ביום שלישי כה באדר א תשפ"ד (5.3.24) פורסמה כתבה ב"יתד נאמן", שכותרתה: "ואנשכנו כחמור". כבר מתוך הכותרת של הכתבה ניתן להבין לא מעט על שחץ וגאון ליבה של חברת המינות החרדית הפרו-נוצרית. וכך נאמר בתלמוד מסכת פסחים (מט ע"ב): "תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! אמר להן: זה [החמור] – נושך ושובר עצם, וזה – נושך ואינו שובר עצם".
כלומר, נדמה להם לחרדים שעם-ישראל שונא אותם בגלל שהם "תלמידי חכמים" וכל עם-ישראל זולתם עמי-ארצות! ובכן, כך הם מנסים להסביר לעצמם ולצאן מרעיתם את השנאה הגדולה כלפיהם, כלומר כך הם מנסים להסתיר את האמת מאחורי השנאה הגדולה כלפיהם – כי האמת, שאף לא אחד שונא אותם בגלל שהם חכמים ונבונים, כולם יודעים שהם כסילים נבערים אשר רואים בלימודי המדעים לא פחות מכפירה, וכולם יודעים שכל חכמתם מסתכמת בתכסיסי התעיה ותכמון, ושאת נכלולי התכמנות הזו הם רותמים להפצת ולהחדרת תורת המינות הפרו-נוצרית שבידם. ולכן שונאים אותם: כי הם כסילים נבערים שרק מתייהרים להיות חכמים, וכן מפני שהם הוזי הזיות פגאניות ועובדי אלילים שיודעים להתווכח ולתעתע בתירוצים ובתירוצי תירוצים מתפסח ועד עזה, וכן מפני שהם מחללים-שם-שמים ורואים בגניבת החילוניים ובעושק תקציבי המדינה מצוה רבה מדאורייתא, וכן מפני שהם מעודדים בטלנות ופרזיטיוּת ואינם מוכנים בשום פנים לתרום לקידומה ולפיתוחה של ארץ-ישראל, וגדולה מכולן: מפני שהם שונאים שנאה עזה את צבא-ההגנה-לישראל, ואת מדינת ישראל.
ועתה אציג בפניכם כמה קטעים מתוך המאמר אשר חושׂפים את השקפות עולמם:
"מצב המלחמה הקשה העלה מחדש את הסוגייה של השוויון בנטל [...] הכוונה האמיתית של המסתערים על חומות הקיום היהודי [וההיפך הוא הנכון, תורת מינותם היא הרס חומות הקיום היהודי, ולכן אירעה השואה] [...] הוויכוח בעם, הוא וויכוח על מהות ועיקרון [...] כאילו לומדי התורה אינם תורמים לעם היהודי ולא נושאים כביכול בנטל. על-כך ניטש הוויכוח. זהו וויכוח אידיאולוגי ואנחנו צריכים לומר זאת בקול רם: בלי לומדי התורה אין לנו זכות קיום, וצריכים הרבה לומדי תורה, יש מעט מדי [=רודפי בצע הם המינים וצאצאיהם ככלבים אשר לא ידעו שבעה המה], ואנחנו מכוונים ומעודדים שיהיו עוד ועוד לומדי תורה בעם ישראל [תורה? תורת מינות!], כי זה מחזיק את העם היהודי. אנחנו לא מוגנים אלא מגינים: תורה מגנא ומצלא!
[...] כיוון שרק לומדי התורה הם שמקיימים את העם היהודי. לא אנחנו המשתמטים מחובה יהודית בת שלושת אלפי שנים, הם המשתמטים! זה לא שגם אנחנו תורמים, רק אנחנו תורמים [ההדגשות במקור] [...] בשעתו התבטא על-כך [...] [אלילם הגדול מנחם המין] שך [...] כשהלך ח"כ גפני בהוראתו להיפגש עם קצינים בכירים בצבא, אמר לו [...] [שך] לומר להם: שאי-אפשר לקיים חייל יהודי בלי לומדי תורה. לומדי התורה מקיימים את העם היהודי, וזהו השירות שלהם לעם היהודי, ולא שגם הם תורמים. הם התורמים העיקריים!
[...] כאשר אברהם אבינו התפלל לקב"ה שלא יהפוך את סדום, "אולי יש עשרה צדיקים בעיר", הקב"ה קיבל את טענתו שלא להשחית את העיר בעבורם. אם היה שם כולל של עשרה אברכים, לא היו הופכים את סדום [ואם באמת היו עשרה צדיקים בסדום וכי הם לא היו יוצאים למלחמת מצוה לעזרת אחיהם הסדומיים מיד צר? ויתרה מזו, בשואה היו כוללים של עשרות ואולי מאות אלפי מסובבי גודלים כסילים, וסופם ידוע]. הסדומאים [=החילוניים] מדברים על "שוויון בנטל" ואומרים לאותם אברכים שהם כביכול אינם נושאים בנטל קיום המקום, בעוד שכל המקום קיים רק בזכותם של אותם אברכים, רק! כמו היום במדינתו של העם הישראלי שרוצים להרוס את כולל האברכים, מבצרי התורה ששומרים על העיר והארץ [...]
הם לא יוכלו למעט תורה, והשיניים המושחזות שלהם יתרסקו על צוואר השיש של היהדות הנאמנה [אז מדוע הם כל-כך מפחדים שייקחו להם את הקצבאות וההטבות והפטורים? כי הם יודעים היטב שתורתם תורת מינות עקושה ויקושה וללא השוחד והפטור מן הצבא רק בודדים מחולי הנפשות יישארו בישיבותיהם המשמימות והסרוחות, מכל הבחינות], כי בלי לומדי התורה אין קיום לעם-ישראל [וזה אמת, אך תורת מינותם תוביל אותנו רק לשואה].
לומדי התורה מקיימים את העם היהודי, הם נושאים על גבם את זכות קיומו [...] בזכות הגבורה שלנו [איזו גבורה? והלא אפילו פרנסה אינם מביאים לביתם, ונשותיהם שפחות בבית ומחוץ לבית], המשיך מרוץ הלפיד והתהדקו חוליות של שרשרת הדורות [כן, ראינו בשואה]. [...] המציאות הקשה מכה על קודקודינו וזועקת להגביה את החומות, כי לעולם שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים תשאף ל"ואנשכנו כחמור" [וכאמור, הם אינם תלמידי חכמים אלא תועים וכסילים ורבותיהם אף מינים שדינם הוא מורידין ולא מעלין, והשנאה כלפיהם היא בשל שחיתותם וצביעותם ונצלנותם ודורסנותם, ובגלל שכל דבר שהם נוגעים בו נרקב ונסרח].
[...] החוק הצפוי להיות מונח, או לא, כמו גם ההסתה שסביבו [איזו הסתה? לדרוש שיתנהגו כפי ההלכה והמוסר ויחדלו מחילול השם אשר בידם?!], ממחישים עד כמה תהום גדולה רובצת בינינו. החילוני אינו מבין כלל מהי תורה והוא מציע מתווים שאין להם היתכנות. תורה איננה רק חכמה! לימודה אינו לצורך מקצוע [אז למה הפכתם אותה למקצוע?] תלמודה אינו רק לעילויים וכישרוניים בלבד. לימוד תורה לא נועד לספק "כלי קודש", בהתאם לצורכי הקהילה. הוא אינו מיועד להכשיר מועמדים למשרות שיכולות לספק פרנסה [באמת? והלא זה בדיוק מה שאתם עושים! מכשירים מלמדים וכומרים ודיינים שכירים וכו']. תורה היא אפילו לא רק ספר חוקים והנהגות. לימוד תורה הוא מטרה בפני עצמה. לשמה [החרדים לומדים לשמה? והם לומדים לשמה כמו שכומרי הכנסייה מתנזרים מנשים וילדים, ואם הם לומדים לשמה מדוע הם צריכים תקציבים של מיליארדים מדי שנה?]. המטרה היא עצם הלימוד, הלימוד הוא הערך, לא הידע, לא התוצאה! [טיפשים מטופשים! והלא כבר אמרו חכמים: גדול תלמוד שמביא לידי מעשה!] [...] לנתק בני ישיבה מהגמרא והסטנדר, זה כמו לנתק מונשם מבלון החמצן שלו! [האמנם? וכבר ראיתי ישיבות שמתרוקנות מחוסר תקציבים ותו לא] איך יגיב הציבור החרדי? בדיוק כמו אדם שמבקשים לנתק אותו מהבלון [וברור שהם מנסים להפחיד ולהלך אימים, כאילו מה הם כבר יעשו, וכל זה כדי שלא יפסיקו את תקציביהם].
התמונה המטלטלת של דמעות מרן ראש הישיבה זצוק"ל [איני יודע לאיזה מין מן המינים הארורים הוא מתכוון בדיוק, אולי לשך שר"י] שהתבשר לראשונה על הבשורה הקשה של העברת החוק בגלגוליו הקודמים, עודנה חמה ורותחת, והיא תטביע את כל מי שינסה לגעת בידו המגושמת בלומדי התורה. המשימה-מזימה שלהם לא תעלה בידם. עצת ד' היא תקום.
עד כאן מתוך הכתבה.
לכל אורך הכתבה הכותב מסתיר את מטרתו האמיתית והיא שלא יגעו בתקציבי יושבי הישיבות, שהרי אם היה מדובר רק בגיוס לצבא, אין צורך להיכנס לחרדה כל-כך גדולה, שהרי ברור כשמש שאין לצה"ל ולמשטרה הצבאית שום יכולת לגייס בכוח עשרות אלפי כסילים שמֵנים ועובדי אלילים אשר סוטים אחרי הזיות פגאניות שמוציאות אותם מן העולם. השוט היחיד שנותר אפוא בידי המדינה הוא שוט התקציבים, וזהו הפחד הגדול של המינים הארורים. הם מבינים היטב, כי ברגע שייקחו להם את התקציבים, את השוחד והשלמונים, את ההטבות והפטורים, תלמידיהם וצאן מרעיתם יישארו אך ורק עם תורת מינותם המשמימה, והם מבינים היטב שתורת מינותם לא תצליח להחזיק את יושבי הישיבות חודש אחד בישיבות! ללא השוחד והפטורים וההטבות הרבות והמשמעותיות שהמדינה מעבירה לצאצאי המינים, לא תיוותר הגלולה שתמתיק את תורת מינותם המרה והכעורה, אשר מטמטמת את מוחם וישותם.
ובהעדר הגלולה הזו, יושבי הישיבות יחלו לפרוק את עוּלם של המינים ולצאת מן הישיבות, הם יחלו להרגיש את הריקנות וההעדר של תורת מינותם מכים בנפשם העשוקה במלא עוצמתם. ומזאת פוחדים המינים וצאצאיהם, מהעדר גלולות השוחד וההטבות והפטורים אשר משככים את כיעורה של תורת מינותם המשמימה והמייגעת, אשר לא מותירה במוחם תא שלם אחד.
עוד למדנו מכתבה זו על שחצנותם ויהירותם של המינים וצאצאיהם, אשר סבורים שהם-הם אלה אשר בזכותם כל העולם כולו עומד, בעוד שלפי האמת הם-הם אלה אשר בגללם העולם על סף מלחמת עולם שלישית: בגלל שהם התעו את עם-ישראל אחרי ההבל והרחיקו אותנו מייעודנו, עם-ישראל נכשל בהדרכתו את אומות העולם בדרכי המוסר האמת והצדק – ולא רק מדינת ישראל עומדת בסכנה קיומית בגלל שחיתותם, אלא כל העולם כולו על סף מלחמה.
וגם שחצנותם ויהירותם הינן כלים כדי לשכך את חשכת תורת מינותם האפלה והמייסרת. כלומר, כדי להסיח את דעתם של צאן מרעיתם מייסורי תורת מינותם הנגעלה והממיתה, הם מספרים להם סיפורים על-כך שלימוד תורתם פועל "גדולות ונצורות" בעליונים – כדי שבכל זאת תהיה לצאן מרעיתם הנבערים איזו תחושת חשיבות קלושה של סיפוק ותועלת, ולכן הם מכזבים ומספרים ליושבי הישיבות השרויים בחושך סיפורי פוגי על-כך שמי-יודע-מה הם עושים במלמוליהם ובנענועי גודליהם, ובדפיקת ראשיהם בסטנדרי הטומאה שלהם. וכך, שוב, הם מטשטשים את ייסורי הלימוד של תורת מינותם החשוכה והרצוצה, ההפוכה מתורת ה' באמת, אשר עליה נאמר: "תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי, פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם [...] הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תה' יט) – ומי בכלל צריך תקציבים ופטורים עם תורת אמת זכה וצלולה?
תמונת שער הרשומה מאת: בני בירק, צלם סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א, אוסף דן הדני – הספריה הלאומית, CC BY 4.0.