top of page

מהו אתרוג כשר?

עודכן: 26 בספט׳ 2023

תחילה אציין שכלל אין צורך להקפיד על אתרוג כשר כאשר יום-טוב ראשון של סוכות חל בשבת, שהרי כל דיני כשרות האתרוג נוגעים אך ורק ליום-טוב ראשון של סוכות שמצות נטילת לולב בו היא מן התורה, ולכן, השנה (שנת תשפ"ד), כלל אין צורך לקנות אתרוג כשר.


והנה ההלכה לפניכם (הלכות לולב ח, ט):


"כל אלו שאמרנו שהן פסולין מפני מומין שביארנו, או מפני גזל וגניבה, ביום טוב ראשון בלבד. אבל ביום טוב שני עם שאר הימים הכל כשר. והפסלנות שהיא משום עבודה-זרה, או מפני שאותו אתרוג אסור באכילה [משום טבל או ערלה או תרומה טמאה], בין ביום טוב ראשון בין בשאר ימים – פסול".


ואין לי ספק שיהיו בכם שיתמהו עלי: הייתכן כדבר הזה? מעולם לא שמענו את ההלכה הזאת! ובכן, המינים השחורים מסתירים את ההלכה הזאת, כי שוק ארבעת המינים, ובמיוחד שוק האתרוגים הפך למקור של עושק. ולא רק עושק העשירים, אלא ובעיקר עושק העניים.


"כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר" (יר' ח, י).


ועתה לדיני כשרות האתרוג, ובכן, טרם שנעיין בהלכות חשוב לציין שהכלל הראשון לכשרות האתרוג הוא שהוא לא יהיה מורכב, דהיינו שלא לקחו ענף מעץ אתרוג ותקעו אותו בעץ לימון. ועשו כן מטעמי רדיפת בצע, כי קל בהרבה לטפל בעץ לימון והוא מפיק הרבה יותר פירות. ואם תשאלו, איך נדע אם האתרוג שלפנינו הוא אתרוג מורכב? ובכן, יש כמה סימנים באתרוג שמעידים על היותו מורכב: הסימן החד-משמעי מתקבל בפתיחת האתרוג: אם מצאתם בו בקבוקוני מיץ כמו שיש בפרי הלימון ובפירות ההדר, דעו בוודאות שאתרוגכם לימון הוא.


ועדיין תקשו עלי ותאמרו: ואיך נדע בבואנו לקנות את האתרוג אם הוא מורכב? ובכן, הטוב ביותר הוא לקנות אתרוג תימני, ואיך נזהה אתרוג תימני? ובכן, הוא גדול בהרבה, במגוון צורות וגדלים, נוטה לצבעי הירוק הבהיר, ואין לו חתיכת עץ בולטת בדדו של האתרוג – ובאמרִי "דַּדּוֹ" כוונתי לחלק שאינו מחובר בעץ, אלא לחלק שפונה כלפי מטה כאשר האתרוג תלוי בעץ.


לעומתם, האתרוגים המורכבים של המינים קטנים בהרבה, נוטים לצבע הצהוב כצבע הלימון, ויש להם חתיכת עץ בולטת בדדו של האתרוג, ואלה מורכבים כמעט בוודאות. והנני ממליץ לכל מי שמסתפק, לפתוח את האתרוג שלו לאחר החג, וכך ילמד ויכיר את הנושא. אגב, ניתן לסמוך על כשרותו של מחפוד עבד המינים הכעורים בעניין האתרוגים התימניים המקוריים.


זאת ועוד, גם בשנה הזו (שנת תשפ"ד) לא יוצאים ידי חובה באתרוגים מורכבים, שהרי הם כלל אינם אתרוגים, ואם לא יוצאים ידי חובה באתרוגי ערלה וטבל ותרומה טמאה, כל-שכל שאין יוצאים ידי חובה בפרי שהוא כלל אינו אתרוג, כגון לימון מורכב או תפוח או חבוש וכו'.


לאחר כל הדברים האלה הבה נעבור להלכות והנה הן לפניכם (הלכות לולב ח, ז–ח):


[ז] "אתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא – פסול, ושאינו מפולש, אם היה כאיסר או יותר – פסול. חָסַר כל שהוא – פסול [למעט אם נקלף הקרום שעל קליפתו וכדלקמן]. ניטל דדו והוא הראש הקטן ששושנתו בו – פסול. ניטל העץ שהוא תלוי בו באילן מעיקר האתרוג ונשאר מקומו גומה – פסול. עָלַת חזזית עליו, אם בשניים ושלושה מקומות – פסול, ואם במקום אחד: אם עָלַת על רובו – פסול, ואם על דדו ואפילו כל שהוא – פסול. נקלף החיצון שלו שאינו מחסרו אלא יישאר ירוק כמות שהיא בריתו: אם נקלף כולו – פסול, ואם נשאר ממנו כל שהוא – כשר".


[ח] "אתרוג שהוא תָּפוּחַ, סרוח, כבוש, שלוק, שחור, לבן, מנומר, ירוק ככרתן [שאינו בוסר, שהי הבוסר כשר וכדלקמן] – פסול. גידלו בדפוס ועשהו כמין בריה אחרת – פסול. עשהו כמין ברייתו אף-על-פי שעשהו דפין-דפין – כשר. התיום והבוסר – כשר. מקום שהאתרוגין שלהן כעין שחרות מעוטה כשרין, ואם היו שחורין ביותר כאדם כושי – הרי זה פסול בכל מקום".


ובכן, העניין הראשון שיש לדון בו הוא מיני האתרוגים הטבעיים. מדברי רבנו עולה שהיה מין של אתרוג טבעי וכשר בימיו אשר היה לו דד, דהיינו שהיה לו ענף עץ קטן שיוצא מדדו, בדומה לענף העץ הקטן שיוצא מן המקום שהאתרוג תלוי בו באילן. ברם, לאתרוגים התימנים בימינו אין דד כלל וכלל, מפני שהוא נובל בשלבי התפתחות מאד מוקדמים, והנה דברי קאפח שם:


"יש סוג מן האתרוגים הטבעיים שיש לו ראש קטן כמו ראש הדד ממש, והייתי אומר כיוון שהוא נראה גוף בולט לבדו אין נטילתו פוסלת לפיכך השמיעך שפסול. ורוב האתרוגים אין להם דד זה, והשושנה עצמה שלהם אינה באתרוג אלא בתחילת צמיחתו בעודו אדמדם, וכאשר מתחיל להשחיר לפני שיוריק היא נובלת. ובמורכבים יש עץ בולט בראשו, ומשום מה הדביקו לו שם שושנה, ואני אומר שהנשבע על אותו העץ שהוא שושנה כנשבע לשנות את הידוע".


למדנו אפוא, שלא רק האתרוגים התימניים כשרים וייתכן שיש עוד אתרוגים טבעיים.


ועתה לדברים המרכזיים שצריך להתבונן בהם בבואנו לקנות אתרוג תימני או טבעי אחֵר:


1) האם האתרוג ניקב נקב מפולש? דהיינו נקב שיש לו שני פתחים והוא-הנקב עובר ביניהם, כגון שניקב במחט או קוץ מעברו האחד לעברו השני. אם כן, האתרוג פסול.


2) האם האתרוג ניקב נקב שאינו מפולש? דהיינו האם הוא ניקב מבלי שנחסר במשהו, כגון שקיבל מכה מקוץ וחלק מן האתרוג נמעך לתוכו. ובכן, אם היה הנקב כאיסר או יותר (קוטר של ס"מ או יותר) – פסול. אך אם פחות מאיסר – כשר, ומכות קוצים מצויות מאד באתרוגים.


3) האם האתרוג נחסר במשהו? אם כן, פסול. אך אם האתרוג רק גורד מעט ואפילו ברובו, ועדיין צבעו ירוק – כשר, וכמו שפוסק רבנו לעיל: "נקלף החיצון שלו שאינו מחסרו" וכו'.


4) האם לאתרוג יש עוקץ? אם לא האתרוג פסול.


5) האם יש בו חזזית? דהיינו האם יש לאתרוג מחלת עור כלשהי? וברור שלא כל כתם על האתרוג הוא בגדר מחלת עור, רק כתמים חריגים מאד, הדומים לצרעת לבנה או לנמק שחור וכיו"ב, ורבים מאד הם הכתמים מסוגים שונים על האתרוגים הטבעיים שאין בהם מאומה.


ואפילו חזזית, אם היא רק במקום אחד על האתרוג, אם היא לא על רובו – כשר.


ואם תתמהו ותאמרו: ומאין הנני יודע שחזזית הינה מחלת עור? ובכן, ראו נא את דברי רבנו בפירושו למשנה בכורות (ו, יב), ואחל בלשון המשנה: "ובעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית", ושם פירש רבנו: "ואמרו 'בעל גרב', רוצה לומר גרב לח, אבל היבש הרי הוא מום, ועל הגרב היבש אמר ה' בתורה: 'אוֹ גָרָב' [ויק' כא, כ; כב, כב]. [...] וכן חזזית המצרית והיא הקשה שאין לה רפואה היא מום, והיא 'יַלֶּפֶת' [ויק' שם] האמורה בתורה, וכל שזולתה הוא מום עובר".


מדברי רבנו עולה בבירור שחזזית היא מחלת עור מסוג כלשהו, ואינה סתם כתם טבעי.


וראו נא גם את דברי חכמים בגמרא מסכת בכורות (מא ע"א), וזה לשונם:


"וגרב לא? [וכי גרב אינו מום גמור?] והכתיב: 'גָרָב' באורייתא! [ויק' שם] וחזזית לא? והכתיב 'יַלֶּפֶת' [שם] באורייתא! ותניא: 'גָרָב' – זה החרס [ובדברים (כח, כז) נאמר: 'יַכְּכָה יְיָ בִּשְׁחִין מִצְרַיִם וּבַטְּחֹרִים וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא', ברור אפוא שמדובר במחלות מסוגים שונים], 'יַלֶּפֶת' – זו חזזית המצרית, ואמר ריש-לקיש: למה נקרא שמה 'יַלֶּפֶת'? שמלפפת והולכת עד יום המיתה! בשלמא חזזית אחזזית לא קשיא, כאן – בחזזית המצרית [מחלת עור קשה במיוחד], כאן – בחזזית דעלמא, אלא גרב אגרב קשיא! גרב אגרב נמי לא קשיא, הא בלח הא ביבש; לח – מיתסי [=מתרפא], יבש – לא מיתסי. ולח מיתסי? והכתיב: 'יַכְּכָה יְיָ בִּשְׁחִין מִצְרַיִם' וגו' [ויק' שם], ומדכתיב 'וּבֶחָרֶס' – הרי גרב לח אמור, וקאמר 'אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא'! אלא: תלתא הוו, דקרא – יבש בין מבפנים בין מבחוץ, דמתניתין – לח מבחוץ ומבפנים, דמצרים – יבש מבפנים ולח מבחוץ, דכתיב 'וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם' [שמ' ט, י]".


קצרו של דבר, ברור שחזזית הינה מחלת עור מסוג מסוים, ומעולם לא ראיתי בשוקי האתרוגים שנועדו למצוה אתרוגים טבעיים עם מחלות עור, ונראה שהם כלל אינם מגיעים לשווקים.


סוף דבר


אין כמעט צורך לבדוק היום את האתרוגים התימניים הטבעיים, שהרי כאמור, אלה עם מחלות עור ואפילו אלה שרק ניקבו אינם מגיעים לשווקים. הדבר היחיד שצריך אולי לבדוק הוא אתרוג שניקב בנקב שאינו מפולש פחות מאיסר (קוטר של ס"מ). כלומר, יש לבדוק האם מדובר בנקב שנוצר כתוצאה ממעיכה, ואז האתרוג יהיה כשר, או כתוצאה מקילוף, ואז הוא יהיה פסול.


ורוב האתרוגים שיש להם נקב שכזה, הנקב הוא תוצאה של פגיעת קוץ, דהיינו תוצאה של מעיכת האתרוג כלפי פנים, ואתרוג כזה כשר לכתחילה לברך עליו אף ביום-טוב ראשון. ועץ האתרוג הטבעי הוא עץ שמלא וגדוש בקוצים מסוכנים, ויש לטפל בו בזהירות רבה.


ואחתום בהלכות לולב (ז, ח): "ושעור אתרוג אין פחות מכביצה, ואם היה גדול כל שהוא – כשר". ובמסכת סוכה (לו ע"ב) נאמר: "תניא, אמר רבי יוסי: מעשה ברבי עקיבא שבא לבית-הכנסת ואתרוגו על כתפו. אמר לו רבי יהודה: משם ראיה? אף הם אמרו לו: אין זה הדר".


והאתרוגים המורכבים לעולם לא יתפתחו לממדי האתרוג הטבעי, כי הלימון עוצר בעדם.


בתמונת שער הרשומה: שני אתרוגים חתוכים לאורכם. הימני - אתרוג "חזון איש-הלפרין", והשמאלי - אתרוג תימני. ניתן לראות כי בימני יש בקבוקוני מיץ, ובשמאלי אין.


מהו אתרוג כשר
.pdf
Download PDF • 147KB

314 צפיות2 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page