כלומר, כל תלמידיו של רש"י רואים במזלות עניין אמיתי, לדוגמה: הם סוברים ששינוי שֵׁם של אדם עשוי להשפיע

המלאכה והעשייה, ובצדק גמור, כי העיסוק ביישובו של עולם, ובמלאכה אשר מפרנסת את בעליה, ואפילו לשם חיי עושר היו עובדים בעבודות כפיים קשות מאד, וחיים במצוקה כלכלית נוראה, אשר לעומתה המצוקה הכלכלית של ימינו הינה עושר

בין העדות בקרב העולים בשנות 1948–1954 איננו מצטמצם, ואילו הפער בקרב הוותיקים (שעלו עד 1947) נעשה כפול בעשור

והוסיף החבר על דבריי וזה לשונו: כמות המקורות המדעיים שהוא מביא בהרצאותיו ובספריו הם יחסית רבים עבור חסר

אך אין מה להתפלא על אמנון רודף הבצע, כי מטרתו של אמנון לוי היא להזין את חשבון הבנק שלו, והרייטינג קשור

בענייני הרשות, וכך פוסק רבנו שם (ט, ד): "וכן אם ציוונו בדברי הרשות כגון לכו למקום פלוני או אל תלכו, עשו וכן למדנו מחכמים הראשונים מפי השמועה, בַּכֹּל אם יאמר לך נביא עבור על דברי תורה, כאליהו בהר הכרמל, שמע וכמו שפירש רס"ג במשלי (יח, כג): "אבל הראוי הוא שיהא בעל האמת מדבר בתוקף, בין שהיה עשיר או עני. ואפילו אם אותם "גדולים" עשו אות ומופת או שהפיצו עליהם סיפורי נסים ונפלאות שעשו בכוח "גדולתם" – אין להאמין

(ר"ה א, א) במחלוקת בין בית הלל לבין בית שמאי לגבי זמנו של ראש השנה לאילן – באחד בחודש שבט או בחמישה-עשר באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרין בחמשה עשר בו". ואף-על-פי-כן, אין פירות הנטיעה הזאת מותרין בערלה או ברבעי, עד חמישה-עשר יום בשבט – שהוא ראש השנה לאילן לא יביא מפירות שחנטו קודם חמישה-עשר בשבט , על פירות שחנטו אחר חמישה-עשר בו". ומעשר שני בפרי העץ (הלכות מעשר שני ונטע רבעי א, ב): "וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם חמישה-עשר

ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כלומר, כאשר הדבר נוגע לשׂררה גם

ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כלומר, כאשר הדבר נוגע לשׂררה גם

בימינו, שהרי הדיינים, כמו רבני הערים הממסדיים, זוכים למשכורת שמנה ולִשלל טובות הנאה, שמבטיחות להם חיי עושר

תִּתְרָאוּ", ושם רש"י הצרפתי מוסיף ומפרש: "לָמָּה תִּתְרָאוּ – למה תַּרְאוּ עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו ואיני מבין, מדוע בני יעקב היו צריכים להראות את עצמם שְׂבֵעִים בפני בני ישמעאל ובני עשו? וכי הם היו מתרברבים בפני בני עשו ובני ישמעאל שהם עשירים ושׂבעים? שמים, שהרי בפירושו זה רש"י מרומם את השחץ והרברבנות: כאילו יש מעלה להתרברב ולהשתחץ בפני הבריות ולהיראות עשיר

אחרון יושבי הישיבות, אלא שהם לא מסתפקים במשכורות נמוכות ובחיי עניוּת – הם הפכו את התורה קורדום לחיי עושר להלן תשובתי: האמנם הרמב"ם המציא (מלה מכובסת לְזִיֵּיף),   את שלושה-עשר יסודות הדת?! אתה קורא לשלושה-עשר יסודות הדת סטייה?! ארור אתה וכל אשר לך, יורידך ה' לבאר שחת. והנך מפקפק ומערער באופן מפורש לא רק על יסוד אחד משלושה-עשר יסודות הדת, אלא על כל שלושה-עשר יסודות הדת כולם, והנה לפניך דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות הדת: "וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד]

וכן רבנו הרמב"ם, ביסוד החמישי משלושה-עשר עיקרי [ומדוע בדיחי אינו כותב יסודות?] ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כלומר, כאשר הדבר נוגע לשׂררה או

היו עובדים בעבודות כפיים קשות מאד, וחיים במצוקה כלכלית נוראה, אשר לעומתה המצוקה הכלכלית של ימינו הינה עושר אלא מצאנו את כולם, יש מהם מי שהיה מצבו דחוק בתכלית ויש שהיה עשיר גדול בתכלית, וחלילה לי מה' לומר שהם המלאכה והעשייה, ובצדק גמור, כי העיסוק ביישובו של עולם, ובמלאכה אשר מפרנסת את בעליה, ואפילו לשם חיי עושר תורה, ולא לאחד מן הממונים, ולא לשאר אדם, אלא מצאנו את כולם, יש מהם מי שהיה מצבו דחוק בתכלית ויש שהיה עשיר שהשתמשתי בכתרה של תורה, שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם', ואמרו על זה [חכמים]: משום שר' טרפון עשיר

בעניין נביאות האימהות (בר' כט, לד): "הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי – לפי שהאימהות נביאות היו  ויודעות ששנים-עשר לשונאיו חרפות וביזיונות, לא על-ידי קללות וגידופים סתם, שלעתים אף עשויים לחזק את האדם שקיללוהו מפני שהוא עשוי

מאיר גם נאותה לומר, שאין היא מכחישה את קיומה של הבעיה שנקראת "הבעיה העדתית", והיא אף דיברה על עוני ועל עושר

נעדר המציאות הוא לפי דעתם, כדעות העם אשר שוכנים בארצותם [=בארצות אירופה], אשר הרחיקו דרכי הפילוסופיא עבור הם גם התנגדו באופן כללי לפילוסופיה: "אשר הרחיקו דרכי הפילוסופיא עבור כי התנגדו אז לדתם", כלומר השקפות כפשוטם ואינם מסבירים אותם כלל [=כמשלים וחידות], ונעשו אצלם כל הנמנעות [=ההזיות] מחויבי המציאות, ולא עשו ואצרף לזה גם את דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות דתנו הטהורים, וכֹה דבריו: "וכאשר יפקפק אדם [ואפילו בצנעה , כל-שכן בפרהסיה] ביסוד מאלו [שלושה-עשר] היסודות, הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ

פורסמה בעיתון "הארץ", ביום שישי יא בסיוון ה'תשנ"ב 12.6.92] המאורע שעיצב את הווייתו של יוסף דחוח-הלוי קשור שנה תמימה עשו חמשת האחים ואימם את הדרך ברגל, על גב חמור, ולבסוף במונית.

המעשיות ויהיה ניתן לכונן באמצעותן חברה בריאה ומתוקנת, שהרי רק עתה האדם מכיר במציאות המצַווה וברוממותו ואף עשוי

הרמב"ם מבאר כיצד יש לנהוג בשנת בצורת: "הרי שלא ירדו להם גשמים כל עיקר מתחילת ימות הגשמים, אם הגיע שבעה-עשר ונצרף קטע מדברי רס"ג בספרו "הנבחר באמונות ובדעות" (עמ' קפג), שבו הוא מבאר כיצד עשוי האדם להצליח לשוב

בשבועות האחרונים עדים היינו למחול שדים משונה, אשר אילולא היה קשור באישיות נכבדה ובמוסד נכבד, הכנסת, היינו מספרים על עשו כי היה "יודע ציד", במה יודע ציד?

[ט] "הוא שירמיהו אומר בתשובתו לחנניה בן עזור, כשהיה ירמיה מתנבא לרעה וחנניה לטובה, אמר לו ירמיה: חנניה דברי רבנו שם בפירושו למשנה (עמ' ו–ז), רבנו מרחיב בתיאור הדין והדברים שהיו בין ירמיה הנביא לחנניה בן עזור המדומות שהבטיח בהן חנניה: "ועל היסוד הגדול הזה [שנבואה לטוב אינה חוזרת] רמז ירמיה במחלוקתו עם חנניה בן עזור וחנניה בן עזור היה מתנבא לטוב ושיחזרו לירושלים כלי בית ה' שנלקחו לבבל, ולכן אמר לו ירמיה בהתווכחו עמו

וכל-שכן המינים הארורים שדינם הוא מורידין ולא מעלין, וכֹה דברי רבנו בשלושה-עשר יסודות דתנו: "וכאשר יפקפק : "כל דיין שיושב וּמְגַדֵּל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו, הרי הוא בכלל הנוטים אחר הבצע, וכן עשו ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים [!] ויתרה מזאת, כאשר הדבר קשור בשׂררה, גם מן העבירות החמורות הם אינם נמנעים, ויראת השמים המועטה שלהם נעלמת את סכלותו וסיאובו של ממסד השׂררה הרבני בדורו של הרמב"ם: "ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור

נשים ואף בז להלכה המקורית שמתירה לשאת שתי נשים (שחלה אך ורק באישור בית-הדין ולמי שלא זכה לבנים או לאדם עשיר נמצא אפוא, שגם אם יש איזה בעל עשיר אשר מתעקש שאשתו לא תעשה מלאכה כלל, חז"ל לא התירו לו זאת, ולא אִפשרו כא, ב], לפי שהעזו פניהם ולא נתפייסו ולא ריחמו על בני שאול, ולא זכרו לישראל חסד למחול לבני מלכם, והם עשו

שאמר אברהם, או יצחק או יעקב או מי שקדם להם [כגון חנוך ומתושלח ונח ושם ועבר], לבני האדם: 'אָמַר לי ה' עשו

דהיינו מיסוד חומרי, ואם העליונים, כיסא הכבוד וכל צבא המלאכים עשויים מחומר, הרי שגם הבורא יתעלה שמו עשוי עשר חתם צפון פנה לשמאלו וחתמו ב-י'ה'ו'. אלו עשר ספירות בלימה: אחת רוח אלהים חיים, שתיים רוח מרוח, שלוש מים מרוח, ארבע אש ממים, רום ותחת מזרח ומערב צפון ודרום [ולפי ההזיה הזו עשר הספירות הן: ארבע רוחות השמים, וצדדי מעלה ומטה, וארבעת היסודות]". והוא, שהיא אמרה בפירוש שמשה רבנו עשה דברים גלויים כאשר ציווה ה', וְאֵלּוּ [החרטומים] עשו דברים נעלמים

אבל הראוי הוא שיהא בעל האמת מדבר בתוקף, בין שהיה עשיר או עני.

כללו של דבר, גיוס החרדים לצה"ל הוא בגדר מצוה רבה, לא רק כדי להסיר מעלינו חילול שם שמים, אלא מפני שהוא עשוי

העצומה) – כי כל מטרתם במחקריהם היא להתקדם בסולם הכבוד והשכר האקדמי, להתעשר על חשבון התורה, ולזכות לחיי עושר מסורת [=גזרות ותקנות חכמים] – סייג לתורה", "אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה", "איזהו עשיר והנה לפניכם גם דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות דתנו הטהורים: "וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה

רובם הגדול של המינים הללו חיים חיי עושר, פאר ומוֹתרות, במיוחד האדמו"רים הארורים למיניהם שכספותיהם בארץ