"משנה-תורה" בעקבות "חמשה-חומשי תורה"

עודכן ב: 12 אפר 2019

בהקדמתו לספרו "מורה הנבוכים", הרמב"ם מבאר מדוע התורה פותחת בבריאת-העולם, ואינה פותחת מיד בלימוד המצוות המעשיות. כמו שאנו רואים לדוגמה בספרי הפסיקה "ארבעה-טורים" ו"שולחן-ערוך" וכל שאר ספרי הפסיקה שבאו בעקבותיהם, כולם פותחים את ספריהם מיד במצוות המעשיות. אולם, תורת משה אינה כן, מעטות מאד הן המצוות שיש בספר בראשית, ורק לאחר הקדמות מרובות, התורה מתחילה לבאר אט אט את המצוות המעשיות.

הסיבה לכך לדעת הרמב"ם היא, שמצוות התורה אינן יכולות למלא את ייעודן בשלמות אלא לאחר שיגובשו לאדם מושגים מושׂכלים על מהותן ותכליתן, וידיעת רוממות הַמְּצַוֶּוה שציווה אותנו בהן. הווה אומר, כדי שהמצוות ימלאו את ייעודן בשלמות, על האדם להכיר במציאותו של ה' יתעלה ולהשיגו כפי יכולתו, ורק לאחר מכן יהיה ערך לקיום המצוות. זאת ועוד, לפי הרמב"ם לא ניתן להכיר ולהשיג את ה' יתעלה, לפני שלומדים הקדמה נוספת והיא לימוד מדעי הטבע, כי מתוך התבוננות ולימוד במדעי הטבע, האדם לומד להכיר במציאותו של בורא-עולם ופותח שערים להשיגו, וכמו שאמרו חז"ל: "שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם".

לכן התורה פותחת בבריאת העולם, כלומר בלימוד מדעי הטבע (=מעשה בראשית) כדי שמתוכם נלמד להכיר במציאותו של בורא עולם. רק לאחר שלמדנו שה' יתעלה מצוי ולמדנו על חובתינו להשיגו ככל יכולת האדם, התורה ממשיכה ומלמדת אותנו בכל ספר בראשית השקפות ודעות נכונות: אם בתחום המוסר ודרך ארץ, ואם בתחום ידיעת השם והבנת דרכיו ואופני הנהגתו, ורק לאחר מכן התורה פונה ללמדנו את המצוות המעשיות בשאר ספרי התורה.

לשון הרמב"ם במורה

עתה נעיין בלשון הרמב"ם בהקדמתו לספרו "מורה הנבוכים", ונראה כיצד למדנו עניין נפלא זה, וזה לשונו (עמ' ח): "הלא תראה כי ה' יתעלה זכרוֹ, כאשר רצה להביאנו לידי שלמות ותקינות מצבי חברתינו במצוותיו המעשיות, אשר לא ייתכן זה אלא לאחר מושגים מושכלים". כלומר, המצוות המעשיות נועדו להביאנו לידי תקינות ושלמות מצבי החברה, אך אלה לא יושגו אלא לאחר קניית מושגים מושכלים, מהם אפוא אותם "מושגים מושכלים"? נעיין בהמשך דברי הרמב"ם שם:

"תחלתן השגתו יתעלה כפי יכולתינו [לדעת להכיר ולהשיג את המצַוֶוה ושהוא מצוי כדי שנשמור את מצוותיו], אשר לא ייתכן דבר זה כי אם במדע האלהי, ולא יושג אותו המדע האלהי אלא לאחר מדעי הטבע, כי מדע הטבע תוחם את המדע האלהי וקודם לו בזמן הלימוד כפי שנתבאר למי שעיין בכך [ראו מו"נ א, לד], ולפיכך עשה יתעלה פתיחת ספרו [=ספר התורה] במעשה בראשית שהוא מדע הטבע כמו שבארנו".

מושג מושכל ראשון הוא לידע את השם, להכיר במציאותו ולהבין את חובתינו להשתדל ולהתאמץ להשיגו ככל יכולתינו במשך כל ימי חיינו. ברם, לא ניתן להגיע להכרת מציאותו ולידע אותו בהבנת דרכיו ואופני הנהגתו, אלא לאחר לימוד מדעי הטבע, מפני שרק בהם מתרוממים להבין ולידע שהוא מצוי, מהם לומדים על דרכיו ואופני הנהגתו, והם גם השער למדעי האלהות. מסיבה זו ה' יתעלה פותח את ספר התורה בספר בראשית שעוסק בראשיתו בבריאת-העולם, ורובו עוסק כאמור בלימוד דעות והשקפות נכונות שהן השערים למדעי האלהות ולידיעת השם.

לבוא בהיכל המלך

הרמב"ם ממשיך ומבאר שם, כי מחמת עמקות וסודיות בריאת העולם ומעשה בראשית, נאמרו הדברים בתורה במשלים וחידות ודברים סתומים מאד, כדי שרק הנבונים הראויים לבוא בהיכל הדעת – בהיכל מלך מלכי המלכים, יצליחו להבינם ולהתענג על עריבותם, וזה לשון הרמב"ם שם:

"ומחמת גודל הדבר [=מעשה בראשית] ומחמת חוסר יכולתינו להשיג הדברים הגדולים כפי שהם [גם בימינו נחלקים החוקרים בשאלה כיצד נברא העולם, ורוב דבריהם הם בגדר השערות], נאמרו לנו הדברים העמוקים, אשר הוזקקה החכמה האלהית להודיענו אותם [אחרת לא נדע שהוא מצוי, ואי ידיעתנו זו תגרע מהבנת המצוות המעשיות וקיומן בשלמות], במשלים וחידות ודברים סתומים מאד, כמו שאמרו ז"ל 'להגיד כח מעשה בראשית לבשר ודם אי אפשר', לפיכך סתם לך הכתוב 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים' וכו', [...] וכבר ידעת דבר שלמה 'רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ' [קהלת ז, כד]".

בעקבות חמשה חומשי תורה

דרכו של ה' יתעלה בחיבור ובסידור התורה וענייניה, מלמדנו על האופן שבו אנו צריכים ללמוד גם את התורה שבעל-פה, וכך אכן פעל הרמב"ם, הוא הלך בעקבות דרכיו והנהגותיו של ה' יתברך, ואף הוא פתח את ספרו המופלא "משנה תורה" במדעי הטבע ומדעי האלהות. רק לאחר חיבור ספר שלם שעוסק בהקניית השקפות ודעות נכונות הוא ספר המדע [=ספר הדעת], רק לאחר מכן הרמב"ם פונה לבאר את שאר המצוות המעשיות.

מה רחוק הוא הרמב"ם בתפישׂת עולמו ממחברי ספרי הפסיקה למיניהם, הרמב"ם הבין שקיום מצוות ללא גיבוש השקפות נכונות וללא הבנת יסודות התורה, איננה הדרך הנכונה העולה בית-אל. אדם שמבקש להגיע לשלמות דרכיו ומצביו, וחברה שרוצה להגיע לשלמות תקינותה החברתית, כולם חייבים להכיר ולידע את ה' יתעלה. דרכו של הרמב"ם היא אפוא דרך השלמות, הדרך היחידה שבה נצליח למלא את ציווי השם להקים ממלכת כהנים וגוי קדוש, אור ליהודה ואור לגויים.

ואין ספק, שבראות כל העמים והשרים את יפיה, נזכה לחזות במימוש הבטחת ה', וכל העמים והעדוֹת יראו ויבינו את דרך האמת של רבנו הגדול, את חכמת התורה האמתית, את איזוניה העדינים המופלאים, את יושרתה ואהבתה לאמת – או אז יסורו מרע באמרם: "אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל" (ירמיה טז, יט), ואף יעשו טוב באמרם על דרכו של רבנו הגדול: "רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד, ו).

תודה לחבריי ושותפיי היקרים ללימוד "מורה הנבוכים", שלמה שוקר ושמעון צדוק הי"ו, שהעניקו לי השראה לכתיבת מאמר זה.

בתמונה, משה על הר סיני, ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום, סוף המאה ה-19.


#ידיעתהשם #ייחודהשם #מורההנבוכים #לימודתורה #הלכה

0 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!