השתלשלות מנהגי ט"ו בשבט: מביטול תקנות חז"ל ועד עבודה-זרה

כיום מצוין יום ט"ו בשבט בלוחות השנה העבריים כיום חג שאין אומרים בו תחנון, אין מתענים ואין מספידים בו. בבתי ישראל עורכים שולחנות מקושטים בפירות רבים, בחצרות האדמורי"ם מארגנים "טישים" מפוארים ועמך-ישראל מאחלים "חג שמח" איש לרעהו.


במאמר הבא אציג בפניכם כיצד נולד "חג ט"ו בשבט", ומטרתי העיקרית היא להוציא מלב הטועים את כל הסגולות, הדמיונות וההזיות שנקשרו ביום זה, וכפי שהובא לדוגמא באתר "הידברות": "ביום ט"ו בשבט נפתחים אוצרות השמים להריק על העולם שפע רב".


ובכן, ט"ו בשבט נזכר לראשונה במשנה (ר"ה א, א) במחלוקת בין בית הלל לבין בית שמאי לגבי זמנו של ראש השנה לאילן – באחד בחודש שבט או בחמישה-עשר בו:


"ארבעה ראשי שנים הם [...] באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות ולנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרין בחמשה עשר בו".


מובן מאליו כי ט"ו בשבט לא נזכר כחג או כמועד. לציון יום זה כראש-שנה הייתה השפעה רק על קיום המצוות התלויות בארץ ואשר נוהגות בפירות האילן. חלקן תלויות בגיל העץ, כגון ערלה ונטע רבעי, וחלקן תלויות בשנה באופן כללי, כגון ביכורים, מעשר שני ומעשר עני, וכמו שפוסק רבנו הרמב"ם במשנה תורה לעניין תרומה (הלכות תרומות ה, יא):


"אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה [...] וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן".


וכן פוסק רבנו לעניין ערלה ונטע רבעי (הלכות מעשר שני ונטע רבעי ט, ח–ט):


"באחד בתשרי, ראש השנה לערלה ולרבעי. ומאימתי מונין לעורלה ורבעי? משעת נטיעה [...] ואף-על-פי-כן, אין פירות הנטיעה הזאת מותרין בערלה או ברבעי, עד חמישה-עשר יום בשבט– שהוא ראש השנה לאילן".


וכן פוסק לעניין ביכורים (הלכות ביכורים ב, ז):


"אין מביאין ביכורים לא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש. כיצד? לא יביא מפירות שחנטו קודם חמישה-עשר בשבט, על פירות שחנטו אחר חמישה-עשר בו".


וכן פוסק רבנו לעניין מעשר עני ומעשר שני בפרי העץ (הלכות מעשר שני ונטע רבעי א, ב):


"וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם חמישה-עשר בשבט של שלישית, אף-על-פי שנגמרו ונאספו אחרי כן בסוף שנה שלישית – מתעשׂרין לשעבר ומפרישין מהן מעשר שני; וכן אם באו לעונת המעשרות קודם חמישה-עשר בשבט של רביעית, אף-על-פי שנגמרו ונאספו ברביעית – מפרישין מהן מעשר עני; ואם באו לעונת המעשרות אחר חמישה-עשר בשבט – מתעשרין להבא".


***</