top of page

העיוורים מרמים את עצמם

עודכן: 20 באפר׳ 2022

בחול המועד תשפ"ב קיבלתי תגובה במייל על מאמרי בעניין חובת הנחת תפילין בחול המועד, והנה לפניכם תגובת המגיב:


היה לי המון מה להידיין על המאמר אודות תפילין בחול המועד, אבל ברגע שראיתי איך אתה קורא למרן הבית יוסף, הבנתי שלא אוהבי תורה וגם לא שוחרי משנת הרמב"ם יש פה... ממש לא. ממילא אין לי מה להידיין איתכם.


יש תופעה בפסיכולוגיה שנקראת "השלכה". בהשלכה אדם לוקח משהו שהוא מרגיש על מישהו אחד ומעביר אותו למישהו אחר שדומה לו. כנראה יש לכם רגשי נחיתות מסוימים נגד גדולי תורה תימנים ספרדים ואשכנזים ועכשיו אתם מוציאים עליהם את זעמכם, דרך ביקורת עניינית (כביכול) על מרן הבית יוסף... זה השלכה.


אם אתם באמת בעד "שמע האמת ממי שאמרה" (ברור שלא, אדם שבעד כלל זה מדבר בענייניות, מקשה על כולם בלי שמות תואר מיותרים), כדאי שתחשבו טוב טוב, איזה אירוע בילדות שלכם גרם לכם לניסוחים האלה, למה אתם כל כך מפוצצים בזעם על אנשים בעלי דעות אחרות, ומה התיקון שאתם צריכים לעשות בעקבות זאת.


במקום שתכתבו מאמרים בנושאים הלכתיים, כדאי שתלכו לפסיכולוג. הגיע הזמן לטפל במחלות הנפש שלכם, זה מאוד חשוב בשביל תהליך החזרה בתשובה שלכם.


"עורו עורו ישנים משינתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם; וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל – הביטו לנפשותיכם, והטיבו דרכיכם ומעלליכם; ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה" (תשובה ג, ד).


עד כאן דברי המגיב, ולהלן תשובתי:


הנך טוען שיש לך "המון מה להידיין על המאמר אודות תפילין בחול המועד", אז מדוע אינך מנתץ ושובר את מסקנות המאמר? והלא הנך טוען שאיני "אוהב תורה" וגם איני "שוחר משנת הרמב"ם"... ובכן, מצוה גדולה נפלה לידך! לנתץ ולשבֵּר דברי בלע שקריים לפי שיטתך!


איך אתה אפוא מעז להפנות עורף למצוה שבאה לידך? וכי לא שמעת על דברי חכמים "דע מה שתשיב לאפיקורוס", שהרי לשיטתך הנני אפיקורוס! שהרי הנני טוען שהמרן שלך ח'רבת יוסוף הוא מין שמתעה את העם אחרי ההבל! אז איך הנך מרשה לעצמך שלא להשיב?


ובכן, אינך הראשון וגם לא האחרון שמנסה לנתץ את מסקנותיי, אך משום מה כולם-כולם נמנעים מלהשיב בטענות ענייניות! משום מה כולם מוצאים להם איזה תירוץ שלא להשיב... והתירוץ התורן שלך הוא החלטתך שאיני "אוהב תורה" ולא "שוחר משנת הרמב"ם"...


***

לאחר מכן אתה פונה להצדיק את התעלמותך מן הטענות הענייניות שיש במאמר, וכדי להשקיט את מצפונך על-כך שהנך מפנה עורף לאמת ובוחר להתעלם ממנה, הנך מחליט עוד החלטה שרירותית, לפיה הנני זקוק לטיפול פסיכולוגי. ובכן, יש תופעה בפסיכולוגיה שנקראת "הכחשה", בתופעה זו אנו מוצאים את המטופל מתכחש לאמת, וכדי שלא לנתץ את יסודות עולמו הרעועים ושלל הבליו ותאוותיו, הוא מצדיק את הליכתו אחרי ההבל בהצדקות שקריות שירגיעו את מצפונו העשוק. בתופעה זו המטופל מחליט שלא להתמודד עם האמת באופן ענייני מסיבות שונות, כי התמודדות עם האמת והתבוננות אמיתית נכוחה תנפץ את עולמו.


ב"אבחנתך הפסיכולוגית" אתה טוען שיש לי "רגשי נחיתות מסוימים", ובכן, אם היו לי רגשי נחיתות הייתי כמוך, מגן על כל מיני גדולים אירופים מהובלים שמדמים שהם גדולים... אתה הוא אפוא בעל רגשי הנחיתות, כי אתה הוא זה אשר נחרדת כאשר קראתי למרן שלך ח'רבת יוסוף, תוך שהתעלמת התעלמות מוחלטת משלל הראיות שהוא מתעה את העם אחרי ההבל! היש רגשי נחיתות חמוּרים מאלה? הנך מעדיף להיות עיוור וללכת בחושך מאשר לומר על גדולי האסלה האשכנזים והספרדים הנרצעים שהלכו בעקבותיהם, שהם אלילים נתעבים!


אתה טוען שהביקורת שלי היא רק "עניינית כביכול", ובכן, תוכיח! מדוע אין בידך מאומה? ודבריך ריקים כמו גדולי האסלה שהנך מגן עליהם, ריקים ממים אך מלאים נחשים ועקרבים.


"וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְו‍ֹת יְיָ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" (מ"א יח).


***

אגב, טענת לעיל שהנני סובל מ"השלכה", ובכן הבה נבחן מהי (מתוך ויקיפדיה):


"בפסיכואנליזה, השלכה (פרויקציה) היא מנגנון הגנה אישי, בו משליך האדם את הצדדים השליליים באישיותו אל עבר העולם שמחוצה לו, מייחס אותם לאנשים אחרים, וכך יכול להתעלם מראיית תכונותיו ודחפיו השליליים".


ובכן, לפי דבריך, אני למעשה מין וכופר ואפיקורוס אשר משליך את הצדדים השליליים הללו על גדולי טחורי האסלה, ובכן, אשמח אם תוכל למצוא מקום אחד שבו כפרתי ביסוד משלושה עשר יסודות הדת! ההיפך הגמור הוא הנכון! כי הנני מוכיח שוב ושוב שגדולי האסלה הם אלה אשר כופרים ביסודי הדת, ומעוותים את התורה עד להפיכתה לדת ניאו-אלילית ופרו-נוצרית.


ואתה הוא זה אשר כופר ביסודות דתנו דת האמת! שהרי בהערצתך העיוורת לג'וחא הנך עובר על היסוד החמישי מיסודות דת האמת! והנה לפניך דברי רבנו בהקדמתו לפרק חלק:


"והיסוד החמישי, שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו. ואין עושין-כן למה שלמטה ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן [וכל שכן לבני-האדם שוכני-בתי-חומר שחייהם כרוח: "כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ" (תה' קג, טז)], לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה, ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכֻוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו [כלומר, אין להַפנות את המחשבה וההערצה והיראה למאומה זולת ה' יתעלה]. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה-זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה".


ורק מי שמעריץ אליל בצורה עיוורת אינו מסוגל להתדיין בעניינו בצורה מושכלת ועניינית.


***

עוד כתבת:


"אם אתם באמת בעד 'שמע האמת ממי שאמרה' (ברור שלא, אדם שבעד כלל זה מדבר בענייניות, מקשה על כולם בלי שמות תואר מיותרים), כדאי שתחשבו טוב טוב, איזה אירוע בילדות שלכם גרם לכם לניסוחים האלה, למה אתם כל כך מפוצצים בזעם על אנשים בעלי דעות אחרות, ומה התיקון שאתם צריכים לעשות בעקבות זאת".


ובכן, אתה הוא זה אשר אינך נשמע לכלל "קבל האמת ממי שאמרו", כי אתה החלטת שבגלל שתקפתי ובצדק את יוסוף ג'וחא קארו, אז כל דבריי בכללותם אינם נכונים! כלומר, אתה בוחר לשלול את כללות דבריי על סמך דעה קדומה שיוסוף ג'וחא קארו הוא חכם מחכמי ישראל!


ובמלים אחרות, אתה מאשים אותי שאיני מקבל דברי אמת ממי שאמרם, ואתה הוא זה אשר שולל את דבריי על סמך דברים שלא נעמו לאוזניך ולדעות הקדומות שהולעטת בהן משחר נעוריך. ועל זה כבר נאמר הפוסל – במומו פוסל, ואם היית מביא טענת-אמת אחת הייתי מודה לדבריך, ואם יש צורך הייתי מתקן את דבריי, כי הנני מקבל את האמת ממי שאמרו.


לגבי האופן שבו הנני מתבטא כלפי גדולי האסלה אשר מתעים את העם אחרי ההבל, ובכן, זו דרכה של תורה, כי הציר שעליו כל התורה סובבת הוא עקירת עבודה-זרה ומחיית עקבותיה. וכבר כתבתי מאות מאמרים בעניין זה, ובעניין חומרת המתעים את העם אחרי ההבל.


והנה לפניך רק דוגמה קלה מאד מתוך דברי הנביא מלאכי ע"ה (ב, ח–ט):


"וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה".


ומן הפסוק הזה יש ראיה גדולה מאד לכך שחובה לבזות ולהשפיל את כומרי הדת אשר "אינם שומרים את דרך ה' ונושאים פנים בתורה", ובמלים אחרות, משחיתים את התורה, ומציגים את תורתם החדשה והעקושה כאילו היא דת האמת שניתנה מפי הגבורה.


וכאמור, יש בידי מאות ראיות ודוגמאות לכך במאמריי, ואף דברים קשים וחמורים בהרבה.


כמו כן, לגבי דבריך: "למה אתם כל כך מפוצצים בזעם על אנשים בעלי דעות אחרות", ובכן, איני "מפוצץ בזעם" על אנשים "בעלי דעות אחרות", רק כלפי המינים המתעים את העם אחרי ההבל, אשר המיטו על עם-ישראל שואה וייסורים איומים ונוראים בגלות ארוכה ונוראה.


עוד כתבת: "איזה אירוע בילדות שלכם גרם לכם לניסוחים האלה", ושוב, הנך פונה מן הדיון הענייני אל האשמה בחולי נפש... ומה ההבדל ביני לבינך? ובכן, כאשר אני מתעב ומגנה את גדולי טחורי האסלה הנני עושה זאת לאחר שהוכחתי בהרחבה רבה שהם מינים וכופרים ומחללי-שם-שמים, ואילו אתה בוחר לתקוף אותי מבלי להביא אפילו ריח של ראיה לדבריך!


***

עוד כתבת:


"במקום שתכתבו מאמרים בנושאים הלכתיים, כדאי שתלכו לפסיכולוג. הגיע הזמן לטפל במחלות הנפש שלכם, זה מאוד חשוב בשביל תהליך החזרה בתשובה שלכם".


הנה שוב, ללא שום ריח של ראיה והוכחה אתה בוחר להשמיץ אותי, על מה ולמה? ובשנאתך הריקה הנך מוכיח שהנך עובד אלילים, לא פחות! שהרי החלטת לתקוף אותי ולהשמיץ אותי אך ורק בגלל שהנני קורא למרן שלך "ח'רבת יוסוף" או "יוסוף ג'וחא קארו". כלומר, אינך מסוגל לבחון את דברי הג'וחא בעין ביקורתית, אלא כל דבריו לפי שיטתך הם דברי אלהים חיים, ורק אלהים חיים ראוי ליחס כזה, דהיינו שאין לערער ואין לבחון את דבריו במאומה, ובהערצתך לג'וחא הפכת אותו לאלוה, שכל דבריו הם דברי אלהים אמת שאסור לבחון לחקור ולדרוש.


כמו כן, אם החזרה בתשובה שלי כל-כך חשובה לך, מדוע שלא תסייע לי? מדוע שלא תוכיח לי בראיות ענייניות שהנני טועה? או לכל הפחות תוכיח לעצמך שאתה עומד על אדנים יציבים, ולא עובד אלילים מהובלים מבלי לחקור ולדרוש אחר השקפותיהם שיטותיהם והוראותיהם.


***

סיימת בדברי רבנו המעוררים לתשובה, והנני מפנה אותם אליך ולשכמותך:


"עורו עורו ישנים משינתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל – הביטו לנפשותיכם, והטיבו דרכיכם ומעלליכם, ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה" (תשובה ג, ד).


"וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ דַּלִּים הֵם נוֹאֲלוּ כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְיָ מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם, אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים וַאֲדַבְּרָה אוֹתָם כִּי הֵמָּה יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְיָ מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת" (יר' ה, ד–ה).


"אֲשֶׁר חָטְאוּ וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם" (מ"א טז, יג).


"וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם [...] וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ לְהַכְעִיסוֹ" (מ"ב יז, טו–יז).


"יְיָ עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל" (יר' טז, יט).


***

לאחר כל הדברים האלה העיוור האומלל השיב תשובה ארוכה שבה הוא חזר על האשמותיו בעניין היחס לג'וחא "שבחמש מאות השנים האחרונות דבריו הם יסוד מוסד לכל בית ישראל", כאילו שעם-ישראל מעולם לא עבד אלילים בהמוניו ומעולם לא תעה בהמוניו אחרי ההבל... והוא אף מעז להשוות בין הג'וחא לבין משה רבנו! כאילו מתיחת ביקורת על משה רבנו ע"ה ועל יוסוף ג'וחא קארו שווה, וזה לשונו: "אם דעתך, הכל-כך ענייה ודלה, הייתה מוצאת חוסר דיוק (שוב, להבנתך הענייה והדלה) בדברי משה רבנו, גם כלפיו היית מזהם מילותיך...".


וחמור מכך, הוא למעשה משווה בין הג'וחא קארו לבין ה' יתרומם ויתעלה! כי מילותיו של משה רבנו בספר התורה, הן-הן דברי ה' יתעלה! כאילו ערעור על דבריו של הג'וחא הטמבל שווה לערעור על התורה הקדושה והטהורה שניתנה לנו אות באות בהר סיני מפי הגבורה! וזו עבודת אלילים! שהרי הטמבל אבן-ג'וחא משווה בין הקב"ה יתרומם ויתעלה לבין ג'וחא קארו!


כמו כן, הטמבל העקוש מתעקש שלא לעסוק בטענות באופן ענייני והנה דבריו:


"שים לב, אני בכלל לא מדבר על טענותיך. אני בכלל לא מתעסק במה שכתבת במאמר, חלק דברי טעם המה וחלק סרי טעם המה, אבל בכל מקרה הם לא מעניינים אותי. מבחינתי, הוצאת את עצמך מטווח הדיון הלגיטימי, אני לא מידיין איתך, כי בך יתקיים מאמר הדרשן, 'כיוון שהוציא את עצמו מן הכלל – כפר בעיקר'", וכו'.


כמו כן, העיוור היקוש מתעקש שאין לי הוכחה לצדקת היחס שלי לג'וחא, וזה לשונו:


"ועכשיו, עליך לא להוכיח מדוע מרן קדש הקדשים הבית יוסף זכותו יגן עלינו טועה בהבנתו את דברי הרמב"ם, כעת עליך להוכיח מדוע מוצדק לכנות אותו כפי שאתה מכנה אותו. כמובן, אין לך הוכחה לכך, ואשר על כן, אתה בדיוק כמוהו (להבנתך הענייה והדלה), גם אתה כותב דברים לא מוכחים, אלא שאתה גם מתהדר בנוצותיך הגאוותניות".


נשים לב, לאחר שהוא מאשים אותי ב"רגשי נחיתות" הוא עובר להאשים אותי ב"גאווה"... מכל מקום, העיוור המסכן הזה מודיע מראש שגם אם אוכיח לו בטענות "לוגיות" שאכן ראוי להתייחס לג'וחא בדרך של חירוף וגידוף, הוא בשום פנים ואופן לא יקבל זאת, והנה דבריו:


"ולא, אני כמובן לא אקרא את דבריך, שכן טימאת מחשבותיך כל-כך עד-כדי-כך שבטח תנסה לטהר את שרציך הלוגיים במאה וחמישים טעמים ותצליח להוכיח (להבנתך הענייה והדלה) את זה שאכן מוצדק לקרוא לו כך... אין לי מה לקרוא דברי טומאה כאלה".


ולבסוף הוא שולח אותי שוב לפסיכולוג וקובע שאנכי "חולה נפש"...


ובכן, על כל זאת השבתי לו תשובה קצרה:


מתוך דבריך הארוכים ראוי להתייחס רק לנקודה אחת:


טענת שהנני כופר בעיקר, ובכן, ממתי כפירה בג'וחא, שהודה בעבודה זרה, והחדיר את המאגיה לדת משה, וחירף וגידף את השם יתעלה, ומחק את יסודות הדת, וחילל שם שמים בהיתרו ליהנות מכבוד תורה, היא כפירה בעיקר?


ובלי לשים לב הוכחת את טענתי שהנך עובד אלילים, שהרי הפכת את הג'וחא לאלהים, כאילו כפירה בו היא כפירה בעיקר... ואף הכנסת את משה רבנו ע"ה לקלחת, כאילו יש מה להשוות בינו לבין הג'וחא, וכאילו יש מה להשוות בין דברי ה' יתעלה לדבריו של הג'וחא המאופס!


והייתי מפנה ומקשר אותך לסדרת מאמרים מקיפה שכתבתי על הג'וחא ("קארו – מגדולי מחללי שם שמים"), ולעוד מאמרים בעניינו, אך אינך מעוניין לשמוע וזאת בחירתך. ומכיוון שהדבר היחיד שהוכחת הוא שאתה עיוור לחלוטין, לא אשיב לך יותר.


"וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא).

העיוורים מרמים את עצמם
.pdf
Download PDF • 167KB

202 צפיות3 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page