ובכל זאת – ההפליה מכֻוונת
[מאמר זה פורסם ב'אפיקים' גיליון פג, סיוון תשמ"ד, עמ' 3].
זה עשרים שנה מתריע עיתון אפיקים, חזור והתרע, על השתרשותה של קבוצה בעלת דעות קדומות בצמרת הממסד הישראלי, המורכבת רובה ככולה מיוצאי מזרח-אירופה. קבוצה זו, מאז ראשית צמיחתה, שלטה שלטון בלי-מצרים על מרכזי הכוח במדינה: החברתי, הכלכלי והפוליטי והיא-היא שתכננה במכֻוון את ההפליה כלפי יהדות המזרח, הן לפני קום המדינה וביתר שאת נקטה בהפליה כשיטה לביסוס שלטונה עם קום המדינה, כלומר מאז שנת 1949, והיוותה השאור המבאיש לפער החברתי ולשסעים העמוקים שנוצרו בחברה בישראל.
לא ייאמן, שאישים ואנשי ממסד של מפלגות שונות, הן מאנשי "תנועת העבודה" והן מאנשי "חרות-אצ"ל/הדתיים" עשו יד אחת כנגד יהדות המזרח בסמוך לעלייתה, הפרו אמונים ובגדו בעקרונות ונורמות יהודיים ואנושיים, ושׂמו לאַל עקרונות נעלים של מגילת העצמאות, והמלים: "צדק, יושר ושוויון בין אדם לאדם ללא הבדל מוצא"... יושׂמו, בעיקר על-ידי הנהלת הסוכנות בזמנה, רק לגבי יהדות פולין! וגרמו ביודעין סבל לאחים שעלו מארצות האסלאם, התעללו באמונם ובאמונתם, ובייחוד לעולים מתימן. יהודים אלה שעלו לארץ-ישראל מתוך אהבת המולדת ושיבת-ציון צרופה: לחדש את קוממיות ישראל ולשתף עצמם בבניינה של האומה והמדינה – נידונו לחיי ניוון, השפלה וייאוש במעברות. ואילו יהדות פולין זכתה מצד הממסד "בפריבילגיות מיוחדות", בנימוק: "חלק גדול מאיתנו הם בני אותו השבט"...
מי יודע אלו הכרעות פסולות מתקבלות בחוגי הממסד, שתוצאותיהן נסבול אנו וצאצאינו ועד שייחשפו יעבור זמן רב, כפי שקרה לגבי העליות המזרחיות בשנות החמישים.
בימים אלה, הופיע ספרו החשוב של העיתונאי תום שגב "1949 – הישראלים הראשונים". ספר זה גדוש עובדות חמורות שנעשו בתחומים שונים סמוך לתקומת המדינה והעליות הגדולות. הוא דלה מתוך הפרוטוקולים של אנשי תנועת העבודה והסוכנות היהודית (שנציגיה מורכבים מראשי כל המפלגות הציוניות: מפא"י, השומר הצעיר, הפועל-המזרחי/דתיים וחרות-אצ"ל), והרי כמה ציטטות מהספר – אליהו דובקין: "עלינו לתת לעלייה זו (מפולין) פריבילגיות ואינני פוחד ממילה זו". י' גרינבוים: "צריך יהיה להכין מָלון ל-800 איש כדי לקלוט את האנשים הראשונים שיבואו מפולין". יצחק רפאל: "יהודי פולין באים מתנאי חיים טובים, בשבילם חיי המחנה הרבה יותר קשים מאשר ליהודי תימן, שעצם המחנה בשבילו הצלה... צריך לתת ליהודי פולין זכות בכורה בשיכון". י' ברגינסקי: "יש סיכוי שיעמוד לרשותנו עוד מחנה אחד, מחנה עתלית, שכרגע משוכנים בו תימנים, נוציא אותם ונדחוף אותם לאן שנדחוף" (ההדגשה שלנו). ועוד דובקין: "החלטנו להעדיף את יהודי פולין, בצדק החלטנו".
מעניינת במיוחד התייחסותו הדו-ערכית של בן-גוריון: מֵחַד גילה יחס חם לתימנים, ומאידך "הִשווה את יהודי ערב לכושים שהובאו לאמריקה כעבדים" (שם, עמ' 156). בסיום הדיון על העדפת יהדות פולין, הבחינו רובם של זקני הסוכנות היהודית: שאמנם "העדפת העולים מפולניה היא מעשה פסול: על-כן החליטו לטשטש אותו ולשמור אותו בסוד כמוס" (עמ' 171). לבסוף "הוחלט להטיל על לוי אשכול, יצחק גרינבוים (פעיל מפולין) ובא כוח מחלקת העלייה "לבקש דרכים" כדי לשכן את יהודי פולין "ברוח ההצעות שנשמעו בישיבה". (עמ' 174).
ואכן, כל אותה מזימה שנרקמה בסודיות ובחדרי-חדרים, בוצעה בצורה האכזרית ביותר ובדרכי מרמה מתוחכמות: את העולים מתימן הִשהו בעדן עד שיגיעו עולי פולין תחילה, כדי לשכנם באותן וילות או בתים מסודרים שבמושבה הגרמנית בירושלים, בטלביה, ביפו וכן בבתים שבמרכז הארץ, ואף שיפרו את מצבם הכלכלי על חשבון המגביות שזרמו עבור העולים – עד שמצב הדיור והכלכלה אצלם עלה עשרות מונים לא רק על זה המצוי אצל התימנים הוותיקים, אלא אפילו על כמה מהאשכנזים שעלו בשנות ה-30, ולא מעטים מהם אף קיבלו משרות בשלטון סמוך לבואם, כי "הם משלנו"...
ירון לונדון כותב עם הופעת הספר (ב'מקומון העיר' מיום 1.5.84), כדברים האלה: "אני מודה, שעד קריאת 'הישראלים הראשונים' לא האמנתי לטוענים כי ההפליה נבעה ממדיניות מנוסחת בבהירות. סבור הייתי שההפליה נבעה מאינסטינקט העדפתם של קרובי-משפחה וקרובי-לשון. לא שיערתי שגם סוציולוגים בכירים, שתיארו אז במונחיהם המדעיים את קלסתרה של עליית המזרח, נתפשׂו להלכי-רוח שהמרחק בינם ובין גזענות פשוטה אינו רב".
כידוע, קרו הרבה תופעות מזעזעות הנוגעות לעולים מתימן באותה תקופה, בייחוד לגבי חטיפת ילדים ותינוקות מחיק הוריהם. ועל-אף שאפיקים עשה הרבה בזמנו לגילוי העניין והוקמה ועדה ציבורית לשם כך, נשארו הרבה מקרים (גם לפי הדו"ח מֵחוֹדש מרץ 1968), שטושטשו ולא נחקרו, ועד היום מסרבים לחקור את הנושא בצורה ממלכתית כדי לגלות את הפושעים שחטפו ושמכרו את הילדים, סחרו בהם: מהם נמכרו לאימוץ, וחלק הוברחו לחו"ל. לפי כל הסימנים השתתפו במעשי זוועה אלו רופאים, אחיות ועסקני מפלגות. אנו תובעים להקים ועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ועדת-חקירה, שתחקור את ההיבטים השונים בטרגדיה של הילדים החטופים הנ"ל ותביא את האשמים לדין.
אנו מקווים, שלפחות בניהם של העולים שקופחו אז יקראו את ספרו של תום שגב הנ"ל, ולא יאשימו את הוריהם במצבם. וכי מעתה ישׂכילו לכלכל את חייהם ויבינו: שבלי התארגנות דמוקרטית, דווקא על בסיס עדתי, לא יוכלו להחזיר לעצמם דבר מכל מה שנגזל מאבותיהם ומהם. את כל זה ניתן להשיג רק על-ידי התארגנות כלל מזרחית. כי רק בדרך זו ניתן להגיע לבחירת צירים לכנסת. וככל שנרבה נציגים מבני עדות-המזרח בכנסת. ניתן יהיה גם לחלק את המשאבים של המדינה באופן הוגן ונגיע לידי אחדות ואיזון-חברתי צודק יותר – אחרת נישאר בין הצועקים ואינם נענים עוד עשרות בשנים.
בתמונת שער הרשומה: מעברה בראש העין.
תגובות