בהתקרב ימי ראש-השנה ויום-הכפורים רשאים אנו לומר: צדקה עשו אתנו קדמונינו שקבעו לנו את ה"ימים הנוראים", שאלמלא הם מי יודע אימתי נוכל להתפנות מעיסוקנו ומטרדותינו כדי לעשות חשבון-נפשנו ועמלנו בכל תקופת השנה. ימים אלה שתחילתם אלול, מרכזם עשרת ימי-תשובה וכותרתם יום-הכפורים, אין כמותם להתעלוּת ולעיון מדוקדק במה שנעשה בעבר ובמה שייעשה בעתיד.
הנה אנו קוראים בהרמב"ם בהלכות תשובה: "אף-על-פי שתקיעת שופר בראש-השנה גזירת הכתוב רמז יש בו, כלומר עורו עורו ישנים משינתכם" וכו' – קטע המושמע בציבור לפני התקיעה בשופר בראש-השנה ומגמתו להפנות את תשומת לב האדם להרהור במעשיו, לתיקון עצמו ולבחינת התנהגותו כלפי שמים וכלפי הבריות, בחינת: "וחפשו במעשיכם וזכרו בוראכם וחיזרו בתשובה".
אכן, קשה שלא לומר שאין אנו שקועים בהבלי-הזמן ואין אנו שוגים בהבל וריק. ואין המדובר ביחיד אלא גם בציבור. התופעות המשונות בחיינו לאחר השגת עצמאותנו – ריב האחים בין הפרט והכלל, הנטייה לראות חיי-שעה קודמים לחיי-עולם וההליכה אחר הפיתויים הקלים הקלוקלים והמגרים מכל הסוגים והגוונים – מטשטשים את ההבחנה בין עיקר לטפל, בין מצוות עשה למצוות לא-תעשה, ותוכן חיינו הולך בעקבותיהם ונעשה מקרי ומחוסר-תוכן.
האם אנו מנסים לצלול למעמקי נפשנו ולתהות על מעשינו? דומה שבמהומת-החיים הגדולה כמעט אין איש עושה זאת. האדם בישראל כמעט שכח את עברו ועתים אף מנסה להתרחק ממנו. אף מה שבהישג ידו ככלל אינו עוד שובה את לבו. הוא נסחף בזרם-החיים הסואנים ושעתו אינו פנויה לחשב פעלו ולטהר את דרכו. כל כולו שקוע במ"ט שערי החומריות, ההנאה והקנאה, מתרחק מחבריו, מבעיות העם הגורליות ועתים מעצמו הוא. לכן קיימת תהייה ומבוכה לגבי העתיד, ויש ונדמה שאין גם מי שיחשוב על שום ערך בר-קיימא ותהא חיוניותו חשובה ככל שתהיה.
והנה באו ארבעים יום הנוראים, שנתקדשו למען האדם כדי לזכור מעלליו ולפשפש במעשיו. האם נשכיל בהם לכוף על עצמנו טהרה מסיגים בלתי רצויים על-ידי הרהור תשובה וחרטה?
אכן, ימים אלה לעם היהודי הם זמן לתיקון העולם במלכות שדי. ימים שבהם עלינו להיות נרעשים מפחד ה"זוכר מעשי עולם ופוקד כל יצורי קדם". וכשם שבהם יש לבדוק מערכות-חיינו הפרטיים, כך יש לבחון בהם את מערכות-חיינו הכלליים – לסילוק מחיצות, להתקדשות מסטיות, ולהיטהרות מדעות קדומות המטות אותנו מערכי חיינו הנצחיים.
מאמר זה פורסם לראשונה בכתב-העת דעת גיליון ט, ערב ראש-השנה תשכ"ה, עמ' 4.
בתמונת שער הרשומה: רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א.