שירות בצה"ל ליושבי הישיבות – חלק ג

עודכן: 10 בפבר׳

בחלק השלישי של מאמר זה, אציג בפניכם שאלות שנשאלתי בעניין חובת השירות בצה"ל ליושבי הישיבות – ותשובותיי. באמצעות השאלות והתשובות בעניין נעמיק עוד בנושא, ונחדד את חובת השירות בצה"ל כאמצעי לקידוש שם-שמים ולאהבת ארץ-ישראל וה' יתעלה.


שאלה ראשונה


אף שאנכי מסכים לדעתך, ישאל השואל: מאין הוודאות שמלחמה עם חמאס היא מלחמת מצוה\רשות? מדינת ישראל לצערנו אינה בגדר מלכות ישראל, בעיקר משום שהמשפט הנוהג בה אינו מבוסס על-פי משפט התורה. רצוני לומר, כל הגדר של "עזרת ישראל מיד צר" אינו מוכרח בימינו, וממילא לא מחייב שום אדם מבחינה הלכתית.


להלן תשובתי:


הגדרות מלחמת מצוה ומלחמת רשות כלל אינן קשורות לשליטת מלך בעם-ישראל, אלא למצב נתון של צרה ומצוקה. אחת הראיות לכך היא מימי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, שבהם לא היה מלך בעם-ישראל, ובכל זאת, דבורה הנביאה בשׁירתה הנשׂגבה מותחת ביקורת חריפה על אלה שלא השתתפו במלחמה לעזרת ישראל בגיבורים. ובכלל, האם ניתן לטעון שבכל תקופת כיבוש הארץ עד משיחתו של שאול למלך על ישראל, שום מלחמה מן המלחמות הרבות להצלת עם-ישראל מידי נוגשים ושוסים אכזריים לא הייתה מלחמת מצוה?


ויתרה מזאת, האם ניתן להגדיר את כל מלחמות ישראל מאז קום המדינה, ואף את המאבקים הקשים שהיו לפניה, כמלחמות רשות? והלא אנו נלחמנו ונלחמים על עצם קיומנו כאן במדינת ישראל! את אויבינו המרים לא מעניין אם יש מלך או אין מלך לעם-ישראל או מהי מערכת המשפט לפיה עם-ישראל החליט לפסוק, אדרבה, ככל שמדינת ישראל משגשגת ופורחת יותר, כך תאוותם הרצחנית להשמדתנו מתעצמת.


***

רבים ממלכי יהודה וישראל לדורותיהם, ובעיקר רבים ממלכי ישראל, היו פושעים גדולים ונוראים, עובדי אלילים כופרים ורוצחים, אשר לידם נראים ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם צדיקים ותמימים, חסידי אומות העולם. ולמרות זאת, כאשר מלכי יהודה וישראל פקדו לצאת למלחמת מצוה להגנה על עם-ישראל, לא הייתה שאלה בכלל אם לצאת למלחמה או לא.


ויתרה מזאת, הטענה שאני לא אלך בדרך האמת בגלל שהזולת (=הממשלה והנהגת העם), אינו נוהג בדרך הישר ואינו פוסק לפי דין תורה, אינה נכונה. מפני שכדי שנגיע לממלכת כהנים וגוי קדוש ולמילוי ייעודנו כאור ליהודה ואור לגויים, עלינו לחתור לדרך האמת ללא השפעה וללא תלות בתעייתו של הזולת. על כל אחד ואחד להתבונן על עצמו בלבד בבואו לקבל הכרעה איזוהי הדרך הישרה שיבור לו האדם. ואגב, מה שנקרא בימינו "דין תורה" רחוק מאד מדרך האמת, והשפעות זרות רבות חדרו וסיאבו לחלוטין את ממסד הכמורה האורתודוקסי.


***

ושמא גדולה מכולן: גיוס החרדים לצה"ל הוא בגדר מצוה רבה, לא רק כדי להסיר מעלינו חילול שם שמים, אלא מפני שהוא עשוי לשנות את פניה של מדינת ישראל לדורות. שינוי פני החברה הישראלית מתחיל מהצבא, שהרי מפא"י ההיסטורית שלטה במדינה עשרות שנים דרך הצבא. ובמלים אחרות, אם צאצאי המינים היו מבקשי ה' באמת, הם היו שולחים את בניהם לצבא, ובפעולה זו, תוך זמן קצר יחסית הם היו משנים את פני הצבא והמדינה, אך מעייניהם נתונים רק לבצע התקציבים ולשלל התאוות וטובות ההנאה הנלווים להם, והאמת נעדרת.


***

בעניין השאלה הנדונה, היה עוד אחד שטען כנגדי שאסור להתגייס לצה"ל משום פיקוח נפש מפני "שבמדינה שבה חוקי עמלק שולטים אסור לך להתגונן", וכך השבתי לו לטענה הזו: