מכוח ההזיה הזו, הם מרשים לעצמם לפעול בדורסנות פשיסטית כדי להשיג את בצעם ושחיתותם, מפני שכאמור נדמה להם

רב לכם בני אדום וכל המתערבים בהמה, הניחו גאוותכם ושחץ לבכם ושובו בתשובה.

לכומרי הדת שעומדים בראשי הארגונים הנגעלים והנכלוליים הללו, אשר מחדירים את המינות והשקר בתכסיסי יחצנות ושחצנות

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

ופירוש גאה – זחיחות לב האדם בעצמו, וגאון – גאוותו על עמו, ודרך-רע – התנהגות המביאה לידי חשד, ופי-תהפוכות

והם: גאה, וגאון, ודרך-רע, ופי-תהפוכות: ופירוש גֵּאָה – זחיחות לב האדם בעצמו [=גאווה ויהירות, וכך נוהגים

לקיום הגוף ומאפיינים אותו, וכמו שרבנו פוסק בהלכות תשובה (ח, ג): "כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק

יותר ממיליון איש נותרו ללא קורת גג, כאשר בניינים חדשים שנבנו על-פי תקנים מודרניים קרסו וחשפו רשלנות ושחיתות

ושם רבנו מסביר ומזהיר] על גודל הדבר וסודיותו וריחוק השׂגתו, ושחסים עליו מפני ההמון [בפרקים שקדמו שם רבנו

והלא דבר זה לא ייתכן, וכבר העידו הנביאים על שחיתותם של נביאי השקר, כלומר לא יעלה על הדעת שמין ואפיקורוס

מטרת הייסורים: שיבה לה' יתעלה אחד המסרים החשובים ביותר שבייסורי עם-ישראל בכל הדורות הוא נחיצותם העצומה

וגם זאת לא במטרה לטפח חלילה גאווה ושחץ, אלא במטרה שישמעו לדבריהם ולמוסריהם, ויקבלו את תוכחותיהם – ובעשותם

שמנתה כשלוש-מאות נפש – קדמה לעליית ביל"ו, שמנתה 14 איש שבאו ארצה מרוסיה באותה שנה היא שנת תרמ"ב (1882), ושחלקם

ושאלה עצומה קמה וניצבת: וכי יעלה על הדעת שרבי יוחנן האמורא הדגול מחבר הירושלמי, ינהג ביהירות ושחצנות?

ופירוש גאה – זחיחות לב האדם בעצמו, וגאון – גאוותו על עמו, ודרך-רע – התנהגות המביאה לידי חשד, ופי-תהפוכות

היא הסירה מעלי את עול הכבלים וכובד העבותות של הסכלות, שכבות על גבי שכבות של הזיות ומינות, ושחררה את מחשבתי

וכי אינם שמים לב שהם מנפנפים בטענות שהן למעשה סיסמאות נבובות, ושחוץ מצירופי מלים אין בהן מאומה?

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

השקפות שנדחו מעולם המחשבה, ואף ענייני פולקלור פגאניים שנועדו ללמֵּד אותנו על אפלת הגלות הנוראה ועל נחיתותם

כי כל-כך הרבה עוולות פשעים ושחיתויות קיימים בממסד הכמורה האורתודוקסי ובעולם-הדתי, וכדי לתקנם יש צורך

אגב, ערוסי הוא שחקן מעולה, קשה מאד לזהות את שחור ליבו ושחיתותו המוסרית, אך מה שהפיל את ערוסי ועורר אותי

מדוע אפוא רש"י מכזב ומתעתע ומתעקש להציג את נחיתותם של הערבים המוסלמים?

ההלכה, השקפות שנדחו מעולם המחשבה, ואף ענייני פולקלור פגאניים שנועדו ללמד אותנו על אפלת הגלות הנוראה ועל נחיתותם

אולם, כנגדם קמו מקובלים רבים בטענה שאת ספר הזוהר כתב רשב"י, או לכל הפחות תלמידיו, ושחכמת הקבלה היא קדומה

, השקפות שנדחו מעולם המחשבה, ואף ענייני פולקלור פגאניים שנועדו ללמד אותנו על אפֵלת הגלות הנוראה ועל נחיתותם

בפרקים הללו שקדמו [ואשר נתבארו במאמרים הקודמים בסדרת "מורה הנבוכים"] על גודל הדבר וסודיותו וריחוק השׂגתו ושחסים אולם, יש סוג נוסף של בני אדם והם גרועים מהבהמות: הגדוילים השוטים "המלומדים" אשר גאוותם ושחצנותם הִשלו

ראויים למימון מלא וּפטוּרים ממסים ומחובות חברתיות ומוסריות (כגון שירות בצה"ל), הם צריכים להוכיח את "נחיצותם

לימוד התורה היה נהוג כל יום אחר תפילת ערבית ושחרית, ורובו של יום שבת או יום חג הוקדש ללימודים.

ובמלים אחרות, "חכמי ישראל" הללו שהשליכו את ידיעת ה' אחרי גוום הינם סכלים צבועים ושחקנים...

מי שיכסה את גירעונות המפלגות, בנוסף על המימון הניתן להן על-פי "החוק", גורמת בזבזנות בחיים הפוליטיים ושחיתות