הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק כח)
- אדיר דחוח-הלוי
- לפני 46 דקות
- זמן קריאה 8 דקות
דוגמה רסט
בהמשך ספר-האופל (מג ע"א) אחרי תיאורי מינות מייגעים ומשמימים של העולמות העליונים כעולמות של חומר וגופניות ופעולות גשמיות, שורבט כך בשתי הפְּסקות לקמן:
"כשעולה תפילה [על-ידי הצדיק 'עמוד העולם' שייזכר בפסקה השנייה], נושאת כל המאורות הללו [=נושאת כל מיני אורות דמיוניים שיש בעולמות העליונים] והמחנות [=מחנות המלאכים שבהם מאות אלפי מלאכים], ו[התפילה הזאת] קושרת קשרים ונכללים כולם כאחד [=היא גם מאחדת את כל האורות והמלאכים בהיכלות העליונים הדמיוניים הללו] עד שנקשר רוח ברוח והם אחד [כל הרוחות של ההיכלות האמורים שם נקשרים זה בזה ומתאחדים]. ונכנסים לתוך אותו עמוד להיכלל ברוח של ההיכל הרביעי [=כרגע אנחנו נמצאים בשלב שכל הרוחות שראינו עד כֹּה, דהיינו של ההיכלות הראשון עד השלישי מתחברות עם הרוח של ההיכל הרביעי]. אשרי חלקו של מי שיודע סוד ריבונו [כלומר לא כל אחד יודע להתפלל ולשדד בתפילתו את כל ההיכלות ומערכות השמים הטמירות] ומרים דגלו במקום שצריך [ומהי השּׁוֹטוּת הזאת?!].
ובוא וראה, הכל צריך זה-לזה וזה-לזה להשלים זה-עם-זה ולהאיר זה-בזה, עד שעולה הכל למקום שצריך שלמות [=יש מקום בעולמות העליונים שהוא חסר, והצדיק 'עמוד העולם' דהיינו המקובל, הוא זה שמשלים את אותו המקום בתפילתו, כי הוא יודע 'סוד ריבונו']. מלמטה בהתחלה ואחר-כך מלמעלה, ואז [=בזכות הצדיק ותפילתו] השלמות היא בכל הצדדים ונשלם הכל כראוי. מי שיודע הסודות הללו ועושה שלמות [בהיכלות העליונים ומאחד את הרוחות והמלאכים], זהו שמתדבק בריבונו ומבטל כל הגזרות הקשות, והוא מעטר את ריבונו ומושך ברכות על העולם [פשש...] וזהו אדם שנקרא 'צדיק עמוד העולם', ותפילתו לא חוזרת ריקם, וחלקו בעולם-הבא [באמת? צריך לומר שיש לו חלק לעולם-הבא?], והוא בחשבון בני האמונה [באמת? אדם שיודע 'סוד ריבונו' והוא 'צדיק עמוד העולם' הוא גם 'בחשבון בני האמונה'?]".
לפי מכשפי האופל, יש בכוחן של תפילות המקובלים אשר יודעים "סוד ריבונם", לשדד את כל מערכות ההיכלות העליונים, דהיינו לייחד ולקשור רבבות מלאכים ורוחות דמיוניות בהיכלות פגאניים שהזו במוחם, ואף להביא את המלאכים והרוחות העליונות הללו לשלמות וכאמור: "מי שיודע הסודות הללו ועושה שלמות". ומה חושבים לעצמם מכשפי האופל? וכי מכשפי התועבה הללו מסוגלים להזיז את רגלו של יתוש קטן? ואיך הזו בשחץ ליבם שיש להם יכולת להשפיע על העליונים? ואף התגאו בכך שייחודם ושלמותם של העליונים תלויים בפעולותיהם ובמעשיהם של בני האדם – תפישׂה פגאנית מובהקת אשר רווחה מאד בקרב עובדי האלילים. בקיצור, מכשפי האופל הינם כסילים שחצנים אשר מתפרצים קמי שמיא בגבהות ליבם.
יתר-על-כן, לפי מכשפי האופל, הקב"ה כפוף ומשועבד לכל גחמותיהם של המקובלים! שהרי הם אומרים בלי להתבייש: "מי שיודע הסודות הללו ועושה שלמות [=בהיכלות העליונים וכאמור] – זהו שמתדבק בריבונו ומבטל כל הגזרות הקשות, והוא מעטר את ריבונו ומושך ברכות על העולם, וזהו אדם שנקרא 'צדיק עמוד העולם', ותפילתו לא חוזרת ריקם". כלומר, בזכות ידיעת "הסודות", יש בכוחם של מקובלי האופל לבטל את כל הגזרות הקשות, ואף מודגש בקטע הזה שתפילתם "לא חוזרת ריקם", כלומר בורא-עולם עובד אצלם והוא כפוף ומשועבד לתפילתם אשר משדדת את כל מערכות ההיכלות והשמים והמלאכים והרוחות.
ואיך אנכי יודע שמחשבתם היא מחשבה פגאנית? ובכן יעיד על-כך גם המשך דבריהם – שהרי הם אומרים מפורשות שהצדיק "עמוד העולם" אשר "יודע את הסודות ועושה שלמות" ובראש כל הסודות הוא ידיעתם את "סוד ריבונם", ובכן, המכשף הזה גם "מעטר את ריבונו ומושך ברכות על העולם" – כלומר, המכשף משחד את בורא-עולם בעטרו אותו בתפילתו, וכך הוא "מושך" ממנו "ברכות על העולם". מי-הוא-זה אפוא אשר שולט במי? הקב"ה על הצדיק או הצדיק על הקב"ה? ובכן, מי ש"מושך ברכות על העולם" מהקב"ה הוא זה ששולט בו – וזו תפישׂה פגאנית מובהקת, אשר הזו עובדי האלילים הקדמונים ששגו לחשוב שהם משחדים את האלהים בפולחניהם, ובשוחד ההנאה שהם מעניקים לו הם "מושכים" ממנו שפע...
ולדעתי יתרה מכולם, מכשפי האופל מחדירים באגרסיביות רבה את ההזיה שתפילתם של מכשפי האופל למיניהם עולה לרוחות ולחיות ולאופנים לאין-מספר, ושם היא מאחדת את הרוחות והמלאכים והאורות הדמיוניים שהממו את מוחם המקרטע... ובכן, מי שמתפלל מתוך המחשבה שתפילתו עולה למתווכים ומליצים, אמיתיים או דמיוניים, משתף שם שמים עם דברים אחרים, והוא עובד עבודה-זרה במלוא כיעורה – כי זוהי תמציתה ומהותה של העבודה-הזרה הקדומה, דהיינו לעבוד את האל באמצעות מתווכים ומליצים, ומכשפי האופל אף גרועים מעובדי האלילים הקדמונים, שהרי הם כמעט ואינם מזכירים את בורא-עולם בתוך תיאוריהם המפורטים לעולמות העליונים, ורובם המוחץ של תיאוריהם עוסקים ברוחות ובאורות...
דוגמה רע
בהמשך ספר-האופל (מג ע"ב) שורבט כך:
"היכל הרביעי [...] כאן הוא רוח שנקרא 'זכות' [...] ממנה יוצאים שבעים אורות [...] וכולם בעיגול. [...] לפני האורות הללו נכנסים כל הזכויות וכל מעשי העולם להידון [...] לפני שבעים אורות האלה, ואלה שבעים גוזרי גזירות ודנים דינים, הן לטוב והן לרע [...] אחר-כך יוצא אור אחד שמאיר לארבעה צדדים, האור הזה מוציא שלושה אחרים שהם שלושה בתי דין שדנים דינים אחרים בדברי העולם: בעושר, בעוני, במחלות, בשלמות, ובכל אותם שאר הדברים שהעולם נידון בהם. היכל אחד לאותם שבעים ראשונים, ושלושה [היכלות] לאותם שלושה [בתי הדינים האחרים, כלומר ההיכל הרביעי מורכב למעשה מארבעה אולמות גדולים]".
מדברי מכשפי האופל עולה באופן ברור וחד-משמעי – לא הקב"ה הוא זה שגוזר גזירות ודן את העולם "הן לטוב והן לרע" וכן בשאר "דברי העולם: בעושר בעוני, במחלות" וכו', מי-הוא-זה אפוא שדן את העולם? שבעים האורות הללו, דהיינו שבעים ישויות עליונות אחרות! ואם הם אלה אשר דנים את העולם, ברור שיש לפנות אליהם ולהתחנן אליהם שידונו אותנו לטובה...
ובמלים אחרות, מכשפי האופל מחדירים את השקפות השיתוף למיניהן באופנים אגרסיביים מאד: בריבוי תיאורים פגאניים פשטניים על קיומם של שופטים על-טבעיים בשמיים אשר דנים את כל העולם ובני האדם בכל ענייניהם (וקיצרתי מאד את התיאורים והבאתי מהם רק מעט-מזער כדי שלא להאריך בהבליהם) – ובכל התיאורים הללו הם אינם מזכירים את ה' יתברך, כאילו שבעים השופטים הללו פועלים ודנים את כל העולם וכלל בני האדם באופן עצמאי.
דוגמה רעא
בהמשך ספר-האופל (מג ע"ב) שורבט: "עולה הרוח הזו [שנקראת 'זכות' כאמור] [...] ומוציאה חיה קדושה אחת מתלהטת, ויש לה עיניים כמו עיני אדם להשגיח באלף-אלפים וריבוא-ריבבות צבאות בעלי הדין, כולם לוקחים פתקים, ופותחים וסוגרים בעולם ומשלימים דין". וגם מקטע זה עולה באופן ברור ומפורש, שלא ה' יתעלה שמו הוא זה אשר משגיח ויודע את כל מעשי בני האדם, אלא אותה "החיה הקדושה המתלהטת" שמוציאה הרוח הרביעית... וכל ההזיות הללו מחדירות באופן אגרסיבי מאד כאמור את דמיונות השיתוף, ואף מעדירות מקרב האדם מחשבות יראה והערצה קמי שמיא, שהרי לא רק שלפני הקב"ה לא גלויים מעללי האדם ומחשבות ליבו, אלא שמי שרואה את מעללי האדם היא איזו ישות דמיונית פגאנית חומרית.
ומדוע הנני אומר שהיא חומרית? ובכן, מכלל התיאורים שראינו, ושמובאים שם שלא הבאתי לפניכם, עולה באופן ברור ומפורש שהעולמות העליונים הם עולמות של חומר וגופניות, וזאת מפני שהתיאורים הללו הינם תיאורים פשטניים מפורטים ומפורשים מאד, וכמו שנאמר לעיל באופן חד-משמעי: "ויש לה עיניים כמו עיני אדם", ולא מדובר במשל שהרי נאמר לאחר-מכן באופן מפורש שמטרתן היא: "להשגיח באלף-אלפים וריבוא-ריבבות צבאות בעלי הדין". ואם-כן, אם העולמות העליונים הם עולמות של חומר והגוף, מה זה אומר על הקב"ה שדר בהם?
כמו כן, נאמר מפורשות שיש לחיה עיניים כמו עיני בני אדם, ובמלים אחרות, החיה הזו איננה רואה את מחשבות בני האדם! ויתרה מזאת, אם עיניה כעיני בני האדם, הרי שהיא מוגבלת בראייתה, וניתן להתחמק בתכסיסים שונים מראייתה – כלומר, לא רק שה' כלל לא נזכר כיודע ומשגיח, ולא רק שהחיה שנזכרה היא זו שמשגיחה על בני האדם, ולא רק שהיא איננה יודעת את מחשבות האדם ותחבולותיו, אלא שעיניה עיני אדם, ולא משנה כמה יהא מספרן היא תהיה מוגבלת בראייתה – ואין לך הזיה רעה מזאת כדי לנתץ ולרוצץ את יראת השמים.
דוגמה רעב
בהמשך ספר-האופל (מד ע"א) שורבט כך: "שנים עשר פתחים הם להיכל הזה [=הרביעי], בכל פתח ופתח כל אותם שׂרים וממונים שמכריזים להודיע למטה כל אותם הדינים העתידים לרדת למטה [...] ומתוך הכרוזים הללו לוקחים דבר כל בעלי-הכנפיים [=הכוונה היא למלאכים] עד שמודיעים הדבר לרקיע של חמה. ומשם, כשיוצאת השמש, יוצא דבר [=הגזירה] ומשוטט בעולם עד שמגיע לאותו הנחש של הרקיע [=קבוצת כוכבים בצורת נחש] שכל כוכבים הרקיע קפואים בו, שהוא באמצע הרקיע. ושומעים הדבר, ולוקחים אותו השׂרים שתחת השמים [...] ומשום זה מתפשט לעולם. ואפילו רוחות ושדים ואפילו עופות השמים מודיעים אותו בעולם".
בקטע הזה מכשפי האופל מתארים קשר חומרי ישיר בין העולמות העליונים לעולם החומר, שהרי הם מספרים לנו כיצד הגזירות למיניהן יורדות מהעולמות העליונים לעולמנו זה התחתון – ובסיפור שהם מתארים הגזירות יורדות מהעולמות העליונים עד "לרקיע של חמה", ומשם הגזירות יורדות ל"נחש של הרקיע" שהוא כנראה קבוצות כוכבים בצורת נחש אשר נמצאות באמצע הרקיע, ומשם לוקחים אותו "השׂרים שתחת השמים" והם אלה שמפיצים את הגזירות בכל העולם, ותחת פיקודם "הרוחות והשדים ואפילו עופות השמים", וגם הם מסייעים לשׂרים הדמיוניים הללו להפיץ את הגזירות שירדו משבעים הישויות העליונות שברקיע הרביעי.
והואיל והגזירות מתוארות בסיפור כל-כך פשטני ברור שהן יצאו ממקום מוחשי בדרכם לעולמנו זה התחתון, ויתרה מזאת, גם מכשפי האופל מודים בקיומם של "שדים ורוחות" והם אינם מעלים על דעתם שמדובר במשלים וחידות... לפיכך ברור, שכל הקטע הזה שנזכרו בו גם השדים והרוחות הינו קטע שיש להבינו כפשוטו, כאילו כך באמת יורדות הגזירות לעולם... ואין גבול וקצה לתחתית שבה מצויים מכשפי האופל, בתארם בדמיונות פגאניים כל-כך נחותים את אופני השגחת ה' יתברך עלינו, או יותר נכון את אופני השגחת שבעים האורות עלינו...
והואיל ומכשפי האופל מתארים קשר חומרי ישיר בין העולמות העליונים לבין עולמנו התחתון, הרי שברור כשמש במדבר ציה וערבה שגם העולמות העליונים הם עולמות של חומר וגוף, וה' יתברך ויתעלה שמו מכל הבלי ספר-האופל, אף הוא לשיטתם העקומה הינו חומר וגוף. כללו של דבר, תיאור העולמות העליונים כעולמות של חומר נפוץ באופל כחול אשר על שפת הים, כלומר מכשפי האופל חזרו על התיאורים בעניין זה אינספור פעמים, וכל זאת להחדיר את ההגשמה – כי רק בהחדרת ההגשמה והגופניות לבורא-עולם יראת השמים נעלמת כליל, הגדֵרות מפני התאוות והתועבות נופלים, ומכשפי האופל חופשיים ללכת בשרירות ליבם.
והנה לפניכם דברי רבנו על המינים בפירושו לחולין (א, ב): "ומינים אצל חכמים הם הכופרים מישראל [כלומר, הם עובדי עבודה-זרה ואף-על-פי-כן רואים את עצמם בגדר ישראל] [...] והם בני אדם אשר טמטמה הסכלות את חשיבתם, והחשיכו התאוות את נפשותם [...] והכת הזו היא כת של ישוע הנוצרי [...] וכל ההולך בשיטתם – 'שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב' [משלי י, ז]".
הוי אומר, חזקה על כל מין שהוא שקוע בתאוות, ובמיוחד בתאוות הכבוד והשׂררה.
עוד כותב רבנו בספרו "מורה הנבוכים" (ב, כג) בעניין תאוות המינים למיניהם ודומיהם: "וכל זמן שהאדם מוצא את עצמו [...] נוטה כלפי התאווה והתענוגות [...] הרי הוא תמיד יטעה וייכשל בכל אשר ילך, מפני שהוא יחפש השקפות אשר יסייעוהו למה שטבעו נוטה אליו".
ולכן מכשפי האופל לדורותיהם טורחים ומתאמצים לזהם את מחשבתו של עמֵּנו בהזיות מינות. כי מי שסוטה אחרי זימת בהמיותו, לעולם ישאף לתאר את ה' כמי שקרוב לבני האדם במידותיו, וזאת כדי להצדיק את שקיעתו שלו בתאוותיו ובזימותיו – שהרי אם האלהים כך, אין לו שום הצדקה לאסור על האדם ללכת בשרירות ליבו ולמלא את תאוותו וזימתו וגרגרנותו מכל הבא לידו: "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ, זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ [...] כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם [...] עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר, אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" (תהלים מט).
דוגמה רעג
בהמשך ספר-האופל (מד ע"א) שורבט כך: "כשרוח החיה הזו נכנסת באלה [=בארבעה אורות דמיוניים שנזכרו שם לפני-כן], נוצץ מהם שני ניצוצות לוהטים [...] לפעמים נקבות, לפעמים זכרים, לפעמים רוחות ולפעמים מלאכים קדושים". כלומר בעולמות העליונים אין רק מלאכים, יש גם "נקבות" ו"זכרים" ו"רוחות"! ולא רק שמדובר בחירוף וגידוף השם הנכבד והנורא, שהרי מדובר בישויות נוספות מעבר למלאכיו יתעלה דהיינו בשיתוף גמור (ואיזה רוחות יש מבלעדי רוחות פגאניות מתועבות?), אלא שמהדברים הללו עולה שהעולמות העליונים הם עולמות של חומר ויחסי אישות בין הזכרים לנקבות, אחרת מדוע יש צורך בהבחנה בין זכרים לנקבות?
דוגמה רעד
בהמשך ספר-האופל (מד ע"ב) שורבט כך:
"רוח זה [=הרוח שבהיכל הרביעי] נכלל [כלומר מזדווג ביחסי אישות] ברוח אחר [...] ונראים שניים כאחד [...] וכששני הרוחות מתפשטים זה בזה [כלומר מתחברים זה בזה] בחביבות, אז חוזר היכל זה ונקרא היכל האהבה [...] וכאן כתוב: 'אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ' [שיה"ש ז, יג]. אחר-כך, כאשר מאירים שני הרוחות שהן אחד, יוצאים כמה צבאות לכמה רוחות, אלפים ורבבות שאין להם שיעור [...] עד שמגיעים כמה צבאות החוצה עד אותו כוכב שנקרא נוגה".
מכשפי האופל קובעים שהרוחות מזדווגים זה עם זה ויוצאים מהם "צבאות [...] אלפים ורבבות", ובמלים אחרות מתקיימים בעליונים חיבורים וזיווגים שמולידים עוד ועוד רוחות... ומאין להם למכשפי האופל הדברים הללו? ומי הם בכלל שיידעו מה מתרחש בעליונים? ועוד בדברים כל-כך נסתרים? אלא, שמוחם הקודח מדמה את העולמות העליונים לעולמות שלנו התחתונים, החומריים והשפלים, ולכן הם הזו הזיות לפיהן גם הרוחות הדמיוניות הללו, מתרבות באמצעות חיבורים פיסיים. כמו כן, איך עלה בדעתם לומר שהפסוק האמור משיר השירים עוסק בזיווגים פשטניים של רוחות דמיוניות בעליונים? והלא אם מדובר בחיבורים וזיווגים, הרי שהפסוק עוסק בחיבורים וזיווגים! ואם כך הרי שגם ה' יתעלה ויתרומם שמו מכל כיעורי האופל, מתחבר ומזדווג! שהרי פשט הפסוק עוסק בזיווגים וחיבורים פיסיים! ולא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, שהפסוק הזה עוסק בהשׂגת המושׂכלות שה' מעניק לראויים להן.
כללו של דבר, העולמות העליונים הם עולמות של חומר וגוף, במיוחד שנאמר לעיל מפורשות ש"הצבאות" הללו מגיעים "עד אותו כוכב שנקרא נוגה", כלומר מדובר ברוחות אשר יש להן מקום במרחב החומרי ברקיעי השמים: לאחר שנולדו הן טסות מההיכלות העליונים ומגיעות לכוכב נוגה – ואין הגעה למקום מסוים אלא לחומר, ואין תפיסת מקום במציאות אלא לחומר. וכבר הרחבתי בזה בחלק הקודם בדוגמה רסד – ושוב, אם אכן העולמות העליונים הם עולמות של חומר וגוף, מה הדבר אומר על ה' יתעלה ויתרומם שמו, שהוא לשיטת המכשפים חלק בלתי נפרד מן העולמות הללו? ואינספור פעמים מכשפי האופל מחדירים את ההזיה הזו, לפיה העולמות העליונים הם עולמות של חומר וגוף: וזאת בריבוי קיצוני של תיאורים פשטניים, עד שההגשמה וההשקפות הרעות ושלל הגרורות הפגאניות, חודרות ומשחיתות את הלבבות.
תגובות