הפאשקוויל של כומרי הספרדים הנרצעים

ביום ראשון כח באדר ב תשפ"ד, פרסמו כומריה של ש"ס פאשקוויל אשר מורה שלא להתגייס בשום פנים לצבא-ההגנה-לישראל. בפאשקוויל המינות של הספרדים הנרצעים, מובאות השקפות אירופיות אשכנזיות מובהקות, ובראשן השקפת המינות: "תורה מגנא ומצלא". ברם, דומני שמכל השקפותיהם הבזויות חשיבותו הגדולה של הפאשקוויל הלז נובעת מכך שהוא חושף את השקפתם האמיתית לפיה גם לבחורים שלא לומדים בכולל אסור להתגייס.

במשך שנים רבות תעתעו בנו כומרי הספרדים הנרצעים ובראשם עבדאללה אִבְּן ג'ורג'יה, כי "מי שאיננו לומד תורה צריך להתגייס לצה"ל", זו הייתה השקפתם הרשמית (למעט התבטאות אחת של אִבְּן-ג'ורג'יה שבה הוא חשף את האמת), והיא נועדה לזרות חול בעיני הציבור כאילו החרדים הספרדים מוכנים ומזומנים להשתלב בנשיאת עול הצבא והפרנסה. כלומר, מטרתה של ההשקפה הרשמית הזו הייתה לדחות את הביקורת מעל חברת המינות החרדית.

ברם, כאמור, עתה כבר ברי לכֹּל ש"הפלג הירושלמי" איננו פלג "קיצוני", כל חברת המינות החרדית אוחזת באותן ההשקפות של פלג הטומאה הירושלמי, אלא שפלג הטומאה הירושלמי איננו מתעתע ואינו פושט את טלפיו לומר "טהור אני", ובזה עדיף הוא פלג הטומאה הירושלמי משאר פלגי חברת המינות החרדית, מפני שהוא לכל הפחות אומר בעזות פנים את שבליבו. ועתה, בבוא שעת המבחן והמשבר, האמת יוצאת לאור שוב ושוב: חברת המינות החרדית בכללותה הינה חברה פרזיטית ודורסנית, אשר מבקשת בכל מחיר לשמֵּר את כוחה הפוליטי והכלכלי. אציג תחילה את הפאשקוויל, ולאחר-מכן אנתחו בעזהי"ת (כל ההדגשות במקור):

הוראות ברורות מול גזירת הגיוס

בימים אלו שעם-ישראל זקוקים לשמירה עליונה, עלינו להתחזק ביתר-שאת באמונה שלמה שרק התורה היא המגינה על עם-ישראל והיא סוד קיומנו בכל הדורות. וכבר ראינו בתחילת השנה [=במלחמה שפרצה בשבת שמחת תורה] ש"אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר" וכל ההישענות על "כוחי ועוצם ידי" הוּכחה כמשענת קנה רצוץ, ולעומת זאת כל השמירה והנסים הם רק בזכות לימוד התורה וקיומה. ואנו מתפללים בכל יום שה' יגן על כל היהודים המצויים בסכנה ובארץ אויב, שיחזרו לשלום לביתם לעבוי"ת [=לעבודת ה' יתברך].

והנה לדאבון לב דווקא בימים קשים אלו החליטו רשויות המדינה להצית ריב ומדון, ולצאת במלחמה כנגד ה' וכנגד תורתו בגזירות שונות [=להפסק מימונם הנואל ולעצירת חילול השם המפלצתי הם קוראים גזירה?!], במטרה מכֻוונת להטמיע ולבולל את הציבור החרדי בתוך תרבות החיים החילונית, היו לא תהיה, ועל-כן הננו בזאת להבהיר דעת התורה הקדושה:

א) כל אשר עיני שכל לו יודע שכוונתם הסופית היא שיסכימו עמם על פשרות שונות – ביצירת מסלולים ומגמות שירות אזרחיות "מותאמות לחרדים", וזאת התוכנית הזדונית לחדור בתהליך ושלבים של יעדים ומכסות ומסלולים שילכו ויתגברו, תוך כדי הסתגלות הציבור החרדי לכך, במטרה להכניס תחת שליטתם את הציבור החרדי ולצמצם את מספר שומרי התורה, כפי שאמרו כל זאת הם בעצמם [=ומדוע שלא ישרתו בשירות אזרחי? בבתי חולים וכיו"ב?!].

ב) כבר הורו גדולי חכמי התורה ובראשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל (במכתב מתשרי תשס"א) כי אפילו בחור שאינו במסגרת לימודים אסור לו ללכת לצבא ולכל המסלולים השונים. וזאת התורה [=המינות] לא תהא מוחלפת. וידוע ומפורסם שגם כל המסגרות והמסלולים אשר הוגדרו כ"מותאמות לחרדים" הובילו לפריקת עול ולעבירות החמורות שבתורה רח"ל.

ג) כמו כן, באספה המשותפת של כלל מועצות גדולי וחכמי התורה (אדר תשע"ד) הוחלט פה אחד כי אסור להסכים על שום פשרות בנושא הגיוס, ואין להיכנס עמם במשא ומתן בזה כלל. ובראיית הנולד, מלבד העובדה שכל פשרה תגרור פשרות נוספות [למה? מי אמר? ממה אתם מפחדים?], בנוסף, כל פשרה תביא חורבן לדורות, ולכן הנהיגו גדולי הדורות שלא להיכנס עמם במשא ומתן כי הוא זה. ומכל שכן שלא יעלה בדעת להסכים על מכסות, יעדים, או מסלולים אזרחיים וכדו' אפילו לבחורים חלשים. והלכה היא שאין דוחין נפש מפני נפש.

ד) בשעת השמד הזאת הננו בהוראה לכלל הציבור החרדי ובני התורה מקיימי העולם, חזקו ויאמץ לבבכם, אל תיראו ואל תחתו, מלומדים אנו בכל הדורות למסור את הנפש על קיום התורה והיהדות כפי שעשו אבותינו בכל הדורות, וגם בעת הזאת לא נירתע מהליכה לבתי מאסר ומכל סוגי הסנקציות השונות. מוכנים אנו למסור את הנפש בכל עוז וגבורה למען קיום תורתנו הקדושה. ככל ההלכות האמורות בשעת השמד המבוארות בשו"ע (יו"ד קנז).

והנה בתקופה גורלית זאת שכחלק מהגזירה נוטלים גם את פת לחמם של לומדי התורה [=שילכו לעבוד כמו כל אדם מישראל!] כדי לדחוק ולהצר להם בכדי שיעזבו את עולם התורה, תצא מכאן הקריאה לכל נדיבי עמנו, לתמוך בממונם ובכל מאודם בקיום הישיבות והכוללים ביתר שאת, ויבורכו באושר ועושר וכל מילי דמיטב. וכבר כתב הרמב"ם באגרת השמד "כבר נשתבחה האומה לפני ה' יתעלה על היותה סובלת קושי השמדות וכו' והוא כקרבן כליל על גבי המזבח". וגדול אחד בצער ממאה שלא בצער, ואין לנו שיור רק התורה הזאת.

ועל זה באנו על החתום: [המינים הארורים:]

משה צדקה, מרן ראש ישיבת פורת יוסף; משה מאיה, זקן מועצת חכמי התורה; יעקב תופיק אביעזרי, רב ואב"ד ביתר; ראובן אלבז, ראש ישיבת אור החיים, חבר מועצת חכמי התורה; יהודה כהן, ראש ישיבת יקירי ירושלים, חבר מועצת חכמי התורה; שלמה י. זעפראני, אב"ד כתר תורה, נשיא איגוד עמלי תורה; מסעוד בן שמעון, ראש ישיבת אור אליצור, רב ואב"ד בני ברק; יעקב חיים סופר, ראש ישיבת כף החיים; בניהו שמואלי, ראש ישיבת נהר שלום; בן ציון מוצפי, ראש ישיבת בני ציון; ברוך שרגא, ראב"ד ירושלים; יצחק ברכה, ראש ישיבת עטרת יצחק; שמעון באאמו"ר מרן רה"י חכם שלום כהן זצוק"ל, ראש ישיבת פורת יוסף העתיקה; שמואל טולידאנו, ראש ישיבת ברית יעקב; אליהו טופיק, ראש ישיבת באר יהודה; בן ציון אטון, ראש ישיבת ראשית חכמה; מנשה תופיק אביעזרי, ראש ישיבת באר יצחק; עובדיה יוסף, ראש ישיבת אהל יוסף [אגב, מדובר בנכדו של עבדאללה אבן ג'ורג'יה שר"י].

***

כבר מראש הפאשקוויל ניתן להבין את יחסם של החרדים לתביעה שעומדת כנגדם להתגייס לצה"ל, וכך הם ניסחו את כותרת הפאשקוויל: "הוראות ברורות מול גזירת הגיוס". באופן ברור, החרדים מנסים להציג את חובת הגיוס כ"גזירה" שנובעת מרצון להשמיד את חברת המינות החרדית. ובהמשך נראה את שאיפתם זו ביתר-שאת, בביטויים מאד-מאד מפורשים.

בהמשך הפסקה הראשונה עולה השקפתם המרכזית לפיה תורת מינותם נועדה להציל ולהגן על עם-ישראל, וכל "השמירה והנסים הם רק בזכות לימוד התורה וקיומה" ('תורה מגנא ומצלא'). וכבר הרחבתי בהזיית הכפירה הזו במאמרים רבים – ולא לחינם הקב"ה היכה את מכת האכזרי האנושה ביותר דווקא במעוזי השטעטל הפולני-ליטאי, והואיל והקב"ה הוא שופט צדק, ברור הוא, שלא רק שתורת מינותם לא הצילה אותם, אלא שהיא זו שהמיטה עליהם אלף אלפי מיתות משונות וייסורי אימים, היא זו שהובילה להשקפות מינותם שגזרו עליהם כליה.

כמו כן, בפסקה הראשונה כומרי הספרדים הנרצעים גם מגלים פנים בתורה, וגם מביעים בוז גלוי לחיילי צה"ל ולמפקדיו: "וכבר ראינו בתחילת השנה ש'אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר' וכל ההישענות על 'כוחי ועוצם ידי' הוּכחה כמשענת קנה רצוץ". ובכן, דוד המלך בתהלים אומר כך: "אִם יְיָ לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר" (תה' קכז, א), ודווקא ממנו ומדבריו עולָה השקפת האמת שהינה הפוכה מדברי כומרי המינות הספרדים: דוד המלך היה מגדולי לוחמי עם-ישראל בכל הדורות, ואף-על-פי שהוא היה מלך ומשיח ה' וזכה לרוח-הקודש, הוא לא נשאר בביתו ללמוד תורה בעת שראשי צבאו יצאו להילחם את מלחמות המצוה והרשות – דוד המלך ע"ה יצא בראש צבאו למלחמות ישראל, גם מלחמות מצוה וגם מלחמות רשות.

זאת ועוד, מן הפסוק בתהלים עולה שחובה להפקיד שומרים על העיר! כל מה שהפסוק מבקש ללמד הוא, שיחד עם ההשתדלות בשמירה על העיר, חובה להפנות את הלב והמחשבה לה' יתעלה. כלומר, אין לסמוך רק על הכוח הצבאי, אלא יש לזכור תמיד את ה' יתברך שנתן לנו כוח לעשות חיל, ומי שיישען אך ורק על כוחו הצבאי עלול להיכשל, אם יהיה זה רצון ה'. וכך בדיוק נהג דוד המלך ע"ה, אשר לצד הפניית כל כוחות גופו ונפשו לניצחון במלחמה, הוא הִפנה את כל כוחות המחשבה והלב לדבקות ולתפילה לה' יתעלה, וזהו המסר שדוד מבקש ללמד.

נמצא אפוא, שחובה להתגייס לצה"ל ולשאת את עינינו לה' יתעלה בכל עת ובכל שעה. כלומר, החרדים מגלים פנים בתורה ומסלפים ומזייפים את דברי דוד המלך כדי לתעתע ולהשתמט!

ועתה לַבּוּז הגדול שעולה מדבריהם כלפי צבא-ההגנה-לישראל: "וכל ההישענות על 'כוחי ועוצם ידי' הוּכחה כמשענת קנה רצוץ". ובכן, איני מבין מי מפריע לחרדים להתגייס ולשאת את עיניהם לה' יתעלה שמו? על-כל-פנים, כומרי הספרדים הנרצעים מציגים את צה"ל כמי ש"נשען על כוחו ועוצם ידו", ומטרתם בזה היא להאשים את לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון בגאווה ובשחץ, ויש לשאול ולהבין: מדוע האורתודוקסים מציגים את לוחמי צה"ל כגאוותנים ושחצנים? מדוע הם מתעקשים לטעון שלוחמי צה"ל סבורים שכוחם נובע מעוצמת ידם? ובכן, אם לוחמי צה"ל סבורים שבזכות כוחם ועוצם ידם הם מנצחים במלחמות, ה'-אלהים-אמת לא קיים במחשבתם לחלוטין, שהרי לוחם שרואה לנגד עיניו את מוראות המלחמה ואף-על-פי-כן הוא אינו נושא עיניו לבורא-עולם בתפילה הוא קרוב לוודאי כופר ומשומד ואתאיסט. ובמלים אחרות, לוחמי צה"ל הינם אתאיסטים אשר מורדים בבורא-עולם, וכל ההזיה הזו של המינים נועדה להציג את צה"ל כצבא הצאר הרוסי, דהיינו כצבא של גויים ערֵלים, כופרים ונבלים.

והאמת? האמת שרובם המוחלט של לוחמי צה"ל יצאו למלחמת המצוה הזו שהתרגשה עלינו בשמחת-תורה תשפ"ד, מתוך הבנה ברורה שההגנה על ארץ-ישראל ועם-ישראל הינה ערך מקודש, ערך אנושי וחברתי ומוסרי, ובמלים אחרות, גם מי שאינו שומר תורה ומצוות מקרב הלוחמים, הלכה למעשה הוא עושה ופועל לשם קיום ערך קדוש ונעלה, דהיינו לשם שמים!

ואת זה המינים אינם מוכנים לקבל, שהרי הסיבה המרכזית לפיה עדיף ליהרג ולא לשרת בצה"ל היא מפני שמדובר בצבא השמד – ואם מדובר בצבא מוסרי אשר פועל מתוך ערכים נעלים ומקודשים, כל מגדל הקלפים שבנו מתמוטט וקורס באחת, שהרי אין להם עוד שום סיבה שלא לשרת, מלבד העובדה הפשוטה שהדבר יפגע בתקציביהם פגיעה אנושה, וחמור מכך, אף יחשוף את צאצאי המינים לאהבת ארץ-ישראל ולערכים אנושיים ומדעיים – אשר יעוררו את צאצאי המינים להבין את השוחה שחפרו להם רבותיהם המינים, ואת התהום שמוכנה ומזומנה להם, אם ימשיכו ללכת בדרכי אבותיהם החטָּאים, תהום השאול והכרת.

המינים וצאצאיהם גם נאכלים מבפנים כאשר הם רואים את צה"ל וכוחות הביטחון מגֵנים על עם-ישראל בעוז רוח – שהרי בעצם יציאתם למלחמה שיש בה קידוש השם, חיילי צה"ל שופכים אור בוהק וחושפים לעין-כֹּל את מינותם וכפיות-טובתם ושחץ-ליבם ובטלנותם של המינים וצאצאיהם – די לראות את אלה לעומת אלה... והמינים וצאצאיהם משתגעים מזה.

***

בפסקה השנייה בפאשקוויל כומרי הספרדים מתארים את תביעתו של עם-ישראל כנגדם כבקשה "להצית ריב ומדון", ובכן, עם-ישראל תובע מן החרדים למלא את חובתם המוסרית, האנושית ואף התורנית – ובמלים אחרות, כומרי הספרדים הנרצעים מציגים את תוכחת האמת שמופנית כנגדם כבקשה "להצית ריב ומדון". ועל-כל-פנים, מצוה לריב עם הרשעים והמינים. עוד הם אומרים בפאשקוויל המינות, ש"רשויות המדינה" החליטו "לצאת במלחמה כנגד ה' וכנגד תורתו בגזירות שונות, במטרה מכֻוונת להטמיע ולבולל את הציבור החרדי בתוך תרבות החיים החילונית, היו לא תהיה, ועל-כן הננו בזאת להבהיר דעת התורה הקדושה".

ותורתם היא תורת-מינות כך שאין כאן שום מלחמה "כנגד ה' וכנגד תורתו", אלא מלחמה בפרזיטיות ובחמסנות של המינים האירופיים ועבדיהם הנרצעים שהמיטו על עצמם באירופה אלף-אלפי מיתות משונות. ואין לחילוניים שום כוונה "להטמיע ולבולל את הציבור החרדי בתוך תרבות החיים החילונית", שהרי כבר הוּכח שניתן לבנות מסגרות צבאיות מותאמות לדתיים, מסגרות אשר כבר מתקיימות בצורה מופתית שנים רבות. אלא, שהחרדים מבינים, שברגע שצאצאי המינים ייצאו מחשכת המינות של ישיבותיהם הטמאות, הם ייפתחו לאור הדעת והמדעים, ואולי בזכות המצוה הגדולה של הגנת ארץ-ישראל הם יזכו להימלט מן התופת.

***

בפסקה השלישית מובא הפחד הגדול של ראשי חברת המינות החרדית, והוא שהציבור החרדי יסתגל לשרת את הצבא והמדינה, וכך יצטמצם מספרם של חסידיהם ומצביעי מפלגותיהם, והנה דבריהם: "וזאת התוכנית הזדונית לחדור בתהליך ושלבים של יעדים ומכסות ומסלולים שילכו ויתגברו, תוך כדי הסתגלות הציבור החרדי לכך, במטרה להכניס תחת שליטתם את הציבור החרדי ולצמצם את מספר שומרי התורה, כפי שאמרו כל זאת הם בעצמם".

כלומר, לא מדובר במלחמה על התורה כפי שהחרדים מכזבים, אלא מדובר במלחמת שליטה על הציבור החרדי, על "צמצום מספר שומרי התורה", וזהו פחדם הגדול של המינים. כי צמצום מספריהם יוביל באופן מיידי לצמצום בכוחם הפוליטי והכלכלי ולצמצום חד בתקציביהם, ואף חמור מכך, הואיל ותורתם היא תורת מינות רעועה, כל ערעור קל של חומת המינות שהם הקימו סביבם, מאיים על כל מגדל הקלפים שהם בנו והקימו בעשרות השנים האחרונות.

ומזה המינים האשכנזים והספרדים כל-כך מפוחדים: מכך שצאצאי המינים המשועבדים תחת ידיהם יפקחו את עיניהם לראות את דרך האמת, כי שילוב של המצוה הנעלה הזו של שמירת ואהבת ארץ-ישראל, יחד עם לימוד תורת-אמת ועשייה כֵּנה לשם-שמים – ירומם את בני האדם לשלמות ולעצמאות רוחנית, עצמאות אשר לא רק תרומם את נפשם לחיי דעת ואושר בעולם-הזה ואף לזכות לחיי העולם-הבא, אלא גם תרומם אותם להכיר בכך שרבותיהם מינים.

וזה הוא הפחד הגדול של המינים, ששקר מינותם וכסילותם ורשעותם יתגלה לעין כל. ועד-כדי-כך הם מפחדים, ועד-כדי-כך הם רועדים, עד שהם אפילו לא מוכנים לדון בגיוס של 1500 יושבי ישיבות מדי שנה, שהוא כעשירית מסך המתגייסים החרדים מדי שנה! כלומר, הם מבינים שאפילו 1500 מתגייסים יצליחו לפרוץ את סכר המינות הרעוע שהם הקימו... ולכן הם יצאו בפאשקוויל הזה באיומים ובהפחדות ובהוראה שלא לגייס אפילו את יושבי הברזלים!

***

בפסקה הרביעית, הם חושפים את נבלותם ומינותם באופן החד והברור ביותר: "אפילו בחור שאינו במסגרת לימודים אסור לו ללכת לצבא ולכל המסלולים השונים". הם גם מוסיפים, ש"כל המסגרות והמסלולים אשר הוגדרו כ'מותאמות לחרדים' הובילו לפריקת עול ולעבירות החמורות שבתורה רח"ל". האמנם? והלא כֹּה רבים הם אשר שירתו בצה"ל ולא רק שלא נחלשו אלא אף התחזקו בדתם ובאמונתם! אלא ברור, שכל מי שנכנס לצבא לא יוכל עוד לשאת את כיעורה וטמטומה של חברת המינות החרדית, והוא כבר ייפתח להבין ולהשכיל.

כלומר, המינים מבינים היטב שצה"ל מעורר לאהבת ארץ-ישראל, להשׂכלה וללימודי המדעים, לבחינת האמת והשקר בעין השכל, ולחיי פרנסה ומלאכה ורווחה יצרניים ומאושרים – ובקיצור למילוי ייעודו של האדם בישראל. כי לא ייתכן שאדם ישרת בצבא ויעשה מצוה כל-כך נעלה ויישאר בתוך תורת מינות פגאנית, לא ייתכן שאדם יזכה לאהבת ארץ-ישראל והוא עדיין יהיה משועבד לגדולי אסלה מהובלים, לא ייתכן שאדם יבין את חשיבות צה"ל ולא ילמד מדעים, לא ייתכן שאדם יפעל בחריצות להגנת ארץ-הקודש ולא יבין את ערכי המלאכה והפרנסה.

***

בפסקה החמישית חוזרת על עצמה הטענה שאסור להתפשר ואפילו "כי הוא זה". כי כאמור, המינים יודעים כי חומות חברת המינות רעועות הן מאד, ועל נקלה ניתן לפרצן ולמוטטן ולהשיב בנים אובדים לדרך האמת – ולכן המינים מתנגדים התנגדות נחרצת "להסכים על שום פשרות בנושא הגיוס". והם כמובן מאיימים ש"כל פשרה תביא חורבן לדורות", ואם תורתם הייתה תורת-אמת, מדוע פשרה על-כך שיושבי הברזלים יתגייסו תביא "חורבן לדורות"? מדוע? והלא ממילא יושבי הברזלים אינם הוגים בתורה ועסוקים בתאוותיהם וזימותיהם ותעלוליהם! אלא, הוא אשר אמרתי, חומות תורת מינותם רעועות הן מאד, והם רועדים ומפוחדים כנשים.

ועד-כדי-כך הם מפוחדים, עד שהם אוסרים וגוזרים על צאן מרעיתם שלא "להסכים על מכסות, יעדים, או מסלולים אזרחיים וכדומה" – אפילו מסלולים אזרחיים הם אוסרים! דהיינו אפילו שיושבי הברזלים מקרבם ילכו להתנדב בבתי-חולים ובבתי-אבות ובעזרה לחקלאים או בעזרה לילדים בעלי צרכים מיוחדים, או בתמיכה נפשית ורגשית לחולי נפש וכיו"ב – אפילו שיעשו מצוות נעלות כגון אלה למען החברה האזרחית החרדית, הדבר יביא בוודאי "חורבן לדורות" – עד-כדי-כך! ומזאת יש להוסיף וללמוד עד כמה רעועות חומות המינות החרדיות.

וכאילו לא די בכל ההפחדות וההזיות הללו, המינים מוסיפים לשרבט בסוף הפסקה החמישית: "והלכה היא שאין דוחין נפש מפני נפש". כלומר, הם מבקשים לתאר את הגיוס לצה"ל או את השירות האזרחי בבתי-חולים וכו' כשמד גופני, כמוות לגוף! עד-כדי-כך הפליגו הטיפשים הללו בהזיות ובהפחדות, אשר כאמור נובעות מן האימה הגדולה שנפלה עליהם, שמא תיפולנה חומות מינותם, אותן החומות אשר העניקו להן כבוד ושׂררה וכסף וכוח פוליטי וכלכלי.

וכמה כסילים ונבערים הם תלמידיהם וההולכים בעקבותיהם, שהרי כל בר-דעת שיקרא את הפאשקוויל העלוב הזה יבין מיד שאין להם שום טיעון ענייני ואמיתי, ושכולו רצוף שקרים: שהרי איך יעלה על הדעת ששירות בצה"ל בשעת מלחמה, שבר ומשבר או אפילו שירות בבתי-חולים ובבתי אבות – יביא לחורבן לדורות?! וכי ניתן להשוות את התביעה המוסרית, ההגיונית והתורנית, כלפי חברת המינות החרדית שייכנסו רק קצת תחת האלונקה (בשירות צבאי או אזרחי) – להתעללות הגויים ביהודים בפוגרומים או לתקופות השמד המזוויעות באירופה?

וכל-כך הרחיקו, כי כאמור חומות מינותם רעועות, והם מפחדים על תאוותיהם וזימותיהם.

***

ודבריהם בפסקה השישית ממשיכים לחשוף את חרדתם ואימתם, עד שהם משווים את האפשרות שיושבי הברזלים מקרבם יתגייסו לצה"ל או לבתי-חולים וכיו"ב – לשעת השמד!

"בשעת השמד הזאת הננו בהוראה לכלל הציבור החרדי ובני התורה מקיימי העולם, חזקו ויאמץ לבבכם, אל תיראו ואל תחתו. מלומדים אנו בכל הדורות למסור את הנפש על קיום התורה והיהדות כפי שעשו אבותינו בכל הדורות, וגם בעת הזאת לא נירתע מהליכה לבתי מאסר ומכל סוגי הסנקציות השונות. מוכנים אנו למסור את הנפש בכל עוז וגבורה למען קיום תורתנו הקדושה. ככל ההלכות האמורות בשעת השמד המבוארות בשו"ע (יו"ד קנז)".

ומה הם מקשקשים? וכי מישהו אמר להם לא להניח תפילין או לא להתפלל? וכי מישהו הורה להם לאכול טרף? ועל איזו שעת שמד הם מדברים? לקרוא מדי שנה לכמה אלפים בודדים מקרב יושבי הברזלים לשרת בצה"ל או בבתי-חולים או בבתי-אבות וכיו"ב זו שעת השמד?!

וכמה מכוער השקר של המינים האשכנזים ועבדיהם הספרדים הנרצעים, שהרי הם לא אלה אשר באמת מוסרים את הנפש – הם משתמטים מחובותיהם המוסריות והתורניות, ומנותקים לחלוטין מעם-ישראל ומכאבו. הם, המינים וצאצאיהם, שוקעים ברצונם בהשקפות מינותם, ומפזרים כזבים מכל הבא לידם כדי להמשיך ולבסס ולשמֵּר את הזיותיהם הפגאניות. ובנוסף לכך, הם בזים לאלה אשר באמת מוסרים את נפשם, כי נדמה להם למינים ולצאצאיהם, שהם "מקיימי העולם" כאמור, וש"כל השמירה והנסים הם רק בזכות לימוד התורה וקיומה". דהיינו, על החיילים המחרפים את נפשם בקרבות עזים לכרוע ולהשתחוות ליושבי הישיבות והברזלים, היושבים שאננים, המנותקים לחלוטין מיגונו של עמֵּנו, וכל מעייניהם רק לכסף ולתאוות.

וזו אכן שעת השמד, כי אם לא יתרחש שינוי בשנים הקרובות במדינת-ישראל, אם החרדים הפרזיטים לא יתגייסו לשרת בצה"ל וסרטן המינות האירופי הפרו-נוצרי הזה, אשר המיט על היהודים באירופה שואה נוראה ומחרידה – אם הסרטן הזה ימשיך להתנפח ולשלוח את גרורותיו לליבו של עם-ישראל ולליבה של ארץ-ישראל, לצערי הרב השואה הבאה בוא תבוא. כי הם ימשיכו להחליש את החברה והאומה בהזיותיהם הפגאניות ובמעשיהם הרעים. וסופה של אומה חלשה במזרח התיכון, הוא השמדה, השמדה מידם של הישמעאלים האכזריים.

***

בשתי הפְּסקות האחרונות המינים מכזבים שעזיבת ישיבות המינות שלהם משמעהּ עזיבת התורה! וההיפך הוא הנכון, עזיבתן היא השער לתורת האמת ולצאת מחשכה לאורה:

"והנה בתקופה גורלית זאת שכחלק מהגזירה נוטלים גם את פת לחמם של לומדי התורה כדי לדחוק ולהצר להם בכדי שיעזבו את עולם התורה [ויציאה לפרנסה איננה מחייבת את עזיבת התורה, רק את עזיבת ישיבות המינות], תצא מכאן הקריאה לכל נדיבי עמנו, לתמוך בממונם ובכל מאודם בקיום הישיבות והכוללים ביתר שאת, ויבורכו באושר ועושר וכל מילי דמיטב".

ושלילת תקציבי הישיבות איננה גזירה, אלא קיום מצוה גדולה ורבה של עקירת עבודה-זרה מארצנו וכן של ביעור חילול-השם שממדיו מבהילים ונוראיים, וגם מצות עידוד עניים וכסילים לעשות סוף-סוף משהו חיובי ולעבוד לפרנסתם, ולצאת מחיי העוני והאומללות והשפלות. ודרך אגב, כמובן שהמינים אינם מחמיצים הזדמנות לקרוא לגביריהם להעביר להם כספים...

בפסקה האחרונה המינים מגייסים את הרמב"ם למינותם: "וכבר כתב הרמב"ם באגרת השמד 'כבר נשתבחה האומה לפני ה' יתעלה על היותה סובלת קושי השמדות וכו' והוא כקרבן כליל על גבי המזבח'. וגדול אחד בצער ממאה שלא בצער, ואין לנו שיור רק התורה הזאת".

וכאמור, ההשוואה בין השאיפה: לגייס את החרדים, ולמנוע חילול השם, ולסייע להם להימלט מלפיתת המינות – לשעת השמד, פשוט מגוחכת ומלמדת על רעיעות חומות המינות.

ראש הפלג הירושלמי מצהיר: גיוס לצבא גרוע ממוות

ביום רביעי י באדר ב תשפ"ד (20.3.24) פורסמה כתבה חשובה באתר N-12. בכתבה סופר על פגישה שנערכה בין נציגי "אחים לנשק" לבין מנהיג הפלג הירושלמי צבי פרידמין שר"י. אם ה"אחים לנשק" היו יודעים הלכה הם היו יודעים שאסור באיסור חמור ללכת ולשוחח עם המינים הללו, אך מעז יצא מתוק והשקפות עולמם של גדולי האסלה החרדים ועסקניהם, עלו וצפו פעם נוספת על-פני זרם הביוב האורתודוקסי המתעתע אשר מסתיר את השקפותיו.

לפי פרידמין, הגיוס לצבא גרוע ממוות, עדיף שתלמידיו וכל משפחתו ילכו לכלא או ימותו רק שלא יתגייסו לצבא, וכן הוא היה מעדיף להיות תחת שלטון המנדט הבריטי ולא במדינה יהודית חילונית כלשונו. כמו כן, לפי פרידמין, "הניסיון מראה שהם [=חרדים שמתגייסים לצה"ל] עוזבים את הדת וזה גרוע ממוות". ברם, כמובן שזה תירוץ עלוב ביותר, שהרי ניתן לשרת בצבא ולשמור על היהדות ואף לחזק אותה מאד, כי השירות בצה"ל מעניק את הערך הגדול ביותר, הערך שעליו מבוססים כל שאר הערכים והוא אהבת ארץ-ישראל. אהבת ארץ-ישראל היא השער לאהבת ייעודו של עם-ישראל, דהיינו לדרך האמת, ומזאת בדיוק פוחדים המינים.

והנה לפניכם הכתבה האמורה שכותרתה: "גיוס לצבא – גרוע ממוות", וכך נאמר בה:

פעילי "אחים לנשק" נפגשו בשבוע האחרון בבני-ברק עם [...] צבי פרידמן, שמוביל את מאבק החרדים הקיצוניים נגד גיוס חרדים לצה"ל [...] במהלך המפגש, ניפק הרב אמירות קשות נגד הגיוס וגם נגד החילוניות: "יש לי 30–40 נכדים ונינים, אם היו שואלים אותי מה אתה מעדיף, אם ערבים יהרגו אותם או שיהיו חילונים? חילוניות אצלנו זה מעבר למוות, הרבה יותר חמור" [...] כאשר אחד הפעילים שהשתתף במפגש שאל אם להיות בחברה חילונית זה יותר גרוע מלהירצח, השיב הרב "זה תת תרבות, זה פשע, זה יותר גרוע ממוות". לדבריו, "הניסיון מראה שהם (חרדים שמתגייסים לצה"ל) עוזבים את הדת [=את דת מינותם] וזה גרוע ממוות".

"אנחנו לא הקמנו את המדינה, בן גוריון ידע שחרדים לא ישתתפו אתו, לנו היה עדיף המנדט הבריטי" אמר [...] פרידמן [...] אחד הפעילים הקשה [...] ושאל: למה עדיף משטר בריטי על יהודים חילונים? הם לא שומרי מצוות, אבל לפחות הם יהודים. "נניח שהייתם גרים בפקיסטן, הייתם שולחים את הילדים לצבא?", שאל הרב את הפעילים, שהזדעזעו מההשוואה לישראל. הפעילים הבהירו כי כרגע המדינה נמצאת בסיטואציה שבה חייבים להרחיב את השורות בצה"ל, והבהירו כי "זה לא שאלה של כלא, זה שאלה של הישרדות. שאנחנו עלולים להישחט פה". [...] פרידמן ענה כי "אפילו שהמצב הוא ככה, אנחנו לא עושים את זה. יהיה מה שיהיה".

הפעילים שהשתתפו במפגש הקשו [...] ושאלו כי "לעם היהודי הייתה אחריות אזרחית לא משנה איפה הוא חי. מה השתנה?". הרב השיב: "היום היהודים כופרים, לא כמו אז". אחד הפעילים אמר שגם הוא יהודי מאמין, והרב ענה: "מי שיכול לשמור על האמונה זה אנחנו, לא אתם. אתם לא שייכים לאמונה". ע"כ. לסיכום, ההבדלים שבין הפלג הירושלמי "הקיצוני" לכלל חברת המינות החרדית סמנטיים בלבד, אך במהותם כולם שונאי צה"ל וארץ-ישראל.

הפאשקוויל של כומרי הספרדים הנרצעים

.pdf

הורידו את PDF • 218KB