אמרו חכמים במסכת סוטה (כב ע"ב):
"אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס".
רציתי לשתף את החברים בהודעת SMS שקיבלתי זה עתה מאת תימני חכם בעיניו, מתלמידיו של לייבוביץ' הכופר, ושמו עזרא רענן מנתניה, או שמא עלי לומר עזרא רענונוביץ', וז"ל:
שלום לך,
גזרתי על עצמי שלא ליצור קשר אתך, אלא שבליל שבת האחרון ניגש אלי הרב של בית הכנסת הרב בראונשטיין ואומר לי, קיבלתי משהו שנקרא אור הרמב"ם. אתה יודע מה זה ומי הכותב?
אמרתי לו: אם אתה מכיר את הפסוק "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד הדס" אז אני מכיר את הכותב והוא הדס שנהפך לסרפד.
והוא עונה לי, אני בטוח שלפי הכתיבה שלו, הוא חולה נפש, וכדאי שמשפחתו תיטפל בו.
אדיר, אני מבין שאתה רוצה להיות מארי יחיא קאפח, אבל המציאות מראה שחסר לך הנתון הבסיסי שהיה לו – חכמה.
עד כאן דבריו של עזרא רענונוביץ'.
ואם הוא מביא ראיה וחיזוק לשיטתו הפרו-נוצרית מרב בית-כנסת אשכנזי אורתודוקסי אשר חוצב מן התורה, ואם הנני מקבל ביקורת ותוכחה על-כך "שחסרה לי חכמה" ממי שמחניף לצאצאי המינים הטיפשים ומוציא עלי דיבה לפניהם, ואגב "שוכח" לציין לפניהם שהוא לא הצליח לגבור על ראיותיי אפילו בדבר אחד – כנראה שהנני עושה משהו טוב...
אגב, מדוע הוא מתפלל דרך קבע בבית-כנסת אשכנזי? והלא שמו עזרא ריעאני (ר"ת ר"ע).
כמו כן, שימו לב! הנעצוץ בא לקלל ונמצא מברך: הבה נתבונן יחדיו בפסוק שהוא מביא מישעיה (נה, יג): "תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה לַייָ לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת", ושם תרגם יונתן: "חֲלָף רַשִׁיעַיָּא יִתקַיְּימוּן צַדִּיקַיָּא וּחְלָף חַיָּיבַיָא יִתְקַיְּימוּן דָּחֲלֵי חִטְאָה וִיהֵי קֳדָם יְיָ לְאָת לְשׁוֹם עָלַם דְּלָא יִפסוּק". כלומר, הפסוק מתאר כוח עולה אשר יחליף את הנעצוצים והרענונים והסירפדים הרשעים למיניהם, ההיפך הגמור ממה שרענונוביץ' מתאר: שתחת ההדס יעלה סרפד... אך כמו שהוא עיוות את האמת ובחר בהבל ובמינות, כך הוא עיוות את הפסוק כדי להוציא עלי שם רע ולהחניף לאדוניו הכומרים חוצבי הדת.
ונחתום בדברי רבנו במורה (ב, כג) מפני שיש בהם מוסר גדול על הצבועים למיניהם:
"וכל זמן שהאדם מוצא את עצמו [...] נוטה כלפי התאווה והתענוגות [...] הרי הוא תמיד יטעה וייכשל בכל אשר ילך, מפני שהוא יחפש השקפות אשר יסייעוהו למה שטבעו נוטה אליו".
"שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ" (עמוס ה, י).