אמונתו של רש"י בשדים – חלק ב

עודכן: 22 בפבר׳ 2021

ד. שדים בפירוש רש"י לתורה – המשך


5) "אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ" (במ' כג, כב) – רש"י פירש שם: "דבר אחר, תועפות ראם תוקף ראמים, ואמרו רבותינו אלו השדים". רש"י נסמך על סוגיה אגדית במסכת גיטין (סח ע"ב), שם מובא סיפור על שלמה המלך ואשמדאי מלך השדים. רש"י הבין סיפור זה כפשוטו ולכן הבין שמה שאמרו רבותינו אלו השדים, הכוונה לשדים הדמיוניים שרחשו במוחו והיו מצויים מאד בתרבות הנוצרית שבתוכה פעל וממנה הושפע.


נצרף קטע מן האגדה הזו ונבחן האם יש להבינה כפשוטה:


"יומא חד הוה קאי לחודיה, אמר ליה, כתיב: 'כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ', ואמרינן: 'כְּתוֹעֲפֹת' – אלו מלאכי השרת, 'רְאֵם' – אלו השדים, מאי רבותייכו מינן? א"ל: שקול שושילתא מינאי והב לי עיזקתך, ואחוי לך רבותאי. שקליה לשושילתא מיניה ויהיב ליה עיזקתיה, בלעיה, אותביה לחד גפיה ברקיעא ולחד גפיה בארעא, פתקיה ארבע מאה פרסי".


מסופר שיום אחד היה שלמה לבדו עם אשמדאי, אמר שלמה לאשמדאי: "כתוב בתורה 'כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ', ואנו מפרשים ש'כְּתוֹעֲפֹת' אלה מלאכי השרת, ו'רְאֵם' אלה השדים". על בסיס פסוק זה ומדרשו, שלמה ממשיך ושואל את אשמדאי: "מהו אפוא יתרונכם עלינו?", כלומר מהו יתרון השדים על בני האדם?


כבר מפתיחת אגדה זו אנו לומדים, כי "מלאכי השרת" שנזכרו באגדה אינם מלאכי השרת שמשרתים את ה' יתעלה, אלא הכוונה בדרך משל לבני האדם עבדי ה', ובמיוחד הכוונה למלכי-ישראל הנאמנים, שהרי דוד נקרא "עבד השם", ואלה הם אשר נמשלו למלאכי השרת. עתה יובן מדוע שלמה שואל את אשמדאי "מהו יתרונכם עלינו?", כלומר מהו יתרון השדים על בני האדם עבדי ה' בכלל ומלכי ישראל הצדיקים בפרט.


אשמדאי השיב לשלמה, שיסיר ממנו את שלשלת הברזל שכובלת אותו ואינה מאפשרת לו לפעול (מפני שכתוב עליה שם ה' המפורש), ושייתן לו את חותמו ואז הוא יראה לו את כוחו. שלמה הסכים להצעת אשמדאי, הסיר ממנו את שלשלת הברזל ונתן לו את חותמו. מיד אשמדאי בלע את חותם המלך וגדל ותפח מאד מאד, עד שכנף אחת שלו נגעה ברקיע בעוד הכנף האחרת שלו עדיין הייתה על הארץ. לאחר שגדל מאד, זרק את שלמה המלך למרחק ארבע מאות פרסה (400 קילומטר).


ואיני מבין כיצד ניתן להבין אגדה זו כפשוטה, וכי יעלה על הדעת ששלמה המלך סכל עד כדי כך שיסיר את שלשלת הברזל מעל מלך השדים? ועוד ייתן לו את חותם המלך? מה הוא חשב לעצמו? שאשמדאי ינשק את רגליו וילך לדרכו תוך שהוא מהלל ומשבח למלך ישראל? ואם אגדה זו כפשוטה, הרי ששלמה המלך היה הסכל בבני אדם. כמו כן, מדוע חותמו של שלמה גרם לאשמדאי לגדול כל כך? וכי היו לחותמו כוחות על-טבעיים? וכי שלמה המלך היה מכשף? והלא התורה תיעבה את הכישופים והעבודה-זרה וקידשה מלחמה כנגדם! ועוד, כיצד שרד שלמה המלך את זריקת אשמדאי ארבע מאות פרסה? ובכלל, איך יעלה על הדעת שאשמדאי מלך השדים יחוס על נפשו של שלמה המלך, והלא היה צריך להרגו על המקום!


קצרו של דבר, כל האגדה הזו תמוהה לחלוטין אם ננסה להבין אותה כפשוטה. אלא, שאגדה זו רומזת למלחמתו הפנימית של שלמה המלך בסוף ימיו, באלילות ובזימה שנשיו המרובות היטו את ליבו אליהן. ואשמדאי מלך השדים הוא משל ליצרו הרע של שלמה המלך, שגדל מאד מאד, בעקבות נטיית לבו אחר נשיו בסוף ימיו, עד ששלמה המלך נתן ליצרו הרע את הכוח להחליט ולשלוט בממלכתו. וזריקת שלמה ארבע מאות פרסה היא משל להסתלקות הדעת משכלו של שלמה בעקבות ריבוי נשיו, ועד כמה רחק ממנו שכלו.


עוד נראה לי, כי שאלת שלמה המלך "מה יתרונכם עלינו?" רומזת לגאוות לבו של שלמה בסוף ימיו, שהִרבה לו נשים מתוך בטחון עצמי מופרז, שהוא ירבה נשים ובכל זאת לא יסור לבבו, כאילו הוא חכם יותר מדבר ה' יתעלה בתורה: "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ" (דב' יז, יז),