לא אחת נשמעת הטענה מפי אישי ציבור חשובים, כי עדיין אין בקרב בוגרי בתי-הספר התיכוניים תלמידים מיוצאי תימן המוכשרים ללימודי הרפואה; ובהזדמנויות רבות נפנפו בטענה זו ואמרו: אדרבא, הבו לנו תלמידים מוכשרים ואנו נדאג למימון לימודיהם בפקולטה לרפואה. והנה עתה, בידינו האפשרות לבדוק את כנותם ונכונותם לממש את הבטחותיהם ורצונם לסייע לקידום צעירי בני עדות המזרח והתימנים.
בגיליון אפיקים ד, פרסם ד"ר דויטש הנכבד מודעה המביעה את תמיהתו לעובדה שאין רופא תימני, והביע את נכונותו לממן את הוצאות לימודיו של סטודנט לרפואה מבני העדה התימנית. ויש בסיס לתמיהתו זו של הרופא הנכבד, ד"ר דויטש, בהיות עובדת העדר רופא תימני בעלת חשיבות ומשמעות מיוחדת מבחינה חברתית ולאומית. מתמיה ומצער שעדה זו אשר אין חולק על חריצותה, מעלותיה ויכולתה, ואשר תרמה לבנין הארץ את מיטב חלבה ודמה, לא עלה ממנה עד עתה צעיר שיעסוק במלאכת הרפואה שהיא המובהקת שבמקצועות החופשיים. מתמיה ומצער שבני עדה זו, אשר ממנה באו ראשוני העולים אף לפני הבילויים, אינה משותפת בעיצוב דמות המדינה והחברה בישראל במידה ההולמת את כמותה, את איכותה ואת תרומתה בפועל לבנין הקיים היום בישראל.
במכתבו הצביע ד"ר דויטש הנכבד על הקשיים הכספיים החמורים, העומדים בפני הצעירים המוכשרים מבני עדת תימן והמזרחיים, ואשר הם המונעים את הופעתה של עלית חברתית-אינטלקטואלית שתביא לשיתוף בני עדות המזרח במרקם החברתי הישראלי של היום. אמנם, נכונה היא אבחנתו של ד"ר דויטש, כי אכן לא העדר שאיפות או כשרונות הוא המונע הופעת רופאים מבני עדות המזרח, אלא המצב החומרי הקשה בו נמצאים אותם צעירים המשופעים בכשרונות, אך חסרים אמצעים להמשך לימודיהם הגבוהים ובמיוחד להמשך לימודים בפקולטה לרפואה, אשר הם הממושכים והיקרים ביותר; ואם בפקולטות אחרות במדעי הרוח, החברה ואף במדעי הטבע רואים אנו עליה במספר הסטודנטים מבני עדות המזרח, ובני תימן בתוכם, הרי בבית-הספר לרפואה לא נשברו המחסומים והמכשולים העיקריים לחדירתם של צעירים מבני עדות המזרח; והקשיים החומריים הפיננסיים הם המכשול העיקרי הקורא לפתרון, מלבד קשיי הקבלה והכניסה לאותו בית-ספר, שאין דלתותיו פתוחות, אלא לבני קבוצות שונות בעלות זכויות-יתר בתחום זה מסיבות ושיקולים שונים.
מאז פרסום מכתבו-הודעתו של ד"ר דויטש מעל דפי עתוננו, פנו ארבעה-עשר בוגרי תיכון – וביניהם ארבע נערות – והביעו את התעניינותם בהודעה זו ושאיפתם להשתלם במקצוע הרפואה. המתעניינים רואיינו ואחר הופגשו עם ד"ר דויטש לשיחה אישית.
הם הביעו את שאיפתם וחלומם ללמוד רפואה, אך גילו את חששותיהם כי ייאלצו לוותר על הגשמתם עקב הקשיים הכספיים הכרוכים בלימודים בפקולטה לרפואה. הם הדגישו כי אם יצליחו בלימודיהם יבקשו לשרת ביישובי הספר ועיירות הפיתוח, אשר תושביהן סובלים ממחסור חמור בכוחות רפואיים.
שאיפה ומשאלה זו מציבה אתגר בפני הגורמים הממלכתיים והציבוריים ובפני האוניברסיטה, כי הנה פתרון בעיית העדר הרופאים באזורי הספר מתקשרת לעובדת העדר רופאים מבני עדות המזרח והעדה התימנית. ונשאלת השאלה, מדוע לא יפעלו הגורמים המוסמכים, להבטיח מספר מקומות לימוד בבית-הספר לרפואה לסטודנטים מבני עדות המזרח והתימנים, תוך הקטנת זכויות-היתר של בני רופאים והעדפתם, ותוך מתן מקצת האפשרויות הניתנות לסטודנטים זרים ובמיוחד ממדינות אפרו-אסייניות. פעולה בכיוון זה, להסרת המכשולים לקידום צעירינו, אין ספק שתביא לשיפור האוירה האופפת את כל מסכת היחסים הבינעדתיים בארץ, כי זו הזדמנותם של המוסדות המוסמכים לתרום קמעא לפתרון בעיית מיזוג הגלויות, וזאת בפועל ולא על-ידי תעמולה גרידא ודיבורים יפים אך חסרי תימוכין.
בקשתם של י"ד הסטודנטים מבני העדה התימנית לאפשר להם ללמוד בבית-הספר לרפואה, מסייעת לסתור לחלוטין את אחת הטענות הראשוניות של העסקנים האשכנזיים, כאשר מופנית אליהם הדרישה לשתף באחריות בכל תחום ומישור של פעילות גם יהודים מבני עדות אחרות. לרוב טוענים הם, כי אין מספיק אנשים מוכשרים מבני עדות המזרח שיכולים ליטול חלק באחריות, אם בפעילות מפלגתית בכנסת ואם במסגרת הפעילות הקטנה יותר. והנה הופיעו י"ד צעירים אלה – ועדיין רבים מצעירינו לא שמעו על הודעתו של ד"ר דויטש הנכבד – והם מעידים בריש גלי, כי אם אין הם לומדים במוסדות ההשכלה הגבוהים הרי זאת מחמת הקשיים החומריים ולא מהעדר כשרונות.
לסיכום, הרי נוכל לקבוע כי אין חולק כיום, כי דלילותה של שכבת הסטודנטים מבני עדות המזרח ובייחוד במסגרת בית-הספר לרפואה, אינה נובעת מהעדר צעירים המוכשרים ללימודים במוסדות חינוך גבוהים אלה, אלא נובעת היא מן העובדה שהם בנים לשכבות חברתיות עניות הדחוקות אל שולי החברה, ומשוללות מכל השפעה ציבורית וכלכלית אשר תסייע להורים לפתוח בפני בניהם אפשרויות לימוד ופרנסה טובה.
בטוחים אנו, כי אם מוסדות המדינה בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה, יפעלו-יסייעו לפתיחת בתי-הספר לרפואה בפני עדות המזרח, על-ידי שבירת המונופול של בני עדות המערב ועל-ידי גיוס האמצעים הכספיים לכך, הרי אין ספק שתוך עשור שנים נזכה לראות רבים מצעירינו המוכשרים משרתים כרופאים ביישובי הספר והפיתוח, ויהא בזה משום פתרון בעיית העדר הרופאים באזורי הספר, וצעד לקידום בני עדות המזרח.
מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת אפיקים גיליון ח–ט, יא בשבט תשכ"ו, עמ' 7.