
תוצאות החיפוש
נמצאו 1238 תוצאות עבור "יחסו של הרמב"ם לקבלה"
- מבט אל העבר: נפש לחייל שנפל
יודע, שהיית דוגמה ומופת לרוח עם-ישראל אשר עמדה ועוד תעמוד נגד אויב עצום, אכזר, נגד המסה הכמותית העצומה של ומעודי לא ראיתיך מתלהב בפאתוס של "ציונות". היית כולך מרוכז ריכוז נפשי, ועל-כן כל משפט שלך היו לו ערך ומשקל של שירה גדולה ועשיה גדולה.
- היהודים לא התערבו בגויים
כידוע, חג'ה היתה מקום מושבם הראשון של האימאם יחיא ושל בנו אחמד שהיה אחר-כך יורשו. בעיירה היה גם ספר-תורה קדוש, הנקרה "מרגזי", אשר נכתב לפי השמועה על-ידי אחד מבניו של שבזי ושבגלל קדושתו לימוד התורה היה נהוג כל יום אחר תפילת ערבית ושחרית, ורובו של יום שבת או יום חג הוקדש ללימודים.
- ורך הלבב ילך וישוב לביתו
וכבר הרחבנו לא פעם את הנושא בהֶקשרו של שאול המלך: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל חָטָאתִי כִּי עָבַרְתִּי אולם, חלק גדול מן הדתיים המחופשים של ימינו כלל אינם נמנים על מאמיני עיקרי הדת, והחלק האחר שבעם-ישראל מוסרים את ישראל להורג הייתה נותרת תקווה לנמסרים לעולם-הבא, אך המתעים הללו משמידים ביודעין את עולמם הנצחי של
- השעווה השחורה – הפרופוליס
בתלמוד במסכת בבא בתרא (ג ע"ב) סופר על המלך הורדוס, שבתחילת דרכו היה עבד בבית-המלכות של בית-חשמונאי, ועוד מה שעיניו רואות, ואם הוא רואה נמל או גמל שיוציא אותו ויאכל את הדבש לתיאבון, ואין גבול להזיות ולטמטום של בנוסף לשימושו לתחזוקה שוטפת של הכוורת (סתימת סדקים, מילוי חללים, וחיטוי תאי הכוורת) ולציפוי ובידוד פולשים
- "תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל גְּבַהּ לֵב"
שיטתם זו גרמה להם להעדר דעת ואף לסכלות, וכל מה שנותר להם הוא להשתעשע בדמיונות והזיות של גדלות, על-ידי הנה תשובתו של רבנו לשאלות אלה באיגרתו לתלמידו ר' יוסף (עמ' קלא): "ואין לך צורך באמרך היכן יראת שמים? נצרף עתה את סיפורו המאלף של רבנו בשבח מידת הענווה ובתיאור שמחת הלב השמורה לחסידי האמת שפלי הרוח: "וכבר נפשי ומשפילים את רוחי מאד-מאד, וככל שהם ממשיכים בתעלוליהם כך אקרב את מידת נפשי לאותו חכם נעלה בסיפורו של מָרי מעיר שם ביחס לכתוב: "וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע", ש"הדרשה מבוססת על שתי היו"דין של 'יְיֵדָע',
- מבט אל העבר: על קברך הרענן הרעיה האם – פרידה
ואכן מה נאמנו דבריהם של חז"ל, כאשר אמרו כי "אין אשה מתה אלא לבעלה". זאת אני חש בעצמי ובבשרי ויודע אני כי תחושות אלה של מוות ובדידות הינם ויישארו חלק מנשמתי ומעצמיותי. יושרך וחום ליבך ועדינותך ואצילות נפשך נִכְּרוּ בְשִׂיחֵךְ וביחסייך עם השכנות, בקבלך פניהם של אורחים –
- דימוי החכמה והמדע למאכלים ערֵבים
(א, ל) רבנו מסביר את הפעל "אכל" שמופיע בכתבי הקודש, ואגב הדברים הוא מלמד אותנו על חשיבותם ורוממותם של כמו כן, מדברי רבנו עולה שלעתים כתבי הקודש קוראים לחכמה ולמדע בשם של אוכל או משקה מסוים, כגון בדוגמאות כלומר, מדובר בפסוק שמתאר את הישועה שתהיה לעם-ישראל באחרית הימים, והמאפיין המרכזי והחשוב ביותר של תקופה נמצא שהצדק הוא הישועה האמיתית, מפני שהוא התוצר של גאות הדעת ושפלות השקר, וקריאת כל בני האדם שכם אחד בשם הוא יצר הרע, כלומר אשרי האדם שלא נכנע לתאוותיו], ולא הִשִּׁיאוּהוּ מַשִּׁיאָיו ולא היה מִמְּפוּתָּיו [של
- מבט אל העבר: ישעיהו מזכ"ל העבודה
תוך הנחה, שהוא נבחר בזכות עצמו, מכוח הוותק והפעילות שלו ומהעובדה, שהוא איש המנגנון וצמח עם המנגנון של








