top of page

עקרון הבחירה - עמוד התורה והמצווה

עקרון הבחירה הוא יסוד מיסודות דת משה "והוא עמוד התורה והמצוה" (הלכות תשובה ה, ג). ברם, מפרשת וארא עולה לכאורה ערעור חזק על יסוד זה, והן השאלה והן התשובה מפורסמות מאד. השאלה: כיצד ייתכן שה' העניש את פרעה בעונשים כל-כך קשים בעוד שהוא מקשה את לבו ומונע ממנו את יכולת הבחירה אם להיטיב ואם להרע? הייתכן שה' יתעלה ינהג בעוול? הייתכן שהוא יכפה על האדם ללכת בדרכי רשע ואף יענישוֹ על-כך? והרי ידוע כי "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דב' לב, ד). כלומר, לא ייתכן שתצא עוולה ממשפטו של ה' יתעלה שהרי כל מעשיו בצדק מדוקדק!


התשובה, כאמור, מפורסמת כשאלה, והנה היא לפניכם מתוך הלכות תשובה (ה, ג):


"ואפשר שיחטא האדם חטא גדול או חטאים הרבה, עד שייתן הדין לפני דיין האמת שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאיו אֵלּוּ שעשה ברצונו ומדעתו שמונעים ממנו דרך התשובה, ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות ויאבד בחטאים אלו שעשה [...] לפיכך כתוב בתורה: 'וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה' [שמ' ז, ג], לפי שחטא מעצמו תחילה והֵרע לישראל הגָּרים בארצו שנאמר: 'הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ' [שמ' א, י], נתן הדין למנוע ממנו התשובה עד שנפרעים ממנו, ולפיכך חִזֵּק הקדוש-ברוך-הוא את לבו. ולמה היה שולח לו ביד משה ואומר לו: שלח ועשה תשובה? [...] כדי להודיע לבאי העולם, שבזמן שמונע הקדוש-ברוך-הוא את התשובה לחוטא אינו יכול לשוב, אלא ימות ברשעו שעשה בתחילה ברצונו".


אין אדם נוקף אצבעו הקטנה?


במקורות חז"ל ישנה אמרה מפורסמת אשר ממנה עולה לכאורה ערעור על יסוד הבחירה ונחיצותו בדת משה. אמרו חז"ל במסכת חולין (ז ע"ב): "אין אדם נוקף אצבעו הקטנה מלמטה אלא-אם-כן מכריזין עליו מלמעלה". לכאורה, דברי חז"ל הללו נוגעים ישירות בעקרון הבחירה מפני שהם קובעים, שכל פעולה שיעשה האדם ולוּ הקטנה ביותר, הינה תוצאה של רצון ה'. והדברים הללו שמובאים בתלמוד קשים מנשוא, שהרי רבנו פוסק בהלכות תשובה (ה, ה):


"אילו היה האל גוזר על האדם להיות צדיק או רשע [...] היאך היה מצווה לנו על-ידי הנביאים עשה-כך ואל תעשה-כך, הֵטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם, והוא מתחילת ברייתו כבר נגזר עליו [...] לְדָבָר שאי אפשר לו לזוז ממנו, ומה מקום היה לכל התורה כולה? ובאי-זה דין ואי-זה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק? השופט כל הארץ לא יעשה משפט?".


התשובה לשאלה זו פחות מפורסמת. בפירוש הרמב"ם למשנה מסכת מעשר שני מופיעה גרסת רבנו לאמרת חז"ל הזו שבמסכת חולין, וכֹה דבריו שם (ה, טו): "ונוקף, הוא הפוצע, ובתלמוד: אין אדם ניקף באצבעו מלמטה אלא-אם-כן מכריזין עליו מלמעלה". נמצא אפוא כי הרמב"ם גרס ניקף, כלומר נפצע, ובזאת, בבירור גרסה בלבד, מתיישבת השאלה! שהרי "אין אדם ניקף" וכו', משמעו אין אדם נפצע, כלומר אין אדם מתייסר ולו הייסורים הקלים ביותר אלא-אם-כן נגזר עליו מלמעלה בעקבות מעשיו. ובמלים אחרות, "אין ייסורים בלא עוון".


יוצא אפוא, כי גרסת הרמב"ם מעבירה את הדיון מעקרון הבחירה לדיון בעקרון השכר והעונש בדת משה. הזיקה בין שני היסודות האלה היא זיקת סיבה ותוצאה: הסיבה נעוצה בבחירת האדם, והתוצאה, השכר או העונש, הינם פועל היוצא מאת ה' לבחירת האדם עלי אדמות.


אגב, גם בעניין זה רש"י-שר"י נכשל ונחבל, הוא טובע בסכלותו ומנסה למשוך אותנו יחד עמו, והקלות שבה נמצאות הזיות בדבריו מפליאה ומבחילה כאחד. רש"י-שר"י מחדיר לנו בפירושו למסכת חולין שם (ז ע"ב) את העדר יסוד הבחירה! שהרי הוא מפרש שם כך: "נוקף – נוגף". כלומר, אין אדם פוצע או מזיק לחברו אלא-אם-כן מכריזין עליו מלמעלה. ובמלים אחרות, אדם שפוצע ומזיק לחברו אינו אחראי למעשיו! ה' יתברך הוא זה אשר גרם לו לרצוח ולפשוע לאנוס ולהתעלל! ואין זה המקום להרחיב בחומרת ההזיה הזו שהיא הרס לחברה וגם חירוף וגידוף השם הנכבד והנורא, וכבר הרחבתי בגנוּתה במאמרי על האסטרולוגיה לאורו של רבנו.


"כֹּה אָמַר יְיָ אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה, כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא" (יר' י, ב–ג). כלומר, כל ענייני האסטרולוגיה למיניהם ובכללם ביטול יסוד הבחירה הינם הבל מהובל, ולא רק לישראל אין מזל אלא אין מזל כלל בעולם! כי חוקות העמים הבל הוא מעשה תעתועים, ואין בהם ולו זיק זעיר דק-מן-הדק של אמת. וכדי להבין את השקפות חז"ל בעניין זה ראו: "בחינת מופעֵי אמונת האסטרולוגיה בתלמוד הבבלי".

עקרון הבחירה – עמוד התורה והמצוה
.pdf
הורידו את PDF • 128KB

314 צפיות9 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

9 Comments


נתי500
נתי500
Apr 19

הראית בכמה מאמרים שהנוסח של התלמוד שלנו משובש

היכן משיגים תלמוד בנוסח מתוקן מהדורה מדעית זה טוב?

וכן לגבי משנה תורה בנוסח תקין היכן משיגים?

והאם אתה ממליץ ללמוד תלמוד עם פירוש ר"ח והערוך במקום רש"י למי שיכול ללמוד את אגדות חז"ל שלא כפשוטן?


Like
Replying to

א) לגבי התלמוד אין נוסח של תלמוד שאין בו שיבושים וזיופים, יש כאלה שיש בהם פחות. לשם מחקריי הנני נעזר בהערות הנוסח של יוסף עמר לפי כתבי יד תימן, הן מבהירות את הנוסח ולעתים אף מפרקות קושיות. ועל-כל-פנים, גם אם אינך מבין את אגדות חז"ל כפשוטן, איני ממליץ לך להשקיע בתלמוד את זמנך כלל, התכלית שלו כבר נגמרה ונשלמה לרוב בני האדם, ראה: "האם לדעת הרמב"ם צריך ללמוד גמרא?".


ב) לגבי משנה תורה, למד אותו במהדורת מקבילי, ואף שיש מקומות שהנוסח של קאפח טוב ומתוקן יותר, ממילא מקבילי מביא את נוסחו בהערותיו. והעיקר, אין במקבילי את כל נושאי כלי המשחית שבדפוסים.

Like

נתי500
נתי500
Apr 19

מה הכוונה שה' הקשה את לב פרעה? כמו רובוט נטול בחירה? או כאדם רגיל רק ששכלו מונעו מלהתבונן באמת ולשוב אל ה'?

Like
נתי500
נתי500
Apr 19
Replying to

תודה רבה

Like

יש שאלה שתמיד נשאלת על תינוקות האיך נולדים תינוקות שהם מיד חולים במחלות קשות או ילדים קטנים שפתאום מתים או חולים במחלות קשות והרי הקב"ה צדיק אל אמונה ואין עוול , איזה תשובה יש בזה ?

תודה

Like
Replying to

שלום וברכה, תשובה חלקית על-כך תוכל למצוא כאן, בפרק ו.

Like

תודה רבה על המאמר אך אשמח לשאול שאלה, מה זה ייסורים ? כלומר, אם למשל מחלות נכנסות לקטגוריה של יסוריים ואני אדם חולה, האיך אני אמור לדעת אם מדובר כאן בייסורים או בתוצאה של התנהגות רשלנית לגבי בריאותי. אשמח לתשובה וכל טוב.

Like
Replying to

רבנו ייחד פרקים שלמים לייסורים במורה חלק ג. כל צער שמגיע לאדם הוא בגדר ייסורים, ואין ייסורים בלא עוון. את רובם המוחלט הייסורים האדם מביא על עצמו, כמו שהדגמת, אך הבאתם על עצמו נובעת ממידות רעות ועליהן האדם נענש (גם רשלנות נובעת ממידה רעה).

Like
bottom of page