למה אדיר הקטן שונא את קאפַּח וערוסי?

בחול המועד תשפ"ה נשלח אלי מייל מאת אחת בשם אודליה אריה, ובו מתחה ביקורת על המאמר שנכתב על קאפח ועל חסידיו השוטים והיהירים לפני כמה שנים, שכותרתו: "הקבלת פני המרדעת!" – ובמייל היא כתבה כך: "כדאי להתעדכן לפני שכותבים מאמרים, כבר כמה שנים שהניסוח שונה". ובכן, כוונתה לכך שניסוח המודעה ל"הקבלת פני המרדעת" שקיימו לקאפַּח בירושלים מדי חול-המועד שוּנתה, ומארגני הכנס מחקו ממנה את הכותרת: "הקבלת פני המרדעת". על-כל-פנים, כבר מהערתה הראשונה ניתן לזהות את הנוכלות שבדבריה, שהרי מהערתה עולֶה כאילו המאמר נכתב זה עתה, בעוד שהוא נכתב כבר לפני כמה שנים. כלומר, היא למעשה מאשימה אותי בזיוף ובשקר: כאילו זה עתה הנני טוען שהדרדעים אשר סוגדים לקאפח מקיימים "הקבלת פני מרדעת" לרבם המת, בעוד שהם כבר שינו את מטרת הכנס ובכותרת ההזמנה לכנס ההערצה לקאפַּח הם תקעו את המלים "כינוס לימוד" וכו'.

וכאמור, מאמר זה נכתב הרבה לפני שמארגני הכנס שינו את כותרת כנס הסגידה לקאפַּח, ולוּ רק כדי לשכנע את עצמם שהם לא עובדים עבודה-זרה לאלילם המת... אך עדיין הם סוגדים לו! הדרדעים מעדיפים את כבוד רבם קאפַּח הצייקן והנוכל על-פני כבוד שמים – שהרי הם מורדים בציווי ה' להוקיע מחללי-שם-שמים, כל-שכן שקאפַּח אף הודה בעבודה-זרה והִתעה את עמֵּנו אחרי ההבל! התיקון שעשו הוא תיקון קוסמטי, בקרבם עדיין רוחשת וגואה ההערצה לקאפַּח, ואף נוכיח זאת מתוך דברי אודליה במייל השני שהיא שלחה אלי, אשר יוצג לקמן.

הבה נבחן אפוא את העובדות: במשך למעלה מעשרים שנה כותרת הכנס הייתה "הקבלת פני רב" לקאפַּח! וזכורני שערוסי נשאל לאחר מותו של קאפַּח האם להמשיך ולקיים את הכנס "הקבלת פני רב" לקאפַּח בירושלים, והוא השיב שכן, מפני שאנחנו ממשיכים להקביל את פני חוכמתו של קאפַּח! וגם עובדי האלילים מחב"ד אינם סבורים שרבם חי וקיים במובן הפיסי והגשמי, אלא שרוחו עדיין משוטטת ברחבי העולם ומסייעת לעובדיה. והוא הדין לקאפַּח, אף שגופו כבר נשחק עד עצם, עדיין חוכמתו משוטטת ברחבי העולם וראוי להקבילה... ואין לי ספק שערוסי חלם שגם לאחר התפגרותו ימשיכו לערוך לכבודו טקסי הקבלת פני מרדעת...

כמו כן, מאמר זה נכתב לפני שנים אחדות כאשר כותרת המודעה הייתה: "הקבלת פני רב", ומעניין, כמה שנים לאחר שמאמר זה נכתב החליטו מארגני הכנס לשנות את כותרת הכנס ל"כינוס לימוד" – ואם לא הייתי מותח עליהם ביקורת ופוגע בכבודם ובשחץ ליבם של הדרדעים האורתודוקסים, הם לעולם לא היו משנים את כותרת הכנס, ואף לערוסי הם היו מקיימים כנסי "הקבלת פני רב" לאחר מותו, ומפארים ומהללים את מרדעתו. וכאמור, אל תתרשמו משינוי כותרת המודעה, אין זה אלא שינוי קוסמטי כי כפי שתראו לקמן בדבריה של אודליה, ההערצה לקאפַּח הארור עדיין חיה ובועטת, ועיוורון חסידיו משחיתותו עדיין מרקיב נפשות בישראל.

אגב, אודליה טוענת שזה כבר "כמה שנים" שזִכרו של קאפַּח נמחק מכותרת המודעה, אך זו הפעם הראשונה, בפסח תשפ"ה, שהנני רואה במו עיניי שאכן כותרת האלילות שוּנתה.

לאחר שעדכנתי את המאמר בעקבות ביקורתה, אודליה שלחה מייל נוסף, וכך כתבה:

"'שנאה מקלקלת את השורה' (ב"ר פרשה נה), ראיתי את התיקון... כאמור זה כמה שנים שינו את הניסוח ולא בגללך [=האמנם? אז מדוע אפוא הם שינו את שם הכנס?]. גם בעבר שקראו לזה 'הקבלת פני הרב' היה זה בכוונה להקביל פני הרבנים הדורשים ובעיקר את הרב רצון שמוזמן מידי שנה והציבור חפצים בהקבלתו בירושלים, שם החל המנהג החשוב הזה".

ובכן, שוב הדרדעים האורתודוקסים טוענים כנגדי שהנני מוּנע משנאה לקאפַּח... והם צודקים, הנני שונא את קאפַּח ואת ערוסי שנאת מוות עזה, ומדוע? מפני שהם ארורים לוקחי שוחד ושלמונים, מפני שהם בגדו ותקעו סכין משוננת בגבה של דרך האמת בהודאתם ב"קדושתו" של ספר-האופל הפגאני, מפני שהם כורעים ומשתחווים למינים האירופיים המשוקצים אשר השחיתו ורוצצו את תורתנו במגפֵי ברזל מסומרים, מפני שהם מחללים שם שמים ביד רמה כירבעם בהתירם ליהנות מדברי תורה, מפני שהם מהללים את המינים אשר המיטו וממיטים על עמֵּנו ייסורי אימים, מפני שהם הפכו את זרם הדרדעים לעוד זרם ביוב אורתודוקסי, מפני שהם זיהמו את מקור המים החיים בזהמם את דרך האמת ובזייפם את תורת רבנו, מפני שהם שקרנים אשר אינם מודים על האמת אף-על-פי שאין בידיהם תשובות אמיתיות כנגד תוכחתי, מפני שהם מסיתים ומדיחים כנגדי ומוציאים עלי שם רע, והחמור מכל, מפני שהם גורמים נזק עצום לדרך האמת, בהרחיקם את אנשי האמת ממקור האמת ומרצונו של ה' יתעלה שמו.

כללו של דבר, אודליה ויתר הדרדעים האורתודוקסים טוענים שהנני מוּנע משנאה ריקה ונבובה לקאפַּח, כשנאת עמי הארצות לתלמידי החכמים, בעוד ששנאתי לקאפַּח ולערוסי הארורים נובעת מקנאה לדבר ה' צבאות, מתשוקה יוקדת ולוהטת לראות בכינונה של ממלכת כהנים וגוי קדוש – וכל עוד כומרים כמו קאפַּח וערוסי יַתעו אחרי ההבל ויזהמו את מקור המים החיים, את דרך האמת שסלל רבנו הרמב"ם, ויעוותו אותה וימיתוהָ בסרטן גרורתי ממאיר, כל עוד הם ילכו בדרכם הרעה והרעועה, אני אלחם בהם ואחשוף את שקריהם ומעלליהם ותאוותיהם.

ולעצם דבריה של אודליה לעיל, ובכן, כבר הוּכח במאמר "הקבלת פני המרדעת!", ש"הקבלת פני המרדעת" שהתקיימה הייתה לקאפַּח ולא לערוסי, אף שאין ספק שהיא תרמה רבות ליצירת הילת הגדולה והרוממות גם סביב ערוסי, ולכן הוא היה נלהב כל-כך להמשיך ולקיימה לכבוד "חכמתו" של קאפַּח, כי הוא ידע שלמעשה היא תשמש לא פחות גם ככלי להאדרת שמו. ושאלה גדולה קמה וניצבה כנגד דבריה של אודליה: אם באמת הכותרת "הקבלת פני המרדעת" הייתה נועדה לערוסי ולשאר הדרדעים האורתודוקסים האוכלין מן התורה למיניהם, שנושאים דברים בכנסים הללו – אם אכן כך, מדוע הם שינו את שם הכנס ל"כינוס לימוד"? עצם העובדה שהם שינו את שם הכנס מעידה על-כך שהם הבינו שמדובר באלילות גסה מדי, אלילות אשר אפילו הדרדעים האורתודוקסים החדשים, אשר גדלו על ברכיה של יהדות המינות האורתודוקסית אינם יכולים לבלוע, ודברי אדיר הקטן הנוכחים עומדים להם כעצם בגרונם.

בקיצור, טענותיה של אודליה נסתרות מיניה וביה מעצם שינוי שמו של הכנס, אשר אכן יוּעד לקאפַּח בתחילה, וכן לערוסי הנבל אשר קיווה שתדבק גם בו הילת האלילות המכוערת הזו.

הבה נמשיך עתה בדבריה של אודליה, וכך כתבה:

"אגב, מה שאנו רואים היום שבכל הארץ התחדש המנהג להקביל פני רבו, גם אם זה לא כמו המנהג הנכון בדיוק, זה לזכות מארי והרב רצון שקיימו מנהג זה להביאו למודעות ציבורית".

אודליה קוראת לקאפַּח "מארי" ולערוסי "הרב", וזאת למרות שמדובר במחללי שם אלהים חיים, וזאת למרות כל המעללים של קאפַּח וערוסי בתורת משה ובדרך האמת! היש עיוורון חמור מכך? היש הערצה פגאנית גדולה מזו? ויש באתר אור הרמב"ם עשרות רבות של מאמרים שחושפים את התעיותיהם ונכלוליהם של קאפַּח וערוסי, את עוונותיהם ותאוותיהם, את הנזקים העצומים שהם גרמו לדרך האמת הזכה, ואת הפניית עורפם לה' יתעלה שמו.

כמו כן, על איזו זכות היא מדברת? "הזכות" המפוקפקת של קאפַּח וערוסי בהנחלת מנהג "הקבלת פני המרדעת" לכומרים האורתודוקסים אשר השחיתו את תורתנו? ולא רק שלא מדובר ב"זכות", מדובר בחיזוק ובאישוש תרבות ההבל האורתודוקסית הפרו-נוצרית – וכמה מתאימה לקאפַּח ולערוסי "הזכות" הזאת – שהרי היא למעשה מתמצתת את פעלם: האדרת שמותיהם של הכומרים הארורים שהרסו וחיללו את תורתנו, ומגלגלין חובה על ידי חייב...

ואודליה ממשיכה: "בימים קשים אלו לישראל, ראוי לך לעשות חשבון נפש מדוע דבריך הבוטים נגד ה'דרדעים' אינם מתקבלים ואינם נשמעים, התלמידים שלהם לא מתרשמים מטענותיך, ואדרבה הם מרבים תלמידים". ובכן, הסיבה שדבריי אינם מתקבלים ואינם נשמעים איננה בגלל שדבריי אינם צודקים, אלא בגלל נגע האלילות שפשׂה בקרבם של הדרדעים האורתודוקסים, והעובדה שהדרדעים האורתודוקסים מתחזקים לשיטתך בהערצת רבם קאפח הנוכל, מחייבת אותי להמשיך ולהתחזק ולהוכיח אותם על דרכם הפגאנית.

"וְהֵמָּה אִם יִשְׁמְעוּ וְאִם יֶחְדָּלוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה [...] וְאַתָּה בֶן אָדָם אַל תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא, כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב, מִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל תֵּחָת כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה, וְדִבַּרְתָּ אֶת דְּבָרַי אֲלֵיהֶם אִם יִשְׁמְעוּ וְאִם יֶחְדָּלוּ כִּי מְרִי הֵמָּה" (יח' ב).

"וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲנוּכָה, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם" (ירמיה ז, כז–כח). "כִּי עַם מְרִי הוּא בָּנִים כֶּחָשִׁים בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת יְיָ, אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים לֹא תִרְאוּ וְלַחֹזִים לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת, דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת" (יש' ל, ט–י).

ומה היית אומרת לנביאי ישראל? הגם להם היית אומרת שהעובדה שדבריהם אינם נשמעים היא ראיה לכך שהם טועים ואף חמור מכך, שהם מוּנעים מסתם שנאה לנביאי השקר?!

ודברייך דווקא מפיחים בי תקווה, שהרי סוף-סוף מארגני הכנס מתביישים בעבודה-הזרה אשר בידם, ומחקו את זכרו של קאפַּח אלילם מן המודעה ל"הקבלת פני המרדעת". ויתרה מזאת, דווקא האמירה הזו מוכיחה את צדקת דרכי, שהרי אמירה זו איננה נשענת על טענה עניינית, אלא על הטענה שטוענים כל עובדי האלילים שבעולם: "ההמונים שהולכים אחרינו מעידים על צדקתנו", ואין לי ספק שהיית לועגת גם לאליהו הנביא על שהוא נשאר נביא לה' לבדו...

כללו של דבר, גם אם דברייך נכונים והדרדעים האורתודוקסים הולכים ורבים, אין הדבר מעלה או מוריד מאומה, כי אמיתת השקפה איננה נבחנת לפי מספר ההולכים אחריה, אלא לפי בחינת הטענות והראיות שהיא מרימה על נס, ובתחום הזה כל הדרדעים שותקו עולפו.

הבה נמשיך עתה בדבריה של אודליה וכך המשיכה וכתבה: "גם אתה היית משומעי לקחם, ואת כל השׂכלתך בחכמת הרמב"ם אתה חייב לחמיך ולרבנים שאתה כה מזלזל בהם. הם שפתחו לך את שערי החכמה. עד שאתה כבר עולה על גבם, ומטנף צואתך עליהם".

את כל השׂכלתי במשנת הרמב"ם הנני חייב לחמי? ולקאפַּח ולערוסי? האמנם? איזו שחצנות זו מצידם לטעון את הטענה הזו, כאילו כל ההישגים שהגעתי אליהם כולם-כולם הם בזכות חמי ובזכות ערוסי. ואדרבה! רק לאחר שהתנתקתי מהם התחילו לפרוץ מעיינותיי חוצה. כל עוד הייתי חוסה תחת גלימתם הייתי עיוור ונבוך, הם הִתעו אותי בהזיות ובשקרים, הציגו את משנת הרמב"ם באופנים מעֻוותים, הדריכו אותי להעריץ את המינים ושלא לומר את האמת!

יתר-על-כן, הם חינכו אותי לאכול ולזלול מן התורה, ובזאת אף עיוורו אותי מדרך האמת! הם גרמו לי שלא לדאוג לעתידי, שלא לדאוג לעצמי לפרנסה מכובדת שאוכל להתפרנס בה בנחת ובאושר, ואף גרמו לי לייסורים גדולים מאד במציאת מקור פרנסה. במשך שנים לא מעטות הייתי תוהה ובוהה חי חיי צער ועניות, חיי נזקקות וחידלון, זה מה שהם גרמו לי. שמונה-עשרה שנים תמימות חייתי נשוי בדירת 30 מטר מתפוררת וטחובה בשכונת עוני, אני כותב זאת ואני בוכה, כמה צער וייסורים נגרמו לי בגללם, כמה קשיים כלכליים ונפשיים הם הסבו לי, ארורים יהיו, ימח שמם וזכרם מארץ החיים. ולא רק אנכי נפלתי בפח יקושם, רבים הם המסכנים.

לא אשכח את הבושה והכלימה שהם גרמו לי, לא רק שחייתי חיי נזקקות ועניות ולחץ, ערוסי השתמש בי, הוא נהג לשלוח אותי להתרים כסף בעבור הבניין הארור שלו, בניין הדמים שלו, וכמה הייתי מתבזה בגללו, וכל זה בשביל מה? בשביל 1700 ש"ח שהוא שילם לי בחודש? וגם את הכסף המועט הזה שהביאו לי, לא הביאו לי אלא לאחר צער וייסורים מתוך תחושה שהם עושים לי טובה גדולה... כמה חרפה סבלתי מהם. וזכורני כיצד ערן חבשוש נהג להתרעם על המשכורת העלובה שהם שילמו לי, כמה עינם הייתה צרה ורעה, ואפילו יוסף פרחי עיקם את אפו כאשר הוא היה נאלץ לשלם לי משכורת מחשבון "מכון מש"ה". ולמה הם נאלצו לשלם לי מהחשבון של מכון מש"ה? מפני שעזרא ערוסי הקבלן לא הסכים לשלם לי משכורת...

פשוט ביזיון, הייתי צריך גם להתבזות בבקשת כספים בעבור ערוסי העשיר, אשר יש בידו את כל הכסף לסיים את הבניין שלו, וגם להתבזות ולהתחנן שישלמו לי 1700 ש"ח בחודש! איזה טיפש הייתי, כמה עלוב הייתי, לאיזו שפלות קאפַּח וערוסי וגם חמי דרדרו אותי! רק לאחר שהתנתקתי מהם חזר אלי כבודי העצמי, והחילותי לראות את אור האמת והצדק. וכאמור, כל עוד הייתי סמוך לשולחנם המסואב ואכלתי את שאריות פיתם המגואל, הייתי עיוור. רק לאחר שהתנתקתי מהם ומהשקפותיהם וממידותיהם הרעות, אור הרמב"ם פרץ והחל לנבוע...

בקיצור, קאפַּח וערוסי לא פתחו לי את שערי החכמה הם עיוורו אותי מדרך האמת, ולמרות זאת, הצלחתי להתרומם מן השוחה העמוקה שהם כרו לי, והצלחתי להתנקות מטינופם.

ומה הייתה הנקודה ששברה אותי? כאשר גיליתי שערוסי מרוויח קרוב ל-80 אלף ש"ח בחודש (לפי הערכתי), וכן שרובצים בחשבון הבנק שלו מיליונים על-גבי מיליונים – פתאום תפסתי את עצמי, רגע! אני הולך ומכתת את רגליי לפני אנשים בעלי הון, מתרפס ומתחנף בפניהם, מרכין ראש בפני סכלותם ובהמיותם וגסותם, סובל את זעמם וחרונם והשפלתם, למה?! והלא יש בידו של ערוסי את כל הכסף לסיים את הבניין, מדוע הוא שולח אותי להתבזות? כלומר, הבנתי שאני לא עובד את ה' אלא משרת למעשה את רדיפת הבצע והכבוד של ערוסי! שהרי אם ערוסי היה איש אמת הוא היה מכניס את ידו לכיסו ומשלים את הבניין, ולא היה נגרע מאיכות חייו מאומה, הוא אמנם לא יוכל עוד להתמוגג כאשר הוא מתבונן בחשבון הבנק הנפוח שלו, אבל הוא יוכל למלא את שאיפתו לסיים את הבניין! במקום זאת, הוא שולח אותי ואחרים, כדי שהוא יוכל לשמור על אהבת הממון שבידו, כדי שהוא יוכל להמשיך ולשגות בצייקנותו!

כאשר הבנתי זאת בחילה עזה תקפה אותי, בחילה שעד עתה הנני מרגיש אותה בקרבי. הבנתי שערוסי הוא סתם רודף בצע ותאוות אשר יודע להתחנחן בפני ההמון, ויודע לגנוב לבבות מעם-ישראל, זו כל תורתו. וקאפַּח? כאשר הבנתי שגם קאפַּח היה רודף בצע ושוחר כבוד ושׂררה, פתאום אורו עיניי, פתאום התחלתי למצוא טעויות חמורות בדבריו, בדברים שעיינתי בהם שנים רבות, אך רק לאחר שהבנתי שהוא היה בשר ודם, והתנתקתי מן האלילות – ראיתים. וחמי? ובכן, מה אומַר ומה אדבר, רק אציין דבר אחד: כאשר אני התחתנתי עם משפחת חמדי עשיתי זאת במלא היושר והכנות והתמימות. עם הכסף שהיה לי ממשפחתי קניתי דירה, ועוד לפני שהתחתנתי רשמתי את הדירה חצי על שמי וחצי על שם רעייתי, שווה בשווה. אך הם לא נהגו בי באותו היושר והצדק והכֵּנות שנהגתי עמהם, הם לא בחרו לבחון את ההשקפות והדעות באופן ענייני, אלא בחרו באופן שרירותי בדרכם של קאפַּח וערוסי, וכמה עינו אותי.

ודי בזה, הבה נחזור לאודליה, אשר המשיכה וכתבה כך:

"הציבור רואה שזו שנאה עיוורת. אין לך שום מאמר תודה ושבח על הטוב שגמלוך".

הטובה שקאפַּח עשה לעם-ישראל היא תרגום כתבי רבנו ורס"ג, וכן רמיזות לדרך האמת אשר מוסתרות תחת מעטה עבה של הערצה למינים הארורים – וזאת לצד הפיכת דרך האמת לעוד זרם בביוב המינות האורתודוקסי וחניקת כל התעוררות לדרך האמת. זאת ועוד, קאפַּח לא עשה טובה לאף אחד, הוא הפיק הון מחציבת התורה כדיין אורתודוקסי, כך שהוא קיבל הרבה מעבר לשכרו, וכי יש להרבות בהודאה למי שמבצע עבודה ומקבל בעוול שכר עתק ומופלג?

והוא הדין לערוסי, איני חייב לו מאומה, ומה שהוא הִנחה אותי בעבודות התזה והדוקטורט, לא רק שהוא קיבל על-כך כסף וכבוד, בפועל הוא לא עזר לי כמעט במאומה! אדרבה, הוא הִתעה אותי בתחילה ללכת בכיוונים שנחסמו בפניי וגרם לי עוד אֵי אלו נזקים, הוא יודע היטב שכל מה שעשיתי עשיתי בעזרת ה' יתברך בכוחותיי בלבד! הוא בסך הכל חתם על מסמכים ועבר על מה שכתבתי והעיר פה ושם, כל הרעיונות וגיבוש העבודות עשיתי אנכי הקטן לבדי.

אחזור לקאפח או כמו שראוי לכנותו "קאפַּח טרנזלייט". אודליה מתלוננת שאיני משבחו, אך אסור לשבֵּח ולרומם אדם שחילל שם שמים, גם אם הוא עשה עבודת תרגום טובה. ולכן, הנני מפריד הפרדה מוחלטת בין מלאכת התרגום של קאפח לבין התורה שהנחיל לחסידיו ותלמידיו. כי זאת יש לדעת, קאפַּח החדיר את דרך המינות לדרך האמת, כלומר למרות תרגומֵי כתבי רבנו, הלכה למעשה הוא פעל כל ימיו כדי להחריב את דרך האמת ולעוור את עיני עמֵּנו.

והראיה שקאפח החריב את דרך האמת היא מכך שתלמידיו מעריצים את המינים! הם אינם מסוגלים לראות את אור האמת שבוהק בשחקים, והנני מבין זאת כי גם אני הייתי כמותם.

עוד כותבת אודליה: "אתה מתרכז במציאת החיסרון ולא היתרון".

ובכן, אם היה מדובר בחסרונות קלים כלל לא הייתי מתמקד בהם, וכמו שיש חסרונות לרבנו הרמב"ם ויותר מכך לרס"ג ואיני מתמקד בהם, כך הייתי נוהג גם עם קאפַּח וערוסי. אולם! החסרונות שלהם אינם בגדר חסרונות, אלא בגדר פרצות כבירות בדרך האמת, לדוגמה: ההיתר הגורף של קאפַּח וערוסי לאכול ואף לזלול מן התורה, משחית כליל את תורתנו! היאך אפשר להתעלם מכך? וכן הודאתם בעבודה-זרה והפיכתם השקפות מינות לדרכי מישרים, הניתן להתעלם מכך? ואולי גם תתלונני על אליהו מדוע הוא לא ראה את הטוב באחאב?

ויתרה אף מזאת, וכי תורת ישראל מתמקדת בטוב כאשר מדובר בחילול השם ובעבודה-זרה? היעלה על הדעת שאדם שיחלל שם שמים ויַתעה את העם אחרי ההבל, הייתכן שנדון אותו לכף זכות בבואנו להורגו בבית דין של עשרים ושלושה? הייתכן לדון לכף זכות את אלה שמתעים את עם-ישראל אחרי ההבל? היכן נֶאֱמָר שמי שזיכה את הרבים בעבור הון וכבוד עצום, היכן נֶאמר שהוא יציל את עצמו מדינה של גיהינום לאחר שעשה ביד רמה כירבעם?

עוד כותבת אודליה: ואם היית משקיע, כמו שמחייבת ההלכה, את מאמציך ללמד זכות כמו מאמציך ללמד חובה, היית קונה את עולמך". ומי לימד אותך הלכה? קאפַּח? ערוסי? הם שיקרו לך! לא רק שההלכה איננה מחייבת ללמֵּד זכות על מי שמחלל שם שמים ומתעה את העם אחרי התֹּהו, ההיפך הגמור! התורה וההלכה אוסרת באיסור חמור ללמֵּד עליהם זכות! ולא רק שההלכה אוסרת ללמד עליהם זכות, התורה וההלכה מחייבות אותנו לחרף ולגדף אותם! וכתבתי בעניין זה עשרות מאמרים, ראי לדוגמה: "חובה ומעלה לקלל את קאפח הצלופח".

אודליה מסיימת את דבריה בהִתחסדות דרדעית אורתודוקסית טיפוסית וכך כותבת: "כנראה שדברי אלו הם לחינם, כי כבר לצערי שקעת... אבל לפחות אמרתי נעשה השתדלות מעט. ונמשיך להתפלל...". שקעתי? אנכי הוא זה ששקעתי? את ובית אביך הם אלה ששקעתם, והלא אין בכל דברייך אפילו ריח של ראיה לצדקת ההבלים ששלחת כנגדי, ואילו אנכי, דרכי ושיטתי מגובים בעשרות רבות של מאמרים, ובהם דברי תורה והלכות מפורשים וברורים.

וכמה ראויים לך דברי אליהו לאחאב: "וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיֹּאמֶר: לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְוֹת יְיָ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" (מ"א יח). ולדברי השקר וההִתחסדות לפיהם את "מתפללת עליי", לכי לעזאזל את ושקרייך, מעולם לא התפללת עלי – וראוי לך להתפלל על עצמך, על-כך ששׂכלך כבה וטחו עינייך מראות את אור האמת הבהיר, ועל-כך ששקעת בהערצה פגאנית לנוכלים.

למה אדיר הקטן שונא את קאפַּח וערוסי.pdf

הורידו את PDF • 193KB