מאמר זה נכתב בעקבות שיג-ושיח עם כסיל תימני אורתודוקסי, עבד משועבד לכומר אליעזר מלמד מהר-ברכה. התימני הזה היה שירת בצה"ל במסגרת תוכנית ההשתמטות של הציונות הדתית שנקראת "הסדר". ולצערי, כל התימנים שהנני מכיר אשר השתתפו בתוכנית הזו, מוחם טומטם כמעט לחלוטין, הם אינם מסוגלים לראות את אור האמת נכוחה, והינם עבדים משועבדים ונרצעים לאדוניהם האשכנזים, מעריצי מינים ואפיקורוסים ומחללי-שם-שמים.
והנה הודעתו של הכסיל התימני האורתודוקסי, המשועבד והנרצע לאדוניו הגרמנים:
שלום אדיר, שלח לי מייל שלך ובע"ה לפי הזמן אשלח לך הערות ומקורות על דברים לא נכונים באתר אור הרמב"ם. גם אם כוונתך רצויה המעשים גורמים יותר נזק מתועלת (לך ולמשפחתך באופן אישי וגם לקוראים ולעולם). חלק קטן מהביקורות שם נכונות, אבל הרוב הגזמות.
וכך השבתי לו:
אתה מוזמן להוכיח לי שהנני טועה, ואם תמצא טעות אתקן אותה בשמחה ואודה על האמת. אך דע לך, כי אם אינך צודק ודבריך יתגלו כתרמית אורתודוקסית או כניסיון-סרק או אפילו רק כשגיאה שנובעת משחץ-ליבך (וקרוב לוודאי שארגיש בזה) – לא אהסס לפרסם את הדברים במאמר מקיף ולתקוף אותך ואת הכסילים התימנים הדומים לך, כי כל מי שמחליש את דרך האמת מגונה מאד בעיניי, ובמיוחד מי שעושה זאת מתוך אינטרסים זרים ורגשי-נחיתות.
זאת ועוד, מנין לך שפעולותיי גורמות ליותר נזק מאשר לתועלת? ועוד לי ולמשפחתי באופן אישי? האם אתה מכיר אותי? האם שוחחת עמי אי פעם? האם ישבת עמי לשיחה או ללימוד? מהיכן נובע שחץ ליבך? ואיני יודע על סמך מה אתה מחליט החלטות כאלה שרירותיות. אז בוא נתחיל בזה שתוכיח לי מדוע דרך האמת גורמת לי ולמשפחתי לנזק? ועוד לעולם כולו? מי-הוא-זה ואי-זה-הוא אשר נסחף להגזמות פרועות? אנכי או שמא אתה? ועד שלא תוכיח לי שהנני גורם נזק "לעולם כולו" הנך חשוד בעיניי, כי אפילו על דבריך שלך לא הבאת ראיה...
לפיכך, נראה לי שדבריך אלו נועדו לכסות על האמת: שהדברים שהנני כותב גורמים לנזק ובצדק לאדוניך האורתודוקסים האירופים למיניהם, אשר הִתעו ומתעים אותנו מדרך האמת, אך וודאי שאתה לא תודה על האמת, כי בזה אתה תחזק את דרכי, היפך מטרתך האמיתית... ואם היית איש אמת, היית מביא לכל הפחות ראיה אחת או שתיים לטעויות שמצאת...
ויתרה מזאת, ומה עלה על דעתך? שמי שהולך בדרך האמת לא יהיו לו מתנגדים? שמי שנלחם בתֹּהו בהבל ובאלילות לא יהיו לו שונאים? שמי שהולך בדרך האמת לא יסבול חרפות גידופים וביזיונות? מה חשבת לעצמך? והלא אנכי תוקף את היסוד והבסיס אשר עליו נשענים כל אדוניך המינים האירופים למיניהם, כי חשיפת האמת על מעלליהם ותעלוליהם וסילופיהם ועיוותיהם את דת משה פוגעת קשות במעמדם בגאוותם ובקורדום-חציבתם! ומכיוון שהאמת נעדרת משכלם, כל מה שנותר להם להתנחם ולהשתעשע בו הוא ממונם וכבודם המדומה.
כמו כן, ברצוני להזכירך מה עלה בגורלו של אברהם אבינו ע"ה, אותו אברהם אשר אנחנו מחויבים ללכת בדרכיו, אותו אברהם אבינו שהורה לנו להמשיך ולהרים על-נס את הקריאה לייחוד ה' ולמלחמה בלתי מתפשרת בעבודה-זרה: בשם ה' אל עולם! ללא מורא וללא יראה משום אדם, רק מבורא-עולם! וכי אברהם אבינו לא ספג ביזיונות וחרפות קללות ונאצות?
וראה נא מה שאומר רבנו הרמב"ם על אברהם אבינו במורה (ג, ט):
"ואין ספק אצלי שהוא [=אברהם אבינו] [...] כאשר חָלק על שיטת כל בני אדם, היו מקללים ומבזים אותו ומזלזלים בו אותם התועים [כמנהג הרשעים לתקוף בשקרים את אנשי האמת]. וכיוון שסבל כל זה בשל אמונתו בה' יתעלה והעדיף את האמת על כבודו [כלומר שאברהם אבינו ע"ה ויתר על כבוד עצמו וסבל רדיפות וביזיונות למען האמת], נאמר לו: 'וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה' [בר' יב, ג]. והיה תכלית עניינו [כלומר בוא וראה למה זכה בשכר מסירותו], מה שאנו רואים היום מהסכמת רוב אנשי תבל לרוממוֹ ולהתברך בזכרוֹ, עד שמתייחס אליו [גם] מי שאינו מזרעוֹ, ואין חולק עליו ולא בלתי יודע את גדולתו".
והנה גם דברי רבנו בהלכות עבודה-זרה (פרק א):
"ועל דרך זו היה העולם מתגלגל והולך [בשׁגייה אחרי עבודה-זרה], עד שנולד עמודו-של-עולם שהוא אברהם אבינו. [...] כיוון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו [...] ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מדעתו הנכונה. וידע שיש שׁם אלוה אחד [...] וידע שכל העם טועים. [...] וכיון שהכיר וידע, התחיל להשיב [...] ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה. [...] כיוון שגבר עליהם בראיותיו ביקש המלך להרגו ונעשה לו נס ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם ולהודיעם שיש אלוה אחד[...] עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר: 'וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְיָ אֵל עוֹלָם' [...] וכיוון שהיו העם מתקבצין אליו [...] היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירֵהו לדרך האמת".
"שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְיָ הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ" (יש' נא, א–ב).
כמו כן, האם שמואל-אבו-עלי וזכריה-הפתי התייחסו באהדה לר' יוסף תלמיד הרמב"ם כאשר הוא חשף את מעלליהם ותעלוליהם? וכי יש איזה כומר שכיר שהופך את תורת-האלהים לקורדום-חוצבים אשר יקבל את האמת באהבה? והלא כבר לימדנו רבנו באיגרתו לר' יוסף:
"ומדוע אתה מתפלא על התנהגותו [=של שמואל-אבו-עלי, ראש הגלות] בדומה למידות הללו? [בגאווה ובגסות-רוח] אותו שחונך מצעירותו באשליה שאין בדור כמוהו, וסייעוהו בכך הזקנה והמעלה [מעלת התפקיד, שמינו אותו למשׂרת 'גאון'] והייחוס [...] וזקיקותו לבני אדם [שהרי הוא הפך תורת-אלהים לקורדום-חוצבים] להחדיר לליבם את אותו התבשיל הנתעב, שכל בני אדם מצפים לכל דבר הנשמע מן הישיבה או למתן תאר כבוד, ואותן ההזיות שנעשו להם טבע. והיאך אתה מדמה לעצמך בני, שהם יגיעו לדרגת הכרת האמת עד כדי שיודה שהוא חסר ויעקור כבודו וכבוד בית אביו? זה מה שלא יעשֵׂהו כמוהו ולא מי שהוא יותר שלם ממנו".
עוד כותב רבנו באיגרתו שם (עמ' קלא), וכֹה דבריו:
"ואין לך צורך באמרך היכן יראת שמים? כי זה וכיוצא בו מן הגדולים ממנו ממי שקדם, אין יראת שמים אצלם אלא להימנע מן החמורות, כפי שהדבר אצל ההמונים. אבל החובות המידותיות אינם סוברים שהם מחובות הדת ואף אינם מדקדקים בדבריהם כפי שמדקדקים בהם השלמים יראי ה'. ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים [כלומר הדבר נוגע לשררה גם החמורות קלות בעיניהם!]".
ואין לי ספק שאתה הוא הטועה ואף שוגה הנך בשחץ! שהרי לא הבאת אפילו ראיה אחת להאשמותיך הקשות אף שיש בידי ראיות רבות לדרכי, ראיות שהולכות ומצטברות עוד ועוד.
והנני ממתין ומצפה לכל "הטעויות הרבות" שמצאת בדבריי, אנא, אל תכחד ממני דבר. "אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת" (ש"א ב, ג).
אגב, בעקבות הערתו של הכסיל התימני הנרצע הזה, נולד המאמר: "כומר ושמו אליעזר".