מה ההבדל בין השמאל לבין הימין בארץ-ישראל? מדוע השמאל בשנים האחרונות בדעיכה ואילו הימין בישראל בעלייה? ובכן לשתי השאלות הללו יש תשובה אחת: השמאל בימינו איננו מאמין בצדקת דרכו, השמאל לפחות מבין שהוא נעדר אידיאולוגיה, ולכן הוא איננו מעז לנהוג בדורסנות, ובמשך שנים לא מעטות אף הרכין את ראשו בפני הימין והחרדים. לעומת זאת, הימין והחרדים והדתיים-לאומיים, כמו האסלם, הפשיזם והנאציזם, יש להם אידיאולוגיה! הם מאמינים באמונת מינים בצדקת דרכם, הם לעולם לא יעצרו לערוך חשבון נפש, הם לעולם לא יתביישו על מעלליהם, הם לעולם לא ייקחו אחריות על מעשיהם, הם לעולם יראו את עצמם כבני אור ואת זולתם כבני חושך, והם לעולם יקדשו את כל האמצעים להשגת מטרותיהם! כלומר, הם מוליכים את עם-ישראל בדרך השקר בכל מחיר, וכך הם מוליכים אותנו לאבדון.
וזו הסיבה שהימין והחרדים והדתיים כל-כך מסוכנים לעם-ישראל, דרכם היא דרך המינות וההשתמטות והסכלות וכפיות-הטובה והעריצות והדורסנות והרשעות, ויחד-עם-זאת, הם בטוחים שאלהים הוא זה שמורה להם ללכת בדרך הזו. ולכן, הואיל ולעולם הם לא יעצרו כי הם כבר עיוורים לחלוטין ושקועים עד מעל לצווארם בקלחת טמטומם – הם לא יחדלו מללכת בדרכם ולהוביל את עם-ישראל לאבדון. לא הספיקו להם האסונות שהתרגשו עלינו בשנותיו האחרונות של ביבי משיח השקר שלהם, הם ממשיכים לכזב ולשקר בכל התירוצים שבעולם, כדי להמשיך ולהחזיק באידיאולוגיה השקרית שלהם, ובזה ממשיכים להוביל אותנו לאבדון.
ושמעתי לא פעם מביביסטים רפי שכל, את הטענה שצה"ל הפקיר במכֻוון את יושבי הדרום, כל האשמה היא על צה"ל, ביבי כלל לא קשור לעניין לפי דבריהם! כלומר, לא יעזרו כל הייסורים והאיתותים מבורא-עולם לכך שביבי הוא השבתי-צבי של דורנו, ושהוא בדרך להמיט עלינו ייסורים בקנה מידה היסטורי, הם ימשיכו ללכת בשרירות ליבם, ימשיכו בהערצת אלילם.
עד מתי? מתי הם יבינו? ובכן, לצערי הרב המציאות מוכיחה שרבים מקרב הביביסטים רפי השכל לא מבינים, חמוֹרים זו מחמאה בשבילם, כי גם חמור מבין שאסור לו להתקרב לתהום, הם פשוט עובדי אלילים אילמים, כסילים ברמות מסוכנות מאד. גם כאשר החרב החדה של ה' יתעלה תונף ותנחת עליהם ועלינו, הם לא יבינו, כמו שלא הבינו דור השואה באירופה.
בכל הדורות ובכל הגלויות משיחי שקר הובילו לאסונות כבדים מאד לעם-ישראל, ולצערי, גם בימינו, נפילתו של ביבי הארור ונפילתה של יהדות המינות האורתודוקסית אשר קשרו קשר יחדיו כנגד מדינת ישראל ועם-ישראל, נפילתם תהיה בדם ואש ותימרות עשן, כי כאמור, הם בטוחים בצדקת דרכם, ולכן הם דורסים בגסות, בבהמיות ובאכזריות את כל הנקרה בדרכם.
"עַמִּי! מְאַשְּׁרֶיךָ [=מנהיגיך] מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ [=הִתעו רבים אחרי ההבל והתהו אשר מורידים את עמֵּנו ביגון שאולה] [...] [ולכן] יְיָ בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ" (יש' ג, יב–יד).
"וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי [מנהיגי] הָעָם הַזֶּה מַתְעִים, וּמְאֻשָּׁרָיו [ולכן מונהגיו] מְבֻלָּעִים" (יש' ט, טו).