היחס לחמאס והשפעתו על היחס העולמי לאיראן

בעבר שמעתי כמה וכמה "מומחי ביטחון" אשר מנסים לפתור את שאלת השאלות: מדוע מדיניות הביטחון והתגמול כלפי עזה כל-כך רופסת לעומת מדיניות הביטחון הנחרצת והברורה של ישראל בגבול הצפון? כלומר, בעוד שבגבול הצפון האיראנים והחיזבאללה מורתעים כמעט לחלוטין, ואין צורך לומר הסורים, לאור מצבם הקשה לאחר שנים קשות ביותר של מלחמה פנימית עקובה מדם, החמאס בעזה לעומת זאת עושה ככל העולה על רוחו, וכאשר הוא מחליט ללחוץ על הדק הטילים הוא עושה כן כמעט ללא שום עכבה.


מדוע החמאס איננו מורתע כמו חיזבאללה ואיראן? מדוע מדינת ישראל כל-כך נזהרת מפגיעה באזרחי עזה? מדוע מופעל נוהל קבוע של "הקש בגג"? ומדוע ראשי מדינת ישראל כל-כך חוששים מלהכות את עזה באופנים קשים מנשוא? התשובות לכך מגוונות מאד: יש מומחים המשיבים שמדינת ישראל חוששת מכניסה קרקעית לעזה בשל מחיר הדמים הכבד שייגבה חלילה מחיילנו; יש מומחים המאשימים את ראשי הימין שהם בכוונת מכוון מטפחים את חמאס כדי שהם לא יצטרכו לחתום על הסכם מדיני עם הערבים; ויש מומחים אשר טוענים שפגיעה בחיי אזרחים בעזה תגרור עמה בידוד בינלאומי, ולנזק מדיני גדול עוד יותר מן הנזק האנושי שנגרם מהרקטות שמשגר חמאס על מרכזי אוכלוסייה ביישובי עוטף עזה.


אף שאיני מומחה צבאי אין לי צל של ספק שכל "המומחים" הללו שוגים לחלוטין. ראשית, אין שום צורך אמיתי להיכנס קרקעית לרצועת עזה, וניתן בהחלט לכתוש אותם מן האוויר עד שהם יבינו שלא כדאי להם לירות עלינו (כך בדיוק הוכרעה יפן); שנית, איני מאמין אפילו על ראש-הממשלה לשעבר נתניהו שהוא טיפח את חמאס בכוונת מכוון כדי להימנע מלחתום על הסכמים מדיניים אשר ייטיבו עם מדינת ישראל; ושלישית, ביחס לטענה שפגיעה באזרחי עזה תגרור עמה בידוד בינלאומי, טענה זו היא הבל גמור ומוחלט, שהרי ישראל לא חששה לבידוד בינלאומי כאשר היא החריבה את רובע הדאחיה במלחמת לבנון או כאשר היא תוקפת בסוריה או בעיראק. ויתרה מזאת, האם לא ניתן לעמוד כנגד העולם באופן תקיף כאשר יורים רקטות על מרכזי אוכלוסייה שלנו? ומי שמאמין בצדקת דרכו גם העולם לא יעמוד בדרכו...


לפי האמת אפוא, היה עלינו לרחם על החקלאים ועל תושבי ישראל ולהכות ללא רחם את תושבי עזה על כל רקטה שהם משגרים לעבר ריכוזי אוכלוסייה, ואם על כל טיל היו מורידים שלושה בניינים בשכונת רימאל "היוקרתית" בעזה, אין לי ספק שהירי היה נפסק לחלוטין. כמו כן, אם ידוע לנו שמפקדות החמאס מוצבות מתחת למרכזי אוכלוסייה ומתחת לבתי חולים, יש להחריב כליל את בתי החולים על כל החולים ועל כל היושבים בהם, ולא להשאיר זכר לא לחולים ולא לבתי החולים ולא לרוצחים הערבים אשר מחריבים את נפשות ילדינו ואזרחינו.


ולכל הצבועים "הנאורים" ו"ההומניים" אשר מעריצים את התרבות האירופית "המתונה" ו"בעלת החמלה" שהתעללה ורצחה ששה מיליון יהודים, גברים נשים זקנים וטף אשר לא הרעו להם, ועוד עשרות רבות של מיליונים נרצחו במלחמות עקובות מדם במאה הקודמת – להם אשיב כך: שוו בנפשכם שבנכם או בתכם היו תחת אש, או חלילה נפצעים או אפילו נרצחים כתוצאה מאותן הרקטות, האם גם אז הייתם מתייחסים בשוויון נפש למטחי הרקטות? ואם כן, הרי שהם חולי נפש, כי כל מי שלא חומל על בניו ובנותיו נכדיו ונכדותיו, וכל מי שלא שואף להגן על עמו ועל משפחתו וקרוביו הרי שיש לו בעיה נפשית חמורה מאד, והוא אף מהווה סכנה לסביבתו. ולילה אחד בשבי חמאס והיינו שומעים מהם זמירות אחרות לחלוטין...


בדומה לכך יש לשאול את אותם אוהבי הפליטים למיניהם: אם הם היו גרים בדירה מולכם, ובנותיכם היו נפגשות עם אותם שיכורים או מסוממים בשעות הקטנות של הלילה באפלת חדר המדרגות, כאשר הן היו חוזרות מבילוייהן הזנותיים ובשפלות מלבושי הזימה – האם גם אז הייתם זועקים עד לב השמים לחמול עליהם? האם גם אז הייתם מאפשרים להם לגור אצלכם? וככל שהאסלאם יעלה עוד ועוד באירופה, כך יתגברו גילויי השנאה והרצח כלפי הזרים שם, דווקא על-ידי אותם אירופיים "הומניים נאורים וסבלניים", וכל מה שנדרש כדי להפעיל מחדש את הרכבות למחנות ההשמדה הוא רק משבר כלכלי גדול באירופה...


נחזור עתה לשאלה הראשונה, מדוע אפוא מדינת ישראל בהנהגת ממשלה "ימנית" או ראש ממשלה "ימני" איננה מכה את תושבי עזה? והשאלה הזו מתחדדת עוד יותר לאור העובדה, שאפילו המפלגות מהצד השמאלי של המפה דורשות תגובה חריפה כלפי החמאס! אפילו עמיר פרץ איש "שלום עכשיו" לשעבר, ביקר את ממשלת ישראל על רפיסותה הביטחונית! אך במשך כל 12 שנות כהונתו של נתניהו, הממשלה "הימנית החזקה" משום מה העדיפה להפגיז צריפים שהיא קוראת להם "משרדים" או דיונות נטושות שלהן היא קוראת "עמדות חמאס" או "מתקני אימונים", פשוט בזבוז משווע של כספי ציבור על מופע בידור לחמאס...


מנהיגים או אנשי עסקים?


התשובה לרפיסות הביטחונית כלפי החמאס בעזה נעוצה במשפט אחד בלבד: כל מנהיגי מפלגות הימין ובראשם עד לא מכבר מר בנימין נתניהו, הם לפני הכל אנשי עסקים, ואסביר את הדברים: רצועת עזה היא למעשה לקוחה גדולה מאד של מדינת ישראל, הייצוא לעזה: הסחורות, החשמל, הדלקים, ועוד, מסתכמים במיליארדי ש"ח בשנה! לפיכך, הסיבה שמדינת ישראל אינה מכה את עזה בתקיפות, נעוצה בכלל המסחרי הידוע: הלקוח תמיד צודק! שהרי כל התקפה גוררת עמה אי-יציבות כלכלית אשר פוגעת בעסקי המסחר שבין עזה לישראל!


ובמלים אחרות, הכסף הרב שנכנס מרצועת עזה לכיסם של בעלי ההון ולקופת המדינה (שחלקים נכבדים ממנה מועברים לאחר מכן לבעלי ההון שממשיכים להתעשר ולהסתאב לממדים מבחילים ומתועבים), משמש למעשה שוחד אשר מעוות את שיקול דעתם של אנשי העסקים רודפי הבצע וההון, שעומדים כיום בראש המדינה שלנו. כל עוד מדינת ישראל תמשיך ליהנות מרצועת עזה מבחינה כלכלית הבעיה הביטחונית בעזה לעולם לא תיפתר, ולעולם נמשיך לנהוג בהם בכפפות של משי – בהפגזת דיונות שוממות או צריפי קרטון שהוכנו מבעוד מועד על-ידי חמאס כדי שיהיה למדינת ישראל מה "לתקוף", וכדי לאפשר למנהיגנו אנשי העסקים תאבי השילומים להמשיך ולזרות חול בעיני הציבור שהם "תקפו" בעזה.


כוחו של הכסף הוא אדיר, לפיכך אף לא אחד מ"מומחי הביטחון" אומר את האמת והיא: שרדיפת הבצע השוחד והשלמונים הם-הם הסיבה המרכזית לרפיסות הביטחונית מול עזה. אמנם, ברור שחלק מאותם "מומחי ביטחון" הם טיפשים מטופשים (ואם הם היו תימנים או ספרדים הם לעולם לא היו מתמנים לתפקידים בכירים), אך אין ספק שחלקם יודע את האמת ומשתף פעולה בחפץ לב עם בעלי ההון, כדי שלא תיפסק הזרמת הכספים מעזה לכיסם, וכל זאת על חשבון דמם ונפשם של תושבי ישראל.


חשוב לציין, שהיה חוקר בכיר אחד שזעק את האמת, שמו היה ד"ר גיא בכור, הוא היה מאד פופולארי, אך לאחר שהוא החל לזעוק את האמת הוא סולק מכל במות התקשורת לחלוטין!


לצערנו הרב, נתניהו וממשלת "הימין החזק" העדיפו במשך שנים רבות רווחים כלכליים על-פני כבודו ומעמדו של עם-ישראל, הם העדיפו לסכן חיי אזרחים ולגרום להם לסבל מתמשך, ובלבד שמכונת הכסף העזתית תמשיך להזרים מזומנים לקופת המדינה ולכיסם של בעלי ההון. נתניהו רודף הבצע וחבר מרעיו הנוכלים אינם אפוא מנהיגים הם אנשי עסקים! והם עשו ועושים עסקים על גבנו! רק לאחר הפסקה מוחלטת של השותפות העסקית עם רצועת עזה, נוכל להשתחרר מכבלי השוחד ומכבלי התאוות, ורק אז יתאפשר לנו לטפל בחמאס כראוי להם, ולהפסיק לחלוטין את הירי (שמשום מה קוראים לו "טפטוף") על מרכזי אוכלוסייה.


על תושבי הדרום להבין, שאם הם רוצים להסיר את האיום הממשי על חייהם, ולעצור את עינוי נפשם ונפשות ילדיהם, עליהם לרכז את מאמציהם במחאה בלתי-פוסקת כנגד המסחר עם עזה. הפגנות בכיכר עזריאלי לא ייטיבו עמם כמו שהפגנות בלתי-פוסקות במעברים וחסימת כניסת הסחורות, ינתקו את השעבוד שלנו לעזה, ישחררו את מנהיגינו מעטיני השוחד, ירימו את מסך הכסף והתאוות מעל פניהם, ויאפשרו להם סוף-סוף לעשות את הדבר הנכון.


בתור אוהב מושבע של ארץ-ישראל ואדם ימני מאד בדעותיי, הגעתי למסקנה הכואבת כי דווקא "השמאל" עשוי להיות טוב יותר למדינת ישראל, טוב יותר להתנחלויות, טוב יותר לביטחון, טוב יותר לכלכלה האמיתית (ולא לצמיחה דמיונית שהיא בעיקר לבעלי ההון), ואפילו טוב יותר לעולם הדתי, מפני שממשלת הימין משתפת פעולה עם עולם דתי שקרי, מסייעת לו להנציח את הגזענות הבערות והאלילות, ותורמת תרומה גדולה להנצחת דת פרו-נוצרית אשר הופכת את דת משה לקורדום חוצבים מכוער, ומחללת-שם-שמים באינסוף דרכים.


ראשי מפלגות "הימין" ובראשם מר נתניהו, רודף הבצע אמן המכירות הסיסמאות האשליות הכזבים השקרים והתעתועים, מעלו בתפקידם החשוב ביותר: בשמירה על ביטחון המדינה. מדיניות ביטחונית רופסת כלפי רוצחים שפלים והקרבת תושבי הדרום למען בצע כסף הייתה והינה בגדר של חילול שם שמים איום ונורא, כי כל העולם מתבונן בנו ורואה ומבין שעם-ישראל, עם-סגולה שבו בחר ה' יתעלה, מעדיף טובות הנאה, שוחד שלמונים ושילומים על-פני חיי אדם – האם כך ראוי שנמלא את ייעודנו להאיר לעם-ישראל ולעולם כולו?


ויתרה מזאת, יש בהתנהגותם המושחתת גם פגיעה מוסרית חמורה בביטחון המדינה, שהרי עיני כל העולם נשואות לישראל ולומדות ממנה כיצד להתמודד ולפעול נגד הטרור האסלאמי – ואם מדינת ישראל תעביר מסר לעולם שעקרונות הכלכלה ורדיפת הבצע חשובים מחיי אדם, איך נוכל לשאת את פנינו ולדרוש מארצות-הברית שתתקוף את מתקני הגרעין באיראן?