top of page

זמיר היהיר

כמו ציפורים שאינן יודעות לשיר ומטרידות אותי, כך זמיר כהן, המנסה להצטייר כמשכיל בעיני הבריות. זמיר מדבר גבוהה-גבוהה על אסטרונומיה (כאן, 9:20), וכך הוא אומר: "לנוגה יש הארה מיוחדת יחסית לכוכבים אחרים אז הכוכב נקרא בשם נוגה, ומאדים – מיותר לומר – האפר של מאדים הרי מכיל המון ברזל שהתחמצן וזה מה שיוצר את צבע האדום של כוכב מאדים", למה מיותר לומר? מדוע להתנשא? וכי מאזיניו הם מומחים לאסטרונומיה? והלא הם בורים אומללים!


זמריר אינו מעודד את ההשכלה ולימוד המדעים כפי שטועים לחשוב, הוא עושה את ההיפך, מפני שבזהה לחרדים, הוא מחדיר את הדעה שניתן לרכוש מדעים בעזרת רוח הקודש בלבד.


תפישׂה רעה זו קמה יחד עם הקבלה החדשה, והוא מתאר אותה במפורש (כאן, 12:00):


"'ורזא דא איתמסר למאריהון דחכמתא' [כך נאמר בזוהר, וזמריר מסביר:] מה פירוש המילה רז? סוד, אומר רשב"י, הסוד הזה נמסר לבעלי חכמת התורה".


כלומר, הם הנחילו את ההשקפה הרעה שניתן לדעת ידיעות מדעיות נסתרות על-ידי שמסתגרים בכויילל, מתנזרים ומסתגפים כלפי חוץ כמו כומרי הנצרות, ושוקעים בלימודי הזיות.

על דבריו האחרונים הוא מוסיף (שם, 10:50):


"אומר רשב"י עוד לפני אלפיים שנה, שגם אלה שלמטה עומדים על עומדם כשאר בני-אדם. מתי ניוטון גילה את כוח המשיכה? לפני שלוש-מאות שנה בסך-הכול, הזוהר לפני אלפיים שנה אומר שאנשים שבתחתית הכדור גם הם עומדים עם הרגליים לכיוון הכדור ולא נופלים – יש כוח משיכה". [והוא מסכם:] "תראו איך במשפטים קצרים, קטע קצר של הזוהר – כל כך הרבה ידיעות שלמדע לקח כל-כך הרבה שנים כדי לגלות אותם".


האמנם מחבר ספר הזוהר ידע על כוח המשיכה לכל היקפו? ולא צריך להיות גאון כדי להבין שכל חפץ שנזרק לאוויר יורד למטה או שכל מי שמצוי על-גבי הארץ "עומד על עמדו כשאר בני האדם", אך האם יש מכאן ראיה לכך שדילאון הכזבן הבין משהו מניסוחו המתמטי של כוח המשיכה?


זמריר ממשיך להצטייר כחכם בעיני קהלוֹ ומלמד על שבעת היבשות, בעיני הבּערים הללו הוא מינימום כריסטופר קולומבוס, אך על אנשים מסוגו אומר הרמב"ם, שכשבני האדם יקראו את ספרו "מורה הנבוכים" – "תתגלה פסולת הסיגים שבידם" (עמ' יב), דהיינו, אם נדרוש מזמריר להתעמק בדברים קשים להבנה באמת – תתגלה שזאת סתם הצגה שטחית או אפילו תעתוע רטורי.


על שבעת היבשות הוא אומר כך (כאן, 19:40):


"לפני שאלפרד וגנר [המדען שהגה את 'נדידת היבשות'] גילה את התגלית הזו – אם היו באים לרב ושואלים אותו: 'תגיד, איך זה מסתדר? [מציאות שבע היבשות עם הנאמר: 'יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה' (בר' א, ט)]', והרב היה אומר: תשמע, כתוב בזוהר – וזה כתוב בזוהר, תכף נקרא את לשון הזוהר – שהייתה יבשת אחת שנחלקה, מה הוא היה אומר לו? אתם הדתיים עם התירוצים שלכם… אך ככל שהמדע התקדם גילו שזה כך, אבל הפלא הגדול הוא לשון הזוהר, הזוהר ניסח את הדברים לפני אלפיים שנה במשפט מדהים (בר' יב, א): […] 'ארץ אחת ממש הוציאו המים וממנה נתהוו שבע ארצות', הזוהר כבר אז נוקט את המספר שבע, אומר הזוהר שבתחילה הייתה יבשת אחת שאחר-כך – ממנה – נתהוו שבע יבשות".


כבר ידוע לרבים שספר הזוהר הוא ספר מאוחר, וכבר הוכיחו שמדובר בספר פסאודו-אפיגרפי (ניתן ללמוד זאת גם במדור "קבלה"). כמו כן, כל טמבל יכול לשלוף ספר, לדוגמה: "המיקרופון" ולומר שכתב אותו שמעי בן גרא ולומר שהנה כתוב שם: "סרעפת רוטטת ומגנט שנעשה חשמלי על-ידי תיל מפותל המקיף אותו", ואז לומר: "פלא גדול", ו"מדהים שלפני שלושת-אלפים שנה שמעי מודע לכל הפרטים! ומתי אנטוניו מאוצ'י המציא את המיקרופון? מאה-שבעים שנה". חוצפה!


האם גאוותם לא מאפשרת להם לראות את אנשי המדע הגויים השנואים עליהם כמוצלחים? האם זאת עצלנות שלא מאפשרת להם להודות שישנה תועלת בעמל לרכישת ידע ומדע אמיתי?


אנשים כדוגמת הזמריר היהיר הם בעלי תשוקה לרַצות אחרים, הוא משועבד, משועבד לאשכנזים השולטים בשוק ולאהדת מצביעי ש"ס, ואך ורק לפי הסכמתם הוא פועל ומלהג.


לעומתו, אנשי המדע שנזכרו לעיל לא בעטו בצלם האלוה, לא בעטו בשכל ההוגה, אלא פעלו בזכות עצמם ושיקול דעתם, אך היוצר חושב והטפיל מעתיק, היוצר מייצר והטפיל שודד, זהו טבע הטפיל. עניינו של היוצר הוא כיבוש הטבע, כפי שנאמר בבראשית (א, כח): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ", עניינו של הטפיל הוא כיבוש האדם.


זמריר היהיר ממשיך לנכס לחרדים מפעלי חיים של מדענים ואומר (שם, 29:20):


"כשבוחנים את דברי המקובלים, כתוב שנשמת האדם מורכבת משלושה חלקים מרכזיים […] כותב האר"י הקדוש […] כך אומר האר"י […] אם נשווה את הדברים לפסיכולוגיה המודרנית מתברר שההתאמה מאד מעניינת, יותר מכך, סיפר לי פסיכולוג בשם דוקטור קרייג גודמן [אורתודוקסי נרצע שמככב בערוצו של זמיר], יש לו מידע שפרויד שאב את הידיעות שלו מהיהדות […] הוא סיפר לי שיש ספר קבלה של מהרח"ו [=חיים ויטאל] מתורגם לגרמנית שפרויד כתב עליו מבוא לספר הזה [הבה נראה]. היה תלמיד חכם אחד בשם הרב חיים גליק שהוא תרגם את כתבי מהרח"ו – תלמידו של האר"י הקדוש [הטומאה הרצוצה] – לגרמנית, והוא נתן את התרגום לפרויד שיעיין, וכשפרויד החזיר לו את הספר – אמר לו: 'זה שווה זהב' […] אותו תלמיד חכם אמר: נשארתי שם לבד והתבוננתי בספריה של פרויד, הופתעתי לראות את כל הזוהר מתורגם בגרמנית".


כמה מטומטם צריך להיות בשביל להאמין לו, והוא ממשיך לההביל (שם 33:30):


"מאד מעניין שאפילו החיסון, מי גילה את החיסון? לואי פסטר, המדען הצרפתי הנודע […] מאיפה יצא ללואי פסטר הרעיון הזה? מהיכן הוא [לואי] לקח את הרעיון שאפשר לחסן בני אדם על-ידי שאתה מסכן לו את החיים? אתה מכניס לו חיידקים לגוף... היה תלמיד חכם אחד, חברו של לואי פסטר, הוא תירגם את התלמוד לצרפתית, והוא כותב שעותק אחד מהתלמוד הוא נתן לידידו לואי פסטר שיקרא […] [ולאחר שלואי קרא כביכול בתלמוד הוא אומר לידידו היהודי:] כתוב אצלכם בתלמוד שלמרות שאסור לאכול בעלי חיים טמאים – יש מקרה שמותר לאכול כלב, כתוב בתלמוד כך: 'מי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו'".


עוד אומר שם זמריר היהיר החכם בעיניו:


"פסטר עמד נבוך – איך ייתכן? הרי הכלב גרם לו למחלה… אתה תכניס לו עוד מהגוף שלו… אתה מסכן אותו עוד יותר… אבל הוא אמר, כנראה שיש משהו בדבריהם של חכמי ישראל, ואז הוא פתח בסדרה של בדיקות, אמר: אולי חצר הכבד מפתח נוגדנים למחלה שמקננת בגופו של הכלב והנוגדנים האלה יכולים לרפא את החולה? ואז הוא למד את הרעיון".


בורותו של זמריר היהיר פשוט מקוממת! הוא טוען שמדובר בדברי "חכמי ישראל", ברם, חכמי ישראל אנשי האמת דחו את סברתו של מתיא בן חרש! הם לא קיבלו אותה בשום-פנים-ואופן!

והנה מה שאומר רבנו הרמב"ם בפירוש המשנה בעניין ההזיה של מתיא בן חרש (יומא ח, ד):


"ואין הלכה כר' מתיה בן חרש שהתיר להאכיל את האדם ביום צום כפור יותרת כבד שלכלב שוטה אם נשך, מפני שאינו מועיל אלא בדרך סגולה. וחכמים אומרים אין עוברין על מצוה אלא ברפוי בלבד שהוא דבר ברור שההיגיון והניסיון הפשוט מחייבים אותו, אבל הריפוי בסגולות לא, לפי שעניינם חלוש לא יחייבהו ההיגיון, וניסיונו רחוק, והיא טענה מן הטוען בה, וזה כלל גדול דעהו".


כמו כן, לא יעלה על הדעת שאיזה מגיה נבער מארצות המינות יגלה את אמריקה ללואי פסטר, לואי פסטר היה גאון, עד-כדי-כך שאבי האפידמיולוגיה (=תורת חקר המחלות ברמת האוכלוסייה) – יעקב פליקס – ביסס את ספרו הראשון על עקרונותיו של לואי פסטר.


ברם, לזמריר לא אכפת לנכס במרמה את כל הישגיו של אדון פסטר ל"חכמי ישראל", וכל מטרתו היא למעשה לקעקע את יסוד היסודות ועמוד החכמות, כאילו אין צורך בידיעת ה', כאילו אין צורך ללמוד מדעים, וכאילו חזות הכל היא בלימודי אלילות ותועבה מהובלים, והיא-היא תורת החיים!


לאחר שזמריר היהיר מבטל את הצורך בלימוד המדעים, מכאן הדרך קצרה מאד לטמטם את ההמונים בכל ההזיות שהוא יחדיר להם, ואז כבר ישברו החרדים את רוחם ויהפכו אותם לעבדים נרצעים ומחוסרי דעת, שוחרי מאגיה והזיות, תופשי אגדות חז"ל כפשוטן, והעיקר מבחינתו: שהם יהיו נבערים ופרימיטיביים שאינם מסוגלים כבר להבדיל בין אמת לבין שקר, בין הזיה למציאות.


הוא ממשיך ברשעותו (שם 37:10):


"עולם החיידקים, מתי גילו אותו בעולם המדע? בסך הכול לפני מאה שישים שנה, הולנדי בשם ליבנהוק המציא את המיקרוסקופ [...] בפרקי דרבי אליעזר שחי לפני אלפיים שנה כתוב כך: 'לא ישתה אדם מהכוס וייתן לחברו מפני סכנת נפשות', מה הסכנת נפשות שיש בזה? כתוב בצוואת רבי אליעזר הגדול, הוא מסביר: 'כי שמא יש לו חולי בגופו ויצא מפיו לאותו שיעור ויחלה גם חברו', כלומר, מה זה שמא יש לו חולי בגופו? [...] רבי אליעזר הגדול לפני כאלפיים שנה כותב שיש מצב שהאדם נראה בריא אבל עלול להיות לו חיידק".


הדעה המקובלת בקרב החוקרים בעניין מדרש "פרקי דרבי אליעזר" היא שגם הוא חיבור פסאודו-אפיגרפי, דהיינו שוב זמריר בועט בהמצאה אולי הטובה ביותר של האנושות, ומנכס זאת לעצמו ולחבר מרעיו, המחופשים לכומרים והמתיימרים ללכת בתורת משה. כמו כן, על מדרש זה אומר הרמב"ם (מו"נ ב, כו): "ראיתי לר' אליעזר הגדול דברים בפרקים המפורסמים הידועים בשם פרקי ר' אליעזר, לא ראיתי כלל יותר תמוהים מהם בדברי אף אחד מההולכים בתורת משה רבנו".


ואף יתרה מזאת, אם חז"ל השכילו להבין את חשיבות ההיגיינה והצורך להרחיק מזיהומים וכיו"ב, האם הדבר כבר אומר שהם הבינו שיש חיידקים? שהם הבינו משהו מעבר להבנה הבסיסית? ויש לא מעט ענייני מדע משובשים בספרות חז"ל, ומה יאמר אז זמריר היהיר? אז הוא יעמוד בפני שוקת שבורה, שהרי לפי דעתו הם היו יודעי כל! מה יאמר זמריר על-כך שהיו מקרב חז"ל שסברו שהעולם שטוח? או שהיקום מחולק לתשעה גלגלים זה על-גבי זה? והלא אם הוא מחדיר את ההזיה שחז"ל היו מדענים יודעי-כל בזכות התורה, לאחר שהוכח שהם השתבשו במדעים, הוא בהכרח מוביל את שומעי לקחו לכפירה בעיקר! שהרי אם הם היו יודעי-כל בזכות התורה וידיעותיהם היו משובשות – הרי שהתורה משובשת! ובדיוק כך ירון ידען (ראש כויילל לשעבר) הכופר והאתאיסט מדיח לדרכי השקר, בהביאו דוגמאות מספרות חז"ל לשיבושים מדעיים.


לזמריר אין עניין בחכמתם ולא בכתביהם המהימנים של חז"ל, אלא מטרתו היא אחת: לעורר הערצה אלילית אובססיבית כלפי המנהיגים החרדים בימינו: "יודעי הסוד" ו"קודשי הקודשים", ובכך לרמוס את הזכויות האישיות של ההמון, את שאיפותיהם, את כבודם העצמי. לדוגמה, מנהיגיהם הנוכלים ימנעו מהם ללמוד מדעים כדי שיתקשו לפרנס את משפחותיהם, ידרשו מהם להרבות בילדים כדי להעמיק את שעבודם לעניות ולהעמיק את תלותם בהלוואות הגמ"חים, ויגנו ככפירה חמורה ביותר כל השקפה נכונה שעשויה להציל את צאן מרעיתם מציפורני המינות הארסיות שלהם. עד-כדי-כך הם הטעו את המוני האומללים, עד שאותם עבדים נרצעים אף מנשקים את ידם של אליליהם ובטוחים שהם עושים עמם חסד עצום, והאמת הפוכה לחלוטין.


שיטתם של המינים השרלטנים הללו עתיקת יומין, האינדיבידואל נגד הקולקטיב, והנה תמצית מדבריה של הפילוסופית איין ראנד בעניין מגמה זו (במלים שלי):


המדינות הדמוקרטיות מעמידות במרכזן את הזכות לחירות וחופש הביטוי, את הערך האישי ואת הכבוד העצמי של האדם, אלה זכויות טבעיות שלו בכדי שישגשג וייצור, את זאת הקולקטיביסטים מבקשים להרוס כדוגמת משטרים עריציים הכופים את מחשבותיהם ופעולותיהם על הציבור, הם דורשים מהציבור הקרבה עצמית למען הקולקטיב אך מטרתם ליהנות מתועלת הקורבנות.


איין ראנד הפילוסופית היהודיה ראתה כך את אנשי הדת האורתודוקסים בימיה, וטעתה לחשוב שזהו הרצון האלוהי, ואז כפרה בעיקר והגדירה את עצמה כאתאיסטית. היא דוגמה לחללים רבים שהפילו לובשי השחורים המחופשים ליהודים – מחללי-שם-שמים ארורים!


ונחתום בדבר אחרון של זמיר כהן האידיוט (שם, 1:00:20):


"חז"ל בתלמוד ממסכת נידה (ל ע"ב): 'למה הולד דומה במעי אמו? לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו ששתי אציליו על שתי ארכובותיו, ושני עקביו' – כלומר העקב של הרגל [מי לא יודע מה זה עקב?] – 'על שתי עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו ופיו סתום וטבורו פתוח, ונר דלוק לו על ראשו' [...] כלומר, הוא נמצא במצב של מעין רוח הקודש, עובר במעי אמו יותר מגדולי ישראל המקובלים הגדולים ביותר, 'וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי' [איוב כט, ג]".


ואיך יעלה על הדעת שיש להבין אגדה זו כפשוטה? ואפילו הוא מציין שם שנר דולק הוא משל... אז אם הנר הדולק הוא משל, מדוע ההמשך: "צופה ומביט" וכו' הוא אינו משל? אך בדבר אחד צודק הזמריר היהיר: כל תינוק במעלה גבוהה יותר מגדולי ישראל המקובלים הגדולים ביותר כלשונו... ולא אתפלא אם לפי הזמריר הזבבא זבאלי שהיה תינוק המציא את האינטרקום...


אגב, נראה לי שמטרת אגדה זו ללמד, שכדי להגיע לשגב החכמות וההשכלה ולרוממות ידיעת ה', מן ההכרח להתנתק מן העולם-הזה, כמו שהתינוק מנותק לחלוטין מכל הבלי העולם-הזה. אך זמריר היהיר כלל לא מעלה על דעתו שיש לאגדה זו פרשנות, אלא הוא בוחר לפרש את רובה כפשוטה, כדי שתתאים להשקפותיו ולהזיותיו אשר מטמטמות את ההמונים בדברי הבל.


וסכלותו פשוט מדהימה, ועוד יותר מדהימה היא חוסר מודעותו לסכלותו!


תמונת השער הרשומה מאת: Avihaizk93, רישיון: CC BY-SA 4.0

זמיר היהיר
.pdf
הורידו את PDF • 150KB

662 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page