בתקופתו, וברוב המקרים "דורשי החכמה" עוטי השחורים והמרדעות אפילו לא משקיעים את זמנם בעיון מעמיק בשיטות זניחות

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: זו חנופה [יוּסבר לקמן] וגסות-הרוח [=שחצנות, ניכור וזחיחות] שירדו

ועמוק מאד, תשובותיהם ותירוציהם לא יועילו להם לחזק ולבצר את מעמדם, להיפך: התייחסותם תשפוך אור גדול על שחיתותם

בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם", ופירש רס"ג: "העצל תמצאהו חושב לסכל כל מי שעובד ויגע, ותביאהו זחיחות

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב ותירוצו הזה מבטא לא רק סכלות ורשעות ושחצנות, אלא גם כפיות טובה עצומה לנשים, אשר מפרנסות את הגברים הפרזיטים

וגם זאת לא במטרה לטפח חלילה גאווה ושחץ, אלא במטרה שישמעו לדבריהם ולמוסריהם, ויקבלו את תוכחותיהם – ובעשותם להאמין בהם מכוח "אמונת חכמים", וזאת כדי שיקבלו את דבריהם כמפי-הגבורה ולא יבדקו אחריהם, וכך לא תיחשפנה שחיתותם

ברורים ופשוטים, הנך בוחר להתבוסס ולשקוע בסכלותך – עדיין רחוקים אנו מדרך האמת מאד-מאד, והדבר גם מוכיח את נחיצותם ואמירות כל-כך שרירותיות, ריקות ונבובות נובעות מסכלות ושחצנות בהכרח.

ובעניין זהירותם הרבה של חז"ל בספר יחזקאל, ראו: "שלילת ההגשמה של חז"ל" . בהזיות הללו כדי להכשיר את תועבותיהם, כך השתמשו ומשתמשים מקובלי האופל בהזיות הללו כדי להצדיק את בהמיותם ושחיתותם

ורבנו כבר חשׂף את שחיתותם ובִצעם ובהמיותם בדבריו במורה (ב, כג): "וכל זמן שהאדם מוצא את עצמו [...]

ובמלים אחרות, טענת מחוסרי הדעת הללו שכדור-הארץ שטוח נובעת משחץ-ליבם, וכן מחרדתם שמא תיחשף ערוות נחיתותם

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

בהצגתם החיצונית המתעתעת הם קרובים מאד לאלהים, אך ה' יראה ללבב, והוא היודע וָעֵד עד כמה טמאים ורקובים ושחורים כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

ורק כסיל זחוח ושחצן מסוגל לומר דברים שכאלה, ואם הקב"ה היה מפקיר את עולמו לעין רעה שכזאת, אוי ואבוי לנו והבלי הכסילים הפגאניים הללו מעידים על נחיתותם, ואוי ואבוי לנו שהרשעים הללו שולטים ביהדות בימינו, כי כסילים

ומגוונים וחירוף וגידוף אולי אתה עושה, אני נולדתי בצלם, וזה מה שהוא – בורא-עולם – יצר [כך הם מצדיקים את שחיתותם

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

עצמם: כי השלכות ביקורת האמת והצדק תחייב אותם להודות על האמת, לזנוח את כבודם, להתנער מאדישותם ורגשי נחיתותם

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

כך גם נהגו חכמים במדרשי חידותם שלא היססו לומר דברים הזויים, מגשימים, משתפי שם-שמים וכדומה, בלי לחשוש כמו כן, איך אתה משווה בין משלי חכמים וחידותם שנועדו להכמין רעיונות, לבין ביקורת על מין ארור אשר מתעה לכומרי הדת שעומדים בראשי הארגונים הנגעלים והנכלוליים הללו, אשר מחדירים את המינות והשקר בתכסיסי יחצנות ושחצנות

ופירוש גאה – זחיחות לב האדם בעצמו; וגאון – גאוותו על עמו; ודרך-רע – התנהגות המביאה לידי חשד; ופי-תהפוכות

ואגב, הרעיון הזה לא התקבל לא בגלל שהוא נאמר על-ידי איש מרצ, אלא בגלל גאוותם ושחצנותם של האשכנזים הגרמנים ופירוש גאה – זחיחות לב האדם בעצמו; וגאון – גאוותו על עמו; ודרך-רע – התנהגות המביאה לידי חשד; ופי-תהפוכות

ועבירה חמורה במקרה הגרוע, דת אשר נוהגת בכפיות-טובה תהומית כלפי חלק העם העובֵד שמטיב עמהּ, דת מתנשאת ושחצנית ועוד על שחיתותם של חכמי-יועצי-אשכנז ראו: "מדוע חכמי-יועצי-אשכנז סילפו את דתנו?".

ופירוש נתפחו 'אנתפכ'ת' – כלומר נפיחותם וגדלם".

להם מעמד מרומם ונשׂגב שתכליתו להצדיק את מימונם בעושק הדלים; 3) השקפה זו נועדה לכסות על מעלליהם ועל שחיתותם

שליחותם הקשה הזו נועדה לעורר את עם-ישראל לתשובה, והתשובה הזו, אם תבוא מצד עם-ישראל, היא זו אשר עשויה

המבול לא היה אלא שיטפון מימי [כתוצאה ממצב מערכות הכוכבים] ושלא היה מאת ה' על דרך העונש ליושבי תבל על שחיתותם השקפות שנדחו מעולם המחשבה, ואף ענייני פולקלור פגאניים שנועדו ללמֵּד אותנו על אפלת הגלות הנוראה ועל נחיתותם

תחושת נחיתותם של בני יהדות המזרח במאמר מקיף שהופיע ב"הארץ" מיום ח' בסיוון תשל"ז, מנתח פרופ' שבח וייס

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

ובמלים אחרות, אשמדאי צחק על זחיחות דעתו של אותו אדם שביקש נעליים לשבע שנים, ואינו מעלה על דעתו שמא ימות