כומר ושמו אליעזר – חלק ג

עודכן: 19 בפבר׳

בחלק ב המשכנו לנתח את מאמרו של החוצב הידוע בציבור אליעזר מלמד, מאמרו פורסם בתאריך כה בשבט תשפ"ב בעיתון "בשבע" וכותרתו: "על כשפים, מאגיה ואלילות" (עמ' 54). בהמשך מאמרו שנדון בחלק ב, הכומר אליעזר חושף את האמת הידועה והמפורסמת: רובם המוחץ של גדולי האסלה הוזי ההזיות באלף השנים האחרונות האמינו בקיומה של המאגיה בשלל תחומים, וכן בקיומם של כוחות טומאה הזמינים למכשפים עובדי האלילים.


כמו כן, עסקנו בטענתו של הכומר שטען ש"לשתי הדעות מקורות בתנ"ך ובדברי חכמים". עיינו ושללנו את שלושת "המקורות" שהוא הביא מן התורה ומדברי הנביאים, והבאנו עשרות מקורות מן התורה ומדברי הנביאים אשר שוללים את דבריו ואת המאגיה מכל וכל. זאת ועוד, ראינו שהמקורות "מדברי חכמים" שאליהם מתכוון הכומר אליעזר, הם למעשה אגדות חז"ל! וכבר ראינו את דברי רבנו המטלטלים בעניין התופשים את אגדות חז"ל כפשוטן בחלק א.


א. הכומר אליעזר מכניס צלם בהיכל ה'


בשלב הבא במאמרו, הכומר אליעזר מחליט ש"אפשר לשלב את דעותיהם" של צדדי המחלוקת: הרמב"ם כאברהם אבינו מן העבר האחד, אשר שלל בנחרצות רבה את המאגיה וסבר שמי שמודה בה מחרף ומגדף את ה' יתעלה וכופר בכל התורה כולה; ומן העבר השני, כאומת הצאבה האלילית הקדומה, הרוב המוחץ של גדולי האסלה באלף השנים האחרונות אשר ראו במאגיה ובכוחות הטומאה עניינים אמיתיים ומועילים אשר נאסרו בתורה.


ברם, מכיוון שאי-אפשר באמת לשלב את דעותיהם של הטהורים והטמאים, הכומר אליעזר נאלץ להתפלפל ולהתאמץ מאד-מאד כדי להתעות ולתעתע, ולהציג מצג שווא כאילו כן ניתן לשלב את דעת-הטהרה והזיות-הטומאה. ואם תתמהו: ומדוע הכומר אליעזר כל-כך מתאמץ להתפלפל ולהידחק באופן כל-כך מגוחך? מדוע שלא יאמר כך: יש כאן מחלוקת, וזהו! מדוע הוא אונס את דת המוסר והטהרה, את דרך האמת הקדושה, להסכים להזיות הטומאה?


ובכן, התשובה לכך ברורה ופשוטה כשמש למי שטרם נתעוור מן האמת: הכומר אליעזר יודע היטב, שאם הוא לא ימצא דרך "לשלב" בין הטהור לטמא, אם הוא יותיר את המחלקות כמות-שהיא, משמעות המחלוקת היא אחת ויחידה: לפי חז"ל והרמב"ם כל חכמי-יועצי-אשכנז באלף השנים האחרונות וכל הסייענים והעבדים הנרצעים שלהם (כמו הרמב"ן) הם בגדר מחוסרי-דעת, אשר מחרפים ומגדפים את השם הנכבד והנורא, מודים בעבודה-זרה וכופרים בכל התורה כולה! ובמלים פשוטות וקצרות: חכמי-יועצי-אשכנז הינם מינים ועובדי אלילים!


כאמור, הכומר אליעזר לא יכול להותיר את המחלוקת על כנה, אך לא רק בשל חשיפת האמת המרה אשר שופכת אור על מינותם וסכלותם של אבותיו ואבות-אבותיו, כלומר, לא מדובר כאן רק בפגיעה תדמיתית אנוּשה אשר מחריבה את יוקרתם של האשכנזים גסי-הרוח – אלא חמור מכך, הפגיעה התדמיתית הקשה הזו עלולה לחשוף את כלל שיטות המינות שאחזו בהן, ובכללן להפוך תורת חיים לקורדום חוצבים. ובמלים אחרות, הפגיעה התדמיתית הקשה הזו עלולה לזעזע את שלטונם, להוריד אותם מגדולתם, לקעקע את שקריהם, ולחסום את דרכם מלהמשיך במעלליהם – בחציבת תורת חיים ובהפקת רווחים ושלמונים וטובות הנאה.


לאחר דברי ההקדמה, נעבור לעיין בפלפוליו של הכומר אליעזר הטמבל:


"כמדומה שאפשר לבאר שאכן יש כוחות מיסטיים שבעזרתם עובדי אלילים ומכשפים מצליחים לעתים לחזות עתידות ולהשפיע על הטבע, אולם בחשבון הכולל הם אינם מרוויחים, אלא להיפך, מפסידים. מפני שהתחזיות שהם חוזים אינן מדויקות, וממילא הנשען עליהן מוותר במידה מסוימת על המאמץ השכלי לתכנן את דרכיו, וכיוון שכך, בפועל הוא טועה יותר. כך יוצא שתמיד ה'ברכה' המאגית המגיעה על-ידם פחותה מהברכה שנובעת מהחריצות הנשענת על חשיבה ותכנון נכון".


הכומר אליעזר טוען למעשה, שהתועלת מן הכוחות המאגיים פחותה מן התועלת שנובעת מחריצות, וכלשונו: "הברכה המאגית פחותה מהברכה שנובעת מחריצות". כלומר, הכומר אליעזר מנסה לשכנע שלא לפנות אחרי המאגיה מפני שתועלתה פחותה מחריצות. ברם, הכומר אליעזר שכח שבני האדם אינם מעוניינים להתאמץ, הם מעוניינים בפתרונות קלים. כך שגם לפי דברי הכומר, הפנייה למאגיה היא כדאית ביותר! מפני שאין בה שום מאמץ!


נמצא אפוא לפי פלפולו של הכומר אליעזר, ש"בחישוב הכולל" יש תועלת גדולה יותר בפנייה אל המאגיה, שהרי בשיקול ה"עלות-תועלת", המאגיה היא כדאית מאד, שהרי העלות שלה היא כמעט אפסית, אין צורך להשקיע, אין צורך להתאמץ, רק לשקוע בהזיוֹת בהמיוֹת!


כמו כן, הכומר אליעזר טוען במפורש בראש דבריו: "שאכן יש כוחות מיסטיים שבעזרתם עובדי אלילים ומכשפים מצליחים לעתים לחזות עתידות ולהשפיע על הטבע", ואם אכן כך, גם אם הכוחות הללו "אינם מדויקים", מדוע שלא לנסות אותם? שהרי אם הם הצליחו, והצלחנו באמצעות המאגיה להשפיע על הטבע, הרי שמדובר בהצלחה עצומה ורבה! שהרי לא ניתן באמצעות כל החריצות והתכנון שבעולם לשנות את מערכות הטבע! ואם הצלחנו לשנות את טבע העולם הרי שכוחות המאגיה חזקים בהרבה מכל כוחות הטבע הקיימים והמוכרים!


ובמלים אחרות, הכומר אליעזר סותר את עצמו, כי אי אפשר לומר על כוחות מאגיים אשר מסוגלים לשדד את מערכות הטבע, ש"הברכה המגיעה על-ידם פחותה מהברכה המגיעה באמצעות חריצות ותכנון". כך שבפועל כל פלפולו הבל הוא מעשה תעתועים, שהרי כל אימוּת של שקרי המאגיה, מובילה בהכרח להצבתה מעל לכל חריצות ותכנון, כי באמצעות החריצות והתכנון לעולם לא ניתן לשנות את מערכות הטבע. זאת ועוד, גם אם המאגיה לא הצליחה פעם אחת, ניתן שוב ושוב לנסות אותה עד שהיא תצליח, ותשנה את מערכות הטבע!


ובעניין יכולתם המאגית הדמיונית של המכשפים והמקובלים ושאר גדולי האסלה למיניהם לחזות את העתידות ולידע את הנסתרות, ראו מאמרי: "היוכל אדם לדעת את סוד העתידות?".


בהמשך מאמרו, הכומר אליעזר ממשיך לשקוע בפלפולים ולתעתע בהמונים, וזה לשונו:


"לכן, אף שמצד אחד היו אנשים שבעזרת פולחנים אליליים הצליחו לחזות עתידות ולשנות דברים בעולם, בחשבון הסטטיסטי הכולל לא היה יתרון לעובדי האלילים ולהולכים בעצת המכשפים, אלא להיפך. לכן מצד אחד אפשר לקבל את התפיסה שיש לכוחות הטומאה הרוחניים שבפולחנים האליליים השפעה על המציאות, אולם מאידך אפשר לומר שהכול שקר, היות שבפועל, בחשבון הכולל לא צמחה מהם שום ברכה".


"חשבון סטטיסטי כולל"? על מה הוא מדבר? וכי המאגיה היא מדע אשר ניתן לבחון אותה באמצעות חשבונות סטטיסטיים? מהי הַשּׁוֹטוּת הזאת?! ושוב הכומר חוזר על הזייתו שיש יתרון לחשיבה ולתכנון "בחשבון הסטטיסטי הכולל", וכבר הוכחנו לעיל שדבריו הבל מהובל, כי אם האדם ישקול שיקולי "עלות-תועלת", וכלשונו של הכומר: "בחישוב הכולל", בבחירתו האם ללכת אחרי ההבל והמאגיה, הרי שהוא לעולם יעדיף לפנות אל המאגיה והאלילות.


כל הפלפול המגוחך הזה של הכומר אליעזר נועד למסקנה שמובאת בסוף הפסקה לעיל:


"לכן מצד אחד אפשר לקבל את התפיסה שיש לכוחות הטומאה הרוחניים שבפולחנים האליליים השפעה על המציאות, אולם מאידך אפשר לומר שהכול שקר, היות שבפועל, בחשבון הכולל לא צמחה מהם שום ברכה".


כלומר, כל מטרתו היא להצדיק את ההזיה של חכמי-יועצי-אשכנז "שיש לכוחות הטומאה הרוחניים שבפולחנים האליליים השפעה על המציאות". ועד-כדי-כך הוא מתפלפל ונדחק, עד שהוא אומר שניתן מצד אחד לומר שיש אמת במאגיה ומצד שני לומר שהיא שקר: "אולם מאידך אפשר לומר שהכול שקר" – ואיך אפשר לחבר יחדיו את האמת והשקר? איך?


וביתר ביאור: איך אפשר לומר על עניין שתועלתו פחותה שהוא שקר, לעומת עניין שתועלתו רבה שהוא אמת? וכי תרופה שמועילה-מעט היא שקר, ותרופה שמועילה-מאד היא אמת? אלא, שכל ההזיה והפלפול המגוחך הז