top of page

תוצאות החיפוש

נמצאו 1248 תוצאות עבור "יחסו של הרמב"ם לקבלה"

  • המוהרא"ש הנוכל מיבניאל

    בצמתי ארצנו עומדים מדי פעם אנשים הלבושים בבגדי גלות שחורים אשר מחלקים ספרונים של הנוכל מיבניאל, שמו המלא של הנוכל הוא: אליעזר שלמה שיק המכונה המוהרא"ש. יש לדעת שמילים חמות ודברי אמת ללו"ל (=למחצה לשליש ולרביע) אינם בהכרח מורים על יושרו של הכותב, ובמקרים אוספים של ספרי מינות, מפורסם אתר המכירות וההתעיות של הנוכל מיבניאל, מפורסמים "ניסים גלויים", מכירת קמיע אך החבורה הזאת – כשאר החרדים בימינו – הם חבורה של עלוקות ופרזיטים.

  • אונקלוס - ראש פרשני האמת (חלק ז)

    כלומר, כאשר יעברו בניו של יעקב על דברי התורה יסיר עשו את עולו של יעקב מעל צווארו. בפירושו זה אונקלוס מנחיל לעם-ישראל את אחד היסודות החשובים בדתנו: ייסוריו של עם-ישראל ובגלויות השונות בפרט הינם תוצאה ישירה של הפניית העורף לה'-אלהים-אמת! שהרי דור החורבן עוד הודו שה' יתעלה העניש וייסר על עוונותיו של עם-ישראל (של אבותיהם), ואילו המינים וצאצאיהם והחדירו במקומו את לימוד פירושי המינות של רש"י.

  • הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק א)

    בסדרה זו אנו מבקשים לסקור מעט מהזיותיו של ספר הזוהר. וכמו שדמות הברית [של האור הנברא והשושנה] נזרע בארבעים ושניים זיווגים של אותו הזרע ההוא, כך נזרע השם החקוק אותו הזרע ההוא" – הזרע של האור הקדמון. ואז יצאה [האות] ה"א ונכנסה [האות] יו"ד והתקשטה בכלים של זכר כנגדם של כל זכר בישראל". מאפיין (מרכזי מאד) של החומר ביקום], וה' יתעלה אינו גוף, ולכן אין יחס בינו לבין הזמן [שהרי אם הוא כפוף

  • תורת שלילת התארים: שלילת הדימוי

    כל שאר התארים של האדם הם תארים שנספחים לעצמות, מפני שכולם אינם שייכים למהות היותו אדם. דברים, וכל שני דברים שלא ישוער ביניהם יחס, כך לא יצטייר ביניהם דימוי, וכן כל שאין ביניהם דימוי אין יחס חום האש וחום השמש, שניהם נובעים ממקור של חום ושניהם מתיכים את הדונג (שעווה). ובמילים אחרות, יש נקודת השקה והשוואה מהותית בין אמיתת עצמותו של בורא-עולם, לבין עצמותו החומרית של האדם וזו היא מטרתם האמיתית של סוברי התארים, להחדיר השקפות מינות ומדוחים במסווה של השקפות פילוסופיות מפולפלות

  • נספח בעניין הגלגול: על אמנון לוי והילד הדרוזי אוניל

    מדוע רק לפי רמה של ילד בן שלוש וחצי? וגם את זו כאמור רק ברמה של ילד בן שלוש וחצי. ט) אחת הראיות המצחיקות שמביאים לכך שהילד הוא גלגול נשמה של איזה גוי בריטי זקן, היא מציור של מאזניים שמראים י) אין גבול לסכלות או לנוכלות של הכתבה והכתבים, בשלב מסוים אמנון לוי מודיע בניצחון כי האחות של הכפר והאחראית האחות והאחראית על החינוך של הכפר הדרוזי?

  • בית-הכנסת 'עזרת-אחים' כפר-סבא

    דינו של השותק, מה יהיה דינו של מי שמרומם אותם, ואף מחדיר ומזהם בהזיותיהם את דרך האמת ומשנת רבנו? של הממסד! שהרי הם הפיצו הזיות אליליות, והחמורה שבכולן היא ההודאה ב"קדושתו" של ספר הזוהר. או טוענים שחובה עלי להתנהג כמנהג המקום, הם אומרים לי שאיני שוטר של אלוהים. ולכן, הם ואותן נשים בלות – יכולים הם בעצמם לא להגיע, או להתפלל בבית-הכנסת של המרוקאים ממול.

  • זה היום קיווינו לו

    העם מקַשרים את חג העצמאות עם קומזיצים, פיקניקים, זלילה וסביאה והנאות מתוכניות בידור למיניהן, שדמיון של זכינו לקוממיות ישראל לאחר שנות אלפיים של כיסופים, בכי ודמע, כדי להגיע לקוממיות זו חצה עמֵּנו נהרי-נחלי-דם

  • חישוב תקופות ומזלות – מהו?

    נשאלתי כך: נתקלתי בסרטון של אחד הנקרא ישי חג'בי בו הוא מצדיק את אמירת הפיוט כתר מלכות, על-ידי ציטוט הנאמר וכבר הרחבתי בעניין זה, דהיינו בחשיבותו העצומה של לימוד מדעי הטבע והמדעים בכלל, וכן ברוממותה ובנחיצותה של מצות ידיעת ה' יתעלה, במאמר: "ידיעת פעולותיו היא ידיעתו". ולכן, בשל חשיבותם הרבה של לימודֵי מדעי הטבע, בר קפרא למעשה אומר, שכל מי שיש לו יכולת ואמצעים ללמוד את נמצא לפי שר"י, שהאסטרולוגיה היא חכמה מופלאה, ובה יתרומם כבודו של עם-ישראל!

  • אב בית דין שסרח

    להלן כמה דוגמאות: 1) מודים בעבודה-זרה – הם מודים בקדושתו של ספר הזוהר או בכוחותיהם המאגיים של המקובלים דינם של הכומרים השכירים בימינו עד כאן למדנו על דינו של אב-בית-דין שהלך בדרכי ישרים ופשע בסתר וכן בדינו ובכן, בהלכה מפורש שדינו של מי שעושה ביד רמה כירבעם הוא נידוי בפרהסיה, ברם, דינם של המתעים את העם אחרי בדרך זו הם הפכו את עמנו לעם סכל ונבל אשר חי באשפתות, ודת משה מוצגת כדת של סירחון וכיעור, דת של בערות ופרימיטיביות, דת של אלילות ותועבה, דת של עושק ושקר.

  • אפיקים למבועי מים חיים

    היא הייתה אמונה ונאמנה למורשתה הרוחנית של האומה עוד מימי תפארתה של ישראל הקדומה. עתה, ברצוני לסקור בקצרה את השתלשלות תולדותיו של "אפיקים". זכויותיהם של בני העדה, ללא פניות אישיות, אלא לטובת הכלל. מוקד חשוב אחר בפעילותו של "אפיקים" הוא הוצאתם לאור של ספרים יקרי ערך, בהם: "בואי תימן" – קובץ מחקרים על יהודי תימן בעריכתו של פרופ' יהודה רצהבי; "תלתל של כסף", מאת משוררת צעירה, ציפורה סולמי בן-נון; "תפילה

  • נר לנשמת רבנו זכריה (יחיא) בשארי זצ"ל

    הרב המנוח, רבי זכריה בשארי, היה איש חכם, בעל תושייה ואהבה לאדם באשר הוא אדם, בעל זקיפות קומה ועמידה של אורח חייו של המנוח היה לחם לאכול ובגד ללבוש. ימיו ולילותיו, שבתותיו וחגיו, הגיגיו ומעשיו – קודש ללימוד התורה ושימור ערכיה הרוחניים המקוריים של מורשת המנוח, הרב יחיא בשארי, שהלך לבית עולמו, היה מִדּוֹר שלם של אנשי חזון ואנשי מעשה, ועלינו להתרפק על זכרם מה רבה אמונתו של המנוח בבורא עולם, בתורתו ובמורשת אבותיו הקדושים, נמוגו בו היופי, החן, הענווה וטוהר הלב

  • סיוון רהב-ממאיר

    ואז מוסיפה שנדמה לה שלעניין זה התכוונה נעמי שמר הקיבוצניקית בשירהּ "לא תנצחו אותי, בגלל השגרתיות הזאת של הניקיונות של פסח פעם רהב ממאיר השתתפה ב"סדר לדוגמה לשגרירים זרים", שם הכירו להם את התהליך של ליל הסדר דתנו הוחלפו רעיונות יסודיים ופילוסופיים עמוקים בקלישאות זולות כמו "לראות את חצי הכוס המלאה", "כוחו של אלה ועם החידוש של אלה, זה באמת דבר שאליהו הנביא יעשה ביום הגדול הזה". עם-ישראל התנער "מהעבודה האלילית של מצרים", "זה מה שהיה כל-כך גדול [...]

  • מכפר אלקעדה בתימן לראשון-לציון בארץ

    כל ההערות בסוגריים הרבועים שבתוכו הם של עורך המאמר, אנכי הצעיר בנו של כותב המאמר]. בוקרו של יום יום היציאה הגיע. בסופו-של-דבר נלקחנו לחצרו של איכר אחד שנתן לנו להתגורר בחלק מהאורווה של סוסיו וחמוריו, כדי שנעבוד אצלו הרגשתי וחוויתי את הצמיחה של החיים בארץ האבות. החוויות החזקות שאני נושא עמי מאותם הימים, הן של צמיחה מתמדת, של שעל-אחר-שעל ופסיעה ליד פסיעה, ובזכות

  • סיכום ראשית הדרך ותמרורים לעתיד

    סיסמאותינו היו אפוא מאבק בשלוש חזיתות: החזית של הרוח ועליונותה, החזית של החומר והלחם, והחזית של החזון של חברה יהודית-ישראלית למופת, בה נהיה שותפים שווים. היו אלה שנים של מאבק וקשיים, שנים של איסוף אגורה לאגורה, דף לדף, שיר לשיר ומאמר למאמר. ולֶקח זה היה גם מנת-חלקם של גופים שקדמונו בהרבה או במעט. אך אנו המשכנו בדרכנו ובמשימתנו תוך ניצוצות של חיכוך והתלהטות של עשייה ויצירה, אשר ליכדו את "אפיקים" וחיזקוהו

  • 'פנים בפנים דיבר יי עמכם' – וכי יש לו פנים?

    ברם, על-פי-רוב המשמעויות המשניות של המלה פנים הינן שוליות בהשוואה למשמעות המרכזית של המלה פנים, שהיא מטרתו של רבנו היא להוכיח לנו שמילת פנים משמשת גם לעניינים נוספים ולא רק במובן הגשמי והבסיסי של פני האדם ברם, משמעות המושג פנים במובן של נוכחות ומציאות התרחבה פעם נוספת, והפעם כדי לבטא שאמיתת מציאותו של הקב"ה תכונה אנושית של כעס וחרון. וכדי לחדד את מינותו של רש"י נעיין בפירושו של רס"ג לשני הפסוקים שנזכרו לעיל: "וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי

  • עשרה בטלנין או עשרה פרזיטים?

    מלאכה" לכך שאין להם מלאכה כלל, אלא שהם יכולים להתבטל ממלאכתם כדי לעסוק בצרכי-ציבור, כגון: לימוד תינוקות של סנהדרין (יז ע"ב), רק פרשן סכל ונבל: [ג] "ועשרה בטלנין – עשרה בני אדם בטלין מכל מלאכה [=כחרדים הפרזיטים של כשרים" – ואם כשר וראוי להתפרנס מן הקופה הציבורית רק מהשתתפות בתפילת הציבור, כל-שכן וקל-וחומר לפי דמיונם של עולה שמדובר בעוון חמור מאד, שהרי נאמר שם על הקב"ה: "מיד הוא כועס", ומפשט המדרש הזה ניתן להכשיר מימון של

  • האם יש עבודה-זרה בימינו?

    בהלכה ב שם רבנו קובע שיש סוגים ומינים רבים של עבודה-זרה בעולם, ולכל אחת מהן יש סוג עבודה ייחודי לה. הוא גזר בגזירה של מעלה [!] כי העושים את תרומתם קבע לקופת העיר יזכו שביתם יתמלא בברכת השם. וזאת עבודת אלילים מובהקת למתים, כאילו יש בכוח גזירתו של קנייבסקי להועיל לחיים. ואזהרה של עבודות אלו וכיוצא בהן הוא שכתוב: 'וְלֹא תָעָבְדֵם' [שמ' כ, ה; דב' ה, ח]". ואפילו אם אדם הרים לבינה ואמר "אלי אתה" – חייב, ויש ללבנה דין של עבודה-זרה!

  • מבט אל העבר: ליום חגינו

    לא שנות קדרות של ציפייה חסרת תוחלת ומעש לבואו של המשיח, אלא שנים של ימות המשיח, שנים של גדולה, של גבורה , של הישגים וכיבושים, של יצירה ובניין והתעצמות והפרחת נשמות, של התרוממות הנפש ושמחת עולם. אין יום דומה לחברו ושעה לרעותה אלא הכל משתנה ומתחדש בקצב של מעשה בראשית, מכוח מרצו של עם צמא-חירות השב מעלליהם של ראשונים, אנשי מעשה וחזון – חלוצי המדינה שבדרך, ועוז רוחם וגבורתם של אחרונים הביאו לכל היש הגדול הזה, שגולת כותרתו קיבוץ נידחי ישראל והקמתו של צה"ל.

  • מבט אל העבר: על סדר עדיפויות ועל חזיונות היסטֵריים

    זעקתם של צעירים חסרי-כל משכונות העוני של ירושלים: "עלייה – כן, אך לא על חשבוננו", במידה ידועה ביטאה נאמנה את דעותיה של אסכולה זו של משקיפים, אשר כללה אחדים ממיטב העוסקים בבעיות החברתיות המרחפות בחלל עולמנו. של לירות ישראליות, ודיבורים מעורפלים על "תכנית חומש" לפתרון בעיית הדיור של זוגות צעירים ודיירי שכונות-עוני כל מה ששמענו מפיהם של שרי הממשלה הנוגעים בדבר היו דיבורים על "ביריונות", "השתוללות", והתופעה החמורה של מה ערך להשתוללותם של פנתרים שחורים "לעומת ההשתוללות, למשל, של מעצמה גדולה כרוסיה הסובייטית נגד העלייה

  • ידיעת ה'

    ידיעת אמיתת עצמותו של בורא עולם רחוקה מאד משכלנו, ולכן מחויבים אנו להשיגהּ דווקא בדרך השלילה של התארים לפיכך, תיאור האל בתארים בדרך החיוב (האל כך או כך) לעולם יהיו רחוקים לפי אמיתתם מתיאור אמיתי של הבורא עמל לידע את הפועֵל יימנע גם מלמידת פעולותיו, ורצוני לומר בכך: שאין ברצונם לידע את ההוראות האמיתיות של אך הם בטוחים שאבא הזקן יושב בשמים וחס וחומל ומרחם עליהם כמו שנכמרים רחמיו של האב על בנו... וזאת מעוצם ריחוקם מנורמות המוסר והדעת האמיתיות של דת משה.

  • התמורות במערכת החינוך

    התלמיד המוכשר זוכה ומתעודד מיחס הכבוד של חבריו לכשרונותיו ודווקא יחס זה הוא המדרבנו להמשיך ולשקוד בלימודיו מבחינתו של התלמיד הפחות מוכשר, העובדה שקנה המידה להערכתו בחברה כזו הוא לפי קנה מידה של לימוד, תדרבן אותו כאן תתפתח תחרות על מעמד חברתי של אומץ, כח, קסם אישי וכיו"ב, אך לא של לימודים. בכיתות הנבחרות יתפתח רגש עליונות ובכיתות האחרות הרגשה של נחיתות, ואין ספק, שרגשות אלו יתורגמו ללשון של ידוע, שבישובי הספר ובעיירות ובערים של העולים אין רמתם המקצועית של המורים גבוהה כמו בערים הגדולות.

  • מבט אל העבר: כנס חגיגי במלֹאת עשרים שנה לסיום העלייה מתימן

    ואכן אילו היינו מקבלים טפח אחד בלבד של שבחים וכנגדו טפח אחד של מעשים, בוודאי שזה היה טוב לאין ערוך מתשעה טפחים של קילוסין והבטחות שאין מאחוריהם ולא כלום. לכבוד בואו של נשיא המדינה מר זלמן שזר. נאומו של מר ישעיהו נשמע בדריכות ובדממה. לאחר נאומו של מר ישעיהו עלה על הבמה מר זלמן שזר. פתחה את התכנית התזמורת הקאמרית העירונית-חולון בניצוחו של פרנקלין צ'וסט שהשמיע נגינת בכורה עולמית של שתי

  • ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (חלק ב)

    מסתו של אטום הליום קטנה במעט מזו של ארבעת אטומי המימן. לפי הערכות עדכניות, במהלך חייה של השמש עד עתה, הומרה לאנרגיה מסה הגדולה פי עשרה מזו של כדור-הארץ. החום הרב השורר במרכז השמש מאפשר את קיומם של התהליכים התרמו-גרעיניים, ובפרט את קיומם של תהליכי ההיתוך הגרעיני שהזכרנו לעיל, שהם מקור האנרגיה של השמש. גילה המוערך של השמש הוא 4.567 מיליארד שנים.

  • איך נוצרת קשת בענן?

    בענן בשטח פתוח, אנו רואים קשת מרהיבה המכסה חצי היקף מעגל, הצבע האדום מופיע תמיד בצדה העליון-החיצוני של : הצבע האדום מופיע בצד הפנימי של הקשת והצבע הסגול בצדה החיצוני (ראו איור). בין שתי הקשתות קיים פס שחור הנקרא: "הפס האפל של אלכסנדר", על שמו של פילוסוף יווני מהמאה השנייה, אשר תיאר ברם, למעשה צורתה המלאה של הקשת היא מעגל שלם! צבעים שייקבעו לפי זוויות ההחזרה וההעברה של כל קרן.

  • מבט אל העבר: ראש העין חשׂפה שיניים

    אולם, ראש-העין נותרה בתווך, עירומה, כיס של עוני ועזובה. לפיכך, עלינו להתייחס במשנה-תוקף של חשדנות דווקא כלפי אנשי הממסד החייכניים, חיוכם הוא לא חיוך של טוּב-לב תמים, אלא חיוך של קורת-רוח, חיוך של גבירים, אשר ארשת החיוך על פניהם תסגיר אותם ברגע שפיהם יפיק את אותן ומטבען של זכויות יתר, שהן טובות למעטים. כדי שדבריי לא יישמעו כהאשמות חסרות בסיס – הצריפים דולפי הגשם של ראש-העין לעומת הפאר של סביון, עזובת הרחוב

  • מבט אל העבר: לבני ראש-העין אסור להוליך נוסעים לעיירתם

    וזו התודה של מעצבי המדיניות החברתית של ישראל, לאזרחים מן השורה התחתונה, שכל בקשתם – תחנת מוניות. ועוד בתחום הרחב של צידי החברה, ולא רק בשאלה הצרה של התחבורה בישראל. אנו רואים בתביעתה של ראש-העין בראש ובראשונה תביעה לתעסוקה ולמקור של פרנסה, תביעה למתן אפשרות לפיתוח העיירה טענתה של עיריית פתח-תקווה, כי שמונים המוניות של העיר מספיקות לספק את השירות גם לעיירה, אינה יכולה להוות צעד ראשון לפיתוח לאמיתו של דבר, אין כאן עניין של מקורות תעסוקה לשמונה-עשרה משפחות בלבד.

  • ברוע פנים יִיטַב לב

    אך בשלב מסוים, קמה מחאה של אנשים שעמלו כראוי והתרעמו על אלה שעבדו בעצלתיים אך זכו לתנאים שווים. ברם, מדובר ברשעות מוחלטת מפני שאינם מעלים בדעתם שהם מעמידים את האחר במצב של סיכון ו/או קושי. לולא התרעמות בדברים המייסרים נפשו של אדם – הוא עלול להשתגע. בעת ישמע קול של כלבים נובח, ישמע – ירוץ. אך הארנב ליבּו יבוז למין כזה של ניצחון, הן התערבות כזו היא באמת לא לכבודו...

  • עדאקי – סיפור גבורה (או התנדבות ושׂכרה)

    בלי לדעת בדיוק מה חלקו של עדאקי ומה חלקה של הר-אבן, הסופרת בעלת שיעור-הקומה, בכתיבה ובשכתוב, ראוי לציין זוהי מידה נעלה של התאפקות, והיא מהווה סימן-היכר מובהק של בן אצילים שגוזר על עצמו הצטנעות. בתום הקורס נשלח לדמשק, ונאמר לו כי עליו לשמש משׁרת של ישראלים, במשרד של סולל-בונה בדמשק. שמע ועשה. בתוכנית אחת של "ניקוי ראש" בטלביזיה, הודגם תעלול של הטעיית העוברים והשבים. לא פעם ראיתי העתקה מדויקת של מה שתיאר יהודה ניני: תימני נרתם למשימת התנדבות של הכנת קומזיץ: עמל מפרך

  • מבט אל העבר: אם-הבנים מול שר האוצר

    גב' בן חמו קורעת את מסווה הצביעות והדמגוגיה אילו ביקשנו להצביע על ייצוג של אמת, ייצוג טבעי-אורגני, הצומח מול האמת העממית הזו נאלם שר האוצר ונכנס למערבולת של מבוכה, שלא היה לו מוצא הימנה. ראוי לציין, שהופעתה של הגב' בן-חמו בתוכנית "מוקד" הינה מעשה נעלה של הטלביזיה הישראלית, ויש לזוקפו לזכותה הופעתה של גב' בן-חמו בטלביזיה מסמלת את אחד המחדלים הנוראיים של ממשלות ישראל בתחום הסוציאלי, ועל כן היא " מצבם של עדות המזרח, ובפרט של המשפחות מרובות הילדים הוא כה גרוע?

  • מבט אל העבר: האמנם קיים ניגוד בין צמצום פערים לקליטת עלייה?

    הנאורים יוצאי תחום המושב של מזרח-אירופה. על צווארם של הפנתרים השחורים – אי אפשר שלא להתייחס לגופו של עניין סבוך זה, השאלה היא: האם קליטת עלייה חדשה עומדת באמת בניגוד לשיפור מצבם של שכבות-העוני והנוער-המקופח מבני עדות-המזרח? אין דעתו של הממסד נתונה כלל וכלל לנושא הנוגע למצבם של למעלה מ-20 אחוז מהאוכלוסייה – והיא נתונה אף הרבה בניהולה ובחייה המעשיים של המדינה בכל השטחים.

הרשמו לקבלת עדכונים והודעות על מאמרים חדשים

יישר כוחכם ותודה על הרשמתכם

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!

bottom of page