top of page

מחפוד הרשע הוא-הוא פרעֹה

ביום רביעי, כ בסיוון תשפ"ד התראיין שלמה מחפוד לרדיו "קול ברמה". מחפוד אמר דברי בלע, דברי מרגלים ארורים, דברים שבגינם נחתם דינו של עם-ישראל במדבר, דברי שנאה לצה"ל ולארץ-ישראל, דברי ביזיון וחרפה לעם-ישראל – כי מי שמתעב את צה"ל וממאן להשתתף בזכות ההגנה על הארץ והעם, בהכרח מבקש להחריב את ישראל! מחפוד חותר למעשה להשיבנו לגלות, וזאת מתוך השקפות מינות ארורות ושנאת ייעודנו הנורא להקים ולכונן בארץ-ישראל האהובה ממלכת כהנים וגוי קדוש, אור ליהודה ואור לאנושות כולה.


וכאשר יוצאים דברים שכאלה מפי יהודי שהכיר בעבר את משנת הרמב"ם, ואשתו נולדה לבית יהודים דרדעים לשליש ולרביע, הדברים חמורים שבעתיים. דבריו של מחפוד האחרונים הללו, היו אמנם קצרים, אך נוקבים וארורים, ואף ראוי לדעתי לקרוע עליהם בגדים. דבריו הללו הוכיחו לכל מי שנותרה טיפת דעת בשכלו, כי מחפוד חָבַר חָבֶר באופן מוחלט למינים – ומין ספרדי גרוע ממין אשכנזי, כי האשכנזים שנתערבו בגויים ולמדו ממעשיהם הם ממילא ספק יהודים, וקרוב לוודאי שרובם המוחץ של אבותיהם כלל לא עמדו לרגלי הר סיני – אבל מחפוד, שאבותיו ואבות אבותיו לא נתערבו בגויים, והוא יודע משהו על דרך האמת, אשר יאמר דברים כל-כך מכוערים, דברי מינות ומרגלים, ובכן, דברים שכאלה מקדיחים את חרון אף ה' יתעלה.


וכך נאמר בכתבה שפורסמה באתר Walla, בעניינו של מחפוד:


[הכותרת:] רב בכיר בש"ס על בג"ץ: "לא גזירה ראשונה. היו גם פרעה, חמאס ורומאים".


[גוף הכתבה:] הרב שלמה מחפוד, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס, אמר הבוקר (רביעי) בריאיון לרדיו "קול ברמה" כי גם בחור שלא לומד בישיבה אסור לו להתגייס לצה"ל כי הוא "ייצא כופר". הרב גם התייחס להחלטה עצמה של בג"ץ לפיה נדרש לגייס את כל תלמידי הישיבות ולשלול תקציבים מהישיבות. "זאת לא גזירה ראשונה, היו פרעה, חמאס, רומאים. מה הציפייה? בוודאי שבג"ץ יגיד שצריך לגייס, הם לא מבינים מה זה תורה בכלל". על כך ששללו את התקציבים אמר הרב: "הם גזלנים". עד כאן מתוך הכתבה.


והנני שואל את מחפוד הנבל: איך הוא מעז לתעב כך את צה"ל? איך הוא מעז לתעב כך את עם-ישראל וארץ-ישראל? איך הוא מעז לקבוע שגם יושבי הברזלים ומעשני הסיגריות מקרב חברת המינות החרדית – אסור להם להתגייס? אסור להם להגן על ארץ-ישראל שבה הוא ייעודנו לכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש? אין זה אלא שמחפוד הוא רשע ארור, שכלל לא מעניין אותו מייעודו של עם-ישראל, כל מה שמטריד אותו הוא כוחה הפוליטי והכלכלי של חברת המינות החרדית, ואפילו במחיר של חילול השם נורא ואיום, והפניית עורף לתורת ישראל ולמילוי ייעודו של עם-ישראל, וכמובן, במחיר טמטומם והריסת מוחם של רבבות מישראל.


וכל מי שיתגייס ייצא כופר? האמנם מחפוד הארור? והלא אתם הם אלה שכופרים כבר עכשיו בתורת ישראל ובדרך האמת, ובתוכחתו של משה רבנו ע"ה לכל מי שמבקש להשתמט.


אדרבה, מי שיתגייס לצה"ל יתנער מלפיתת המינות האשכנזית, אשר אתה מחפוד הנבל, אשר בחייך כבר הנך חשוב כמת – הפכת להיות חלק מרכזי בה, בשר מבשרה, פיגול מפיגוליה, ושיקוץ משיקוציה. רצעת את שתי אוזניך מחפוד הנבל לכת של מינות ארורה אשר המיטה כבר חורבן בעבר על עם-ישראל, ולא רק את אוזניך רצעת, גם את ליבך המפרפר אטמת מדברי האמת אשר עקרת מליבך עוד בהיותך עול ימים, עוד בהיותך יושב בישיבות המינות, שם, כבר מגיל צעיר מאד השלכת את האמת אחרי גווך וכרעת אפיים ארץ לאליליך המינים הלבנים.


ולא רק זאת, העזת להשוות בין החובה הנעלה והעצומה להגן על עם-ישראל וארץ-ישראל, לגזירות שמד! ולמעשה השווית את תורת האלהים שמחייבת את כולכם להתגייס, לגדולי צוררי ישראל שבכל הדורות, ודומה אתה לרבשקה הארור בשעתו, אשר חירף וגידף שם אלהים חיים, שהרי אתה קובע למעשה, שה' יתברך שציווה עלינו לצאת למלחמת מצוה הוא צורר!


ולא בג"ץ אומרים שצריך לגייס אלא ה' צבאות, ה' יתעלה ויתרומם שמו, אשר יכה אותך.


זאת ועוד, קבעת שבג"ץ "לא מבינים מה זה תורה בכלל", ואתה הוא זה שאינך מבין מה זו תורה, אתה הוא זה שבחרת בתורת מינות, תורה שמעוותת ומזייפת ומשחיתה עד לבלי היכר את דת האמת ואת תורת האמת שקיבלנו בהר סיני. אתה הוא זה אשר רדיפת הבצע והכבוד עיוורו את מה שנותר מעיני שכלך העשוק והנחות, אתה הוא זה שאינו מבין מה זו תורה!


אפס מאופס, גלימתך כמרדעת של חמור, וגופך הנגוף מלא האספסוף הינו כבשר חמור.


עוד העזת ברוב חוצפתך לומר על שלילת התקציבים ש"הם גזלנים"! ועד-כדי-כך שקעת במינות הסמיכה, בטומאת אפלת מצרים ובזימתה, ובטמטום המחשבה הפגאני של עובדי האלילים האילמים – עד שנדמה לך שכספים שהם חילול-שם-שמים והרס יסודות דת האמת הטהורה, נדמה לך שאי-העברתם ועשיית צדק היסטורי ודתי ומוסרי, אי-העברתם היא גזל!


ובמלים אחרות אתה אומר ברוב נבלותך ואפסותך וגיעולך: "שלי!", הכספים הללו הם "שלי!", וקם המלפפון על הגנן, ומתפאר הגרזן על החוצב בו, ומתגדל המשור על מניפו – אתם, חברת המינות החרדית, הגעתם לשפל-שפלות המינות הארורה, עד שנדמה לכם שמי שמֵטיב עמכם ונותן לכם כספי צדקה, גוזל אתכם! לא נותר בכם אפילו זיק של מוסר אנושי, זיק קלוש של הכרת הטוב, זיק של ידיעת ה', זיק של אהבת ארץ-ישראל וייעודו של עם-ישראל – כל אשר מעניין אתכם הוא הכבוד, השׂררה, רדיפת הבצע, כוחכם הפוליטי והשליטה בהמונים.


תודה לך ה' שהבאת עלינו את אסון שבעה באוקטובר כדי לעורר אותנו לשוב לדרך האמת, לחשוף ולצרוף את הרשעים והמינים מעם-ישראל, להוקיע אותם כנגד השמש לדראון עולם, ולתעב אותם כראוי להם. ארורים יהיו גדולי-גללי-האסלה החרדים, וארור יהיה מחפוד הנבל.


"וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה [מלעיטים ומזהמים את עם-ישראל בתורת מינות פרו-נוצרית ארורה]" (מלאכי ב, ח–ט). "תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם" (תה' כח, ד).


עוון שנאת ארץ ישראל


ועתה אומר מעט בעניין עוון שנאת ארץ-ישראל כדי שנבין את חומרת דבריו של מחפוד הנבל. שנאת ארץ-ישראל היא העוון החמור ביותר, יותר אפילו מעבודה-זרה, וזאת מפני שעוון זה מבטא את הכפירה המוחלטת והגמורה בכל התורה כולה, ובכלל זאת גם בחובה לתעב ולבער עבודה-זרה – שהרי ארץ-ישראל היא מהות ייעודו של עם-ישראל, וכל הכופר במהות ייעודו, למעשה כופר בכל התורה ובכל המצוות ובכל מה שנצטווינו בו. ולכן נגזרה כליה גמורה על דור המדבר (ועל יהודי אירופה), ואף נאמרו בעניינם דברים קשים מאד, וכמו שנראה לקמן.


"הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?"


לפני הכניסה לארץ-ישראל וכיבוש הארץ, מבקשים בני גד ובני ראובן נחלה בעבר הירדן, משה רבנו נעתר להם בתנאי שהם ישתתפו עם אחיהם במלחמות כיבוש ארץ-ישראל, ורק לאחר ששבטי ישראל ינחלו את נחלותיהם, הם יהיו רשאים לחזור ולהתיישב בעבר הירדן. ויתרה מזאת! שימו לב לחומרת עוונם של בני גד ובני ראובן אם הם לא היו מצטרפים למלחמה, וכך אומר להם משה רבנו לאחר שהם מבקשים ממנו לנחול את נחלתם מעבר לירדן:


"וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְיָ אֶל יִשְׂרָאֵל, כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה" (במ' לב, יד–טו).


פסוקים אלה הינם תוכחה לדורות של משה רבנו ע"ה ליושבי הישיבות: האחיכם ילכו למלחמה ואתם תשבו בישיבותיכם? מתעדנים ומתפטמים ללא עבודה ופרנסה? ממלמלים בארמית דברים שאינם מובנים גם לכם, ומתנועעים בטירוף כשיכור שמכה את ראשו בסטנדר? האם לא די שנשותיכם מפרנסות אתכם? האם לא די בכספי הצדקה שאתם מקבלים מהמדינה? מה שווה תלמודכם אם הוא איננו מביא אתכם לידי מעשה? מה שווה תלמודכם אם הוא אינו מביא אתכם לקדש-שם-שמים? והלא זאת מטרת התלמוד: שיביא לידי מעשה! ריחוקם מדרך מהאמת ושלל הזיותיהם, הביא אותם לסבור שדי בלימוד התורה המשובש שלהם כדי לפעול "גדולות ונצורות" אצל בורא-עולם, משל היו מכשפים קוסמים וחוברים שעושים לנו טובה בכך שהם "משחדים" את האל בדבריהם: "בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי" (יש' כט, יג).


ויתרה מכולן! לקמן נראה כי משה רבנו ע"ה קושר בין עוון המרגלים לבין השתמטות ממלחמת מצוה! והקשר ברור: כל מי שמבקש להשתמט ממלחמת מצוה שונא ומתעב בהכרח את ארץ-ישראל, שהרי הוא מבקש להשתמט מהחובה הנעלה לשמור על ארץ-ישראל! וכל מי ששונא את ארץ-ישראל גדול עוונו מנשוא, כי בזה הוא למעשה שונא את ייעודו של עם-ישראל, ושנאה שכזו מעידה על ריקבון שורשי מאד, ריקבון שנובע ממקור אחד בלבד: מינות וכפירה.


ואפילו לא על עוון חטא העגל נחתם גזר-דינם של עם-ישראל במדבר, אלא על עוון המרגלים, על עוון שנאת ארץ-ישראל ועל השאיפה למרוד בייעודו של עם-ישראל: כינון ממלכת כהנים וגוי קדוש בארץ-הקודש והמקדש, ממלכה שתהיה אור ליהודה ואור לאנושות כולה. ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם.


והנה תוכחתו הקשה של משה רבנו ע"ה לשבטי גד וראובן:


"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן: הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה? וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְיָ? כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְיָ. וַיִּחַר אַף יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי. [...] וַיִּחַר אַף יְיָ בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרָע בְּעֵינֵי יְיָ. וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְיָ אֶל יִשְׂרָאֵל. כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה" (במ' לב).


"אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ" (במ' יד, כג).


סוף דבר


לסיום, הבה נעיין בהלכות מלכים ומלחמות (ז, יח), וכֹה דברי רבנו:


"וכל המתחיל לְחַשֵּׁב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו – עובר בלא תעשה: 'אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם'. ולא עוד, אלא שכל דמי ישראל תלויין בצווארו, ואם לא ניצח ולא עשה מלחמה בכל ליבו ובכל נפשו  הרי זה כמי ששפך דמי הכול, שנאמר: 'וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ' [דב' כ, ח]. והרי מפורש בקבלה: 'אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְיָ רְמִיָּה וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם' [יר' מח, י]. [ולפי זה כל כת החרדים הם בגדר 'ארורים' ואף גרוע מכך]".


למדנו מהלכה זו, ש"דמי כל ישראל תלויין בצווארו" של האדם שראוי להילחם במלחמה מצוה, וכן למדנו שכל מי שרק נלחם באופן בלתי-ראוי בקרב, דהיינו אינו נלחם "בכל ליבו ובכל נפשו", הוא כבר בגדר ארור וכמי "ששפך דמי הכול", וכמו שאומר ירמיה ע"ה: "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְיָ רְמִיָּה וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם" – ומה יהיה לפי זה דין החרדים הארורים? אשר לא רק שאינם מגיעים למערכות המלחמה, הם אינם מגיעים אפילו לצו ראשון בבקו"ם, ואף מאיימים שהם ימותו ולא יתגייסו או שהם ירדו מהארץ אם ישלחו להם צווי גיוס והגעה לבסיס קליטה ומיון!


ובכן, אלה לא רק שהם ארורים בני ארורים, אלא שמנהיגיהם הם בגדר מינים שדינם מורידין ולא מעלין, אשר מתעים ומתעתעים ומחטיאים רבבות מעם-ישראל ללכת בדרכי התהו.


"מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה", "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת יְיָ, רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה" (ירמיה יד;יז).


ואחתום בהלכה הבאה שם (ז, ח):


"וכל הנלחם בכל ליבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד – מובטח לו שלא יִמְצָא נזק ולא תגיעוֹ רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל, ויזכה לו ולבניו עד עולם, ויזכה לחיי העולם-הבא, שנאמר: 'כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן כִּי מִלְחֲמוֹת יְיָ אֲדֹנִי נִלְחָם וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ... וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ' [ש"א כה, כח–כט]".


מחפוד הרשע הוא-הוא פרעֹה
.pdf
הורידו את PDF • 181KB

174 צפיות4 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

4 Comments


על מה מבוססת האמירה הזו:


"כי האשכנזים שנתערבו בגויים ולמדו ממעשיהם הם ממילא ספק יהודים, וקרוב לוודאי שרובם המוחץ של אבותיהם כלל לא עמדו לרגלי הר סיני – אבל מחפוד, שאבותיו ואבות אבותיו לא נתערבו בגויים"

Like
Replying to

כוונתי שהם ספק יהודים במוצאם, וודאי שהם יהודים במעמדם ההלכתי היום.

חזקה שהם נתגיירו אי שם בעבר, וגם אם לא נתגיירו בדיוק לפי כללי ההלכה, בדיעבד גיורם גיור.


חשוב להוסיף, שאין זה משנה מהו מוצאו של האדם, דעותיו והשקפותיו הן החשובות. אשכנזי שיבחר בדרך האמת יהיה אחי בלב ובנפש, ואילו תימני שיבחר בהבל אשנאהו שנאה עזה כמוות. וכל מה שאמרתי הוא אך ורק כדי שהאשכנזים יירגעו מעט מגאוותם, כי ללא שבירת גאון ליבם עמֵּנו לא ישוב לדרך האמת.

Like
bottom of page