top of page

דין תרומות ומעשרות בימינו

נשאלתי: איזה תרומות ומעשרות נוהגים בימינו? וכיצד יש לנהוג בהם?


תשובה: בהלכות תרומות (ספ"א) רבנו פוסק שדין התרומות והמעשרות בזמן הזה הוא מדרבנן, ולכן נראה לי שלדעת רבנו יש להפריש את כל התרומות והמעשרות בימינו מדרבנן. כלומר, תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר, ומעשר שני או מעשר עני. ברם, הואיל והלוויים של ימינו הינם לוויים אך ורק מכוח חזקה ולא מכוח ייחוס ברור ומוחלט, והואיל ויש בהם גם עשירים ואמידים ובעלי נחלות לא מעטים, והואיל ומתנה קטנה ומועטה מועילה בעיקר לעניים (גם מבחינה נפשית וגם מבחינה כלכלית), והואיל ומצות צדקה חשובה מאד לנפש האדם וזקוקה לעידוד ולחיזוק תדיר – לדעתי יש לתת גם את המעשר-הראשון לעניים.


והראיה לכך: ובכן, כבר ראינו שבזמן שהתרומות והמעשרות מדרבנן, ניתן להפקיע את המעשר-הראשון מן הלוויים, שהרי ראינו שמאכילין את העניים דמאי (מעשרות י, יב), וכן ראינו שעזרא הפקיע את המעשר הראשון מן הלוויים בגלל שלא עלו לירושלים (מעשרות א, ה).


וכך יש לנהוג ביבול בימינו: תחילה יש לזכור שבכל שנה ושנה יש לעשר תרומה גדולה ומעשר ראשון ותרומת מעשר. תרומה גדולה שיעורה בזמן הזה הוא כלשהו, מעשר ראשון שיעורו עשירית, ותרומת מעשר שיעורה הוא עשירית מן המעשר הראשון. כמו כן, בשנים א, ב, ד, ה, של מחזור שני השמיטה יש להוסיף ולעשר מעשר-שני שהוא עשירית ממה שנשאר, ובשנים ג, ו אין לעשר מעשר שני ובמקומו יש להוסיף ולעשר מעשר-עני, וגם שיעורו הוא עשירית.


עתה יש להתבונן בפירות שלפנינו, אם הם חנטו (=החלו להתהוות בעץ) לפני טו בשבט, הם מתעשרים לפי דין השנה שעברה, ואם הם חנטו לאחר טו בשבט הם מתעשרים לפי השנה הנוכחית, לדוגמה: שנת תשפ"ה היא שנת מעשר-עני, אם יש לפנינו פירות שנתעשרו לפני טו בשבט של שנת תשפ"ה, הרי שדין הפירות הללו להתעשר מעשר-שני ולא מעשר-עני, ואם הפירות חנטו לאחר טו בשבט של שנת תשפ"ה, הרי שדין הפירות להתעשר מעשר-עני.


ועתה, לאחר שאנו יודעים מה הם התרומות והמעשרות שיש להפריש, כך יש לעשות:


מקבץ את כל הפירות שיהיו לפניו, ומברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות", ואז חותך בסכין חלק קטן מאחד הפירות, חלק שיהיה בו כְּמֵאית ועוד קצת מכלל הפירות, דהיינו שיהיה בו גם שיעור תרומה גדולה שהוא כלשהו וגם מאית מכלל הפירות שלפניו שהוא שיעור תרומת-מעשר, ואומר כך: "היותר מאחד ממאה ממה שהפרשתי הינו תרומה גדולה, ואותו אחד ממאה ממה שהפרשתי, הוא ועוד תשעה חלקים כמותו הסמוכים אליו, הוא מעשר ראשון". ועתה, לאחר שהוגדר המעשר-הראשון ניתן להפריש את תרומת-המעשר, ומוסיף ואומר כך: "ואותו אחד ממאה שהפרשתי הרי הוא תרומת מעשר". שתי התרומות הללו מיועדות לכהן, אך אינן ניתנות לו בזמן הזה, מפני שהן צריכות להיאכל בטהרה וכולנו טמאי מתים, ולכן, יכניסם לשקית וישליכם לפח.


בשנים א, ב, ד, ה, על האדם להוסיף ולהגדיר היכן נמצא המעשר-שני בפירות שלפניו, ואם חתך את הפרי שהיה בימין ערֵמת הפירות אומר כך: "והמעשר שני בצד שמאל של הפירות". ועתה, לאחר שהמעשר-השני הופרש והוגדר בצד מסוים, עליו לחללו, דהיינו להפכו לחולין. ייקח דבר-מה השווה פרוטה, כגון חתיכת ירק או כפית סוכר או כל דבר ששווה פרוטה, ויברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על חילול מעשר שני", ויוסיף ויאמר: "המעשר השני שהפרשתי בצד שמאל של הפירות יהיה מחולל על כפית הסוכר". ואת כפית הסוכר או חתיכת הירק וכיו"ב יכניס לתוך שקית התרומה-הגדולה ותרומת-המעשר.


ברם, בשנים ג, ו על האדם להוסיף ולהגדיר היכן נמצא המעשר-עני בפירות שלפניו, ואם חתך את הפרי שהיה בימין ערֵמת הפירות אומר כך: "והמעשר עני בצד שמאל של הפירות".


כמו כן, בשנים א, ב, ד, ה, יש לתת לעני צדקה בסכום ששווה-ערך לפירות שהפריש למעשר ראשון. ברם, ניתן לדעתי לאכול את הפירות גם לפני שייתן את הכסף לעני, מכיוון שדינו של מעשר-ראשון קל מדינם של תרומה-גדולה ותרומת-מעשר, והואיל וכל התרומות והמעשרות בימינו הם מדרבנן, יש להקל בו מאד, ולראות בו כמו חוב שעליו לשלם לעניים, ותו לא.


ובשנים ג, ו, יש לתת לעני צדקה בסכום גדול יותר, מפני שהוא כאמור צריך להיות שווה-ערך לפירות שהפריש למעשר-ראשון ויש להוסיף עליו את ערך הפירות שהפריש למעשר-עני.

דין תרומות ומעשרות בימינו
.pdf
הורידו את PDF • 119KB

215 צפיות6 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

6 Comments


תלמיד
תלמיד
Nov 01, 2023

האם יש חובת מעשרות גם על שכר שהוא לא מחקלאות? או הכנסות מעסק ?

Like
Replying to

ראית איפה שהוא שכתוב שכן? בתורה? לא. בתלמודים? לא. אז כנראה שהרבנים היום סתם עובדים עלינו...

מכל מקום, מצות צדקה בעינה עומדת.

Like

ישר כח על הנאמר!

שתי שאלות:

  1. אם קיבלתי 2 חצילים מחבר שלא הפריש עדיין. לכאורה הסכום לצדקה יהיה מועט מאוד, וקצת מבייש לתתו לעני?

  2. מי הוא עני הגון בימינו, שהרי לכאורה אין מציאות כיום שאין לאנשים לחם ולפתן בסיסיים כדי להתקיים.

  3. בתודה מראש.

Like
Replying to

אם הפרשת מהפירות מעשר עני, הם כבר לא בגדר טבל, ואפילו אם הפרשת לאחר שאכלת לא אכלת טבל, כי כמו שנאמר במאמר לעיל: דינם של מעשר ראשון ומעשר עני קל מאד (כי בניגוד לתרומות, במעשר ראשון ובמעשר עני אין קדושה, הם נאכלים על-ידי כל אחד, ואין חובה לאכלם בטהרה) – וכל-שכן בימינו שכל התרומות והמעשרות מדרבנן (ולכן בימינו הם למעשה כמין חוב שרובץ על האדם המפריש, ויכול לדעתי לשלם את חובו לעניים גם לאחר שיאכל, בדומה לדין חלת חוצה לארץ שניתן להפרישה לאחר אכילת הלחם). ובמאמר הצעתי לתת כסף לצדקה במקום מעשר ראשון ומעשר עני, ואין צורך להמתין עד שיזדמן עני לפניך, אלא להניח בקופת הצדקה עד שתתמלא כאמור. ולדעתי אין צורך לעשות חוזים בעניינים אלה כי מדובר בעניינים קלים…

Like
bottom of page