אגודת ישראל ויהודי המזרח
- יוסף דחוח-הלוי
- 14 ביולי
- זמן קריאה 3 דקות
[מאמר זה פורסם בכתב-העת 'אפיקים' גיליון פ, אדר תשמ"ג, עמ' 12].
[כותרת משנה:] מדוע ממשיכים יהודי המזרח בחברותם במפלגות הקיימות למרות הטענות על קיפוח ואפליה?
הבעיה היסודית של יהודי המזרח היא תלותם המוחלטת בממסד האשכנזי מבחינה כלכלית. בגלל סיבות היסטוריות הפכו [האשכנזים] לשולטים בכל מקורות המימון. חרף העובדה שכיום מהווים יהודי המזרח למעלה ממחצית האוכלוסייה היהודית, אין חלקם בעוגה הלאומית, במיוחד בתקציבים, מתקרב אפילו לאחוז סביר לשיעורם באוכלוסייה ולצרכיהם שאינם מועטים בכלל.
מחמת התלות הזאת ממשיך פיצול של יהודי המזרח וקולותיהם בין המפלגות האשכנזיות אשר נבנו והתחזקו על חשבונם – והמחיר שמשלמות מפלגות אלה היה ועודנו מזערי ביותר.
אחת הדוגמאות המאלפות בתחום זה היא אגודת ישראל, והיא מאלפת מכמה בחינות:
א) זוהי מפלגה המוגדרת כאנטי-ציונית, ובכל זאת הצטרפו אליה יהודי-מזרח טובים, שהציונות היא חלק מהווייתם היהודית והדתית.
ב) היא איננה שואפת לשלטון ושררה כביכול, אך היא משתתפת בבחירות לכנסות ולעיריות.
ג) שיעור ניכר של חבריה ובוחריה הם בני יהודי-המזרח, ובכל זאת לא נכלל בסיעתה בכנסת אף חבר יהודי ממוצא מזרחי מאז קום המדינה.
ד) לא רק בסיעה בכנסת אין ייצוג ליהודי המזרח, אלא גם בתוך המוסד העליון המכריע של המפלגה אין ייצוג להם, אף שהם מהווים אחוז לא מבוטל במפלגה. הנימוק המגוחך להעדר ייצוג מזרחי במוסד מועצת גדולי התורה של האגודה, הוא שהדיונים מתנהלים באידיש והרי יהודי-המזרח אינם שומעים אידיש!
ה) הישיבה במוסדות הממשלה מטרתה לחלוש על תיקים ועל תקציבים. זכורה לנו העברת עשרות מיליוני שקלים מתקציב המדינה לאגודת ישראל בשנים האחרונות, בהתאם להסכם קואליציוני, שעה שמקצצים בסעיפי רווחה חיוניים בגלל מצוקה כספית של האוצר.
אולם, חידה גדולה היא בעינינו הדבר: מדוע יהודי-המזרח ממשיכים בחברותם ב"אגודת ישראל", שעה שמקפחת אותם לא רק בייצוג אלא גם במשאבים? בחודש מרחשוון שנה זו, פנה במכתב יו"ר סיעת יהודי-המזרח ב"אגודת ישראל" וראש המועצה המקומית ראש-העין, מר יוסף מלמד, למוסדות "האגודה" ולחברי הכנסת שלה ומסתבר מפנייתו זו שסיעתו מוּצאת מכל הקצבה של התקציבים בתוך המפלגה, והוא פותח את פנייתו בזו הלשון:
"כידוע, אגודת ישראל מקבלת תקציבים ייחודיים שנתיִים בעבור מוסדותיה וחלוקתם נעשית בין 4 סיעות: הסיעה המרכזית, הסיעה המאוחדת, ציות והגשמה ושלומי אמונים, וכל סיעה מחלקת את חלקה בין מוסדותיה כראות עיניה. אך משום מה סיעת עדות-המזרח לא קיבלה עד היום שום תקציב וזאת חרף פניותיי לכל חברי הכנסת וחרף הבטחותיהם שניתנו לנו בשנה שעברה, שבתקציב שנה זו נקבל את חלקנו בתקציבים הייחודיים למוסדות של עדות-המזרח כשאר הסיעות".
מר יוסף מלמד תמה וזועק: הייתכן? הייתכן "שבאגודת ישראל יתעלמו מאיתנו, כאשר אנו חלק בלתי נפרד ממנה ושותפים אנו בבניינה בארץ-ישראל?", הייתכן שאגודת ישראל לא תקיים הבטחות? ולמי? ל-40% מכלל הקולות שניתנו לה בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות שהם קולות של יהודי-המזרח.
אנו איננו תמהים כלל וכלל שאגודת ישראל ויתר המפלגות האשכנזיות מקפחות את יהודי-המזרח ואינן מקיימות הבטחות כלפיהם. אולם, אנו כן תמהים על שעדיין יש בימינו אלה יהודים תמימים הממשיכים להאמין להבטחות של מפלגות אשכנזיות, ובכלל ממשיכים בחברותם למרות הקיפוח והאפליה כלפיהם. אחת משתיים: או שאנשים אלה אינם יודעים היסטוריה או שעדיין לא למדו לקח. בזיכרונותיו, מספר זכריה גלוסקא ז"ל, על הבטחה שלא נתקיימה, גם היא ניתנה על-ידי מפלגה דתית, הכוונה ל"הפועל המזרחי".
זה היה בבחירות לכנסת הראשונה. התאחדות יהודי-תימן הסכימה לקשר עודפים עם הפועל המזרחי ועל-ידי-כך זכה "הפועל המזרחי" בעודף של 800 קולות של יהודים תימנים בלי כל תמורה. מנהיג "הפועל המזרחי" דאז, משה שפירא, ניהל משא ומתן עם התאחדות התימנים על הצטרפות לגוש הדתי בכנסת ובתמורה הובטח לקבל פקידים אחדים מיוצאי תימן "למשרות חשובות במחלקות אשר הוא ניהל. הוא דרש מאתי מכתב שאני מצטרף אליהם, בטענה שבמכתב כזה הוא יכול לקבל עוד תיק בממשלה. כאשר ביקשתי ממנו מכתב שהוא ימלא את הבטחתו, ענה: מה, אתה לא מאמין לשר בישראל?" (ראה ספר 'למען יהודי תימן', מאת זכריה גלוסקא ז"ל ובעריכת שמעון גריידי, עמ' 273–274). ומה הייתה התוצאה? אכן ההבטחה לא קוימה וגלוסקא הביע צער עמוק על שהבטחה של שר בישראל לא קוימה...
לגלוסקא יש הרבה דוגמאות על קיפוח מחפיר של יהודי-המזרח ודווקא על-ידי אשכנזים דתיים. אחת הדוגמאות היא שאלת הנציגות במועצות הדתיות שבזמנו נדחו הבחירות להן שוב ושוב. גלוסקא הציע "שבכל קהילה שם ישנם תימנים, יקבלו נציג במועצה הדתית", אך יו"ר ועדת העבודה בכנסת, מר בנימין מינץ, התנגד להצעה (ראה שם, עמ' 275).
כך היה לפני 32 שנה. האם חל שינוי מהותי בגישה וביחס ליהודי-המזרח מצד המפלגות האשכנזיות, דתיות כחילוניות? מדוע יהודי-המזרח שבאגודת ישראל אינם לומדים לקח מניסיונות העבר הלא-כל-כך רחוק? או לפחות ללמוד לקח מניסיון של עבר קרוב: פרישת יהודי-המזרח מהמפד"ל שהיוו גרעין להקמת מפלגת תמ"י? [תנועת מסורת ישראל] פרישה זו הבליטה את כוחם האלקטורלי של יהודי-המזרח, שכן ההפסד של המפד"ל בבחירות לכנסת היה משמעותי והיא התגמדה מאד. גם נטישתם של יהודי-המזרח את התמיכה במפלגות המערך הביאה למהפך עוד יותר גדול ומשמעותי: ירידתו של המערך משלטון של עשרות בשנים! מאידך, יהודי-המזרח השיגו באמצעות תמ"י נציגות, משרות ותקציבים והם יושבים ליד שולחן ההכרעות בזכות ולא בחסד, והם עצמאיים לכל דבר.
כלום אין הדוגמאות האלה מספיקות ליהודי-המזרח, הממשיכים בחברותם ותמיכתם במפלגות האשכנזיות תוך התמרמרות וטענות על קיפוח – כלום אין דוגמאות אלה מעוררות אותם לעשות חשבון נפש ולהסיק את המסקנות הנכונות ולהכיר בכוחם האלקטורלי ולנצלו באופן היעיל והנכון ביותר?
בתמונת שער הרשומה: כינוס מועצות גדולי האסלה תשס''ט.
תגובות