בחוה"מ תשפ"ב הגיב מאן-דהו על המאמר בעניין חובת הנחת תפילין בחול המועד, וז"ל: היה לי המון מה להידיין על המאמר אודות תפילין בחול המועד, אבל ברגע שראיתי איך אתה קורא למרן הבית יוסף, הבנתי שלא אוהבי תורה וגם לא שוחרי משנת הרמב"ם יש פה... ממש לא. ממילא אין לי מה להידיין איתכם. יש תופעה בפסיכולוגיה שנקראת "השלכה". בהשלכה אדם לוקח משהו שהוא מרגיש על מישהו אחד ומעביר אותו למישהו אחר שדומה לו. כנראה יש לכם רגשי נחיתות מסוימים נגד גדולי תורה תימנים ספרדים ואשכנזים ועכשיו אתם מוציאים עליהם את זעמכם, דרך ביקורת עניינית (כביכול) על מרן הבית יוסף... זה השלכה.
אם אתם באמת בעד "שמע האמת ממי שאמרה" (ברור שלא, אדם שבעד כלל זה מדבר בענייניוּת, מקשה על כולם בלי שמות תואר מיותרים), כדאי שתחשבו טוב טוב, איזה אירוע בילדות שלכם גרם לכם לניסוחים האלה, למה אתם כל כך מפוּצצים בזעם על אנשים בעלי דעות אחרות, ומה התיקון שאתם צריכים לעשות בעקבות זאת. במקום שתכתבו מאמרים בנושאים הלכתיים, כדאי שתלכו לפסיכולוג. הגיע הזמן לטפל במחלות הנפש שלכם, זה מאד חשוב בשביל תהליך החזרה בתשובה שלכם. "עורו עורו ישנים משינתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל. הביטו לנפשותיכם, והטיבו דרכיכם ומעלליכם, ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה" (הל' תשובה ג, ד).
עד כאן דברי המגיב, ועתה לתשובתי:
הנך טוען שיש לך "המון מה להידיין על המאמר אודות תפילין בחול המועד", אז מדוע אינך מנתץ ושובר את מסקנות המאמר? והלא הנך טוען שאיני "אוהב תורה" וגם איני "שוחר משנת הרמב"ם"... ובכן, מצוה גדולה נפלה לידך! לנתץ ולשבֵּר דברי בלע שקריים לפי שיטתך! איך אתה מעז אפוא להפנות את עורפך למצוה שבאה לידך? וכי לא שמעת על דברי חכמים "דע מה שתשיב לאפיקורוס", שהרי לשיטתך הנני אפיקורוס, שהרי הנני טוען שהמרן שלך, ח'רבת יוסוף, הוא מין שמתעה את העם אחרי ההבל! אז איך הנך מרשה לעצמך שלא להשיב?
ובכן, אינך הראשון וגם לא האחרון שמנסה לנתץ את מסקנותיי, אך משום מה כולם-כולם נמנעים מלהשיב בטענות ענייניות! משום מה כולם מוצאים להם איזה תירוץ שלא להשיב... והתירוץ התורן שלך הוא החלטתך שאיני "אוהב תורה" ולא "שוחר משנת הרמב"ם"...
***
לאחר מכן אתה פונה להצדיק את התעלמותך מן הטענות הענייניוֹת שיש במאמר – וכדי להשקיט את מצפונך על-כך שהנך מפנה עורף לאמת ובוחר להתעלם ממנה, הנך מחליט עוד החלטה שרירותית, לפיה הנני זקוק לטיפול פסיכולוגי. ובכן, יש תופעה בפסיכולוגיה שנקראת "הכחשה", בתופעה זו אנו מוצאים את המטופל מתכחש לאמת, וכדי שלא לנתץ את יסודות עולמו הרעועים ושלל הבליו ותאוותיו, הוא מצדיק את הליכתו אחרי ההבל בהצדקות שקריות שירגיעו את מצפונו העשוק. בתופעה זו המטופל מחליט שלא להתמודד עם האמת באופן ענייני מסיבות שונות, כי התמודדות עם האמת והתבוננות אמיתית נכוחה תנפץ את עולמו.
ב"אבחנתך הפסיכולוגית" אתה טוען שיש לי "רגשי נחיתות מסוימים", ובכן, אם היו לי רגשי נחיתות הייתי כמוך, מגן על כל מיני גדוילים אירופים מהובלים שמדמים שהם גדולים... אתה הוא אפוא בעל רגשי הנחיתות, כי אתה הוא זה אשר נחרדת כאשר קראתי למרן שלך ח'רבת יוסוף, תוך שהתעלמת התעלמות מוחלטת משלל הראיות שהוא מתעה את העם אחרי ההבל! היש רגשי נחיתות חמוּרים מאלה? הנך מעדיף להיות עיוור וללכת בחושך, מאשר לומר על גדולי האסלה האשכנזים, והספרדים הנרצעים שהלכו בעקבותיהם, שהם אלילים נתעבים!
אתה טוען שהביקורת שלי היא רק "עניינית כביכול", ובכן, תוכיח! מדוע אין בידך מאומה? ודבריך ריקים כמו גדולי האסלה שהנך מגן עליהם, ריקים ממים אך מלאים נחשים ועקרבים.
"וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְוֹת יְיָ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" (מ"א יח).
***
אגב, טענת לעיל שהנני סובל מ"השלכה", ובכן הבה נבחן מהי (מתוך ויקיפדיה):
"בפסיכואנליזה, השלכה (פרויקציה) היא מנגנון הגנה אישי, בו משליך האדם את הצדדים השליליים באישיותו אל עבר העולם שמחוצה לו, מייחס אותם לאנשים אחרים, וכך יכול להתעלם מראִיית תכונותיו ודחפיו השליליים".
ובכן, לפי דבריך, אני למעשה מין וכופר ואפיקורוס אשר משליך את הצדדים השליליים הללו על גדולי-טחורי-האסלה, ובכן, אשמח אם תוכל למצוא מקום אחד שבו כפרתי ביסוד משלושה עשר יסודות הדת! וההיפך הגמור הוא הנכון! כי הנני מוכיח שוב ושוב שגדולי האסלה הם אלה אשר כופרים ביסודי הדת, ומעוותים את התורה עד להפיכתה לדת ניאו-אלילית ופרו-נוצרית.
ואתה הוא זה אשר כופר ביסודות דתנו דת האמת! שהרי בהערצתך העיוורת לג'וחא הנך עובר על היסוד החמישי מיסודות דת האמת, והנה לפניך דברי הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק:
"והיסוד החמישי, שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו. ואין עושין-כן למה שלמטה ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן [וכל-שכן לבני-האדם שוכני-בתי-חומר שחייהם כרוח: 'כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ' (תה' קג, טז)], לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה, ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכֻוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו [כלומר, אין להַפנות את המחשבה וההערצה והיראה למאומה זולת ה' יתעלה]. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה-זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה".
ורק מי שמעריץ אליל בצורה עיוורת אינו מסוגל להתדיין בעניינוֹ ובורח להתקפות אישיות.
***
עוד כתבת: "אם אתם באמת בעד 'שמע האמת ממי שאמרה' (ברור שלא, אדם שבעד כלל זה מדבר בענייניות, מקשה על כולם בלי שמות תואר מיותרים), כדאי שתחשבו טוב טוב, איזה אירוע בילדות שלכם גרם לכם לניסוחים האלה, למה אתם כל-כך מפוּצצים בזעם על אנשים בעלי דעות אחרות, ומה התיקון שאתם צריכים לעשות בעקבות זאת".
ובכן, אתה הוא זה אשר אינך נשמע לכלל "קבל האמת ממי שאמרו", כי אתה החלטת שבגלל שתקפתי ובצדק את יוסוף ג'וחא קארו, אז כל דבריי בכללותם אינם נכונים! כלומר, אתה בוחר לשלול את כללות דבריי על סמך דעה קדומה לפיה קארו הקראי הוא חכם מחכמי ישראל! ובמלים אחרות, אתה מאשים אותי שאיני מקבל דברי אמת ממי שאמרם, ואתה הוא זה אשר שולל את דבריי על סמך דברים שלא נעמו לאוזניך ולדעות הקדומות שהולעטת בהן משחר נעוריך. ועל כגון זאת כבר נאמר: הפוסל – במומו פוסל, ואם היית מביא טענת-אמת אחת הייתי מודה לדבריך, ואם יש צורך הייתי מתקן את דבריי, כי הנני מקבל את האמת ממי שאמרו.
לגבי האופן שבו הנני מתבטא כלפי גדולי האסלה אשר מתעים את העם אחרי ההבל, ובכן, זו דרכה של תורה, כי הציר שעליו סובבת כל התורה הוא עקירת עבודה-זרה ומחיית עקבותיה. וכבר כתבתי מאות מאמרים בעניין זה וכן בעניין חומרת המתעים את העם אחרי ההבל.
והנה לפניך רק דוגמה קלה מאד מתוך דברי הנביא מלאכי ע"ה (ב, ח–ט):
"וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה".
ומן הפסוק הזה יש ראיה גדולה מאד לכך שחובה לבזות ולהשפיל עד עפר את כומרי הדת אשר "אינם שומרים את דרך ה' ונושאים פנים בתורה", ובמלים אחרות, משחיתים את התורה, ומציגים את תורתם החדשה היקושה והעקושה כאילו היא דת האמת שניתנה מפי הגבורה. וכאמור, יש בידי מאות ראיות ודוגמאות לכך במאמריי, ואף דברים קשים וחמורים בהרבה. "וּדְעִי וּרְאִי כִּי רַע וָמָר עָזְבֵךְ אֶת יְיָ אֱלֹהָיִךְ וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ צְבָאוֹת" (יר' ב, יט).
כמו כן, לגבי דבריך: "למה אתם כל-כך מפוּצצים בזעם על אנשים בעלי דעות אחרות", ובכן, איני "מפוּצץ בזעם" על אנשים "בעלי דעות אחרות", רק כלפי המינים המתעים את העם אחרי ההבל, אשר המיטו על עם-ישראל שואה וייסורים איומים ומבעיתים בגלות ארוכה ונוראה.
עוד כתבת: "איזה אירוע בילדות שלכם גרם לכם לניסוחים האלה", ושוב, הנך פונה מן הדיון הענייני אל האשמה בחולִי נפש... ומה ההבדל ביני לבינך? ובכן, כאשר הנני מתעב ומגנה את גדולי-טחורי-האסלה הנני עושה זאת לאחר שהוכחתי בהרחבה רבה שהם מינים וכופרים ומחללי-שם-שמים, ואילו אתה בוחר לתקוף אותי מבלי להביא אפילו ריח של ראיה לדבריך!
***
עוד כתבת: "במקום שתכתבו מאמרים בנושאים הלכתיים, כדאי שתלכו לפסיכולוג. הגיע הזמן לטפל במחלות הנפש שלכם, זה מאוד חשוב בשביל תהליך החזרה בתשובה שלכם".
הנה שוב, ללא שום ריח של ראיה והוכחה אתה בוחר להשמיץ אותי, על מה ולמה? ובשנאתך הריקה הנך מוכיח שהנך עובד אלילים, לא פחות! שהרי החלטת לתקוף אותי ולהשמיץ אותי אך ורק בגלל שהנני קורא למרן שלך "ח'רבת יוסוף" או "ח'רבנת יוסוף". כלומר, אינך מסוגל לבחון את דברי הג'וחא בעין ביקורתית, אלא כל דבריו לפי שיטתך הם דברי אלהים חיים, ורק אלהים חיים ראוי ליחס כזה, דהיינו שאין לערער ואין להרהר אחר דבריו במאומה, ובהערצתך לג'וחא הפכת אותו לאלוה, שכל דבריו הם דברי אלהים-אמת שאסור לבחון לחקור ולדרוש.
כמו כן, אם החזרה בתשובה שלי כל-כך חשובה לך, מדוע שלא תסייע לי? מדוע שלא תוכיח לי בראיות ענייניוֹת שהנני טועה? או לכל הפחות תוכיח לעצמך שאתה עומד על אדנים יציבים, ולא עובד אלילים מהובלים מבלי לחקור ולדרוש אחר השקפותיהם שיטותיהם והוראותיהם.
***
סיימת בדברי רבנו המעוררים לתשובה, והנני מפנה אותם אליך ולשכמותך:
"עורו עורו ישנים משינתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל. הביטו לנפשותיכם, והטיבו דרכיכם ומעלליכם, ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה" (הל' תשובה ג, ד).
"כֹּה אָמַר יְיָ: מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ [...] הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים [...] הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְיָ וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ. לָכֵן עֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם יְיָ וְאֶת בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב [...] כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה. וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה, כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ. אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא דְּעִי מֶה עָשִׂית בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ [...] וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ, לוֹא, כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ. כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם. אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ יְלִדְתָּנוּ כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ יָקוּמוּ אִם יוֹשִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה" (ירמיה ב).
***
לאחר כל הדברים האלה העיוור האומלל השיב תשובה ארוכה שבה הוא חזר על האשמותיו בעניין היחס לג'וחא "שבחמש מאות השנים האחרונות דבריו הם יסוד מוסד לכל בית ישראל", כאילו שעם-ישראל מעולם לא עבד אלילים בהמוניו ומעולם לא תעה בהמוניו אחרי ההבל... והוא אף מעז להשוות בין הג'וחא לבין משה רבנו! כאילו מתיחת ביקורת על משה רבנו ע"ה ועל יוסוף ג'וחא קארו שווה, וזה לשונו: "אם דעתך, הכל-כך ענייה ודלה, הייתה מוצאת חוסר דיוק (שוב, להבנתך הענייה והדלה) בדברי משה רבנו, גם כלפיו היית מזהם מילותיך...".
וחמור מכך, הוא למעשה משווה בין הג'וחא קארו לבין ה' יתרומם ויתעלה! כי מילותיו של משה רבנו בספר התורה, הן-הן דברי ה' יתעלה! כאילו ערעור על דבריו של הג'וחא הטמבל שווה לערעור על התורה הקדושה והטהורה שניתנה לנו אות באות בהר סיני מפי הגבורה, וזו עבודת אלילים! שהרי הכסיל הלז אִבְּן-ג'וחא, משווה בין ה' יתרומם ויתעלה שמו לבין הג'וחא קארו!
כמו כן, הטמבל העקוש מתעקש שלא לעסוק בטענות באופן ענייני והנה דבריו:
"שים לב, אני בכלל לא מדבר על טענותיך. אני בכלל לא מתעסק במה שכתבת במאמר, חלק דברי טעם המה וחלק סרי טעם המה, אבל בכל מקרה הם לא מעניינים אותי. מבחינתי, הוצאת את עצמך מטווח הדיון הלגיטימי, אני לא מידיין איתך, כי בך יתקיים מאמר הדרשן, 'כיוון שהוציא את עצמו מן הכלל – כפר בעיקר'", וכו'.
כמו כן, העיוור היקוש מתעקש שאין לי הוכחה לצדקת היחס שלי לג'וחא, וזה לשונו:
"ועכשיו, עליך לא להוכיח מדוע מרן קדש-הקדשים הבית יוסף זכותו יגן עלינו טועה בהבנתו את דברי הרמב"ם, כעת עליך להוכיח מדוע מוצדק לכנות אותו כפי שאתה מכנה אותו. כמובן, אין לך הוכחה לכך, ואשר על כן, אתה בדיוק כמוהו (להבנתך הענייה והדלה), גם אתה כותב דברים לא מוכחים, אלא שאתה גם מתהדר בנוצותיך הגאוותניות".
נשים לב, לאחר שהוא מאשים אותי ב"רגשי נחיתות" הוא עובר להאשים אותי ב"גאווה"... מכל מקום, העיוור המיוסר הזה מודיע מראש שגם אם אוכיח לו בטענות "לוגיות" שאכן ראוי להתייחס לג'וחא בדרך של חירוף וגידוף, הוא בשום פנים ואופן לא יקבל זאת, והנה דבריו:
"ולא, אני כמובן לא אקרא את דבריך, שכן טימאת מחשבותיך כל-כך עד-כדי-כך שבטח תנסה לטהר את שרציך הלוגיים במאה וחמישים טעמים ותצליח להוכיח (להבנתך הענייה והדלה) את זה שאכן מוצדק לקרוא לו כך... אין לי מה לקרוא דברי טומאה כאלה".
ולבסוף הוא שולח אותי שוב לפסיכולוג וקובע שאנכי "חולה נפש"...
ובכן, על כל זאת השבתי לו תשובה קצרה:
מתוך דבריך הארוכים ראוי להתייחס רק לנקודה אחת:
טענת שהנני "כופר בעיקר", ובכן, וכי קארו אלהים הוא שתאמר עליו שכפירה בו היא כפירה "בעיקר"? ובטענה זו חשׂפת את עבודת האלילים שבידך. יתר-על-כן, הייתכן שכפירה במקובל פגאני שהודה בעבודה-זרה, שהחדיר את המאגיה לדת משה, שטען את הנבואה, שחירף וגידף את השם הנכבד והנורא, שמחק את יסודות הדת, ושחילל-שם-שמים ביד רמה בהיתרו ליהנות מדברי תורה – הייתכן שכפירה במין שכזה היא כפירה בעיקר? והלא זו מצוה מן המובחר! ולא די לך בזאת, אלא שאף העזת את פניך והכנסת את משה רבנו לקלחת, כאילו יש מה להשוות בינו לבין הג'וחא, וכאילו יש מה להשוות בין דברי ה' יתעלה לדבריו של הג'וחא המאופס!
וכבר הוכחתי את כל האמור במאמרים רבים, לדוגמה: "קארו – מגדולי מחללי שם שמים", "קארו – מגדולי משמידי דת האמת", "האמנם השו"ע הוא שמונים אחוז רמב"ם", ועוד.
"וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא).