האלוהים האחרים של ספר הזוהר

מדוע שגורה בפי רבים בעם-ישראל האִמרה: "מי שקורא את ספר הזוהר משתגע"? ובכן, רבות מחסידויות המינות למיניהן (תרתי משמע) מחריבים את דעתם של הפתאים בהחדרת ובהנחלת דמיונות והזיות אשר מטשטשים את ההבחנה אצלם בין דמיון למציאות; לא מעטים השתבשו בדעתם כתוצאה מהמפגש עם חסידויות המינות, ונגרם צער רב להורים (באסכולה הנורמטיבית) אשר השתדלו להנחיל לילדיהם דעות ישרות ונכונות במשך השנים.


כעת ניגש אל ספר הזוהר שהוא תורתם החדשה המסיתה והמדיחה את העם הנבחר, וכך נאמר בו (בר' יט ע"ב):


"כשמתתקנת הלבנה [נראה שכוונתו בשעה שהלבנה מלאה ואין בה פגימה], מתהפכות האותיות [של הפסוק:] 'הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ' [ש"ב כב, לא] – [והן-האותיות מתהפכות ל:] מגן הוא על כל אותם רוחות רעות ומזיקים שמשוטטים בעולם בפגימתה, לכל אותם שאחוזים בו באמונת הקדוש-ברוך-הוא".


כלומר, בעת שהירח מלא מתהפך פסוק מפורש בתורה, ובזכות היפוכו הקב"ה מגן על כל בני האדם "שאחוזים בו באמונה", מפני כל אותם "רוחות רעות ומזיקים שמשוטטים בעולם בפגימתה". ויש בדבריו גם דברי כפירה וגם כמה וכמה הזיות ודמיונות, וכל זה בפסקה אחת!


א) לא יעלה על הדעת שפסוק מן התורה יתהפך כי התורה הזאת לעולם לא תשתנה ולא תוחלף, וכל המעלה על דעתו שהתורה תשתנה או תוחלף פעם בחודש או פעם ביובל הוא בגדר כופר ומין שאין לו חלק לעולם-הבא, ומצוה להורידו ולא להעלותו כאשר יש סנהדרין.


ב) כיצד היפוך האותיות של הפסוק מוביל להגנה מאת ה' יתעלה? וכי הקב"ה הוא מכשף זקן שיושב בשמים ולוחש לחשים שמעניקים הגנה "לכל אותם שאחוזים בו באמונה"?


ג) בדבריו בא לידי ביטוי אמונה בשדים ומזיקים דמיוניים, ואמונה זו היא בגדר עבודה-זרה, שהרי האמונה באמיתת עבודה-זרה, ואפילו מבלי לעובדה, היא בגדר חירוף וגידוף השם הגדול והנורא, וכמו שפוסק רבנו בהלכות עבודה-זרה (ב, י): "כל המודה בעבודה-זרה שהיא אמת, אף-על-פי שלא עבדהּ – הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא".