכנסת"), ומתעקשים לחיות בהזיה שהם "הגזע הארי העליון והנבחר", ובגלל גאוותם ושאיפתם לשלוט בדת משה ולהפיק ממנה את תאוותיהם הבזויות, הם אינם מוכנים ואינם רוצים להבין שהם בשפל השפלות היהודית הדתית והמחשבתית.


ושוב אני אומר לך, אתה מוזמן לעיין באתר "יד ושם" לראות היכן נרצחו המספר הגדול ביותר של היהודים, לא במדינות "המתבוללים" אלא במדינות השטעטעל הפולני-ליטאי, וכדי להקל עליך ועל הקוראים אצרף קישור לנתונים (במדינות השטעטעל הפולני-ליטאי נרצחו כ-90% מהיהודים, ובמדינות המתבוללים גרמניה וצרפת כ-20%, ובמדינות המתבוללים ארה"ב ובריטניה אף לא אחד!), ושמא גם החוקרים ביד ושם הם "תימנים קטנים" אשר שונאים אשכנזים ולכן הם מסלפים את העובדות ומשכתבים את ההיסטוריה?


יא) טענת שאני מעוות את ההיסטוריה ואת העובדות "עקב התוצאה הבלתי נמנעת משנאתך לכל מה שריח של אשכנז נודף ממנו!". ובכן, ה' יודע וְעֵד שאיני שונא אשכנזים באופן כללי, ויש לי חברים טובים מאד אשכנזים ואני אוהב אותם כמו שאני אוהב את אחיי התימנים. אהבתי או שנאתי לאדם נובעת אך ורק מהשקפותיו, אדם אשר הולך בדרך האמת אוהבהו אהבת נפש, לעומת זאת אדם אשר הולך בדרכי המינים אשנאהו שנאה עזה, וכפי שאומר דוד המלך בתהלים (קלט, כא–כב): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט, תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי". ומה לעשות, רובה המכריע והמוחץ של משנאי ה' ומתקוממיו ואויביו הם צאצאי המינים אשר הנחילו לנו דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית, כך ששנאתי אליהם לא נובעת מהיותם אשכנזים, אלא בשל הדרך שהם בחרו בה והתעו בה את המוני עם-ישראל, ומכיוון שרובם הגדול והעצום בחרו בדרכי המינים, הנני נוטה להכליל ולתקוף את צאצאי המינים האשכנזים הללו באופן כללי.


אגב, גדלתי עשרים-ושש שנה עם אשכנזים בשכונת רמת-אביב, ולא סתם אשכנזים אלא אשכנזים אמידים מהעשירונים העליונים, ולמדתי להכיר אותם היטב, ואתה מוזמן לעיין במאמרי: "ביקורת קשה על המאמר 'בהתארגנות סוד ההצלחה' ותשובתי", על מקצת מחוויות הילדות שלי עם האשכנזים האנגלו-סקסים הללו.


יב) לאחר שטענת שהנני שונא את האשכנזים הוספת את הדברים הבאים: "משום מה, אני כבר נוטה לחשוב שאתה יהודי תימני אכול רגשי נחיתות, עם כאב גדול וצלקות עמוקים, וזה המוטיב האמיתי שעומד מאחורי מלחמת החרמה אליה יצאת!".


בזה טעית אך גם צדקת, טעית במה שאמרת שאני יהודי תימני אכול רגשי נחיתות, ואיך אהיה אכול רגשי נחיתות כאשר אני יודע שדתם היא דת השקר, וכל גדולתם הינה חיצונית ריקה ונבובה מתוכן רוחני אמיתי? הנני בז לעובדי האלילים שביניהם, ובמיוחד לגדויילים, והם בעיניי כמו ילדים קטנים במקרה הטוב, ונוכלים ופושעים ומינים במקרה הפחות טוב.


אך צדקת שיש לי כאב גדול וצלקות עמוקות, ואכן, יש לי כאב עצום כאשר אני רואה את עם-ישראל נוהה אחר ההבל והתהו האשכנזי, ובמיוחד הכאב הזה מתעצם כאשר אני רואה את הדרדעים החדשים מגינים על חכמי אשכנז מתוך רגשי נחיתות עמוקים אשר אני מכיר לפניי ולפנים, כי גם אני נפלתי בנערותי בשוחה הזו שהאשכנזים דרדרו אותי אליה, אך יצאתי ממנה בעוז וכמו שתיארתי במאמר שציינתי בסוף הנקודה הקודמת.


יצאתי למלחמה מתוך כאב עצום ומתוך תסכול עמוק שלא נותר אדם אשר אומר את האמת כמות שהיא, במשך שנים רבות חיפשתי מישהו שירים את נס האמת, אך לא מצאתי, כל מנהיגי הדרדעים עסוקים בעצמם ובתאוותיהם, והלייבוביצ'ים משובשים קשות בהזיות שהנחיל להם תלמידו הנאמן של אלישע אחר. ולכן יצאתי למלחמה, כי לא יכולתי לשתוק עוד, וניסיתי לשתוק, כי מה אני צריך את זה? משפחתי, פרנסתי, השם שלי, חברים שהלכו איתי דרך ארוכה, ומה לא, נפגעו קשות בעקבות חתירתי הבלתי-מתפשרת לאמת. לצערי אתה ורבים אחרים אינכם מסוגלים להבין זאת, ועל כך הנני דן אתכם לכף זכות. כמו כן, האשמת אותי בחוסר רגישות, ובדברי הבלע שכתבת פעלת לא בחוסר רגישות אלא באכזריות כנגד אולי האדם היחיד אשר זועק את האמת כפי שהוא מבין אותה, תוך הפסדים אישיים חברתיים ומשפחתיים גדולים מאד, אך לעולם לא תבין זאת.


יג) אמרת שהנני מזכיר לך את אליהו ומדרש מסוים שנאמר עליו, ואיני יודע מה אתה טוען, האם אתה טוען שאליהו הנביא המציא דת חדשה? אלא, שנפלת בפח של רש"י ושאר חכמי אשכנז המינים ובחרת ללמוד מדרש כפשוטו! ולהסיק ממנו מסקנות מרחיקות לכת.


לי נראה שהמדרש מבטא את קנאותו של אליהו הנביא אשר הביאה אותו בסופו-של-דבר לייסורי נפש כל-כך גדולים עד שהוא לא רצה עוד לחיות ולשמש כנביא. עוד ייתכן, שקנאותו גרמה לאליהו הנביא לנטות אחר מידת הכעס, וכמו שרבנו אומר בהקדמתו לאבות הפרק השביעי, וכֹה דבריו: "ומצאנו לאליהו ז"ל מידת הכעס ואף-על-פי שנשתמש בה בכופרים ועליהם היה כועס, הרי ביארו חכמים ז"ל שה' סילקו ואמר לו שאין ראוי לבני אדם מי שיש בו מן הקינוי כמו שיש בך לפי שהוא יאבדם". כלומר, עצם הקנאה לא הייתה רעה והעובדה שאליהו היה אחד מן הנביאים הגדולים שקמו לעם-ישראל, אלא היא רעה כאשר היא גוררת עמה את מידת הכעס, ואז קשה לאדם לשלוט בעצמו במעשיו ובקנאתו.


זאת ועוד, מדרש זה מבטא את הרחקת הקנאות מעם-ישראל באופן כללי, כי כידוע ההליכה בדרך הקנאות שמורה ליחידים בלבד אשר נאמנים באמת לדרך האמת, ופועלים באמת מתוך אהבה לה' יתעלה ומתוך קנאה עזה לסטיית בני האדם מדרכי מישרים. ולכן ההליכה בדרך הקנאות היא בגדר הלכה שאין מורין בה לכתחילה, אלא היא נועדה רק למי שראוי לה, וכמו שרבנו פוסק בהלכות איסורי ביאה (יב, ד–ה) בעניין הבועל גויה בפרהסיה:


"אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין, ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא, וראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי. [...] ואם בא הקנאי ליטול רשות מבית דין להורגו אין מורין לו ואף-על-פי שהוא בשעת מעשה".


ובל נשכח את מה שנאמר בספר מלאכי (ג, כג –כד): "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם". כלומר, לעתיד לבוא ה' ישלח לנו קנאים כאליהו הנביא אשר יכשירו את הדרך לקראת בוא יום ה' הגדול והנורא. "פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם", כלומר, הקנאים הללו יצילו את עם ישראל מכליה! וכמו שנאמר על פנחס בספר במדבר (כה, יא–יב): "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי, לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם".


ואתה מביא לי ראיות ממדרשים עמומים שעליהם נאמר: "אין מקשין בהגדה", ואילו אני מביא לך ראיות מהלכות, השקפות ופסוקי נבואה מפורשים.


יד) עוד טענת: "אתה יותר קנאי מאליהו הנביא, יותר ישר ואמיתי מרבך יוסף קאפח, אתה פשוט צנוע ועניו כל כך שאתה רואה את עצמך כשליחו של מי שאמר והיה העולם, שבדומה לרמב"ם בא לתקן את העולם!". ובכן, איני יותר קנאי מאליהו הנביא, כי לא שחטתי מאות נביאי בעל ואשרה, ואפילו לא הרמתי את ידי על אדם, ואפילו לא התווכחתי עם אדם שאני יודע שאין סיכוי שהוא יקבל את דבריי (ומי בכלל מכריח אותך להיכנס לאתר?). וגם דבריי הללו אינם בשבילך אלא למען ילמדו אחרים מביקורתך ומתשובתי.


זאת ועוד, מעולם לא טענתי שאני יותר ישר ואמתי ממָרי, אלא טענתי שהוא הפנה עורף לדרך האמת במה שהוא נטל משכורות מפוטמות מהממסד הרבני במשך למעלה מחמישים שנה! ויש לביקורת זאת חשיבות עצומה, כי רבים הם אשר הולכים בדרכו ונהנים מדברי תורה במחשבה שאם מָרי הכשיר זאת, ברור שהרמב"ם היה מכשיר זאת, ויש בביקורתי סילוק מכשלה גדולה ממשנת רבנו. ויתרה מזאת, כל הטענות שלי מגובות בראיות ברורות ומפורשות מחז"ל ומפסיקת רבנו, כך שדבריך אינם אלא הטעיה אשר נועדה ליצור רושם שאני אדם גאוותן ויהיר שאין תשתית ראייתית חזקה לדבריו מדברי התורה ופסקי חז"ל.


כמו כן, לא באתי לתקן את העולם, הלוואי והייתי מסוגל לכך, כל המטרה שלי היא לעשות את מה שאני מסוגל ויכול לעשות בארבע אמותיי המצומצמות מאד! וזאת תרומתי הצנועה לשיבת עם-ישראל לדרך האמת ולכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש.


טו) אמנם סיימתי תואר שלישי וכן עברתי את כל בחינות ההסמכה של הרבנות, אך איני רואה בדברים אלה מקור של חכמה, ואתה מוזמן לעיין במאמרי על האקדמיה: "תשובה בעניין אנשי מגדל השן", וביקורתי על הממסד הרבני היא כבר מן המפורסמות. אלא דרכי היא ללמוד את הטוב והנכון מכל אדם, כדי לרכוש כלים וידיעות ללחום את מלחמתי ולתרום את תרומתי לשיבת עם-ישראל לדרך האמת.


עוד טענת: "הרמה האינטלקטואלית והרגשית שלך הן של 'בינוני'". ובכן, זכותך לחשוב כך ואיני כועס עליך, ואף הנני מודה לך ואוהב אותך על-כך, וכן הנני מודיע לך כי אשתדל לשפר את רמתי האינטלקטואלית והרגשית ולו רק כדי להניח את דעתך. אולם, דבר אחד איני מבין, אם אכן אתה חושב כך מדוע טרחת להגיב כנגדי בלשונות כל-כך חריפים? אם אני "בינוני" מדוע אתה מתעצבן כל-כך מדבריי? עד-כדי-כך שקראת לי שקרן? ואף האשמת אותי במשתמע (ב-Subtext) בגאווה, ביהירות, בנוכלות, בסכלות, ואף בצביעות וברשעות!


טז) ועתה לאהוב-ליבך לייבוביץ', אמרתי עליו דברים קשים מאד כי הוא כפר ביסודות מפורשים שנאמרו בחז"ל ונפסקו להלכה, לדוגמה, כפירתו בעקרון תחיית המתים, ולכך הקדשתי מאמר שבו הסברתי מאין נובעת סכלותו בעניין זה. וכן כפירתו בחיי העולם-הבא, ושהעולם-הבא הוא "המורשת" שהאדם משאיר אחריו כאן בעולם-הזה. וכן זלזולו וכפירתו המשתמעת ואולי אף המפורשת בביאת משיח לעם-ישראל. על כל אחד מהדברים הללו הוא כופר ואפיקורוס ומוגדר על-ידי חז"ל ורבנו הרמב"ם כמי "שאין לו חלק לעולם-הבא".


ואם הוא לדעת חז"ל כך, ויחד עם זאת מתעה את הרבים אחר ההבל כאילו הוא מתווך נאמן ללימוד הרמב"ם ומחשבותיו והשקפותיו, הרי שהדבר חמור שבעתיים, ויש להוקיעו ולפרסם ברבים את נוכלותו ורשעותו! כמו כן, אמירותיו הגועליות כלפי חיילי צה"ל והמתיישבים ביהודה ושומרון, כאילו הם "חלאות המין האנושי" כמו שתיארת לעיל, מצביעה על מידות רעות חמורות מאד של אדם שחולה קשות בנפשו. ולאחר כל זאת, מה לי ולתלמידו של אלישע אחר? מדוע עלי להתייחס אליו כמורה ומתווך נאמן של משנת הרמב"ם?


וזכורני שסיפר לי אחד מתלמידיו, שלייבוביץ' נהג להזהיר אותו "שלא יעבוד את עצמו", וכאשר הוא סיפר לי זאת הבנתי שזאת בדיוק הייתה הבעיה של לייבוביץ' – הוא עבד את עצמו! הוא עבד את שכלו! וזה בדיוק מה שקרה לאלישע אחר אשר נכנס לפרדס ולא יצא בשלום, וזאת להערכתי כי הוא לא הבין דבר פשוט שרבנו מלמד במורה (א, לא), והוא ששכל האדם אינו מסוגל להבין את הכל, ומי שלא מבין זאת מסתכן בנפשו! וזה מה שקרה ללייבוביץ' לפי דעתי, הוא כל-כך התאהב בעצמו והעריץ את שכלו, עד שהוא החליט שכל מה שהוא לא מבין בשכלו (כמו תחיית המתים, חיי העולם-הבא, ימות המשיח, ועוד), הוא פשוט לא קיים! והוא למעשה אנס את דת משה בהתאם לגחמותיו השכליות המעוותות!


כמו כן, לייבוביץ' נמנה על אלה אשר חז"ל מכנים אותם "אוכלים מן התורה", כלומר הוא הרוויח משכורות נפוחות, יוקרה, מעמד, כבוד ועוד אינסוף טובות הנאה, על חשבון תורת משה! שהרי הוא פעל באוניברסיטה גם על תקן של פרופ' לפילוסופיה ולמדעי האלהות! וגם מזאת הוא ינק את טובות ההנאה שלו! ואיך כופר כזה ממשיך דרכם של צדוק ובייתוס מסוגל בכלל לתווך את הרמב"ם ולהגיע לחקר האמת? והלא הוא-הוא השקרן האמתי! וכמו שהשוחד האוניברסיטאי השמאלני עיוור את עיני שכלו מלראות את האמת נכוחה ביחס לחיילי צה"ל ומתיישבי יהודה ושומרון, כך גם ביחס להשקפות דת האמת.


הנה אתה רואה שלא בגלל שלייבוביץ' אשכנזי כתבתי עליו מה שכתבתי, כי אם בגלל השקפותיו ודעותיו הכפרניות הארורות! ובניגוד מוחלט להאשמתך שהנני שונא אותו רק בגלל היותו אשכנזי. ונכון, לא למדתי באופן יסודי את ספריו של לייבוביץ', אך מה יש לי ללמוד ממי שכופר ביסודות הדת? והלא ספר תורה שכתבו מין נשרף! ואסור לעיין בו! והוא הדין לספרי פרשנות של כופר ואפיקורוס אשר כופר ביסודות תורניים מפורשים! ואם הוא סכל מלהבין את יסודות התורה שכל משכיל חייב ללמוד בראשית דרכו המחשבתית, אין לי ספק שהוא שגה ביסודות העדינים הדקים והעמוקים יותר וסטה לשיבושים חמורים...


יז) ועתה לטענתך שהנני מבקר אותו "אף-על-פי שהרב יוסף קאפח אמר והעיד עליו שהוא הבין את הרמב"ם". ובכן, הנני הולך בעקבות רבנו "קבל האמת ממי שאמרו", ואם יש ראיות ברורות ומפורשות כנגד דברי מָרי מדברי חז"ל ורבנו הרמב"ם, ברור לי שאדחה את דברי מָרי ללא שום היסוס, ואפילו אם מָרי לא היה נגוע במשכורות הממסד הרבני.


כמו כן, כבר שנים רבות הנני לומד ביסודיות את דבריו של מָרי, אשר קידם אותנו מאד לדרך האמת, והנני מקבל באהבה את דברי האמת שהוא כתב ודוחה את דבריו השגויים, ועדיין לא ראיתי ולו מקום אחד שבו מָרי מזכיר פרשנות או דעה או השקפה או רעיון של לייבוביץ'! שתיקה מוחלטת מלייבוביץ' בכל רחבי כתביו, הערותיו ופרשנויותיו אפס מאופס ומוחלט! ואם לייבוביץ' היה כל-כך גאון עצום מדוע מָרי לא שילב מדבריו הגאוניים ולו פעם אחת? ובמלים אחרות, כל הטענה שאתה מביא לגדולתו של לייבוביץ' בעיני מָרי, אשר אמר עליו שהוא הבין את הרמב"ם, כל טענתך מתבססת אך ורק על ריאיון עיתונאי?


ועל כגון ראיה קלושה זו, אומרים שוחרי היידיש "נוּ-נוּ", על זה אתה בונה את בניינך? על ראיון עיתונאי שמָרי אמר, אז הוא אמר, ואולי הוא בכלל לא אמר? ואולי העיתונאי הקטן לא הבין את דבריו של מָרי או שהיה לו אינטרס לרומם את לייבוביץ'? וכמנהגם של האשכנזים לסלף את ספרות חז"ל כך הם מסלפים את כל הנקרה בדרכם כדי שיתאים לעיוותיהם.


ולכן, עלינו להיצמד לדברים המפורשים והברורים, שלייבוביץ' היה כופר ואפיקורוס לדעת חז"ל. נקודה. ולא בגלל שהוא אשכנזי אני שונא אותו אלא בגלל היותו כופר ואפיקורוס לפי הגדרת חז"ל. אמנם, היסוד לסכלותו ולהוצאת הלעז על רבנו שפיו ולבו אינם שווים (ראו מאמריי בעניין תחיית המתים, חלק א וחלק ב), נעוץ באחד מגדולי סכלי אשכנז – הראב"ד, אשר היה מסופק האם יש לה' גוף וידיים ורגליים ומעיים או שאין לו (ובעניין זה ראו במבוא למאמרי: "רש"י ראש פרשני ההגשמה – חלק א").


יח) אתה יכול לעמוד ולצווח עד מחר שלייבוביץ' "היה ממשיך דרכו המחשבתית והמעשית של רבו הרמב"ם!", אך העובדות מוכיחות ההיפך, ועובדת היותו אשכנזי אינה מכרעת כלל במקרה הזה. אך איני מתפלא שדווקא אשכנזי כמוהו אימץ את דעת הראב"ד שרבנו הרמב"ם פיו ולבו לא היו שווים, וידוע שכדי להיות פרופ' בכיר באקדמיה צריך להיות בדרך-כלל גם פוליטיקאי מיומן, ומי שפיו ולבו שווים לא שורד באקדמיה זמן רב. ובמלים אחרות, לייבוביץ' תלה ברבנו את קללתו בדיוק כמו הראב"ד שקדם לו, תסמונת האשכנזי היהיר והגזען...


יט) לקראת סוף דבריך החרפת את הטון כנגדי וכתבת כך: "אתה עדיין רב קטן, דון קישוט יהודי תימני, בעל רגשי נחיתות עזים ושינאה טהומית לאשכנזים, שחושב שהדרך אל האמת האבסולוטית אצלו בידיים וכל השאר (חסידות, ליטאים, חרדים, משתכנזים, תימנים רמבמיסטים בוגדים ו/או טועים, כיפות סרוגות, "הטבח קוק") כולם-כולם טועים!".


איני קורא לעצמי "רב" ואיני מתהדר בתואר זה, כי רבני הממסד הרבני בימינו מחליאים אותי, ולא בגלל שהם אשכנזים אלא בגלל ההשקפות האליליות שלהם, ואיני זוכר מתי שמעתי רב אשכנזי אשר אינו מלהג דברי הבל אשר נוגעים נגיעה רחבה בעבודה-זרה (כמו ששמעתי אתמול רב עיר גדולה בישראל אשר אמר על בחור שנפטר שהוא יהיה "מליץ יושר", ואתה מוזמן לעיין במאמרי: "פנייה ל'מליצי יושר' – פולחן דתי או סטייה מחשבתית?").


לגבי רגשי הנחיתות והשנאה התהומית שציינת (תהומית כותבים בת"ו, דרך אגב), כבר השבתי לך לעיל. אך דומני שיש להוסיף, שנראה לי שאתה מסוג האשכנזים הגזענים, אשר אינם מסוגלים לראות תימני קטן כלשונך, אשר מוכיח אותם ומראה להם שכמעט כל אבות אבותיהם הינם מינים כופרים ואפיקורוסים! ולכן הנך כל-כך נזעק, כי למעשה קראתי תיגר על היהירות האשכנזית הטיפוסית ששלחה את גרורותיה לנפשך! ולמעשה אמרתי לך שהנך נצר לשוטים ולסכלים, ואינך מוכן בשום פנים ואופן לשמוע זאת, ובוודאי לא מתימני קטן!


ואשר לזה שכולם טועים, ומה בכך? והלא אברהם אבינו יחיד היה, וכי יעלה על דעתך שאברהם אבינו טעה? והאם לא למדת את הפרק הראשון של הלכות עבודה-זרה?


ויתרה מזאת, מדבריך עולה שאני טוען שכולם-כולם טועים ושוגים ללא שום תשתית ראייתית! כאילו אני איזה תימני קטן אשר צועק על כל האשכנזים שהם אהבלים! האמנם כזה אנכי? והלא הנני פורשׂ את משנתי במאות רבות של מאמרים באתר (כמעט ארבע מאות מאמרים!), ובנוסף לכך בספר שכתבתי מחוץ לאותם מאות מאמרים שנקרא "אפיקים להרמב"ם" – איך אפשר להתעלם מכל הראיות שאני מביא? אלא, אינך מסוגל לראות תימני קטן אשר מקרקס את כל הגדויילים האשכנזים ודורך על כל היבלות שלהם מבלי לחשוש וללא משוא פנים, ואת זאת אינך מסוגל לקבל כי בתוך-תוכך הנך אשכנזי קטן וגזען!


ואני מאד מתפלא עליך על שחרה לך שתקפתי את הטבח קוק, והלא הוא היה עובד אלילים מובהק! אולי אפילו לדעת האליל שלך לייבוביץ', ומה ראית לנכון להגן על מי שמכשיר את ההגשמה במפורש? ואין זה אלא שייצר הגאווה האשכנזית שבך העביר אותך על דעתך, והיית מוכרח להזכיר את הטבח קוק שרקח לנו תבשילים נתעבים ביותר, ולהגן עליו!


כ) חתמת את דבריך בסרקזם, ואמרת כך: "רק אתה, הרב אדיר דחוח-הלוי, יודע מה היא הדרך, רק אתה יודע את האמת, רק אתה היית צריך לעם ישראל! ברוך השם שנולדת, איתך, מי בכלל צריך משיח!!!", והנך כמו בלעם היהיר והגאוותן אשר בשעתו בא לקלל ונמצא מברך, והנני מודה לך על דבריך הטובים אף שהייתי מוותר עליהם בשמחה, ואף הנני מתפלא שהזכרת את המשיח כי לדעת האליל שלך לייבוביץ' מדובר באמונה מהובלת...


ודי לו לעבד להיות כרבו, כי גם את רבנו הרמב"ם תקפו וגינו בדיוק כמוך, באו לקלל ונמצאו מברכים, ומיהם שני הבלעמים האשכנזיים הללו? ובכן, הם הראב"ד והרא"ש, והנה מה שכתבתי בעניינם בספרי "אפיקים להרמב"ם" (עמ' 34 ואילך):


בשו"ת הרא"ש לפנינו מופיע קטע נוסף שהושמט מדברי הכסף-משנה: "[...] ולאסור המותר, כי לא עשה כשאר המחברים, שהביאו ראיות לדבריהם והראו על המקומות היכן דבריהם בגמרא, ומתוך זה יכול לעמוד על העיקר ועל האמת. אבל הוא [=הרמב"ם] כתב ספרו כמתנבא מפי הגבורה, בלא טעם ובלא ראיה".


הרא"ש צדק רק בכך שספרו של רבנו נאמר מפי הגבורה, ואף שבא לגנות את הרמב"ם נמצא משבחו. וכבר קדם לו בדרך זו ובדיוק באותו עניין – הראב"ד. גם הראב"ד בא לגנות את הרמב"ם ונמצא משבחו, וזה לשונו בהשגתו לסוף הקדמת רבנו ל"משנה תורה":


"סבר לתקן ולא תיקן, כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אומרם [...] ועתה לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי בשביל חיבורו של זה המחבר. אם החולק עלי גדול ממני הרי טוב, ואם אני גדול ממנו למה אבטל את דעתי מפני דעתו [...] אין זה אלא 'כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ' [דנ' ו, ד]".


על דברי הראב"ד הללו העיר מָרי יוסף קאפח שם, וז"ל: "וראה דניאל (ה, יב) שם נאמר [פסוק זה] לעילוי ולשבח", ושם נאמר: "כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָה וּמַנְדַּע וְשָׂכְלְתָנוּ מְפַשַּׁר חֶלְמִין וַאַחֲוָיַת אֲחִידָן וּמְשָׁרֵא קִטְרִין הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ בְּדָנִיֵּאל".


ובמקום אחר כותב מָרי: "וכבר נזרקה נבואה מפי הראב"ד שלא לרצונו כי הצלחת רבנו לעשות דבר השווה לקטן ולגדול, וכל אדם בכל רמה שהיא יכול למצוא בו דבר אמת כפי מידתו, הוא מפני 'כי רוח יתירא ביה' האמור בדניאל לשבח מה שלא זכו אחרים לכך". ואין זאת אלא כי טוב בעיני ה' לברך את הרמב"ם, ולא הלכו הבלעמים המקללים כפעם בפעם לקראת נחשים ותהי עליהם רוח אלהים. ואף אתה דניאל שכתבת את דברי הבלע כנגדי, הנך בדיוק כמו הראב"ד בהביאו פסוק מדניאל – באת לקלל ונמצאת מברך.


ולעצם דברי הראב"ד שאמר על רבנו: "ואם אני גדול ממנו", רחוקים הם מאוד ממידותיו של רבנו ומשבילי מחשבתו, מפני שרבנו לא קובע מהי האמת לפי גדולת הפוסק ורוממותו בעיני עצמו או בעיני אחרים. אלא "קבל האמת ממי שאמרו", כלומר הדברים הנאמרים נבחנים לפי תוכנם ואמיתתם ולא לפי מעלתו הדמיונית של אומרם. וזו היא דרכם של אבותיך ואבות-אבותיך, וגם דרכם של אבותיי ואבות-אבותיי אשר למדו את הרשע והפשע של חכמי-יועצי-אשכנז, לקבל את הדברים לפי גדולת האומר, ולא לפי תוכנם ואמיתתם.


"וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְו‍ֹת יְיָ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים [...]. עֲנֵנִי יְיָ עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְיָ הָאֱלֹהִים [...]. וַתִּפֹּל אֵשׁ יְיָ וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה. וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם וַיִּתְפְּשׂוּם וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם" (מ"א יח, יז–מ).


בתמונת שער הרשומה: ישעיה אחר בשנות השלושים לחייו.

0 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!