top of page

ביקורת אשכנזית קטלנית כנגד אור הרמב"ם

עודכן: 21 באפר׳

בעבר ספגתי ביקורת קשה מאד מאת אחד מחסידיו האומללים של לייבוביץ', הביקורת נאמרה על פוסט שהועלה ל"פורום אור הרמב"ם". כותרת הפוסט הייתה: "מהי השקפת הרמב"ם על שפת היידיש?". אחל אפוא בדברים שכתבתי באותו הפוסט, והם נחלקו לשני חלקים:


החלק הראשון


התנגדותי לשפה האידית הינה התנגדות תיאולוגית: מלחמתי ביידיש היא חלק ממלחמתי הכוללת בהשקפות הרעות של היהודים האירופיים הפגאניים אשר החריבו את דת משה והפכו אותה לדת חדשה פרו-נוצרית – במטרה להפיק ממנה טובות-הנאה ולהתאים אותה לצרכיהם, לתאוותיהם ולמנהגיהם החדשים. בין שאר השקפותיהם הרעות היא ההשקפה שיש לשמֵּר ולהנציח את השפה האידית, וזאת במסגרת אהבתם המוזרה לגלות אשר המיטה עליהם את השואה הנוראה. שימור שפת היידיש והדבקות הכפייתית בכיעורה הגרמני, הינם ביטוי מובהק לשלל השקפות מינות רעות אשר הגרועה שבהן היא אהבת הגלות ושנאת ארץ-ישראל.


כמו כן, הנצחת השפה האידית מבטאת אולי יותר מכל את שימורה והנצחתה של דרך השקר האורתודוקסית האירופית שנולדה בצרפת, ערשׂ המינות. כלומר, ההיאחזות הכפייתית בשפת היידיש היא מעין הצהרה וקריאה בקול גדול על אדיקות עזה בהליכה בדרכי המינים וצאצאיהם – מעין אנטי-תזה לקריאת הקרב של אברהם אבינו: "בְּשֵׁם יְיָ אֵל עוֹלָם" (בר' כא, לג).


ובל נשכח את מוסָר חז"ל בעירובין (נג ע"א): "אמר רב יהודה אמר רב [...] בני יהודה דְּדָיֲקֵי לישנא נתקיימה תורתם בידם, בני גליל דלא דָּיֲקֵי לישנא לא נתקיימה תורתם בידם". כלומר, לא מדובר בעניין פעוט חשיבות, אלא בעניין מהותי מאד, כי מי שמשבש את לשונו, הדבר מעיד כאלף עדים על שיבושי מחשבה והלכה קשים מאד, ואף על הליכה בחוקות הגויים.


ישנה חשיבות רבה מאד לדבֵּר בלשון הקודש, מפני ששמירתה היא אחד המפתחות החשובים ביותר לדרך האמת – מי שסטה מדת משה והחליט ליצור דת חדשה, קרוב לוודאי שגם יאמץ לעצמו לשון משלו, כדי להבדיל ולבדֵּל את עצמו מדת האמת. כלומר, מי ששומר על לשונו ועל השקפות דרך האמת אין ספק שהשפעת תרבות הגויים עליו תהיה מזערית אם בכלל. לעומת זאת, מי שאינו שומר על לשונו קרוב לוודאי שהדבר נובע מהשפעת תרבות הגויים עובדי האלילים – השפעה שתבוא לידי ביטוי בדרכים רבות ומגוונות באורחות חייו ובהשקפות עולמו. נמצא אפוא, ששמירת לשון הקודש, מתוך מודעות לקדושתה וזכירת צור מחצבתה, הינה ביטוי חיצוני אשר עשוי ללמד על חתירה לאמת, ועל מהות פנימית ישרה, טהורה ואמיתית.


השפה האידית היא בליל של פולנית וגרמנית ועוד, לעומתה השפה הארמית היא שפת-אחות לעברית וקרובה לה מאד. חז"ל אף קידשו אותה כשפה מקבילה, ובאמצעותה מסרו לנו יסודות השקפה אמיתיים בתורה-שבעל-פה (תרגומי אונקלוס לתורה ויונתן בן עוזיאל לנביאים).


"עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה" (יש' לג, יט).


החלק השני


ההגבלה לשפת היידיש בקרב המינים מעודדת מאד את הסתגרות החברה בתוך עצמה, וזאת אכן המטרה שלהם: להיות סגורים בתוך עצמם, להמשיך לעבוד עבודה-זרה, להמשיך לטמטם את חסידיהם בהזיות שווא נבערות, ולהמשיך לשלוט בהם ביד רמה, מבלי לאַפשר להם ללמוד מדעים והשכלה אשר יאירו את עיניהם ואת דרכם האפלה והחשוּכה שהם בחרו בה.


כלומר, החברה הזו הינה חברה חולה מאד מבחינות רבות, כגון: חילול-שם-שמים, פדופיליה, פריצות בתאוות, האשה היא שפחה מפרנסת, הבעל בטלן, שנאת ארץ-ישראל וצה"ל וכפיות טובה עצומה, הכשרת תועבות וגזל באצטלה של מצות תלמוד תורה, אמונות תפלות לרוב, מינות ועבודה-זרה, שקיעה בהזיות מאגיות, השחתת התורה, ועוד. ההִסתגרות בתוך חברה חולה הינה רעה מאד, מפני שכך היא מנציחה את נגעיה: בחסימת ביקורת שתוביל לעריכת חשבון נפש ולבחינת הדרך שהחברה הזו הולכת בה. כמו כן, מדובר בשפה של גויים, ויש מצוה רבה להתרחק מכל מאפייני הגויים וחוקותיהם (הלכות עבודה-זרה וחוקות הגויים).


ההִתבוללות בקרב יהודי גרמניה, צרפת, בריטניה וארה"ב, לא נגרמה בגלל אי-ידיעת היידיש (השואל טען שמא השימוש הנרחב בשפה האידית מנע התבוללות), אלא בשל החשיפה למדעים. ההשכלה הרחבה והכשרת המחשבה בלימודי המדעים, רוממה את היהודים המשכילים להבין שיהדות השטעטל הינה פגאנית, שקרית ונחותה – ובהעדר אור דת האמת, עזבו המשכילים את היהדות. נמצא אפוא, שההִתבוללות לא נגרמה בשל אי-ידיעת היידיש, ושהאחיזה הכפייתית ביידיש נועדה להרחיק את התועים מהעולם הגדול ומלימוד המדעים.


זאת ועוד, אנחנו חיים כיום במדינת-ישראל ולא בפולין, ושפת המדינה איננה שפה זרה אלא לשון הקודש! מדוע אפוא יש חשש לדבר אך ורק בעברית? וכי יעלה על הדעת שמצוה גדולה וחשובה של דיבור בלשון הקודש תגרום ליהודים להתבוללות חילונית? להיפך! הטמטום והבערות שמנציחים בלימוד היידיש גורם לפרימיטיביות נוראה שסופה עבודת גילולים.


כמו כן, כבר הוכח כי הסובלים הגדולים בשואה לא היו המתבוללים אלא יהדות השטעטל הפולנית-ליטאית, אשר קידשה את היידיש, ובזאת הביאה עלינו "לשון קודש" חדשה במסגרת של יצירת דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית. בזאת, היידיש הפכה למעשה לשפה טמאה ביותר, מפני שהיא מייצגת דת של מינות והתעיה, וכמו שאומר קאפח במבואו לפירוש רס"ג לתהלים (עמ' ח): "איני יודע אם להצטער על שאיני יודע גרמנית, או לשמוח שאיני צריך להתענות מאה תעניתא שישתכח ממני כדרך שעשה ר' זירא (בבא מציעא פה ע"א)".


זכורני שאמי מורתי ע"ה סיפרה לי, שכאשר סבהּ וסבתהּ עלו לארץ-ישראל בשנת 1911 הם החליטו שלא לדבר יותר בבית בשפה הערבית, אלא אך ורק בשפה העברית מתוך אהבה לה' ולארץ-ישראל! ולכן היא כמעט ולא ידעה ערבית, ולא דיברה איתנו ערבית כלל.


אגב, גאווה בתרבות איננה נובעת מארץ המוצא, מה זה משנה מאין באנו? מספרד או מאשכנז או מתימן, יסוד ההערכה העצמית צריך לנבוע מהליכה בדרכים ישרות ומסיגול השקפות נכונות. "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" אומר הקב"ה בתורה, כלומר, היסוד להערכת עם-ישראל כעם חכם ונבון הוא קיום המצוות ושימור והנחלת דרך האמת לכל באי עולם.


לפיכך, לעניות דעתי אין דבר כזה מחויבות לתרבות עדתית, אלא לחתירה לדרך האמת. אם יש מאפיין מסוים של אמת שעדה מסוימת שימרה, יש ללמוד אותו ולאמץ אותו באהבה.


תגובת האשכנזי


עכשיו אתה גם בלשן, מומחה לשפות, שחושב ששפתו של האדם, יש בכוחה לעצב הן את מחשבתו והן את רגשותיו של האדם. בו בזמן שהרמב"ם קובע שהקב"ה מנבא את בני האדם! הוא לא כתב שהקב"ה מנבא את האדם היהודי אלא את האדם! כי תכונת הנבואה היא ממהותו של כל אדם! גם היטלר נולד בצלם אלהים, וגם הוא, אילו היה רוצה בכך, יכול היה להטות עצמו להיות נביא לאלהים! לשפתו של האדם אין שום השפעה מאגית על אופיו, שכלו, רגשותיו ו/או מהותו! שפה היא שפה! וגם מנוול יהודי יכול לטמא את "שפת הקודש".


רק הקב"ה קדוש, רק הוא לבדו, ואין לדבר במציאות המוכרת והלא-מוכרת על קדושה, גם לא לשפה! היתרון היחיד שיש בידיעת השפה העברית היא משום שהתורה נכתבה בעברית. ואם אתה מעוניין ללמוד את אריסטו, יש בידיעת השפה היוונית יתרון על אותו אחד שאינו יודע! השפה הארמית הייתה שפתם של כמה מעמי אסיה ומסופוטמיה עובדי האלילים! באשור, בבל, סוריה ועוד. כמה דוברי לשון הקודש הינם חלאות המין האנושי, וכמה דוברי לשון הקודש הינם חלאות המין היהודי! מה לשפתו של האדם להשקפות אמיתיות נכונות וישרות?


ואתה שוב מכניס את עניין השואה האירופית, הנך אומר:


"כמו כן, כבר הוכח כי הסובלים הגדולים בשואה לא היו המתבוללים אלא יהדות השטעטל הפולנית-ליטאית, אשר קידשה את היידיש, ובזאת למעשה הביאה עלינו [=כוונתי על רבים מקרב עם-ישראל] 'לשון קודש' חדשה במסגרת יצירת דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית. בזאת, היידיש הפכה למעשה לשפה טמאה ביותר, כי היא מייצגת דת של מינות והתעיה".


לך הביאו את השפה הזו? אתה מזכיר לי את אליהו הנביא, אתה פשוט שקרן, אתה מעוות את ההיסטוריה ואת העובדות, עקב התוצאה הבלתי-נמנעת משנאתך לכל מה שריח של אשכנז נודף ממנו! משום מה, אני כבר נוטה לחשוב שאתה יהודי תימני אכול רגשי נחיתות, עם כאב גדול וצלקות עמוקים, וזה המוטיב האמיתי שעומד מאחורי מלחמת-החרמה אליה יצאת!


אתה מביא אותי להיזכר במדרש בעל משמעות עמוקה ביותר שמדבר על הקנאה לאלוהים, המדרש על הפסוק: "קַנֹּא קִנֵּאתִי לייָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ". אתה אומר: "כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", שמא בריתך עזבו? והרי את בריתי עזבו ולא בריתך! "אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ", אמר לו הקב"ה: שמא מזבחותיך הם? והרי את מזבחותיי הרסו ולא את מזבחותיך! "וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב", אמר לו הקב"ה: והרי אתה קיים! אמר לו הקב"ה: קינאת בשיטים, קינאת בהר הכרמל, אין ישראל יכולין לסבול קנאי כמותך, "לך שוב לדרכך".


אתה יותר קנאי מאליהו הנביא, יותר ישר ואמיתי מרבך יוסף קאפח [=אז הייתי עוד מתלמידיו], אתה פשוט צנוע ועניו כל-כך שאתה רואה את עצמך כשליחו של מי-שאמר-והיה-העולם, שבדומה לרמב"ם בא לתקן את העולם! עצם העובדה שסיימת תואר אקדמי וסיימת לימודים לתואר רב בישראל [בעוונותיי], זה עדיין לא הפך אותך לחכם יותר ולא לאינטליגנט יותר [בזה הוא צודק], והרמה האינטלקטואלית והרגשית שלך הן של "בינוני".


אמרת דברים קשים על ישעיהו לייבוביץ', דברי שקר וכזב, ואף-על-פי שהרב יוסף קאפח אמר והעיד עליו שהוא הבין את הרמב"ם, העובדה שלייבוביץ' היה אשכנזי, זה הספיק בעבורך כדי לפסול אותו ולומר שהוא עיוות את הרמב"ם, שלימד תורה עבור ממון, שלמד מדעים ולימד מדעים עבור ממון, ושעקר יסודות תורה מפורשים! אני בספק אם קראת ולמדת בעל-פה את כל ספרי לייבוביץ', במיוחד את ספריו על אמונתו של הרמב"ם.


לייבוביץ' היה ממשיך דרכו המחשבתית והמעשית של רבו הרמב"ם! אני יודע שאין ביכולתך השכלית, התבונית ובוודאי לא הרגשית, לרדת לסוף דעתו של היהודי האשכנזי הענק הזה!


אתה עדיין רב קטן, דון קישוט יהודי תימני, בעל רגשי נחיתות עזים ושנאה תהומית לאשכנזים, שחושב שהדרך אל האמת האבסולוטית אצלו בידיים וכל השאר (חסידות, ליטאים, חרדים, משתכנזים, תימנים רמב"מיסטים בוגדים ו/או טועים, כיפות סרוגות, 'הטבח קוק') כולם-כולם טועים! רק אתה, אדיר דחוח-הלוי, יודע מה היא הדרך, רק אתה יודע את האמת, רק אותך עם-ישראל צריך! ברוך השם שנולדת, איתך, מי בכלל צריך משיח!!!


תשובתי למר קליסקי


א) הכותב פותח ואומר כך: "עכשיו אתה גם בלשן, מומחה לשפות" וכו'. ובכן, ביקורתי על השימוש בשפה האידית אינו כולל ניתוח של פעלים לשוניים או ניבים מסוימים, אלא נוגע אך ורק בהיבטים הדתיים, הפילוסופיים והסוציולוגיים של השימוש בשפה זרה, וכמו שאמרו חז"ל: "בני יהודה דְּדָיֲקֵי לישנא נתקיימה תורתם בידם", גם על חז"ל היית אפוא מלגלג? הגם על חז"ל היית תמה על קביעתם "הבלשנית" כביכול? וכי לא ברור שמי שנאמן ללשון הקודש עשוי להיות נאמן גם ליסודות הדת הטהורים? ומי שמשחיתהּ ישחית גם את יסודות הדת?


הכותב גם החליט להקצין בכוונה את דבריי ולסלף אותם, וכך הוא אומר: "[אתה] חושב ששפתו של האדם, יש בכוחה לעצב, הן את מחשבתו והן את רגשותיו של האדם". ובכן, לא לחינם אמרו חז"ל: "בני יהודה דְּדָיֲקֵי לישנא נתקיימה תורתם בידם", כי לשפה יש כוח חינוכי אדיר לעצב את אישיות העם והחברה, ולא בגלל סגולה מאגית, אלא בגלל הרעיונות, הערכים וההשקפות הטהורות שהיא מייצגת וזכירת המקור הטהור שממנו היא נולדה ונמסרה.


ב) הכותב טוען שהרמב"ם קובע שהקב"ה מנבא את בני האדם, והוא מביא מכאן ראיה לכך שלא משנה באיזו שפה האדם מדבר הוא יכול להתנבא! ובכן, הכותב אמנם צודק בנקודה הזו, אך בפועל שפת היידיש משמשת ומייצגת את המינות, את ההשקפות הרעות, את הנטייה של חכמי-יועצי-אשכנז אחרי המאגיה וההזיות, את ההתמקדות בחיצוניות, את מחיקת ידיעת ה' וייחודו וכן את שאר יסודות הדת מספר התורה, ועוד אינסוף הזיות ודמיונות עד ליצירת דת יהודית חדשה (בת בארי החתי אשת עשו האדומי). ואגב, כמה נביאים גויים אתה מכיר? ואיני מצליח להיזכר אפילו בנביא גוי אחד! ואפילו אריסטו המושלם לשיטתך, לא היה בגדר נביא.


"וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי, וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ [='מְסָרְבָן וּמַרְגְּזָן' (אונקלוס)] לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה" (בר' כו, לד–לה).


יתר-על-כן, יש הבדל עצום בין יהודי שבוחר לאמץ לעצמו את שפת הגויים, חוקיהם ומנהגיהם, לבין גוי אשר אין לו שום מחויבות ללשון הקודש בה ניתנה לנו תורת משה. יהודי שבוחר לאמץ לעצמו את שפת הגויים עושה זאת בדרך-כלל מתוך שאיפה בהמית להתדמות לגויים ולזימותיהם: "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם" (תה' קו, לה), וכמו שאנחנו רואים את אותן חברות סגורות, שאף שהן בארץ-ישראל עדיין הן אוחזות בדבקות אלילית בשפה טמאה, אשר מייצגת השקפות והזיות מאגיות שהמיטו חורבן איום ונורא על השטעטל הפולני-ליטאי.


חברה שטוענת שהיא יהודית, ומתעקשת לאמץ לעצמה את שפת הגויים במשך מאות רבות בשנים, ואפילו כשהיא כבר כאן בארץ-ישראל ואין שום צורך לכך (וגם באירופה לא היה צורך לכך), חזקה עליה שהיא שקועה עמוק מאד בהשקפות זרות פרו-נוצריות ובריחוק מוחלט מדת משה ומדרך האמת, ואף הוכחתי זאת בעשרות רבות של מאמרים ובנושאים רבים ומגוונים.


ג) בהמשך דבריך האשמת אותי בנטייה אחר המאגיה! וכך כתבת: "לשפתו של האדם אין שום השפעה מאגית על אופיו, שכלו, רגשותיו ו/או מהותו! שפה היא שפה! וגם מנוול יהודי יכול לטמא את 'שפת הקודש'". ודבריך שקר וכזב, שהרי הנני נלחם במאגיה ובהזיות האשכנזיות, אלא, כאמור, לשפה יש השפעה חינוכית ואף פסיכולוגית מכרעת על נפש האדם והחברה שמשתמשים בה. ואתה מוזמן לעיין במורה (ג, ח), שם הרמב"ם מסביר מדוע שפת התורה נקראת "לשון הקודש", ושם תגלה, כי האופן שבו השפה בנויה משפיע על חינוך החברה והעם. לדוגמה, העדר של מילות גנאי מסוימות מצביע על שאיפה לקדושה ולטהרה, ועוד.


ד) עוד הוספת בהתרגשות רבה ואמרת: "רק הקב"ה הוא קדוש, הוא לבדו קדוש, ואין לדבר במציאות המוכרת והלא-מוכרת על קדושה, גם לא לשפה!", ואלמלא הייתי יודע כמה אתה תועה הייתי ממש מתרשם מיראת השמים שלך ועד כמה את חס על כבוד קונך... אבל הנך טועה טעות חמורה, כי השפה העברית נקראת "לשון הקודש" במפורש! ואצטט כמה מלים מדברי רבנו במורה (ג, ח): "ויש לי עוד טעם במה שנקרא לשוננו זה [בספרות חז"ל] לשון הקודש". ואגב, גם ר' יהודה הנשיא נקרא על-ידי כלל חכמי המשנה והתלמוד "רבנו הקדוש". ושמא אתה חושב שחז"ל ורבנו הרמב"ם זלזלו בקדושתו הבלעדית של הקב"ה?


ה) אגב, איני חושב שיש צורך ללמוד את אריסטו, לאחר שרבנו כבר סינן מתוכו את הבר מהתבן ב"מורה הנבוכים". ולמרות זאת ניסיתי ללמוד אותו מעט באמצעות ספרים של "האוניברסיטה הפתוחה" אך מצאתי שם בלבולת גדולה ותועלת מעטה מאד. כל-שכן וקל-וחומר ספריו של אריסטו עצמו אשר כידוע לא נכתבו על-ידו אלא על-ידי תלמידיו אחריו, שהם ותרגומיהם קשים לקריאה כחומץ לשיניים וכעשן לעיניים, ורק כסיל ומזוכיסט גמור ישקיע בהם את חייו.


ו) לגבי השפה הארמית, כמו שעבודת הקורבנות נקבעה בספר התורה לדורי דורות רק בגלל המלחמה בעבודה-הזרה ובהזיות הפגאניות, כך גם השפה הארמית נקבעה בדיעבד על-ידי חז"ל והסנהדרין לפרש את התורה-שבכתב, כי המצב היה בימיהם שרבים לא ידעו עברית.


זאת ועוד, יש הבדלים גדולים בין השפה הארמית לשפת היידיש, שהרי כאמור השפה הארמית הינה שפת-אחות ללשון הקודש, ומייצגת בימינו את תכלית הרחקת הגשמות וייחוד ה'. לעומת זאת, השפה האידית מייצגת בימינו תרבות של מינות, שקר ואלילות והינה בליל של שפות סלביות, אדומיות וגרמניות שזרות ונוכריות מאד ללשון העברית, בבחינת "וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ" (בר' כו, לה), ועיין אונקלוס שם "וַהֲוַאָה מְסָרְבָן וּמַרְגְּזָן" (וכל יודע עברית מבין את דבריו).


ויתרה מזאת, שפת היידיש מנציחה שיבושים אשר מזהמים את הלשון העברית הטהורה, כגון הפיכת החי"ת לכ"ף, והפיכת העי"ן לאל"ף, וכן הפיכת הת"ו לסמ"ך, וכן שיבוש מוחלט של הניקוד, ועוד. כלומר, היא שפה אשר ממש אויבת ללשון הקודש, מפני שהיא מחדירה לה שיבושים חמורים (התפללת פעם עם חסידי מינות? ופעם התפללתי עמם בעוונותיי ולא הבנתי כמעט ולוּ מילה אחת). ואתן לך דוגמה קלה ביותר מהזמן האחרון: שמעתי את השיר המפורסם "וזכני לגדל" בסגנון האידי, ותאר לעצמך מה שמעתי, במקום לומר: "וזכני לגדל [...] אוהבי ה'", הם אומרים: "וזכני לגדל [...] אויבי ה'"! ולא לחינם, כי הם באמת אויבי לשון הקודש ואויבי ה' בהשקפותיהם הרצוצות אשר השחיתו והחריבו את דת משה. ויש אינסוף דוגמאות לשיבושים החמורים שנגרמים בשל החדרת היידיש המזוהמת, ללשון העברית.


ומי שמסוגל לחיות בשלום עם שיבושים לשוניים איומים ונוראיים, ברור שכל שיבושי ההשקפה ידמו לו כתורה מן השמים. ובמלים אחרות, מי שמקדש שיבושי לשון ברור שהוא יקדש את כל שיבושי ההשקפה, ולא ירגיש בכך זרות כלל, בבחינת והיה העקֹב למישור.


ז) שוב טענת שאין קשר בין הלשון למידות האדם, וכתבת כך: "כמה דוברי לשון הקודש הינם חלאות המין האנושי, וכמה דוברי לשון הקודש הינם חלאות המין היהודי! מה לשפתו של האדם להשקפות אמיתיות נכונות וישרות?". ובכן, שוב הנני מזכיר לך את מאמר חז"ל שהעתקתי לעיל: "בני יהודה דְּדָיֲקֵי לישנא נתקיימה תורתם בידם", ואיני מתפלא על סטייתך הברורה מדרך חז"ל וממסורת התורה-שבעל-פה, בדיוק כמו רבך הנערץ עליך ישעיה אחֵר.


כמו כן, האם ערכת מחקר כמה מדוברי לשון הקודש הם "חלאות המין האנושי" לעומת דוברי הלשון הגרמנית לדוגמה? האם "חלאות המין האנושי" מקרב היהודים היו רבים? האם הם מעידים על הכלל? ואין ללמוד מן הרשעים על כללותו של עם-ישראל, וראה הלכות תשובה (ב, יד) על הגויים ערלי הלב, והנאמר על גויי אדום נכון לכולם: "וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (עמוס א, יא). דבריך הינם אפוא הטעיה שמנסה להשוות בין רשעי הגויים לרשעי היהודים, וכאילו לטעון שגם אנחנו היהודים רעים וחטָּאים ואכזריים בדיוק כמותם! וטענתך זו מזכירה לי את טענות הפלסטינאים הארורים אשר בכל פעם שאנחנו זועקים כנגדם על הרג זקנים נשים וטף, הם זועקים כנגדנו שגם אצלנו יש רוצחי פלסטינאים, כאילו יש מה להשוות... וכן את טענתו של לייבוביץ' על היודו-נאצים, כאילו יש מה להשוות בין חייל יהודי לבין אנשי ה-S.S והגסטפו...


כלומר, טענה זו הינה טענת-מינות לייבוביצ'ית מובהקת, שהרי לייבוביץ' אהב ונהג לומר שיש יהודים שהם יותר גרועים מהנאצים, וכמו שהוא נהג לכנות את חיילי צה"ל: "יודו-נאצים", ואני שואל את עצמי: לייבוביץ' שירת בצה"ל? הוא ידע בכלל מה זה צבא? אנכי שירתתי שלוש שנים בגבעתי, וזכיתי לשרת ולשמור על עם-ישראל בחלק גדול מהזמן הזה בעזה וביהודה ובשומרון. צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר מכל הצבאות (ראה מה שהתרחש מסביבנו ב'אביב הערבי'), ורק מי שלקה בשנאת יהודית עצמית חריפה, שהייתה טיפוסית מאד למתבוללים הגרמנים בשנות העשרים, שהעריצו את התרבות הגויית "הנאורה" והארורה (ראה לדוגמה ערך 'וולטר רתנאו' בוויקיפדיה) – רק מי ששונא את עצמו ויהדותו כך, מסוגל לשנוא באופן כל-כך עז וחריף יהודים על עצם שירותם בצבא-ההגנה-לישראל או על עצם מקום מגוריהם. ובמלים אחרות, רק מין ואפיקורוס וכפוי-טובה מסוגל לשנוא כך את צה"ל ואת ארץ-ישראל.


שנאתו של לייבוביץ' לארץ-ישראל הינה אפוא איתות האזהרה הראשון שיש להתרחק כמו מאש, מספריו ומהשקפותיו הרעות והרעועות. ובהמשך אביא איתותים חמורים נוספים.


ח) ומכאן לשואה האירופית, ציטטת את דבריי ואנכי עומד מאחוריהם לחלוטין, ולפיהם, יהדות השטעטל הפולנית-ליטאית החליפה את דת משה בדת פרו-נוצרית – והחלפת "לשון הקודש" ללשון היידיש הינו ביטוי וסימפטום בולט למחלת המינות הקשה שאוחזת ביהדות אירופה.


ויתרה מזאת, לא רק אנכי הקטן עומד מאחורי דבריי, גם הנתונים המחקריים באתר "יד ושם", כנס לשם ותלמד כמה יהודים נרצחו במדינות המתבוללים המובהקות וכמה נרצחו במדינות השטעטל הפולני-ליטאי, ואם אתה מעדיף לטמון את הראש בחול ולא לראות את הרמזים הברורים שהקב"ה מוסר לנו זו בעיה שלך, ואינך טוב מכל אותם גדולי-טחורי-האסלה אשר טוענים שהשואה התרחשה בגלל "שאנשים דיברו בבית הכנסת" או בגלל המתבוללים.


כאמור, השפה האידית הפכה למעשה לשפה טמאה ביותר, כי היא מייצגת דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית, אשר הרסה את דתנו, להלן כמה דוגמאות למעלליה: דתם מקדשת את הפקת הרווחים מדת משה, מוחקת לחלוטין את יסודות הדת שעליהם ובהם אנחנו עם ה' צבאות (ולא לחינם אבותיך האירופים שרפו את 'ספר המדע' ו'מורה הנבוכים'), מחדירה אינסוף הזיות מאגיות-פגאניות לדת משה הטהורה, ומעוותת אותה בצורה גסה, מכוערת ובלתי-נסלחת (ולא לחינם הקב"ה ריכז את מכת האכזרי דווקא בשטעטל הפולני-ליטאי, ולא לחינם הנאצים התאמצו לחסל ולהשפיל בעיקר את היהודים בעלי החזות האורתודוקסית).


ט) בהמשך דבריך אמרת כך: "אתה מזכיר לי את אליהו הנביא אתה פשוט שקרן", ולא שמת לב, אך פגעת בכבודו של אליהו הנביא! שהרי אם אנכי מזכיר לך את אליהו הנביא איך אתה יכול לומר באותו משפט שאני שקרן? והאמת שהטענה הזאת העלתה גיחוך רחב על פניי, כי ניתן לכזֵּב בטענות רבות, אך לכזֵּב בטענה שאני "שקרן"? והלא כל מאמריי מגובים בראיות רבות וכולם כתובים בלשון ברורה שתתאים אפילו להבנת תימני קטן אשר כמוני. ואם תוכיח לי שהנני טועה במשהו מדבריי אחזור בי, ולא בגלל שאני "שקרן" אלא פשוט בגלל שטעיתי ושגיתי, אך עד כֹּה לא הצלחת לשכנע אותי ששגיתי בדבר מה, ואדרבה, חיזקת את עמדתי.


י) הוספת וכתבת כך: "אתה מעוות את ההיסטוריה ואת העובדות". האמנם? לא אני הוא זה שמעוות אלא אתה ובית אביך והעדה שלך, אשר מנחילים לנו את ההשקפה שהשואה אירעה בגלל הזיות ודמיונות המציגות את הקב"ה כאל פגאני (כאילו הוא העניש בצורה כל-כך אכזרית בגלל ש'עיצבנו אותו בבית-הכנסת'), ואף מתעקשים לחיות בהזיה שהם "הגזע הארי העליון והנבחר" – ובגלל גאוותם ושאיפתם לשלוט בדת משה ולהפיק ממנה את תאוותיהם הבזויות, הם אינם מוכנים ואינם רוצים להבין שהם שקעו בשפלות המינות, הסכלות והבהמיוּת.


ושוב הנני אומר לך, אתה מוזמן לראות באתר "יד ושם" היכן נרצחו המספר הגדול ביותר של היהודים: לא במדינות הנאורות המפותחות והמשכילות אלא במדינות השטעטל הפולני-ליטאי החשוכות, וכדי להקל עליך ועל הקוראים אצרף קישור לנתונים (במדינות השטעטל הפולני-ליטאי נרצחו כ-90% מהיהודים, ובמדינות המתבוללים גרמניה וצרפת כ-20%, ובמדינות המתבוללים ארה"ב ובריטניה אף לא אחד!), ושמא גם החוקרים ביד ושם הם "תימנים קטנים" אשר שונאים אשכנזים לבנים ולכן הם מסלפים את העובדות ומשכתבים את ההיסטוריה?


יא) טענת שהנני מעוות את ההיסטוריה ואת העובדות "עקב התוצאה הבלתי נמנעת משנאתך לכל מה שריח של אשכנז נודף ממנו!". ובכן, ה' יודע וָעֵד שאיני שונא אשכנזים באופן כללי, ויש לי חברים טובים אשכנזים והנני אוהבם כמו שהנני אוהב את אחיי התימנים. אהבתי או שנאתי לאדם נובעת אך ורק מהשקפותיו, אדם אשר הולך בדרך האמת אוהבֵהו אהבת נפש, לעומת זאת, אדם אשר הולך בדרכי המינים אשנאֵהו שנאה עזה, וכפי שאומר דוד המלך (תה' קלט, כא–כב): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט, תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי". ומה לעשות, רובם המכריע של משנאי ה' ומתקוממיו הם צאצאי המינים האשכנזים אשר הנחילו לנו דת חדשה פרו-נוצרית ופרו-אלילית, כך ששנאתי אליהם לא נובעת מהיותם אשכנזים, אלא מפני שהם בחרו בדרך המינות והמאגיה והִתעו בה את המוני בית-ישראל, ומכיוון שרובם בחרו במינות, הנני נוטה להכליל ולתקוף את האשכנזים הללו באופן כללי.


יב) לאחר שטענת שהנני שונא את האשכנזים הוספת את הדברים הבאים: "משום מה, אני כבר נוטה לחשוב שאתה יהודי תימני אכול רגשי נחיתות, עם כאב גדול וצלקות עמוקים, וזה המוטיב האמיתי שעומד מאחורי מלחמת החרמה אליה יצאת!".


בזה טעית אך גם צדקת, טעית במה שאמרת שאני יהודי תימני אכול רגשי נחיתות, ואיך אהיה אכול רגשי נחיתות כאשר הנני יודע שדתם היא דת שקר, וכל גדולתם הינה הזיה חיצונית ריקה ונבובה מכל תוכן רוחני אמיתי? הנני בז לעובדי האלילים שביניהם, ובמיוחד לגדויילים, והם בעיניי כמו ילדים קטנים במקרה הטוב, ונוכלים ופושעים ומינים במקרה הפחות טוב.


אך צדקת שיש לי כאב גדול וצלקות עמוקות, ואכן, יש לי כאב עצום כאשר אני רואה את עם-ישראל נוהה אחרי ההבל והתהו האשכנזי, ובמיוחד הכאב הזה מתעצם כאשר אני רואה את הדרדעים החדשים מגינים על רשעי אשכנז מתוך הערצה ורגשי נחיתות עמוקים מאד.


יצאתי למלחמה מתוך כאב עצום ומתוך תסכול עמוק שלא נותר אדם אשר אומר את האמת כמות שהיא, במשך שנים רבות חיפשתי מישהו שירים אל-על את נס האמת, אך לא מצאתי, כל ראשי הדרדעים האורתודוקסים עסוקים בעצמם ובתאוותיהם, והלייבוביצ'ים רודפי התאוות השתבשו קשות בהזיות שהנחיל להם ישעיה אחֵר. ולכן יצאתי למלחמה, כי לא יכולתי לשתוק עוד. כמו כן, האשמת אותי בחוסר רגישות, ובדברי הבלע שכתבת פעלת לא רק בחוסר רגישות אלא גם באכזריות כנגד אדם אשר זועק את האמת הדתית הקדומה, המקורית והאמיתית.


יג) אמרת שהנני מזכיר לך את אליהו ומדרש מסוים שנאמר עליו, ואיני יודע מה אתה מלהג, האם אתה טוען שאליהו הנביא המציא דת חדשה? אלא, שנפלת בפח של רש"י ושאר חכמי אשכנז המינים ובחרת ללמוד את המדרש כפשוטו ולהסיק ממנו מסקנות מרחיקות לכת.


לי נראה, שהמדרש מבטא את קנאותו של אליהו הנביא, אשר הביאה אותו בסופו-של-דבר לייסורי נפש כל-כך גדולים עד שהוא לא רצה עוד לחיות ולשמש כנביא לעם-ישראל. עוד ייתכן, שהקנאות גרמה לאליהו הנביא ע"ה לנטות אחר מידת הכעס, וכמו שרבנו אומר בהקדמתו לאבות הפרק השביעי, וכֹה דבריו: "ומצאנו לאליהו ז"ל מידת הכעס ואף-על-פי שנשתמש בה בכופרים ועליהם היה כועס, הרי ביארו חכמים ז"ל שה' סילקו ואמר לו שאין ראוי לבני אדם מי שיש בו מן הקינוי כמו שיש בך לפי שהוא יאבדם". כלומר, עצם הקנאה לא הייתה רעה ועובדה היא שאליהו היה אחד הנביאים הגדולים ביותר שקמו לעם-ישראל, אלא, הקנאה רעה כאשר היא גוררת עמה את מידת הכעס, ואז קשה לאדם לשלוט בעצמו, במעשיו ובקנאתו.


ובל נשכח את מה שנאמר בספר מלאכי (ג, כג–כד): "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם". כלומר, לעתיד לבוא ה' יתברך ישלח לנו אנשי אמת קנאים כאליהו הנביא ע"ה אשר יכשירו את הדרך לקראת בוא יום ה' הגדול והנורא. "פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם", כלומר, הקנאים הללו יצילו את עם ישראל מכליה! וכמו שנאמר על פנחס בספר במדבר (כה, יא–יב): "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי, לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם".


יד) ביחס לקאפח, קאפח הִפנה עורף לדרך האמת וחיללהּ: הוא נטל משכורות מפוטמות מממסד מושחת במשך למעלה מיובל שנים, ואף הודה בעבודה-זרה וכמעט שעקר את דרך האמת. ויש לביקורת הזאת חשיבות עצומה, כי רבים הם אשר הולכים בדרכו ונהנים מדברי תורה במחשבה שאם קאפח הכשיר זאת, ברור שרבנו וחז"ל היו מכשירים זאת, ויש בביקורתי סילוק מכשלה גדולה ממשנת רבנו ומדת משה. יתר-על-כן, כל טענותיי מגובות בראיות ברורות ומפורשות מפסקי חז"ל ורבנו, כך שדבריך בעניין קאפח הינם הטעיה אשר נועדה ליצור רושם שהנני גס-רוח אשר טוען טענות בשרירות לבו, ללא תשתית ראייתית מהתורה ופסקי חז"ל.


כמו כן, לא באתי לתקן את העולם, ואין בכוחותיי הדלים אפילו להתיימר לעשות כן, מטרתי הצנועה היא לעשות את מה שהנני יכול ומסוגל לעשות בארבע אמותיי המצומצמות מאד! וזאת תרומתי הצנועה לשיבת עם-ישראל לדרך האמת ולכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש.


יה) אמנם סיימתי תואר שלישי וכן עברתי את כל בחינות ההסמכה של הרבנות, אך איני רואה בהם מקור של חכמה, אלא בעיקר מקור שנועד לספק כלים להילחם בדרכי השקר הממוסדות. ואתה מוזמן לעיין בביקורתי על האקדמיה: "תשובה בעניין אנשי מגדל השן", ועל הממסד הרבני בשלל מאמרים באתר. דרכי היא אפוא ללמוד את הטוב והנכון מכל אדם, כדי לרכוש כלים וידיעות ללחום את מלחמתי ולתרום את תרומתי לשיבת עם-ישראל לדרך האמת.


עוד טענת: "הרמה האינטלקטואלית והרגשית שלך הן של 'בינוני'". ובכן, זכותך לחשוב כך ואיני כועס עליך, ואף הנני מודה לך ושמח על דבריך אלה. יתר-על-כן, הנני מודיע לך שאשתדל לשפר את רמתי האינטלקטואלית והרגשית ולוּ רק כדי להניח את דעתך. אולם, דבר אחד איני מבין, אם אכן אתה חושב כך מדוע טרחת להגיב כנגדי בלשונות כל-כך חריפים? אם הנני "בינוני" מדוע אתה נזעק וזועם על דבריי? עד-כדי-כך שקראת לי שקרן? ואף האשמת אותי במשתמע (ב-Subtext) בגאווה, ביהירות, בנוכלות, בסכלות, ואף בצביעות וברשעות!


יו) ביחס ללייבוביץ', מדובר במין ואפיקורוס שכפר ביסודות דתנו, כגון: בתחיית המתים, בחיי העולם-הבא (לפיו העולם-הבא הוא 'המורשת' שהאדם משאיר אחריו בעולם-הזה), בביאת משיח לעם-ישראל (המשיח לעולם לא יבוא לשיטתו). על כל הדברים הללו ועוד, הוא בגדר מין ואפיקורוס, ודינו לפי חז"ל ורבנו הרמב"ם הוא מורידין ולא מעלין, ואין לו חלק לעולם-הבא.


והנה לפניך דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות דתנו:


"וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשׂנוא אותו ולהשמידו, ועליו הוא אומר: 'הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט' [תה' קלט, כא]".


ומין ואפיקורוס, אשר מציג את עצמו כמתווך נאמן ללימוד משנת הרמב"ם, הוא גם בגדר מי שמתעה את העם אחרי ההבל, ויש להוקיעו ולפרסם ברבים את נוכלותו, מינותו ורשעותו! כמו כן, אמירותיו הגועליות כלפי חיילי צה"ל והמתיישבים ביהודה ושומרון, כאילו הם "חלאות המין האנושי" כמו שתיארת לעיל, מצביעות על מידות רעות מאד. ולאחר כל זאת, מה לי ולתלמידו של אלישע אחֵר? מדוע עלי להתייחס אליו כמורה ומתווך נאמן של משנת הרמב"ם?


וזכורני שסיפר לי אחד מתלמידיו, שלייבוביץ' הרשע נהג להזהיר אותו "שלא יעבוד את עצמו", ובשמעי זאת הבנתי את יסוד מינותו של לייבוביץ' – מרוב שחצנותו ובהמיותו הוא בחר לעבוד את עצמו ואת שכלו! וזה מה שאירע לאלישע אחֵר שלא יצא בשלום, וזאת להערכתי מפני שהוא לא הבין דבר פשוט שרבנו מלמד במורה (א, לא): שֵׂכל האדם אינו מסוגל להבין את הכל, ומי שלא מבין את היסוד הזה ונכנס ללמוד את מדעי האלהות מסתכן בנפשו! וזה מה שקרה ללייבוביץ', הוא כל-כך התאהב בעצמו והעריץ את שכלו, עד שהוא החליט שכל מה שהוא לא מבין בשכלו (כמו תחיית המתים, חיי העולם-הבא, ימות המשיח, ועוד), הוא פשוט לא קיים!


כמו כן, לייבוביץ' הכופר נמנה על אלה אשר ראויים לכינוי: "אוכלין מן התורה", כלומר, הוא הרוויח משכורות נפוחות, יוקרה, מעמד, כבוד ועוד אינסוף טובות הנאה, על חשבון תורת משה! שהרי הוא פעל באוניברסיטה גם על תקן של פרופ' לפילוסופיה ולמדעי האלהות! וגם מזאת הוא ינק את טובות ההנאה שלו! ואיך כופר כזה, שממשיך את דרכם של צדוק ובייתוס, מסוגל בכלל לתווך את משנת רבנו הרמב"ם ולהגיע לחקר האמת? והלא הוא מין ואפיקורוס! וכמו שהשוחד האוניברסיטאי האנטי-ציוני והפרו-פלסטיני עיוור את עיני שכלו מלראות את האמת ביחס לחיילי צה"ל ומתיישבי יהודה ושומרון, כך גם ביחס להשקפות דת האמת.


הנה אתה רואה, שלא בגלל שלייבוביץ' היה אשכנזי כתבתי עליו מה שכתבתי, כי אם בגלל החדרת השקפות מינות בתעתועים רטוריים. ונכון, לא למדתי באופן יסודי את ספריו של לייבוביץ', אך עיינתי די בדבריו כדי להבין שהוא כפר ביסודות דתנו, ודי בכך בהחלט. ואם הוא סכל מלהבין את יסודות הדת שכל משכיל חייב ללמוד בראשית דרכו המחשבתית, אין לי ספק שהוא שגה ביסודות העדינים, הדקים והעמוקים יותר, וסטה לשיבושים חמורים מאד...


יז) ועתה לטענתך שהנני מבקר אותו "אף-על-פי שהרב יוסף קאפח אמר והעיד עליו שהוא הבין את הרמב"ם". ובכן, הנני הולך בעקבות רבנו "קבל האמת ממי שאמרו", ואם יש ראיות ברורות ומפורשות כנגד דברי קאפח מדברי חז"ל ורבנו הרמב"ם, ברור לי שאדחה את דברי קאפח השכיר ללא שום היסוס, ואפילו אם קאפח לא היה נגוע במשכורות הממסד הרבני.


כמו כן, עד היום טרם ראיתי ולו מקום אחד בכתביו, שבו קאפח מזכיר פרשנות או השקפה של לייבוביץ'. כלומר, טענתך לגדולתו של לייבוביץ' הכופר, מכך שקאפח השכיר שיבח אותו שהוא "הבין את הרמב"ם", מבוססת אך ורק על ראיון עיתונאי? העל ראיה קלושה שכזו ראוי לסמוך? ואולי הוא לא אמר? ואולי דבריו סולפו כדי לרומם את לייבוביץ'? וכמו שהאשכנזים הזייפנים סילפו את ספרות חז"ל, כך הם מסלפים את כל הנקרה בדרכם כדי שיתאים לעיוותיהם.


לפיכך, עלינו להיצמד לדברים המפורשים והברורים לאור יסודות דתנו המאירים, ואשר לפיהם, לייבוביץ' היה מין וכופר ואפיקורוס ודינו הוא מורידין ולא מעלין. נקודה. ולא בגלל שהוא אשכנזי אני שונא אותו בתכלית, אלא בשל היותו מין ואפיקורוס לפי הגדרת חז"ל ורבנו. ואגב, היסוד לסכלותו של לייבוביץ' ולהוצאת הלעז על רבנו שפיו ולבו אינם שווים (ראו: 'האמונה בתחיית המתים לפי הרמב"ם'), נעוץ בפוחז האשכנזי הנפחז והשחצן, שהיה מסופק האם יש לה' גוף וידיים ורגליים ומעיים או שאין לו (ובעניין זה ראו: 'אמונות אליליות בקרב רשעי אשכנז').


יח) אתה יכול לעמוד ולצווח עד מחר שישעיה אחֵר "היה ממשיך דרכו המחשבתית והמעשית של רבו הרמב"ם!", אך העובדות מוכיחות ההיפך, ועובדת היותו אשכנזי רק מסייעת לסתור זאת. כמו כן, איני מתפלא שדווקא אשכנזי כמוהו אימץ את דעת הפוחז לפיה פיו ולבו של רבנו הרמב"ם לא היו שווים, שהרי ידוע שכדי להיות פרופ' בכיר באקדמיה צריך להיות בדרך-כלל גם פוליטיקאי מיומן, ומי שפיו ולבו שווים לא שורד באקדמיה זמן רב. ובמלים אחרות, לייבוביץ' תלה ברבנו את קללתו בדיוק כמו הפוחז השחצן שקדם לו, תסמונת האשכנזי היהיר והגזען. "הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְיָ וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו" (עובדיה א, ח).


יט) לקראת סוף דבריך החרפת את הטון כנגדי וכתבת כך: "אתה עדיין רב קטן, דון קישוט יהודי תימני, בעל רגשי נחיתות עזים ושינאה תהומית לאשכנזים, שחושב שהדרך אל האמת האבסולוטית אצלו בידיים וכל השאר (חסידות, ליטאים, חרדים, משתכנזים, תימנים רמב"מיסטים בוגדים ו/או טועים, כיפות סרוגות, 'הטבח קוק') כולם-כולם טועים!".


איני קורא לעצמי "רב" ואיני מתהדר בתואר זה, כי רבני הממסד האורתודוקסי בימינו מחליאים אותי, ולא בגלל שרובם אשכנזים אלא בגלל השקפותיהם הפגאניות, ואיני זוכר מתי שמעתי ר"ב אשכנזי אשר אינו מלהג דברי הבל שנוגעים נגיעה רחבה בעבודה-זרה. ואתמול שמעתי (אז, בעת כתיבת המאמר), רב עיר גדולה בישראל אומר על בחור שנפטר שהוא יהיה "מליץ יושר", ובעניין זה ראה: "פנייה ל'מליצי יושר' – פולחן דתי או סטיית מינות פגאנית?".


לגבי רגשי הנחיתות והשנאה התהומית שציינת, כבר השבתי לך לעיל. אך דומני שיש להוסיף, שנראה לי שאתה מסוג האשכנזים הגזענים, אשר אינם מסוגלים לראות תימני קטן כלשונך, אשר מוכיח אותם ומראה להם שכמעט כל אבותיהם ואבות-אבותיהם הינם מינים, כופרים ואפיקורוסים! ולכן אתה כל-כך נזעק ונחרד, כי למעשה קראתי תיגר על היהירות והשחצנות האשכנזית הטיפוסית ששלחה את גרורותיה לנפשך! ולמעשה אמרתי לך שהנך נצר לשוטים ולסכלים נבערים, ואינך מוכן בשום פנים ואופן לשמוע זאת, ובוודאי לא מתימני קטן!


ואשר לזה שכל העולם האורתודוקסי טועה, ומה בכך? והלא אברהם אבינו יחיד היה, וכי יעלה על דעתך שאברהם אבינו טעה? האם לא למדת את הפרק הראשון בהלכות עבודה-זרה?


ויתרה מזאת, מדבריך עולה שאני טוען שכולם-כולם טועים ושוגים ללא שום תשתית ראייתית! כאילו אני איזה תימני קטן אשר צועק על כל האשכנזים שהם אהבלים! האמנם כזה אנכי? והלא הנני פורשׂ ומוכיח את השקפות האמת במאות רבות של מאמרים באתר – איך אפשר להתעלם מכל הראיות שאני מביא? אלא, אינך מסוגל לראות תימני קטן אשר מקרקס את כל גדולי האסלה האשכנזים המהובלים והמיובלים, ודורך ומרוצץ את כל היבלות הפגאניות הנפוחות שלהם – ואת זאת אינך מסוגל לקבל, כי בתוך-תוכך הנך אשכנזי קטן יהיר וגזען!


והנני מתפלא עליך על שחרה לך שתקפתי את הטבח קוק, והלא הוא היה מין ועובד אלילים מובהק! אולי אפילו לדעת האליל שלך לייבוביץ' הארור, ומה ראית לנכון להגן על מי שמכשיר את ההגשמה במפורש? ואין זה אלא שייצר הגאווה האשכנזית שבך העביר אותך על דעתך, והיית מוכרח להזכיר ולהגן על הטבח קוק, שרקח לנו תבשילים נתעבים ומזוהמים ביותר.


כ) חתמת את דבריך בסרקזם, ואמרת כך: "רק אתה, הרב אדיר דחוח-הלוי, יודע מה היא הדרך, רק אתה יודע את האמת, רק אתה היית צריך לעם ישראל! ברוך השם שנולדת, איתך, מי בכלל צריך משיח!!!", והנך כמו בלעם היהיר והגאוותן אשר בשעתו בא לקלל ונמצא מברך, והנני מודה לך על דבריך הטובים אף שהייתי מוותר עליהם בשמחה רבה, ואף הנני מתפלא שהזכרת את המשיח, שהרי לדעת לייבוביץ' אלילך הכופר מדובר באמונה פרימיטיבית ומהובלת.


ודי לו לעבד להיות כרבו, כי גם את רבנו הרמב"ם תקפו וגינו כמו שאתה נוהג עמי, וגם אותו באו לקלל ונמצאו מברכים, ומי הם שני הבלעמים שתקפו את רבנו? הפוחז הידוע וראש הנחש, וכבר התייחסתי לכסילים הללו בהרחבה במאמר: "שיקוץ קנייבסקי מכה שנית", ובשניהם מתקיימים דברי שלמה במשלי (יח, ז): "פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ", והנה לפניך מעט מן הדברים שהובאו שם, בפרק: "הנחש והפוחז – מצא מין את מינו וניעור":


המקור המרכזי שעליו סמכו המינים האירופים את טענתם שאין לפסוק הלכה מתוך משנה-תורה, הוא תשובתו של אשר האשכנזי המכונה רא"ש הנחש (אשכנז 1250–1327).


בתשובתו, כתב רא"ש הנחש על רבנו בלגלוג: "אבל הוא כתב ספרו כמתנבא מפי הגבורה". רא"ש הנחש בא לגנות את הרמב"ם אך נמצא משבחוֹ, וכבר קדם לו בדרך זו ובדיוק באותו עניין, דהיינו בשאלה האם ניתן לפסוק הלכות מ"משנה תורה", הפוחז מפוסקיירא, שאף הוא בא לגנות את הרמב"ם ונמצא משבחוֹ, וזה לשונו (בהשׂגה להקדמת רבנו למשנה תורה):


"סבר לתקן ולא תיקן, כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אומרם [...] ועתה לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי בשביל חיבורו של זה המחבר. אם החולק עלי גדול ממני הרי טוב, ואם אני גדול ממנו למה אבטל את דעתי מפני דעתו [...] אין זה אלא 'כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ' [דנ' ו, ד]".


ובספר דניאל נאמר הפסוק שציטט הפוחז לשבח ולרוממות, ראו נא את הכתוב שם: "כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָה וּמַנְדַּע וְשָׂכְלְתָנוּ מְפַשַּׁר חֶלְמִין וַאַחֲוָיַת אֲחִידָן וּמְשָׁרֵא קִטְרִין הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ בְּדָנִיֵּאל". ובמקום אחֵר, בין רסיסי האמת הקלושים אשר הכמין קאפח השכיר, הוא מוסיף: "וכבר נזרקה נבואה מפי הראב"ד שלא לרצונו כי הצלחת רבנו לעשות דבר השווה לקטן ולגדול, וכל אדם בכל רמה שהיא יכול למצוא בו דבר אמת כפי מידתו, הוא מפני 'כי רוח יתירא ביה' האמור בדניאל לשבח מה שלא זכו אחרים לכך" (הקדמה לספר המצוות, הע' 22).


ואין זאת אלא כי טוב בעיני ה' לברך את הרמב"ם, ותהי על הבלעמים רוח אלהים.


ולעצם דברי הפוחז: "ואם אני גדול ממנו", רחוקים הם מאוד ממידותיו של רבנו ומשבילי מחשבתו, מפני שרבנו לא קובע מהי האמת לפי גדולת הפוסק ורוממותו בעיני עצמו או בעיני אחרים. אלא "קבל האמת ממי שאמרו" – הדברים הנאמרים נבחנים לפי תוכנם ואמיתתם ולא לפי מעלתו הדמיונית של אומרם; וכבר הרחבתי בעניין זה במאמר: "מי גדול ממי?".


וזו היא דרכם של אבותיך, וגם דרכם של אבותיי התועים אשר למדו את הרשע והפשע של חכמי-יועצי-אשכנז: לקבל את הדברים לפי גדולת האומר, ולא לפי תוכנם ואמיתתם.


"הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים" (יש' ה, כא).


"וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְו‍ֹת יְיָ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים [...]


עֲנֵנִי יְיָ עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְיָ הָאֱלֹהִים [...] וַתִּפֹּל אֵשׁ יְיָ וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה. וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם וַיִּתְפְּשׂוּם וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם" (מ"א יח, יז–מ).


אגב, טענת שהנני "יותר קנאי מאליהו הנביא", האמנם? והנה לפניך קנאותו של אליהו הנביא ע"ה אשר שחט 850 נביאי בעל ואשרה: "וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם".


תגובת האשכנזי


מר קליסקי קרא את תשובתי, והוסיף ואמר את הדברים האלה:


דבר חמור יותר שאתה אומר: כי הסובלים הגדולים בשואה, לא היו היהודים המתבוללים, אלא יהדות השטעטל הפולנית ליטאית. קודם כל זה שקר היסטורי! אתה פשוט שקרן ומעוות את העובדות ההיסטוריות. על-פי קו מחשבה מעוות ומחריד זה, אתה מביא אותי לחשוב, שהקב"ה עשה מיון כמו הנאצים, והבדיל בין היהודים ורמתם התבונית, הרגשית והאמונית! והקב"ה החליט, שיהודים מתבוללים עדיפים יותר בעבורו מהיהודים של השטעטל הפולני-ליטאי, אז הוא השמיד אותם פחות מאחיהם המינים! בדבריך אתה מחלל את שמו של מי שאמר והיה העולם! אתה מגדף ומכעיס! אתה שוב מדבר כמישהו שיש לו קומוניקציה עם מה שמאחרי הפרגוד! שיודע חשבונותיו של הקדוש-ברוך-הוא!!


היטלר לא עשה אבחנה ו/או הבדלה בין יהודים כאלה או אחרים! גם גוי שסבו היה יהודי הספיק כדי שיושמד! היטלר לא עשה הפרש בין חילונים ודתיים, בין תימנים לאשכנזים, בין חסידים ומתנגדים ואנשי השכלה! היטלר, שליחו של הקב"ה?! (מלאך רע? שטן? מלאך המוות?).


איך אתה מעז לומר שהקדוש-ברוך-הוא, הוא זה שהעלה את היטלר לשלטון?!


איך אתה מעז לומר, שהקדוש-ברוך-הוא העניש את יהדות אירופה, כי חרה אפו אחרי שהמתין בסבלנות שמימית אלף שנים? האם יש בו יתברך התפעלויות אנושיות? כעס, אכזבה אולי? אבל רגשי נקמה עמוקים עקב קנאות ללא גבולות לקדושת שמו?


הגיע הזמן שתפסיק לדבר על אלוהים! עזוב אותו כבר בשקט, שגם בלעדיך, יש לו מספיק על הראש!! הוא לא צריך עוד סניגור משוגע וחסר רסן שמתיז לכל עבר מילות רפש על אלוהים ואנשים! אין לשואה הסבר רציונלי! ולא הסבר מטפיזי, ובטח לא הסבר דתי! מלבד הסיבה של שנאת הנצרות והנוצרים ליהדות.


ולאלה ששואלים היכן היה אלוהים בזמן השואה? יש להשיב שהשאלה האמיתית שיש לשאול היא, היכן היה האדם? יציר כפיו של אלוהיך! [=אלוהיך? וכי אלוהיי ואלהי ישראל אינו אלהיך? והוצאת את עצמך מן הכלל כאותו הבן הרשע בהגדה] בשלב זה אני חושב שאתה ממש דומה לכל אלה שאתה מבקר בחריפות, אתה חושב שלאדם יש איזה כוח מאגי להשפיע על האדם, אתה אומר שאלוהים מנהל את ההיסטוריה האנושית בכלל, ובפרט את ההיסטוריה היהודית, כמו זקן בעל זקן אשר יושב על כיסא רם ונישא, ומשחק להנאתו במושכו בחוטי הקיום!


מעניין לדעת... מה אתה חושב, האם לדעתך, בזמן השואה, לא היו בין היהודים אפילו עשרה צדיקים שבשבילם היה כדאי, אולי בכל זאת, להציל מיליון וחצי ילדים שנחנקו, נאנסו, נורו ונשרפו בתנורים לריח ניחוח לאלוהיך [=שוב אתה אומר לאלוהיך?] לפי דעתך?!


כל העדה הדתית אירופית כולה חטאה עד שאלוהים ביקש להשמידה כליל? ורק בגלל רחמנותו השמימית "וטוב ליבו" החליט הקדוש-ברוך-הוא להשאיר בכל זאת אחוז מסוים מיהודים מינים אלו? ולפי איזה מיון החליט אלוהים את מי להשמיד ואת מי להשאיר בחיים מבין היהודים?? אתה בטח יודע את התשובה נכון??


בשביל מה השאיר מהם ולא השמיד את כולם? האם הוא לא ידע שהשואה לא תשנה את אותם היהודים ששרדו? האם האלוהים שלך [רק שלי?] לא ידע מה תהיה פרצופה של היהדות אחרי השואה? האם הוא לא ידע את אותה המציאות נגדה אתה יוצא למלחמת חורמה?


עכשיו אני מבין, הקדוש-ברוך-הוא שם את היטלר כמלאך המוות, ואותך שם אלוהים לסנגורו וכמלאך עושה דין שמיים...


תשובתי למר קליסקי


על רוב דבריך כבר השבתי במאמר בעניין השואה, ואוסיף ואתייחס לדבריך לפי סדרם.


1) כבר הוכחתי במאמר בעניין השואה שדבריי אינם שקר היסטורי, הקב"ה אכן עשה מיון וזו עובדה היסטורית. כמו כן, רצונו הנשגב הוא שנלמד מהייסורים והמאורעות ההיסטוריים: "וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי, וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם, וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ" וכו' (ויק' כו, כז–כט).


כלומר, אם תשגו לחשוב שבמקרה או שלא בצדק מדוקדק הבאתי עליכם ייסורים, אוסיף מאותם הייסורים חמת קרי – כך שיש חובה לעשות חשבון נפש ולבדוק מדוע הוא הביא עלינו את הצרה הזאת ודווקא בשטעטל, וכתבתי על-כך כאמור, ראה: "חשבון נפש נוקב בעקבות השואה – מדוע באה עלינו הצרה הזאת?", וכן: "הכיתה אותם ולא חלו", אתה מוזמן לעיין.


2) איני יודע את חשבונותיו של הקב"ה, אך הוא השאיר רמזים עבים ביותר לְמה שהוא דורש מאיתנו ומדוע הוא הביא עלינו ייסורים, וזאת כדי שנערוך חשבון נפש ונשוב לדרך האמת.


3) היטלר הנבל הוא שליחו של הקב"ה בדיוק כמו נבוכדנצר, ששלוש פעמים נקרא: "עבד ה'": "נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי" (יר' כה, ט; כז, ו; מג, י), וכן נאמר: "הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי" (יש' י, ה), ברור אפוא שגם רשעי הגויים הארורים ביותר הם שליחיו של הקב"ה להעניש את ישראל, או שגם הנביאים בעיניך כופרים ומחרפים ומחללי-שם-שמים?


ולמען הסר ספק אוסיף, שאין להבין מן הפסוקים הללו שהקב"ה הכריח את הגויים להרע לעם-ישראל, כמו שהוא לא הכריח את פרעה הרשע. כולם הרעו לעם-ישראל בבחירתם הרעה, אך הקב"ה רומם אותם ואִפשר להם להרע, כי עם-ישראל היה חייב לסבול ייסורים וחורבן – וכמו שעם-ישראל סבל ייסורים וחורבן על חטאיו, כך גם נבוכדנצר ופרעה נכרתו מחיי העולם-הבא וסובלים ייסורי נצח על פשעיהם. וקריאת הקב"ה לנבוכדנצר "עבדי" היא רק כדי שאנחנו נבין, שכל הייסורים שבאו על עם-ישראל, כולם באו בצדק מדוקדק ונבעו מרצונו של הקב"ה.


"אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַייָ לֹא עָשָׂה?" (עמוס ג, ו).


4) ברור שהקב"ה הוא זה שהעלה את היטלר לשלטון, אם באופן ישיר ואם על-ידי הסרת השגחתו מאותה חברת מינות חוטאת ופושעת באירופה, והדברים מפורשים כבר בתורה:


"וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דב' לא, יז–יח).


5) הקב"ה העניש את יהדות השטעטל לא כי חרה אפו והוא בעל התפעלויות, אלא כי הם הגדישו את הסאה בשנאתם לארץ-ישראל, ועל שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, העוון האחרון הזה חתם את גזר דינם. והעוון האחרון הזה נבע מהשקפות המינות שאחזו.


זאת ועוד, בדבריך חשפת שאתה סבור שה' יתברך דומה לבני האדם! שהרי כתבת כך: "האם יש בו יתברך התפעלויות אנושיות? כעס, אכזבה אולי? אבל רגשי נקמה עמוקים עקב קנאות ללא גבולות לקדושת שמו?". וייחוס כעס ואכזבה הוא-הוא ייחוס התפעלויות אנושיות! ואין שום הבדל בין ייחוס "רגשי נקמה עמוקים" לבין ייחוס "כעס ואכזבה", וכל הסובר שהקב"ה "כועס ומתאכזב" אוחז בהשקפות מינות רעות מאד, ובדבריך אלה חשפת את סכלותך. אגב, במידה מסוימת ייחוס כעס יחד עם אכזבה אף חמור מסתם חרון-אף, שהרי כעס ואכזבה מורים על-כך שבורא-עולם "הופתע" מכך שעם-ישראל בחר בדרכי ההבל, ולכן הוא התאכזב, וייחוס "הפתעה" שכזו לבורא-עולם, גוררת עמה את ייחוס מגרעת אי-הידיעה, שהיא כהגשמה.


עוד הוספת וכתבת בדמוֹתך את הבורא לנבראיו: "הגיע הזמן שתפסיק לדבר על אלוהים! עזוב אותו כבר בשקט, שגם בלעדיך, יש לו מספיק על הראש!!", וכי יש קושי לפני בורא-עולם? ואגב, אין שחר לטענתך לפיה אנכי מגשים את הבורא ומדמה אותו לזקן שיושב בשמים.


6) כתבת: "הוא לא צריך עוד סניגור משוגע, חסר רסן שמתיז לכל עבר מילות רפש על אלוהים ואנשים!", וכי אלהים צריך או זקוק לדבר מה? ובכלל, איך אתה מתיימר לידע מה אלהים צריך? עלית למרום וזה מה שהוא אמר לך? ומי הוא זה אשר מתיימר אפוא לטעון את הנבואה?


7) יש לשואה הסבר רציונאלי, אחרת הקב"ה לא היה מחייב אותנו בתורה לפשפש במעשינו ולעשות חשבון נפש, וכמו שאמרו אחֵי יוסף: "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ" (בר' מב, כא) וכו' על חטאם ביוסף. אדם מחויב תמיד לבדוק את עצמו מדוע באה עליו הצרה הזאת. ואם אינך מבין זאת, אינך מבין מאומה ביסודות הדת, כי חשבון נפש הוא עניין מאד-מאד יסודי בדת משה.


הקביעה השרירותית שלך שאין הסבר רציונאלי לעונש כל-כך קשה, מחריד ומזעזע, הינה חירוף וגידוף השם הנכבד והנורא, כאילו הוא מעניש ללא עוון וללא טעם אמיתי ורציונאלי, ואתה הוא אפוא המחרף והמגדף! ולא רק מחרף ומגדף הנך גם כופר בתורה שבה נאמר: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דב' לב, ד).


וגם בדברי הנביאים והכתובים הנך כופר:


"אֲנִי יְיָ חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו"; "גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו" (יר' יז, י; לב, יט). "לָכֵן אַנֲשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל, כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ, אַף אָמְנָם אֵל לֹא יַרְשִׁיעַ וְשַׁדַּי לֹא יְעַוֵּת מִשְׁפָּט" (איוב לד, י–יב).


נמצא, שכל מוראות החורבן שהתרחשו בימי חורבן בית ראשון ושני, כולם היו מאת ה' יתברך בצדק מדוקדק: נשים אכלו את בשר ילדיהן בסתר כדי שלא לחלוק את בשרם עם בעליהן ושאר ילדיהן, וכן כל הרעות שנזכרו בתורה ובנביאים! וכך גם השואה, גם היא הייתה מאת ה' בצדק, וכל אחד שמתבונן היום בשגשוגה של מדינת ישראל גם מצליח להתחיל להבין מדוע.


ואין צורך לעסוק כעת באופני ההשגחה שבהם הקב"ה מביא את הרעות האיומות על הרשעים, דהיינו באופן עקיף על-ידי הסתרת השגחה או באופן ישיר ויזום, אלא, מה שחשוב לענייננו הוא שכל מה שהגיע לעמֵּנו, כולל השואה הנוראה, האיומה והמחרידה – הכל בצדק מדוקדק ונוקב עד התהום, ואם חלילה לא נסבור כן, אנחנו כופרים בפסוקי התורה, הנביאים והכתובים.


8) השואה התרחשה לדעתך בגלל הנוצרים? לא בגלל חטאי עמֵּנו במינות ובעבודה-זרה? יתר-על-כן, וכי היטלר והנאציזם דגלו בנצרות או בדת כלשהי? וככל הידוע לי המפלגה הנאצית הייתה נטולת השקפות נוצריות דתיות, ואף אפיינו אותה הזיות אליליות פרימיטיביות.


ובכלל, נניח כדבריך, ששנאת הנצרות והנוצרים ליהדות היא זו שגרמה לשואה, מדוע הקב"ה אִפְשֵׁר זאת? וכי אין דין ואין דיין? ושוב הנך מוציא לעז על הקב"ה כאילו הוא אִפְשֵׁר עונש כל-כך חמור, הרג וטבח אכזרי של מיליונים, אף שלדבריך, לא מגיע להם העונש המחריד הזה.


9) הנני מסכים שאין לשאול היכן היה אלהים אלא היכן היה האדם, היכן הייתה היהדות? מדוע היא הייתה יהדות מינות פגאנית? מדוע היא אהבה את הגלות ושנאה את ארץ-ישראל? מדוע היא התדרדרה לתהום הסכלות והמינות? זו השאלה האמיתית, ועל-כך הם נענשו.


10) לא היו בזמן השואה די צדיקים או שלא היו בכלל, אחרת הקב"ה לא היה מעניש אותם באופן כל-כך חמור, ודבריך כופרים ביסוד שאין ייסורים בלא עוון, ובפסוקים שהובאו לעיל.


11) איני יודע מדוע הקב"ה החליט להשאיר חלק מהיהודים האירופיים בחיים, אולי בגלל שהייתה להם זכות מסוימת, ואולי גם בשביל לספר את הסיפור לדורות הבאים, כדי שילמדו להתרחק מהדרך של יהדות השטעטל הפולנית-ליטאית, ואין לי ספק שיש סיבות נוספות.


12) השואה שינתה את היהודים ששרדו לא מעט, היהודים החרדים שחיים פה בארץ, רבים מהם כבר לומדים מדעים ומכירים באמיתוֹת לא מעטות. ובכלל, מי אמר לך שהוא לא יעניש בעתיד גם את היהודים הללו? ולפי ההיגיון שלך, אם היהודים ממשיכים להרשיע אחרי שהם מקבלים מכות ונענשים, זה אומר שהמכות באו לחינם? והלא לכל אורך התנ"ך אנחנו רואים שהיהודים חוטאים בעבודה-זרה ונענשים ושוב חוזרים לסורם, ושוב בהמשך נענשים... וכמו שאומר הנביא ירמיה (ה, ג): "הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב". כמו כן, לא תמיד העונש בא מיד, אלא לפעמים לאחר מאות שנים.


"הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל אִם יְלִיד בַּיִת הוּא, מַדּוּעַ הָיָה לָבַז? [...] הֲלוֹא זֹאת תַּעֲשֶׂה לָּךְ [=תביא לך ייסורים] עָזְבֵךְ אֶת יְיָ אֱלֹהַיִךְ בְּעֵת מוֹלִיכֵךְ בַּדָּרֶךְ [...] תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ וּדְעִי וּרְאִי כִּי רַע וָמָר עָזְבֵךְ אֶת יְיָ אֱלֹהָיִךְ וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ צְבָאוֹת, כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא! אֶעֱבוֹר! כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה" (ירמיה ב).


"מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר, מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים? הֲלוֹא יְיָ זוּ חָטָאנוּ לוֹ! וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ, וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו [על עם-ישראל] חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה, וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב" (יש' מב, כג–כה).


סוף דבר


לאחר פרסום מאמר זה נשלחה אלי תגובה מאת יהודי-אשכנזי, כותרת התגובה הייתה כך: "אנאלפביתים בעברית, אבל מומחים בברית החדשה של בריסק", וזה לשון התגובה:


אני מכיר אורתודוקסים רבים שלומדים כל היום מדע בדיוני באיכות זבל, כמו "חידושי הרב חיים" שר"י ימ"ש [=כוונתו למין הכסיל הידוע מבריסק] וכן במידה פחותה את המשנה ארורה [המכונָה 'משנה ברורה'], אבל הם לא יכולים לדבר עברית באוצר מילים בסיסי, דקדוק בסיסי והגייה בסיסית. האם הבהמות הדו-רגליות הללו נחשבות ליהודים לגיטימיים לפי הרמב"ם?


אגב, מבלי שהם מבינים זאת (או שמא הם עושים זאת בכוונת מכוון?) הם אכן "מחדשים חידושים", כלומר השבח הגדול והנשגב ביותר בעבור הברברים שונאי האלוהים האלה [=הבריסקרים והליטאים] הוא להיות "מְכַדֵש". והמונח הזה מתאים להם בשלמות, כי כל תורותיהם אכן חדשות, ושונות ונוגדות לחלוטין את תורת האמת המקורית של משה רבנו.


כל האמור לעיל מעלה בקרבי את השאלה: מדוע היהודים האורתודוקסים כל-כך עלובים, עילגים ורופפים בכישורי השפה הבסיסיים שלהם? האם זה תוכנן במכֻוון על-ידי המנהיגים שלהם? ואם כן, כיצד כישורי שפה מתוחכמים ומשוכללים מאיימים על האורתודוקסים?


להלן תשובתי לשואל לפי סדר שאלותיו בִּפְסקותיו:


לפי דרך האמת, המוני האורתודוקסים שציינת הם בגדר תועים וצאצאי מינים, אך גדוליהם הינם בגדר מינים שדינם "מורידין ולא מעלין", ועילגות לשונם ושגיאותיהם הלשוניות העצומות הינן אכן סימפטום מובהק של מינות וסכלות. כמו כן, במאמר לעיל הנני עוסק בעיקר בנזקיה ובשיבושיה של השפה האידית הפרו-גרמנית, ובמקורות לאותם הנזקים והשיבושים.


וביחס לחידושי חידושיהם אשר חדשים מקרוב באו, ובכן, אכן יש כוונת מכוון: הדת החדשה האורתודוקסית מעודדת חידושים בעיקר כדי להנציח את סילוף דת האמת, אך גם כדי לנטוע בקרב חסידיה השוטים את ההזיה שהם "גאוינים" עצומים, ולכן כמובן שחובה לממן אותם, ולפטור אותם מחובות, ולהעניק להם טובות-הנאה, בעוד שהם עוסקים בהבלים ובתאוות.


ולשאלתך האחרונה, במאמר לעיל הוסבר ששיבוש הלשון הוא צעד ראשון ואף הכרחי לשיבוש הדת. יתר-על-כן, מי שלשונו נקייה, מדויקת ועשירה, יבין קל-מהרה עד כמה כסילים, נבערים ועילגים הם חכמי-יועצי-אשכנז. נמצא, שכדי להותיר אותם על גדולתם המדומה, מן ההכרח להוסיף ולשקוע בַּעילגות ולשבש ללא-הרף את הלשון – במטרה להסתיר ולכסות על עילגותם וסכלותם של המינים הראשונים והאחרונים שיצרו וביססו את הדת האורתודוקסית.


"הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר יְיָ מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם" (יר' ח, ט).


בתמונת שער הרשומה: ישעיה אחר בשנות השלושים לחייו.


ביקורת אשכנזית קטלנית כנגד אור הרמב''ם
.pdf
הורידו את PDF • 357KB

1,107 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page