נבואתו נבדלת משאר הנביאים בארבעה עניינים וקיצרתי בהם מתוך מה שמוסר לנו הרמב"ם בהלכות יסודי תורה (ז, ו

בחלק זה נרחיב בעניין חזרתו הכפייתית והאובססיבית של מחבר הפירוש על ההזיה לפיה הקב"ה מצוי בכל מקום. כללו של דבר, בנוסחם הקדום חכמים ע"ה ביקשו לשלול את ההגשמה מה' יתעלה שמו! ולכן הרמב"ם טורח להדגיש מיד לאחר שהוא עורך דימוי כלשהו, שאין זה דימוי אלא לעניין מסוים, אבל לפי האמת, חשוב להזכיר, כי "רוח הקודש" לדעת רבנו הרמב"ם במורה (ב, מה), היא עזר אלהי נעלה ולא הזיות במסיבת טריפים של שיכורים ודלוקים...

רבנו הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה, מבאר מדוע מסכת אבות נסדרה סמוך למסכת סנהדרין (=בית-הדין-הגדול), ומשם ומין זה נספח לכל המגרעות [פירושו של דבר, מקור המין השלישי הזה של הרעות, שהן רוב הרעות שבעולם, הוא המידות לבו על נקלה לעוות את האמת והצדק, ויתרה מזו, נפשו העכורה תורגל לשקר ולכזב, וכפי שכותב הרמב"ם ב"ספר המצוות כלומר, לדעת רבנו הרמב"ם, כל התכסיסים להקל בעניין זה אינם אלא תחבולות אשר מכחישות את האמת ונובעות מעיוורון עקרונות נוספים לדין צדק הרמב"ם מציין בהקדמתו שם שלושה עקרונות נוספים אשר הכרחיים לדין צדק: א) הראשון

הכל לפי גדלו של חכם, צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין". תוכלו לקרוא על השקפות אלה ביתר הרחבה במאמריי באתר אור הרמב"ם: "מדוע התנגד הרמב"ם ללקיחת כסף בעבור לימוד תורה", וכן "שירות בצה"ל ליושבי הישיבות לפי הרמב"ם". והרי לנו דוגמה נוספת לריחוק הבנתו של ר' יוסף קארו מעומק ומיושר דעת הרמב"ם, ואולי ישיבתו עם עמי-ארצות של רבנו.

מדינם של הגויים. להקים את מלכות בית דוד טרם שנשיב את עם-ישראל לאלוהיו, כלומר לדרך האמת, ואת זאת בדיוק אנחנו עושים באור הרמב"ם הדרך שלנו באור הרמב"ם היא להוסיף אור ודעת לעם-ישראל, להדריך ולהנחות את הציבור לדרכי מישרים, לדרכי מוסר ולכן, אבקש ממך לא להפיץ יותר את שקריו של כהנא באתר אור הרמב"ם. נסכים על-כך שאין הסכמה. השחיתות של אחאביהו ו"רעייתו" איזבל, וכן של החרדים המינים מחללי-השם הגדישה את הסאה ומסכנת את קיומה של

הגרוטאה, יגאל כהן, אברג'יל, זמיר כהן, רונן שאוֹלוב, ינוקקא, ועוד רבים מאד אשר חברו ונטמאו בטומאתה הרצוצה של כלומר, כל אלה ועוד רבים הינם כומרי דת ושופרות של יהדות מינות אורתודוקסית, אשר ספגה עונש כבד מאד בשואה על כל המנהיגים הללו ודומיהם פוסק רבנו הרמב"ם בספרו "משנה תורה" (סנהדרין יא, ו): "האכזריות על אלו שמטעים בתמונת שער הרשומה: נתניהו מתארח בסוכתו של ראש ישיבת מרכז הרב, הר"ב אברהם אלקנה כהנא שפירא, אוקטובר 1997

ההזיות באלף שנות הגלות האחרונות האמינו בקיומה של המאגיה בשלל תחומים, וכן בקיומם של כוחות טומאה הזמינים : 1) הרמב"ם כאברהם אבינו מן העבר האחד, אשר שלל בנחרצות רבה את המאגיה וסבר שמי שמודה בה מחרף ומגדף את כל הפלפול המגוחך הזה של הכומר אליעזר נועד למסקנה שמובאת בסוף הפסקה לעיל: "לכן מצד אחד אפשר לקבל את התפיסה זאת ועוד, מִמאמצוֹ של הכומר להכשיר את המאגיה והאלילות עולה, שהוא ממשיך בדרכי ההבל של רבותיו, הוא ממשיך הרמב"ם' ].

רבנו הרמב"ם מסביר, שביטול החמץ אינו מועיל לאחר שהחלה השעה השישית ביום ארבעה-עשר, משום שלאחר שהחל הזמן ונותרה לנו שאלה אחרונה: מדוע הביטול במחשבה משנה את מעמדו של החמץ? מהו סוד כוחו של הביטול? מצות עשה של השבתת השאור, וביטול שתי מצוות לא-תעשה של בל יראה ובל ימצא. כדי לברר עניין זה נעיין שוב בלשון הביטול של רבנו וכן בלשון הביטול של רס"ג. ברם, נראים הדברים שנוסח הביעור שנמצא בסידורו של רבנו סעדיה גאון מדויק יותר מנוסח הרמב"ם, וכֹה דברי רס"ג

לקבל שכר, ואפילו שכר מופקע וכפי שנראה לקמן, בעבור שׂררה תורנית. שאלתי אותו: על-סמך מה מותר לרב לקבל משכורות בעבור שׂררתו? של קאפח מבית-הדין לאוכלי חינם]. וכך השיבותיו: יש בחינה מרכזית אחת שקאפח גרוע בה יותר מכולם, והיא שהוא התיימר להיות "הרמב"ם של ימינו", הרמב"ם של ימינו...

לאחר שאסף אומר שהוא יציין את "קצתם" של השינויים וההשמטות, הוא מביא רשימה של 13 דוגמות, ולאחריה עוד רשימה של 7 דוגמות, ואלה רק "קצתם" של השינויים וההשמטות שנמצאו... ולכן אפשר לקבוע, שבצורה קטגורית ענף הנוסח של קטעי הגניזה עדיף על ענף הנוסח של כ"י א" (עמ' 140). דברים קשים ביותר, ומקורו של רבנו הרמב"ם בתלמוד מסכת ברכות (לג ע"א), שם נאמר: "ר' יוחנן וריש לקיש דאמרי וההבדל ברור, כי הראשונה בה"א הידיעה והשנייה בלי ה"א הידיעה,   וכשיטת רבנו   [הרמב"ם] ".

וקודם שיסיר תפילין של ראש צריך ליזהר שיתיר מקודם השלוש כריכות של האצבע לבטל הקידושין [=בין קודשא-בריך-הוא ואין גבול לשחץ ליבם של מקובלי האופל בהזייתם שהם משפיעים ומֵטיבים עם בורא-עולם... ד) מטונפי הקבלה הפגאנית רומזים ברמזים עבים מאד שהקב"ה מקיים יחסי אישות עם ישות אלהית נקבית, אחרת לשם-מה וזו ההגשמה החמורה ביותר, שהרי לא רק שיש כאן שיתוף וריבוי והגשמה, יש כאן רמז עבה מאד לקיום של יחסי אישות והנה לפניכם ההבדלים שבין פרשנותו של יונתן שהיא מסורת של תורה-שבעל-פה, לבין הזיות המינים האירופים אשר

האם לדעת הרמב"ם יש צורך ללמוד גמרא?", לנוחות הקוראים מצ"ב קישור). זו לפי הרמב"ם הייתה מטרתו המרכזית של התלמוד, מעין סיעור מוחין הלכתי שמטרתו להפיק מסקנות נכונות וישרות הרמב"ם בעניין זה. שהן מיישבין דעתו של אדם תחילה. קצפם של חכמי ישראל על דברי הרמב"ם הללו, ש"הויות דאביי ורבא" הן דבר קטן, יצא קצפו של הר"ן, איני יודע אם

שֵם של כל עצם ודבר מעיד על תוכנו וענייניו. והשבוע זכיתי להבין מהו השם המתאים להם והוא מופיע בתרגום של פרשת השבוע וכן של ההפטרה. האופל והפיצו את "תורת הסוד" הפגאנית, ביקשו לעצב את תודעת ההמון וכך לשלוט על דעת הבריות, וכפי שמתאר הרמב"ם קצרו של דבר, השם הנכון והראוי ל"ספר הזוהר" הוא "ספר הקַבְלָא", מכיוון שתרגום של מילה זו מארמית לעברית כלומר, השם "ספר הקַבְלָא" רומז גם על זיופו כספר של קבלה אמיתית, דהיינו קבלה למשה מסיני, וגם על היותו

איסור זה נדרש בדרך של אסמכתא ביבמות (יג ע"ב): "'לֹא תִתְגֹּדְדוּ' – לא תעשו אגודות אגודות [יבמות יג ע"ב רבנו הרמב"ם מסביר לקמן שמדובר באיסור שנוגע לבתי הדינין שלא ללכת במנהגים שונים אשר עלולים לגרום למחלוקות הזה קובע למעשה שאסור לסטות מדרכיהם ועלילותיהם הנלוזות, כך, בדרך זו, הם כבלו את עם-ישראל בעוד שלשלת של מינות להזיותיהם ולהשקפות מינותם – שהרי לפי דמיונם נקבע בתורה שיש לאמץ קו אחד של הלכה ומחשבה, יהא אשר יהא, ובמלים אחרות, בכל מחיר ואפילו במחיר של מינות ועבודה-זרה יש ללכת אחרי הרוב...

ודרך אגב, בהשגתו זו של הפוחז נחשף גם תיעובו הגדול לרבנו הרמב"ם, מפני שבהשגה זו הכומר הצרפתי קובע למעשה יתר-על-כן, גם מהזיית ה"פולסא דנורא" של הפוחז, דהיינו מעצם אמונתו בטקס מאגי של שליחת קללת-מוות, כאילו וכבר ניתחתי את דבריו בהרחבה במאמר: "הרמב"ם ו ה ר מ ב" ן  – יחי ההבדל הקטן (ח"ב)" . ברם, רבנו הרמב"ם הבין את הסוגיה הזו באופן שונה לחלוטין, וכמו שראינו לעיל בהלכות עבודה-זרה (יא, ה), דהיינו ורבנו הרמב"ם לא התייחס לדבריו של ר' אלעזר, כי הוא הבין שברגע שקובעים מסגרת ל"סימנים", השוטים עלולים להבין

של המינים וצאצאיהם. אהבת ארץ-ישראל לכל אורך התנ"ך פזורות פרשיות שמבטאות את הקשר של עמֵּנו לארץ-ישראל, ואת חשיבותה של ארץ-ישראל לאחריו עלה לשידור אחד מ"נאמני הר הבית", והשיב לו שתי תשובות: האחת, גם הרמב"ם עלה להר הבית כמו שנאמר באחת מאיגרותיו, ולכן אין לו בעיה להיות במחיצת הרמב"ם בעולם-הבא (תשובה זו אינה נכונה, והיא נסמכת על איגרת ההשקפה שלימוד התורה משמש כסגולה אשר יוצרת מעין כיפת ברזל מאגית מעל עם-ישראל, וזו כפירה חמורה בתורה לדעת הרמב"ם

את אתר אור הרמב"ם, והנה טיפשותו שבידחה אותי מאד: "אבל תדעו לכם, מה שהוא [=שאולוב] פרסם נגדי [=נגד המין והוא הולך ביחד עם האתר הטמא והמטונף שנקרא אור הרמב"ם – זה נקרא ללכת לאנשים הכי משוקצים והכי טמאים, זה רבותיי היקרים, הוא עקר את עצמו, הוא חושב שהוא לבד יכול להבין רמב"ם והוא לא למד רמב"ם, אפילו את המורה-נבוכים הוא לא למד, ולכן הוא לא יודע שכל דברי הקבלה, כל דברי הקבלה זה רק בשביל שהאדם לא יגשים את הבורא. של הבורא יתעלה.

ספר תורה בזרועו וקורא בו – הרי שהחכמים ע"ה היו אוסרים אפילו חוץ מארבע אמות, שהרי מדובר בפגיעה בכבודם של וברור שגם הרמב"ם כלל לא התייחס לעניין הלעג הדמיוני הזה בכתביו, ראו נא את פסקיו: "לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו, ואפילו בתוך ארבע אמות של מת או של קבר, וצריך לחלוץ תפליו עד שירחיק ארבע אמות" (תפילין לא ילך אדם בתוך ארבע אמות של קבר ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו, ולא יתפלל שם, ובריחוק ארבע אמות [מן ברור אפוא שכל ההזיה הזו של לועג לרש הינה שטות מוחלטת שראוי למחקה מן הגמרא.

לפי הרמב"ם, הדרך היחידה לידע את העתידות היא באמצעות קבלת נבואה מאת ה' יתברך. מלטעון שהם נביאים, מפני שהם חוששים שמא יתמהו על טענת נביאותם, שהרי כבר נתפרסם שהנבואה היא מנת חלקם של בעבר התייחסתי בשני מאמרים לטענות הנבואה של שיקוץ קנייבסקי ("איך ניתן להבחין בין נביאי אמת לנביאי שקר? ואיני יודע מדוע יש לחקות את מנהגי הלבוש של הגויים בכלל, ועוד את מנהגי הלבוש של הפולנים הרשעים הארורים ברם, ביָדעי את דברי הרמב"ם שמרתי את דבריו והמתנתי בסבלנות לחדשות בשבוע הבא.

לאור חשיבותה העצומה של שמירת הבריאות, רבנו הרמב"ם הקדיש פרק שלם בהלכות דעות לכללי בריאות שבהם על האדם במאמר זה נשלב מדי פעם את דברי פרופ' חיים גמליאל בספרו: "רפואת הרמב"ם במבחן המדע בין זמננו", אשר בדק את לגבי כללי האכילה מתמקדת גם באספקט ההתנהגותי אשר המדע בן-זמננו מתעלם ממנו, לדעת הרמב"ם, [...] אדם הלהוט אחר בולמוס האכילה פוגע הן בגופו והן בנפשו, לדעת הרמב"ם זוהי 'מחלת נפש'". והוא מוסיף: "בהמשך ההלכה מזהיר הרמב"ם מפני מכלול מצבים אשר עשויים לשבש את עיכול המזון שבמעיים. [...]

, "נטילת שכר בעבור פסיקת דינים" , "מדוע הרמב"ם התנגד ללקיחת כסף בעבור לימוד תורה?" , ועוד. רבנו הרמב"ם היה מן השׂרידים אשר ה' קורא. והנה תעתועו של ערוסי בעניינוֹ של הלל הזקן: "רבנו בפירוש המשנה מדבר על לומדי תורה שדורשים  לקבל כסף על-כך ערוסי], זוהי השערה ללא שום ראיה, בעוד שדברי הרמב"ם מפורשים, והבא להגביל את תקופת החטיבה עליו להביא ראיה כל שיש בה עשרה בטלנין" וכו', ושם פירש רבנו הרמב"ם: "עשרה בטלנין – הוא שיהיו בבית-הכנסת עשרה אנשים שאין

כך גם מסביר רלב"ג, ובעקבותיו כך אבינר מסביר את דעת הרמב"ם, וזה לשונו: "לפי רב שמואל בר חופני גאון, בעלת גם הרמב"ם סובר שכל זה מפעולות הדמיון, ללא השגה חושית כלל". וכן כותב בן רבנו, ראו שו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם, כז. כיצד ניתן להבין עניין זה לפי הרמב"ם? על-כך משיב הרמב"ם בספרו מורה-הנבוכים (ב, מא), וכֹה דבריו: "אבל מה שנאמר בו 'ויבא אלהים אל פלוני בחלום

, וכאשר אני אומר להם שביקורתי מבוססת על דרך האמת של אברהם אבינו, משה רבנו, חז"ל, רס"ג, רבנו הרמב"ם ועוד ברם, האמת לפי הרמב"ם איננה נבחנת לפי מעלת האומר בעיני התועים אלא: "קבל האמת ממי שאמרו!" אפילו ילד קטן, אפילו מחלל שבת בפרהסיה, אפילו עובד עבודה-זרה – זו דעת הרמב"ם וזו דרך האמת. רשעם פשעם ומעלליהם של "גדולי הדור" הנגעלים של ימינו, וכֹה דבריו: "ואין לך צורך באמרך: היכן יראת שמים? , מה לתבן את הבר, הרמב"ם הינו סולת נקייה מזוקקת וערֵבה, והם, רובם המוחץ נבובים וחלולים גדושים וחבולים

היא ההשקפה שלימוד תורת המינות שבידם מועיל לשמירה על מדינת-ישראל, לא פחות ואף הרבה יותר מאשר פעולתם של בכתבה זו טוען אחד מהכומרים של פינטו שיש הוכחה מחנוכה לכך שלימוד התורה מגן על עם-ישראל. הציל אותנו למרות העובדה שהיינו חלשים מול גיבורים, צדיקים מול רשעים ועוסקי תורתך מול זדים [והנה דבריו של עד כאן מתוך הכתבה הממומנת של דוד ברגר. ברם, הנוסח שבידיו של טחן הוא נוסח מזויף, וכך הוא הנוסח המקורי שבסידור הרמב"ם: "עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת

ואחרי כל הדברים הללו איך אפשר לטעון שהרמב"ם תעה בהזיית הקַּדמוּת של אריסטו? תסור מליבנו, ומי שטוען שרבנו כפר ביסוד חידוש-העולם (וכתוצאה מכך בכל יסודות דתנו), טוען למעשה שרבנו הרמב"ם הנה רבנו מזהיר שלא תשתבש דעתנו בַּקַּדמוּת של אפלטון, וכל-שכן בַּקַּדמוּת של אריסטו. ובדברים אלה מגלה לנו הרמב"ם, שכמו עובדי האלילים האילמים, גם "בעלי התורה" שרויים במבוכה גדולה ביחס לנושא ועוד בעניין זה ראו: "האם יש חיים לאחר המוות לדעת הרמב"ם?" .

ובדומה לאדם שהוא נפש בגוף – מן הפסוק הידוע באיוב (לא, ב): "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל" – ואיך עלה בדעתם של וכי לא ראו את דברי הרמב"ם ביסוד השלישי מיסודות תורתנו? ולאחר שחידדתי מעט את העוול של הכסילים המתעתעים, הבה נעיין ב"ראָייתם", כלומר הבה ונעיין ברשותכם בפסוק ואצרף את מסקנתו של איוב אחרי שחלו בו הייסורים הנוראיים: "לְשֵׁמַע אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ וְעַתָּה עֵינִי כלומר, עוד ממטרת הספר היא ללמד שגם בעניין השגחתו של ה' יתעלה אין שום נקודת השקה, השוואה או דמיון להשגחת

נחל בדברי הרמב"ם במורה (א, ב): "ובשכל ידע האדם האמת מן השקר, וכך הוא הדבר בכל העניינים המושכלים. לעומת זאת, השגת האמת והשקר היא מוחלטת ואיננה תלויה בדעתם או בהסכמתם של בני אדם עליה.

מגמת הפוסקים בימינו, כולל אלה אשר נחשבים כהולכים בדרכו של רבנו הרמב"ם, להסתייג מאד ולאסור תרומת ביצית הפוסקים האורתודוקסים המחמירים (ובעיקר אלה אשר נטפלים לרבנו הרמב"ם) חוששים מאד מממסד הכמורה האשכנזי היושב כלומר, כל דבר שאינך יודע בוודאות שהוא מותר נהג בו איסור, בעוד שלפי הרמב"ם ודרך האמת, כל דבר שאינך יודע רבנו הרמב"ם]: 'ואילו אסרנו כל דבר שהוא ודאי מותר, מחמת ספק איסורא שאפשר שיימצא בסוג אותו הוודאי או במינו (ראו במאמר: 'הפלת עובר במשנת הרמב"ם') ואם הולד במשך תשעה חודשים שלמים אינו בגדר נפש כלל, אלא הוא בגדר

על פסיקת הרמב"ם הזו התלונן הנחש הצרפתי הקדמוני, וזה לשונו: "ולמה קרא לזה [=למי שאומר שיש לה' יתעלה גוף "יותר תועים מן הבהמות" לא לחינם רבים מקרב חכמי-יועצי-אשכנז לא אהבו את הרמב"ם בלשון המעטה, רבנו, בראייתו לעומת זאת, דרכו של רבנו הרמב"ם שונה לחלוטין מגישתו הפגאנית של רש"י, במורה (א, כא), אגב ביאור הפסוק: " ולעומתם, המגשימים התפרצו במחשבתם כלפי אמיתת עצמותו של בורא-עולם, שהרי הם ייחסו לבורא-עולם גופניוּת וחומריוּת , כל ספרי המינים הללו פסולים גם מבחינת אופני עשייתם, ראו: "כשרות ספרי התורה לדעת הרמב"ם").

בחלקים הקודמים של המאמר למדנו על חשיבותה העצומה של שמירת הבריאות, רבנו הרמב"ם הקדיש פרק שלם בהלכות דעות פרופ' גמליאל מעיר על הלכה זו וזה לשונו: "מכאן שבהלכה זו ממליץ הרמב"ם: על מזונות קרים, פחות מתובלים ונטולי בימי הרמב"ם לא היו אמצעי שימור וקירור, והכמהין והפטריות היו נרקבים בתוך זמן קצר, גם בגלל העובדה שטיפול , אך השפעתם השלילית אובחנה על-ידי הרמב"ם, הרבה לפני שאמר המדע את דברו". קמח לבן מכיל רק את החלקים הפנימיים של הגרעין, כלומר העמילן, ואינו מכיל את הקליפה והנבט של הגרעין.