בעקבות המאמר: "מחפוד הרשע הוא-הוא פרעֹה", נשאלתי כך:
על מה מבוססת האמירה הזו [שהופיעה במאמר שנזכר]: "כי האשכנזים שנתערבו בגויים ולמדו ממעשיהם הם ממילא ספק יהודים, וקרוב לוודאי שרובם המוחץ של אבותיהם כלל לא עמדו לרגלי הר סיני – אבל מחפוד, שאבותיו ואבות אבותיו לא נתערבו בגויים" וכו'.
תשובה: חזקה היא שרובם המוחץ של האשכנזים אינם מזרע ישראל, וכדברי רבנו באיגרתו ליהודי תימן (עמ' כז): "ולפיכך יֵדע כל מי שסטה מדתו זה שניתן באותו המעמד הגדול, שאינו מזרע אותם האנשים, וכך אומרים [חכמים] ע"ה במפקפקים בשליחות: 'לא עמדו אבותיו על הר סיני', יציל אותנו ה' ואתכם מן הפקפוק, וירחיק ממנו ומכם את הטעות והשיבוש" וכו'.
כלומר, כל מי שכופר בשליחותו של משה רבנו ע"ה "לא עמדו אבותיו על הר סיני", ויהדות אשכנז כָּפְרָה הלכה-למעשה בשליחותו של משה רבנו – שהרי היא המיטה עלינו דת חדשה, דת פרו-נוצרית אשר רוצצה במגפיים מסומרים לא רק את יסוד שליחותו של משה רבנו, אלא את כל יסודות דתנו הנאמנים, ובעקבות זאת אף השחיתה כליל את כללי דתנו ההלכתיים.
וכבר מצאתי פירושים אצל שר"י הצרפתי אשר יוצאים בעזות פנים כנגד משה רבנו ע"ה, ותוכל ללמוד על-כך במאמר: "מדוע רש"י-שר"י והמינים מערערים על מעמדו של משה רבנו?".
ולא רק שיהדות אשכנז המיטה על עם-ישראל דת חדשה, היא המיטה עלינו גם את האתאיזם שלא היה מוכר ביהדות ספרד כלל ועיקר, ולא עלה בדעת שום אדם מקרבם. אך בקרב יהדות אשכנז האתאיזם והכפירה-בעיקר היו נפוצים מאד, ועד היום הינם נפוצים בקרבם. קצרו של דבר, יהדות אשכנז המיטה עלינו את שני סוגי המינות הקשים: האתאיזם וההגשמה. וכמובן שלא רק את אלה היא המיטה, אלא את כלל סוגי המינות ואת כלל אופני האלילות. ולא די לה בכך, אלא שיהדות אשכנז גררה עמה את יהדות ספרד אשר נכנעה לתאוותיה, והלכה שולל אחרי רדיפת הבצע, הכבוד, השׂררה, התאוות והזימות, ורצעה את אוזנה ליהדות אשכנז.
זאת ועוד, יהדות אשכנז נתערבה בגויים, לעומת יהדות תימן לדוגמה אשר אף אם גם היא נגררה בסופו-של-דבר אחרי השקפות המינות של המינים האירופים, מעולם לא עלה בדעתה לעזוב את האמונה במציאות הבורא, או להתערב בגויים ולעשות כמעשיהם וכחוקותיהם.
כמו כן, שים לב, כאחת-עשרה מיליון יהודים היו באירופה ערב מלחמת העולם השנייה, ועוד כחמשה מיליון בארה"ב ובבריטניה. כלומר, במהלך אלף שנות הגלות באירופה היו עשרות ואולי מאות מיליונים של יהודים אשכנזים – על כמה מהם שמעת שהתנגדו לשיטתו של שר"י לפרש את אגדות חז"ל כפשוטן? על כמה מהם שמעת שהתנגדו לספר האופל? על כמה מהם שמעת שהתנגדו להפוך את תורת האלהים לקורדום חוצבים? על כמה מהם שמעת שהרימו על נס את דרך האמת? בודדים ונדירים מאד, עד שניתן לומר עליהם שהם היו נדירים ובודדים ויחידים כנדירות השמש, עד-כדי-כך אחוזם של אנשי האמת בקרב האשכנזים הינו אפסי!
לעומת זאת, בקרב יהודי תימן, שמנו ערב קום המדינה כ-55,000 איש בלבד, קמה תנועה של אלפים שהתנגדה לספר האופל ולהזיות המאגיות-פגאניות שיוצאות ממנו, כלומר, זרע האמת חי וקיים בינותם, הצור שממנו הם חוצבו, הוא אברהם אבינו ע"ה, מפעפע בדמם! וגם היום, כמה אשכנזים יש אשר מרימים על נס את דרך האמת? בודדים ונדירים מאד, נער יספרם.
ובמלים אחרות, הלהט לשוב לה'-אלהים-אמת, להרים על נס את דרך האמת, ולכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש, כמעט ולא קיים בקרב יהדות אשכנז! אף שהיא גדולה מאד במספריה. לעומת זאת, יהדות תימן שהיא קטנה מאד במספריה, יוצאים מקרבה אנשים נאמנים אשר מרימים על נס את דרך האמת, יוצאים מקרבה אנשים שזועקים חמס כנגד המינות וממאנים להיכנע לה: "שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְיָ הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם, הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ" (יש' נא, א).
ודרך אגב, יהדות תימן היא היהדות היחידה למיטב ידיעתי אשר עד גלות מוזע שהתרחשה בתימן בסוף המאה הי"ו, היו לאנשיה תעודות יוחסין עד יעקב אבינו ע"ה! וכמה חבל שהגלות הרסה את המנהג הנפלא הזה, ותעודות שכאלה, אם היו בקרבנו כיום, ערכן לא יסולא בפז.
יהודי תימן
במאמר אחר נתבקשתי "לבאר את ההבדלים באמונות ובמעשים של האירופים והתימנים – אם אכן שתי הקבוצות נטו אחרי הזיותיהם של רש"י, השו"ע והקבלה".
וכך השבתי שם: באופן כללי אפשר לומר כך:
יהודי תימן שמרו על אורחות חייהם של חכמי המשנה והתלמוד.
יהודי תימן לא התערבו בגויים, לא למדו מדתם, ולא למדו ממעשיהם.
יהודי תימן שמרו על ייחודם, על שמם, לשונם ומלבושם.
יהודי תימן קידשו את המלאכה והעבודה. יהודי תימן לא הפכו תורת אלהים לקורדום חוצבים.
יהודי תימן שמרו על צניעות וענווה, לא התגאו ולא התייהרו, והיו שפלי רוח מאד.
יהודי תימן היו שמרנים, וההשפעות של רש"י ודומיו חדרו מאוחר יחסית. כמו כן, רבים מהם השתדלו לדבוק בדרכי אבותיהם, כך שגם חדירתם של השו"ע ורש"י הייתה מוגבלת. זאת ועוד, אף שיהודי תימן קיבלו את רש"י באופן כללי, הם מעולם לא נמנו על המגשימים, ולא נמצאו אצלם ספרים כמו "שיעור קומה" או פרשנויות מגשימות מפורשות כמו אצל רש"י.
יהודי תימן נשאו את עיניהם תמיד אל הגאולה ואל ארץ-ישראל ארץ הקודש והמקדש, ראה לדוגמה כיצד היה נראה תשעה באב בתימן (בכי ואנקה זעקה ואנחה), ועד היום תמצא רבים מהם מקַדשים את היום הזה בבכי, בקינות ובנהי, כאחד הימים הקשים ביותר בשנה.
יהודי תימן שמרו ואף הקפידו על המצוות, ולא היית מוצא ביניהם לדוגמה מחללי שבתות או אפילו יהודים שלא הקפידו על שלוש תפילות ביום.
יהודי תימן הצטיינו במידת החריצות וההסתפקות במועט.
יהודי תימן גדלו על אמונה תמימה, על צידוק הדין ועל קבלת דין שמים באהבה.
יהודי תימן היו עדיני נפש, רגישים, ונאמנים למשפחתם ולדתם.
יהודי תימן היו ישרים מאד, נזהרו מאד בגזל ואהבת הצדק פיעמה בקרב רבים.
ואם תשים לב, דווקא מקרב יהודי תימן יצאה ההתנגדות העזה ביותר לאלילות הקבלה, ועד לאחרונה התנועה היחידה אשר לחמה ולוחמת בעוז כנגד ספר הזוהר הינה תנועת הדרדעים. כלומר, יש בהם ביהודי תימן אהבה לדרך האמת יותר מאשר בקרב עדות אחרות.
ואם יורשה לי אוסיף ואומר, שאוֹר הרמב"ם צמח ונבע מיהודי תימני... והיהודי התימני הקטן הזה ראה, למד והשׂכיל את הטוב, היושר, הענווה והאהבה לדרך האמת והצדק מאבותיו.
ואידך זיל גמור. והשואל ממוצא אשכנזי הוסיף על דבריי דברי אמת נכוחים, וכך אמר:
האם נכון להוסיף לרשימה לעיל כי יהודי תימן מעולם לא סגדו לבני אדם, ואילו האירופיים, במיוחד לאחר פרוץ החסידות, הפכו את בני האדם לאלים. כלומר, הם הפכו את הפולחן העיוור והמוחלט אחר האדמו"רים, המקובלים וכיו"ב, לשיא האולטימטיבי של היהדות, ובמקרים רבים אף החליפו באופן מעשי את האלהים בבני אדם "אלוהיים" אלה; האין זו הבחנה נכונה נוספת? והאין זו הבחנה עצומה ויסודית עם השלכות חמורות ביותר – בין האירופים והתימנים?
סוף דבר
ואצרף לפניכם את דברי המשנה בנגעים (ב, א): "בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה. ר' ישמעאל אומר: בית ישראל – אני כפרתן – הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים", כלומר בני ישראל אינם לבנים כגרמנים ולא שחורים ככושים, כי אם "בגוון ממוצע בין הלבן והשחור" (פירוש המשנה לרבנו, שם). ולפי משנה זו, הצבע הלבן אינו מעיד על זרע ישראל אלא על זרע גרמני, ודווקא הצבע החום הממוצע מעיד על זרע ישראל.
קצרו של דבר, יש ספק גדול ביחס למוצאם של האשכנזים, אף שלפי מעמדם ההלכתי הם וודאי יהודים, כי חזקה שהם נתגיירו אי שם בעבר, וגם אם לא נתגיירו בדיוק לפי כללי ההלכה, בדיעבד גיורם גיור. חשוב להוסיף, שאין זה משנה מהו מוצאו או ייחוסו של האדם, דעותיו והשקפותיו הן החשובות באמת. אשכנזי שיבחר בדרך האמת יהיה אחי בלב ובנפש, ואילו תימני שיבחר בהבל אשנאהו שנאה עזה כמוות. וכל מה שאמרתי לעיל הוא בעיקר כדי שהאשכנזים יירגעו מעט מגאוותם, כי ללא שבירת גאון ליבם עמֵּנו לא ישוב לדרך האמת.
ואחתום כהרגלי בדברי הנביאים ע"ה, אשר נעדרים כמעט לחלוטין מיהדות אשכנז:
"וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם [...] וְהוֹעֵיל לֹא יוֹעִילוּ לָעָם הַזֶּה נְאֻם יְיָ" (יר' כג, לב), "צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם הָרִים שׁוֹבְבוּם מֵהַר אֶל גִּבְעָה הָלָכוּ שָׁכְחוּ רִבְצָם" (יר' נ), "וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי [מנהיגי] הָעָם הַזֶּה מַתְעִים, וּמְאֻשָּׁרָיו [ולכן מונהגיו] מְבֻלָּעִים" (יש' ט, טו).
היו גם אשכנזים ישרים שחלקו על הזוהר כמו שד"ל, היעב"ץ, ר' אריה ממודינא, ועוד היו אנשים משכילים וגם יראי ה' שהחרדים תמיד גידפו אותם כמו משה מנדלסון שהיה תלמיד חכם ושמר מצוות והיה הוגה במו"נ ובשאר ספרי דעת ולא האמין באמונות תפלות, וכן חברו נפתלי וייזל.
ובכלל לצערי הרב(אני ממוצא ספרדי) הזוהר הוא ספר ספרדי ולא אשכנזי אפילו רש"י לא חשב על כזה ספר.
והאמת היא שלמרות שהאשכנזים החרדים מאמינים באופן כללי בקבלה הם כמעט שלא לומדים קבלה בכלל, אצל הליטאים יש הזהרות חמורות מאד לא לגעת בקבלה עד לפחות גיל 40, גם בתיקון ליל שבועות מי שמקפיד לקרוא את התיקון אלה הספרדים, האשכנזים אמנם נשארים ערים אבל הם סתם לומדים גמרא בלי שום תיקון.
מי שלאורך כל ה400 שנה…
מה לגבי המושג "ערב רב"?
המאמר ממש מזכיר לי את המושג הזה.
השאלה היא אם זה כמו שמספרים שהם עשו את העגל ותמיד החטיאו את עם ישראל ושעדיתין לשלוט בעם ישראל באחרית הימים.
יש מקורות מהימנים לדברים האלה?
היום יש הרבה מזרחים חושבים שהרבי מילובביץ הוא המשיח ואני שואל איך ייתכן שהוא מזרע דוד / עם ישראל כאשר מדובר בכלל בכוזרי ??? עד לכאן הם התדרדרו...
(כותב כמזרחי לא תימני שהתעורר)