ב-יא בשבט תשפ"ה שמעתי ברדיו איזה פרופ' שמאלני בעל-שם, אשר בז לתוכנית הטרנספר של טראמפ, הוא טען שהיא לעולם אך המראיינת שתקה, ואין לי צל של ספק, שאף-לא-אחד מבניו או בני-בניו של הפרופ' הם לוחמים בצה"ל – ויודע אנכי מי אמר שדם החטופות אדום יותר מדמיהם של לוחמי צה"ל?! ומי הן החטופות הללו? מי אמר שדמכן שווה יותר מדמם של חיילי צה"ל? מילה אחת של חשבון נפש לא תשמעו מהן על המחיר הכבד שכולנו נשלם בעבור חזרתן.

שנערכה בעבר ביני לבין אחד מיושבי הישיבות, מדי שבת הייתי פוגש אותו והוא היה מתעניין בנושאים שונים במשנת הרמב"ם וכך תמצא בלשון כל האומה 'כיסא הכבוד' [כלומר, הכיסא אינו של הקב"ה שהרי תתחייב מכך גשמות, אלא של כבודו איכות ומנעד של דרגות התעוררות]". ודרכם של חז"ל כאן הפוכה מדרכו של רש"י אשר קבע שהמלאכים הם בני האלהים. מי אמר שהרמב"ם צדק בזה?".

, וכלשון העם: "שלא לנקר עיניים", ואין צורך לומר ששום דבר מן העניינים הללו לא נפסק להלכה על-ידי רבנו הרמב"ם וכבר הרחבתי בהזיות הפגאניות המטופשות הללו של עובדי האלילים, ראו במאמר: "עין טובה ועין רעה במשנת הרמב"ם כיצד יש להבין את הגמרא הזו לפי הרמב"ם? הרמב"ם אומר אין עין הרע, בסדר, אבל הגמרא אומרת שיש. אז זה כבר דיון". בהדיה בהמשך דברי סעדון הוא מזכיר את הגמרא בפסחים, וכבר התייחסתי אליה במאמר: "עין טובה ועין רעה במשנת הרמב"ם

שלום לכולם, הסכמתי לקחת על עצמי הוצאה לאור של הסידורים (לחצו כאן לגרסה הדיגיטלית).

ובכן, הרמב"ם היה גלגול של שלמה המלך? האמנם? ומי הוא זה בדיוק אשר "סר מדרך השם"? ריסקו וטחנו עד דק את שגגותיו, את טעויותיו ואת כשליו" של רבנו הרמב"ם? המקלל לא החליט: האם מי שמתנגד לקבלה האלילית הוא "נשמה טמאה ופגומה של אפיקורס" או "גלגול של מתייוון ומשכיל בעניינה במאמר: "מבט לאסטרולוגיה לאורו של הרמב"ם". וראו: "יחסו של הרמב"ם לקבלה" ; 6) בהמשך לנקודה הקודמת: "היה מקבל אותה בכל ליבו"?! הזיה לשמה.

בהרצאתו, צאצאוֹ של יפת חזר ללא הרף על המילה "שורשים" בעת שתיאר את ארבעת-עשר כללי הרמב"ם בספר-המצוות:  ראיה לחשיבותם המשנית של כללי ספר-המצוות ביחס למצוות התורה, ניתן להביא מדברי הרמב"ם בהקדמתו לספר-המצוות כלומר, עצם כתיבתם ופרסומם של ארבעת-עשר הכללים נועד רק כדי להוכיח את צדקת מניינו של הרמב"ם, וזאת בשל השגיאות ואני, לאחר שהוּרגלתי למתק ולצחות לשונו של הרמב"ם, ולמהדורותיו המדויקות של התימני, נצטערתי לא מעט בין בעצם עובדה זו יש לחזק את צדקת תרגומו של קאפח התימני, מפני שהיא מעידה על שיטתו הכללית של הרמב"ם לקביעת

בחלקו הראשון של ספרו "מורה הנבוכים", הרמב"ם מפרש רבים מן המלים והפעלים במקרא שיוחסו לה', באופן שמרחיק מה' יתעלה כל זיק של גשמות. הרמב"ם מלמד שהכסא הוא דבר בלתי נפרד מה' יתעלה לנצח נצחים, כלומר הכסא הוא משל לגדולתו ורוממותו של הקב"ה של מקרא" (בראשית ג, ח), "ואני איני בא אלא לפשוטו" (שם ג, כד), "ואני ליישב פשוטו ושמועו של מקרא באתי" הרמב"ם.

והנה לפניכם דבריו של קאפח בהמשך מבואו שם: "ושמא כדאי להביא את פירושו [של הרמב"ם] במסכת נדה ספ"ו [על המשנה קאפח מציין שרבנו הרמב"ם עקבי בגישתו זו, אף שאין לה כמעט שום קשר ליושבי הישיבות, שהרי הם סטו לגמרי מתורת את שמונה השנים הראשונות בבית-המדרש אך ורק למציאת דרך האמת, עברתי בין דרכים שונות, עד שגיליתי את דרך הרמב"ם עוסק רבנו בספר-המדע הוא ספר הדעת, ואותו כידוע הציב בראש ספריו ההלכתיים, וכך אומר קאפח שם: "וכך מדגיש הרמב"ם הדתיים והמשפטיים, מתוך מטרה שיהיו אותם הנקראים 'תלמידי חכמים' או 'גאונים' או איך שתרצה לקרוא אותם [רבנו הרמב"ם

והוא מוסיף: "זאת האמונה", כאילו מדובר ביסוד האמונה של עם-ישראל בבורא-עולם ובתורתו. ובכן, דבריו הללו של קרעי כבר הוכחו כדברי סכלות ומינות חמורים, ראו נא במאמרים: "תורה מגנא ומצלא: התורה יושבי הישיבות בזמן המלחמה, לפי לנדו – העילג המלהג", "מלחמתו של ערוץ 14 בדרך האמת", "הסגולות של זילברשטיין להצלת החיילים", ועוד; ועל איכות תלמודם של צאצאי המינים, ראו נא: "האם לדעת הרמב"ם צריך ללמוד גמרא?" הרמב"ם צריך ללמוד גמרא?').

וכבר כתב הרמב"ם באגרת השמד "כבר נשתבחה האומה לפני ה' יתעלה על היותה סובלת קושי השמדות וכו' והוא כקרבן עבדאללה אבן ג'ורג'יה שר"י]. *** כבר מראש הפאשקוויל ניתן להבין את יחסם של החרדים לתביעה שעומדת כנגדם הגדול של ראשי חברת המינות החרדית, והוא שהציבור החרדי יסתגל לשרת את הצבא והמדינה, וכך יצטמצם מספרם של בפסקה האחרונה המינים מגייסים את הרמב"ם למינותם: "וכבר כתב הרמב"ם באגרת השמד 'כבר נשתבחה האומה לפני ה' כלא, זה שאלה של הישרדות.

תחילה להזיה של קלנר לפיה רבנו הרמב"ם היה בדעה שיש לנקוט כלפי הגויים בגישה של "חיבה" הואיל ו"צלם האלוהים קלנר הופך את אריסטו לרבו המובהק של הרמב"ם מגמה נפוצה מאד בקרב חוקרי-חוצבי הרמב"ם היא לדחוף ולאנוס את הרמב"ם להשקפותיו של אריסטו ככל יכולתם. שימו לב לפתיחת דבריו של קלנר, קלנר טוען שרבנו הרמב"ם "היה מחויב" לאריסטו! כאילו מחויבותו של הרמב"ם לאריסטו גברה על מחויבותו לתורת משה!

עוד כותב רבנו הרמב"ם בעניין זה במורה (ג, נד), וכֹה דבריו: "שֵׁם חכמה נאמר בעברית [...] ה' (וראינו זאת לעיל בהלכות), וזה לשונו של קאפח במאמרו "למודי 'חול' במשנת הרמב"ם" (עמ' 592): "וזוהי כנראה כן הזכיר שם הרמב"ם את חשיבות לימוד ידיעת הלשון ודקדוקה. העדרה של מצות ידיעת ה' ראו נא בזה את דברי קאפח במאמרו שנזכר לעיל (עמ' 593): "הרי הרמב"ם סבור כי מצוה וברורה עתה תשובתו של קאפח לשאלה: מדוע הרמב"ם קורא לקבוצת ההלכות הראשונה ב"משנה תורה" "יסודי התורה"?

והקטינו את פעולתו של קאפח בעיקר מפני שהיה קשה להם מאד לקבל את העובדה שתימני קטן עלה עליהם. ואכן, את ספרי הרמב"ם שרפו ואת ספרי קאפח לא שרפו, ואם קאפח היה נאמן לדרכו של רבנו אולי היו שורפים גם את ואני תמה, האם רבנו הרמב"ם לא נרדף אלף-אלפים יותר מקאפח? מדוע לא פחדו אברהם אבינו ורבנו הרמב"ם מנלוזי הלב? שהיו נלוזים אלף-אלפים מנלוזי הלב של קאפח השׂכיר? האם הטראומה הנפשית שקאפח עבר גדולה יותר מהטראומות שעברו משה רבנו ורבנו הרמב"ם במהלך חייהם?!

של האדם. עשרה בנים יכול להיות ייסורים של אהבה, ואם מוות של עשרה בנים יכול להיות ייסורים של אהבה, מדוע נגעים אינם יכולים להיות ייסורים של אהבה? וכלשונו של רש"י: "וגברא רבא כרבי יוחנן לא באו לו יסורין שאינן של אהבה". הוי אומר, ככל שכוח שכלו של האדם חלוש יותר וריחוקו מה' גדול יותר, כך יחסו למות בניו ובנותיו יהיה קשה יותר

כידוע, לפי רבותינו הקדמונים ובראשם רבנו הרמב"ם, אין להתייחס לאגדות ולמדרשי חז"ל כפשוטם, ומי שעושה כן וכֹה דברי רבנו הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק (פירוש המשנה למסכת סנהדרין פרק י): "וממה שאתה צריך לדעת, שדברי וכֹה דברי רבינו הרמב"ם בפירושו למשנה (אבות ד, כב): " אין אחר המוות שלֵמות ולא תוספת . ובעניין זה ראו: "בחינת אמונת גלגולי הנשמות" , ו "יחסו של הרמב"ם לקבלה – חלק ו" . וכך נפסק להלכה בדברי רבנו הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (ט, א), וזה לשונו: "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה

הוא דאג, עוד בטרם צאתם למסע, לקבל מכתבי המלצה מכמה שריפים מקומיים. הלחץ והחתרנות של ההסתדרות הגיעו לשיאם, עם דחיקתו של ח' בדיחי והצבתו של ישראל ישעיהו במקומו, לאותו "קלוב חמורה של התעלמות הממסד הציוני ממצוקתה של יהדות תימן. למנהיגות ההִתאחדות לא היה עורף ציבורי כפי שיש לנו היום של מאות אלפי איש, אם כי באופן יחסי היה מספרם של מנהיגי ההִתאחדות ניצלו עובדה זו והפעילו לחץ כבד כדי לקבל רישיונות עליה.

איך אתר ששמו "אור הרמב"ם" מתהדר בכתבה כזו מזעזעת? חב"ד, שחרטו על דגלם את לימוד הרמב"ם, והם החסידות הכי הלכתית וממלכתית. כפשוטן וכן בחדירת המאגיה לעמֵּנו, והנה שני מאמרים מתוך רבים: "תפישת אגדות חז"ל כפשוטן – חורבן הדת", "יחסו של הרמב"ם לקמיעות ולמאגיה". כללו של דברו, לא ניתן להפריך את דרך האמת: תורת-החסידות והקבלה היא תורה פגאנית ארורה, ויש באור הרמב"ם

לאחרונה נחשף אחד מיושבי הישיבות לאתר אור הרמב"ם ותהיות החלו להתעורר במחשבתו. ברגע שנחשׂפה מינותם של מקובלי הזימה והזיותיו הפגאניות של ספר-האופל, אין שום צורך לשמוע מה יש להם לומר כללו של דבר, המתעתע יכול לצווח עד סוף ימי הבלו שספר-האופל הוא ספר של משלים נשגב וקדוש, אך עיון קל מאד והעובדה שהוא סבור שמדובר בתורה-שבעל-פה מוכיחה שלא מדובר בספר של משלים אלא בקבלה של הלכות מעשיות, שהרי וכֹה דברי רבנו בצוואתו למורה בעניינו של הכומר המתעתע, וכל כומרי הקבלה הפגאנית: "אבל המבולבלים [=הוזי

אגב, רונן משרבט ש"אפילו הרמב"ם הקדוש, התעמת מול מכשפים", ואיני יודע מהו הקשקוש הזה, כאילו הרמב"ם נלחם ולמי שאינו מכיר את הביטוי הזה יעיין בראש המאמר: "מלחמתו של הרמב"ם בגדולי האסלה (ח"ג)", ומשם ילמד על תכסיסי [ואז אחד מהקהל מעדכן אותו שמדובר באח של אשתו] אח של אשתו? אוּווַהּ, ורגע, מה השם של הבחור? שמו וכבודו של רונן, אך אין שום התייחסות מצידו של רונן לחן עצמו, לעצם יציאתו של הרב חן "לתרבות רעה", וחבל שרונן כל-כך שחצן וגס-רוח, ובעניין זה ראו: "עין טובה ועין רעה במשנת הרמב"ם".

והלא זו הייתה מטרתו של הרמב"ם: שספרו ישמש כספר פסיקה. מדוע אפוא התעלמו "חכמי זמננו" משאיפתו המוצהרת של הרמב"ם? ייחודיותו של התלמוד בעיניו של הרמב"ם מתבטאת בעניין נוסף, והיא דעתו של הרמב"ם ביחס לכלל המפורסם בפוסקים עדוּת מבית מדרשו של הרמב"ם באיגרת שכתב אחד מבאי בית-המדרש של ר' אברהם בן הרמב"ם, הוא מספר, שר' אברהם כמו שנהגו במקומנו זה דהוא אתריה דמרן [=הרמב"ם] ז"ל, ועל פיו יחנו ועל פיו יסעו [...]

והנה לפניכם דברי רבנו הרמב"ם ביסוד השלישי מיסודות דת האמת: "והיסוד השלישי, שלילת הגשמות ממנו. שיטתו זו של רש"י העניקה השראה למחברי ספרי הקבלה למיניהם ובראשם למחברי ספר-האופל, שהיו נוכלים ועובדי אלילים שראשי התיבות של שמו הם: "רבן של ישראל". על רבנו הרמב"ם נכתבו השגות למכביר, זה אומר בכֹה וזה אומר בכֹה, לעומת זאת, על רש"י לא נכתבו השגות! חשוב גם לציין את התקפת הרמב"ן על רבנו הרמב"ם ועל תרגום אונקלוס בעניין הרחקת הגשמות, וכבר תיארתי את התקפתו

ואגב, החוקרים הגרועים שבגרועים הם חוקרי משנת הרמב"ם למיניהם, מפני שהם גם הפכו את רבנו לעוד איזה פילוסוף להלן תשובתי: האמנם הרמב"ם המציא (מלה מכובסת לְזִיֵּיף),   את שלושה-עשר יסודות הדת?! ומעניין שבכל מקום, הפילוסופים חוקרי הרמב"ם הללו, מחליטים שהרמב"ם נטה אחרי אריסטו, ואפילו במקומות הרבים ובכן, כמו בנצרות, שהפכה את כל המצוות לאלגוריה, כך היא דרכם של הפילוסופים וחוקרי הרמב"ם במיוחד, רובם כופרים סיכומו של דבר, לפי דבריך ניתן לעבוד אלילים בהכשר התורה ובהכשרו של ה' יתעלה!

וצאצאיהם, או סטייה אחרי אמונות ההבל של הקבלה הארורה, או כל שגיאת השקפה ומחשבה אחרת – בכל זאת אין האדם פירושו של רש"י כאן הוא הרכבה של שני מדרשים, בתוספת החדרת סילופים ושיבושים משלו כמנהגו הידוע, נחל אפוא כלומר, כל תלמידיו של רש"י רואים במזלות עניין אמיתי, לדוגמה: הם סוברים ששינוי שֵׁם של אדם עשוי להשפיע כללו של דבר, יש לפנינו ראיה נוספת לאופן שבו פירושו של רש"י חלחל עד לימינו וממשיך לזהם את מחשבתו של עם וחלילה לנו מלזלזל בהשפעתה של הזיה מאגית-פגאנית כמו שינויי השמות, כי ברגע שחודרת למחשבתו של האדם ההזיה

ונראה לי כי מעבר לקבלה שגם שם מובאים דברי ההבל הללו, הוא פשוט לא הבין שדברי הנביא ישעיה הם משל! האם מי שמבטל ומזלזל בכבוד קונו, דהיינו בכוח המחשבה של האדם, מסוגל להציג את עצמו כחסיד נלהב של הרמב"ם? כמו כן, הקוקו ביקש להחדיר את ההזיה שרבנו הרמב"ם אינו מתנגד לקבלה הפגאנית ובכלל לדרכו המטונפת, שהרי אם רשעותו של צבי יהודה במאמר "הרמב"ם והרמב"ן – יחי ההבדל הקטן (חלק ב)", עסקתי בין השאר באמונתו של הרמב"ן רבנו הרמב"ם אינם שווים, וזה לשונו של אבינר ובסופם דברי רבו: "הרמב"ם סובר שכל התופעות המיסטיות שאסרה

ביום ראשון יד בכסלו תשפ"ה פורסמו כמה מאמירות הנבלה של הנבל אבן-עבדאללה, בעניין השירות בצבא-הגנה-לישראל יומיים לאחר פרסום דבריו של אִבְּן-עבדאללה, פרסמו שני ליצני "מועצת חכמי התורה" של ש"ס מכתב תמיכה בשיקוצם עד כאן מכתבם של המינים, חברי מועצת הכסילים הארורים של ש"ס. אחד כבן שישים שלמד עמי במשך תקופה ארוכה בבית-המדרש, הוא היה חרדי מצוי מבני-ברק וסוטה גמור אחרי הזיות הקבלה ההתנהלות של אותו מחוסר-דעת מייצגת בהחלט את מה שקורה היום ב"עולם הישיבות" האורתודוקסי.

כיצד יש להבין את ההתרחשות הזו לאור משנת הרמב"ם? רבנו הרמב"ם מלמדנו במורה-הנבוכים (ב, מב) שכל פרשת "ההיאבקות והשיחה הללו [עם המלאך היו] במראה הנבואה". זהו אפוא הרקע למאבקו של יעקב אבינו, וזהו חסדו הגדול של הקב"ה ליעקב אבינו, שבעת השבר והמשבר הנורא הוא הרוחנית מול עוצמת אישיותו השלילית הכבירה של עשו אחיו. בדברים שהובאו לעיל הסברתי כי צליעתו של יעקב אבינו הינה רמז למאבקו של כל אדם ואדם עם כוחות החומר שבקרבו

בפנייתנו זו באים אנו להעמידכם בעוד מועד, ודורשים מכם לשלב את פעלם ותרומתם של חלוצֵי תרמ"ב מתימן בבניית כידוע, ההתעלמות והשכחה האלו יצרו עד עתה עיוותים חמורים והשרישו זרע של מרירות, ניכור וזרות שהצמיחו רוש אנו מצפים מצה"ל, שהוא יתקן את העיוותים הללו ויעלה על נס את תרומתה הגדולה של עליית "אעלה בתמר" לראשית של הסופר והחוקר שלום מדינה, וספרו החשוב של החוקר יוסף מאיר "התנועה הציונית ויהודי תימן", שזה עתה הופיע אפשרויות של שיתוף פעולה יבדקו על-ידי אנשינו בפגישה שתתואם בהקדם.

ביום שישי ג בטבת תשפ"ד (15.12.23) פורסמה כתבה באתר האינטרנט של ערוץ 7. נלמד על הערך הנעלה של נשיאה שווה בנטל. להביא את שבטו של לוי". לפי ר' עקיבא גם שבטו של לוי השתתף אפוא במלחמת מצוה, כלומר גם משבטו של לוי לקחו אלף איש למלחמה! כללו של דבר, תורתם היא תורת מינות עקושה ויקושה שמתעבת את ייעודו של עם-ישראל: להיות עם חכם ונבון שמבער

ואת כל הרשע והפשע הזה עושים הם באצטלה של "משנת רבנו הרמב"ם". ולהבנת מעמדו ומהותו של התלמוד הבבלי ראו: "ותופשי התורה לא ידעוני (הַוָּיוֹת דאביי ורבא)", "האם לדעת הרמב"ם ביחסו שכל וגלדי בצלים ושאר ירקות לכוכבים וגלגלים, או את מקורות הדם עם הלול הדמיוני שבנה הרמב"ם בתוך כֹּה גדולה הייתה אהבתו של הרמב"ם לאמת, וכֹה עז היה רצונו להנחילה לראויים לה, והנה לפניכם דבריו בסוף הקדמתו מדוע רבנו הרמב"ם לא יצא כנגד רש"י?

מלחמה שאליה ולתוכה הוא גרר את רבנו הרמב"ם בעל כורחו, ובמקום לשמור על כבודו של רבנו, ר' יוסף גרם לרבנו מטרתם במכתביהם הייתה לקבל תשובה אוהדת מרבנו הרמב"ם כדי שיוכלו לפרסמה ולנגח באמצעותה את ר' יוסף, וכן כדי ואז יפרסמו את זה [=את מכתבו של רבנו הרמב"ם אליהם] ויתכבדו בו, ואין בני אדם יודעים מה שכתבו הם, ובגלל והנה תמצית דברי רבנו אשר חושפים את סכלותו וסיאובו של ממסד השׂררה הרבני בדורו של הרמב"ם: "ורוב אנשי הדת הרמב"ם בעניין האמונה בתחיית המתים: "ואשר לעניין המאמר, מאד תמהתי עליך היאך שלחתוֹ אלי [=את מכתבו של