אמנון המג'נון

עודכן: 6 במרץ

הגעתי לכנס של אמנון יצחק בטבריה בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ב. ברצוני היה לשאול אותו האם לדעתו הלל הזקן היה אוכל מן התורה? כך הבנתי מדבריו בכנס באור יהודה שנערך בתמוז תשע"ו, ראו כאן (דקה 59 ואילך):


"הלל היה חוטב עצים עד שקיבל משרה, אבל אחרי זה הוא כבר לא עבד [...] אם אתה יכול להסתדר בלי [עבודה] אז וודאי שהאדם צריך להתמסר לתורה, שהעסק שלו יהיה בתורה, זה העסק שלו, פתח עסק זה העסק".


ואם אמנון חקר אחר הלל, האין הוא מכיר את מה שהיה שגור בפיו? שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם? ובשיא חוצפתו, כשהאשמתי אותו בכך בכנס בטבריה תשפ"ב הוא העז לומר שכך אומר הרמב"ם, למרות שההיפך הגמור משתמע מדברי הרמב"ם, והנה הם לפניכם:


"הלל הזקן היה חוטב עצים במקצועו ולומד לפני שמעיה ואבטליון והוא בתכלית העניות, ומעלתו ידועה [...] ולא יסתפק בן דעת שאילוּ הוא הסכים לבני-אדם להיטיב לו כי אז לא היו מניחים לו לחטוב עצים" (פירושו לאבות ד, ז).


ובכלל, יש לתמוה על אמנון על-כך שהוא מביא את דברי הרמב"ם, בעוד שהוא מצטט הַשְׁכּם וְהַעֲרֵב את יונה ג'רונדי (המאה הי"ג) הלא הוא "רבנו יונה" כלשון אמנון, למרות שיונה מסר את ספר המדע ואת ספר מורה הנבוכים לשריפה! והנה דברי יונה הנאצי לכומרים הנוצריים (אגרות קנאות, לפסיא תרי"ט, עמ' 4): "ראו כי בני עמנו רובם מינים וכופרים, כי נפתו לדברי רבנו משה ממצרים [=הרמב"ם] אשר כתב ספרי מינות. ואתם מבערים את המינים שלכם, בערו את שלנו, וצַווּ לשרוף את הספרים ההם, והם ספר המדע וספר המורה".


ויש להוסיף ולתמוה, כשאחד אומר על השני שהוא מין ושמצוה לשרוף את ספריו היאך "אלו ואלו דברי אלוהים חיים"? וכך אמר אליהו בנבואתו הנצחית לעובדי האלילים בימיו ובימינו: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם יְיָ הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" (מ"א יח, כא).


גם על פסוקי-התורה אמנון אינו חושש לתלות שקרים ומציע דרך לכפר על העוונות, להיפטר מן הייסורים וגם לזכות בחיי העולם-הבא באמצעות תרומה לכנסים שלו. וכך הוא אמר בכנס אחֵר באור יהודה (ראו כאן, דקה 19:20):


"אתה צריך גם לחזק את התורה בידי אחרים, מה כתוב? 'אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת' [דב' כז, כו], זאת אומרת, אדם צריך להקים את התורה כדי שיעשו אותה, אם הוא לא 'יָקִים', הרי הוא בכלל 'אָרוּר', אלה שאירגנו את ההרצאה הם עשו עכשיו את מה שכתוב פה".


אמנון מסלף את התורה, שהרי הפסוק עוסק בקיום דברי הברית ולא בתרומה וסיוע להוזי הזיות מחללי-שם-שמים אשר מתעים את העם אחרי ההבל והופכים את התורה לקרדום.


כמו כן, דעו לכם שאמנון משכנע בכנסיו את הפתאים לקחת הלוואה מהבנק ולתת לו, וראיה בידי: הוא פרסם באתרו את הסכמת-המלצת הרשע קנייבסקי לעשות כך. ואם זכרוני אינו מטעני, הבן-בליעל דרש שלושים-אלף ש"ח. ואכן, מִספר פתאים הסכימו להצעתו באותו הכנס (ואין ספק שאחד או יותר מהם היו שתולים כדי לעודד אחרים לתרום).


אמנון הופך את התורה לקרדום לחפור בו, ואף מתעה את הרבים אחר ההבל. עד סוף מאמר זה נבין שגם אם יטען שהוא "עושה לשם שמים" או שהוא "מפזר את כספו לזַכות את הרבים" – הוא למעשה גוזלָם בלי ידיעתם, מסיתָם אחר עבודה-זרה, משבשם בדמיונות ודעות כוזבות ואף סותר את יסודות תורתנו.


"אֶבֶן חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל" (מש' יז, ח), ושם פירש רס"ג:


"כך מדמים בו בעליו [הם מדמים שהשוחד מרומם אותם ומסייע להם להשכיל ולהצליח], והוא לפני ה' בהיפך זה [תועבה וטינוף אשר מטמטמים את האדם ומעוורים אותו מלראות את האמת נכוחה, וכך מדרדרים אותו מטה-מטה לעמקי הסכלות], כמו שנאמר: 'כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם' [דב' טז, יט]".

***


אמנון מביא ראיות קלושות, או יותר נכון הזויות, נגד רופאים גדולים ובכירים בעניין וירוס הקורונה, על-אף הוכחותיהם, וגם בעניינים פיזיולוגיים הוא מתיימר להיות מומחה. בכנס באור יהודה (קישור לקמן) הוא אמר שהקב"ה "כל רגע שולט לך בכל האיברים", כי נִדמה לדעתו החסרה שזהו שבח וגדולה ביחס לה' יתעלה – שהוא משפיע על כל רגע ורגע, על כל פעולה ופעולה, שוב ושוב.


לכנס באור יהודה ראו כאן (דקה 26 ואילך):


ויתרה מזאת, בסכלותו הוא לא שם לב שהוא מבטל בהשקפה הזו את עקרון הבחירה, עמוד התורה והמצוה; בהקדמה לאבות פרק ח אומר רבנו כך: "אומרים [כת פילוסופית מוסלמית] שהרצון בכל דבר הוא בכל עת ועת תמיד, ולא כן אומתנו אנו, אלא הרצון היה בששת ימי בראשית [דהיינו כשנברא העולם], ושכל הדברים ינהגו לפי טבעיהם תמיד. [...] ועל דרך זו אומרים באדם אם עמד וישב שברצון ה' עמד וישב, כלומר שניתן בטבעו בראשית מציאות האדם שיעמוד וישב ברצונו";וכך בענייני פרנסה, ה' יכול לזמן לאדם עבודה כדי שיכלכל את עצמו בכבוד ובנחת, כלומר, מטבע העולם שהאדם מחויב לעשות השתדלות, היפך דברי אמנון שה' מסייע לבטלנים...


כלומר, אמנון אינו מהסס לעוות את התורה והמציאות כדי שתתאים לשיטתו ושטותו, וכך אמר (בכנס שם 29:40): "למה אתה צריך לצאת לעבוד? כי אין לך בטחון בה'. [...] מי שבוטח שהוא מביא את המזון לעצמו הוא כופר, כופר, כופר בבורא, כאילו הבורא אין לו יכולת לתת לך אוכל".


ועליו נאמר (מש' כו, טז): "חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם", ופירש רס"ג: "העצל תמצאהו חושב לסכל כל מי שעובד ויגע, ותביאהו זחיחות לבו בהשקפתו, עד כדי שנדמית לו הזריזות מן הפגעים הממיתים", ואמנון אף הרחיק-לכת לראות זאת ככפירה!

***


אומר רבנו במורה (א, נד):


"וְאָמְרוֹ [משה רבנו:] 'וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ' [שמ' לג, יג], מלמד, כי מי שֶׁיֵּדַע את ה' הוא אשר ימצא חן בעיניו [...] ומי שֶׁסָּכַל ידיעתו [=מי שכָּשל לידע את בוראו] הוא הַזָּעוּם [=שיש זעם כלפיו מאת ה'] והמרוחק, ולפי ערך הידיעה והסכלות יהיה הרצון והזעם והקרבה והריחוק".


ידוע לכולנו שה' העניש את יהדות אירופה בשליחת היטלר ומיליוני רשעים נוספים עליהם, ולכן חובה עלינו ללמוד ולתהות על הסיבות שבגינן הגיעו הצרות הנוראות, הבה נעיין בנאומו הראשון של היטלר, שם דיבר לראשונה על השמדתה של יהדות אירופה (י' בשבט התרצ"ט):


"אחת ולתמיד יש להפריך את הדעה, שהאל כאילו הועיד את העם היהודי להיזון כטפיל מגופם של עמים אחרים ולנצל את עבודתם היצרנית. היהדות תצטרך להתאים את עצמה לפעילות ישרה ובונה, כמו עמים אחרים, אחרת תאבד במשבר שממדיו לא ישוערו".


היטלר תפש את היהדות כדת של עצלות סחטנות וטפילות, הוא כנראה ראה כיצד יהדות אירופה הפכה הלכה למעשה לדת פרו-נוצרית אשר מקדשת את הבטלנות. ואם בנצרות רק כומרי הדת קידשו את הבטלנות והפיכת הדת לקורדום הרי שהיהדות האורתודוקסית עלתה עליה בתכסיסיה, כך שלא רק כומרי הדת המקורבים חוצבים טובות הנאה מן התורה, אלא כלל ההולכים בדת המינות האורתודוקסית חוצבים טובות הנאה מן התורה. לשם כך הם נדרשו לבטל ולמחוק את כל יסודות הדת המחשבתיים ולהחדיר השקפות מינות זרות ומטונפות, כמו כן, הם נדרשו לטמטם את ההמונים באמונות הבל כדי שיוכלו להנציח את הבערות וכך יוכלו לתמרן את ההמון.


זאת ועוד, היהדות האורתודוקסית מנצלת משאבים ותשתיות שעליהם עמלו קשות ובמשך שנים האנשים שסביבם, ובל נשכח, ברוב חוצפתם, הם חושבים שעושים טובה גדולה לארצם.

אמנון טוען שהשואה הגיעה כעונש בעקבות המתבוללים. וכשנופפתי בידי בנתונים מאתר יד-ושם אשר לפיהם בקרב הארצות שבהם היהדות האורתודוקסית פרחה כגון פולין וליטא, נספו כתשעים אחוזים מסך היהודים, אך בקרב הארצות שבהם רבו המתבוללים (צרפת, גרמניה) נספו כעשרים אחוזים בלבד – אמנון דבק בגישה שאדם יכול לעשות עבירות אך לא הוא ימות, אלא ימותו "אחרים בגללו", כך אמר. השבתי שזה עוול! אך הוא פסל זאת ואמר שזה הולך לפי חשבון של המשפחה, של הסובבים, וחתם שהחשבונות האלה זה "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (וי' יט, טו), ודבריו הבל מהובל, שהרי הפסוק הזה עוסק בדיין בשר ודם ובחובה לשפוט בצדק. מכל מקום, א' דחוח-הלוי כבר השיב על טענתו במאמרו "האם הצדיקים מכפרים במיתתם?", וכך אמר שם:


"כדי לחמוק מעריכת חשבון נפש מדוקדק במעשיהם הרעים ושינוי דרכיהם האליליות, הם אימצו לעצמם השקפה נוצרית מובהקת לפיה כל הייסורים שאבותיהם ואבות-אבותיהם סבלו במלחמת העולם הראשונה והשנייה, ובכלל, בכל הגלות הארוכה והארורה באירופה, כל הייסורים האכזריים המזוויעים והמחרידים הללו אינם נובעים מדרכם הרעה ומהליכה אחרי אלהים אחרים, אלא מייסורים שחלו עליהם במטרה לכפר על עוונות כלל עם-ישראל.


ובמלים אחרות, כל המיליונים שנרצחו בזוועות שאירעו בשואה וכן בשאר הפוגרומים האיומים שקדמו לשואה, כולם נרצחו באלף-אלפי מיתות משונות אך ורק בגלל שהם סבלו ייסורים של אנשים אחרים! ואם תשאלו: מי הם אותם 'אחרים' שהם סבלו את ייסוריהם? ובכן, התשובה בפיהם ברורה: המתבוללים. לפי היהדות האורתודוקסית החרדית, אבותיהם ואבות-אבותיהם סבלו ייסורי גהינם לא בגלל שהם היו ראויים לעונש כבד, אלא כדי לכפר על עוונותיהם של המתבוללים! וסברו זאת כאמור כדי להימלט מלערוך חשבון נפש מקיף ועמוק בדרכיהם".

***


אמנון טען טענה נוספת לשיטתו, הפעם מחטא המרגלים, הוא טען שעם-ישראל נמנעו מלהוכיח ולכן נענשו, אך על מה הוא מקשקש? וכי עם-ישראל נהגו בשאננות או התרשלו מלהוכיח? ההיפך הגמור קרה! הם נהגו ברשעות, בְּמֶרִי בוטה כנגד ה' יתעלה ובכפיות טובה עד שאת מנהיגיהם הנאמנים משה ואהרן הם דרשו להוציא להורג! והנה דבריהם לפניכם (במ' יד, א–יב):


"וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ, וְלָמָה יְיָ מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה, וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד, אִם חָפֵץ בָּנוּ יְיָ וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, אַךְ בַּייָ אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַייָ אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם, וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים".


וכמה שטויות הוא מדבר ואני יושב שם ברכבו. הוספתי ושאלתי אותו: היכן כתוב בתורה או בדברי הנביאים שמגיעים לצדיקים ייסורים מחרידים, זוועות איומות ונוראות על קידוש ה'? ענה: "בכל מקום, בחובת הלבבות, בכל מיני מקומות", אך דרשתי: היכן בתורה או בנביאים? אז הביא כראיה לדבריו את עשרת הרוגי מלכות, אך לא רק שאין זו תשובה מן התורה או מדברי הנביאים, אלא שטענתו אינה מורידה ולא מעלה מאומה מפני שאין ספק שהעונש הגיע להם בצדק מדוקדק, שהרי "כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (דב' לב, ד). ובכל זאת התעקשתי ושאלתי: היכן בתורה או בדברי הנביאים? ואז הוא ציטט פסוק מתהלים (קטז, טו): "יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו", והוסיף שיש עיתים שאנשים צריכים לכפר על עוונותיהם ואז הקב"ה לוקח צדיק אחד, ברם, דווקא מפסוק זה עולה ההיפך הגמור מדבריו ומשיטתו, שהרי הפסוק הזה קובע שקשה לפני ה' להמית את חסידיו הנאמנים! אז איך יש מפסוק זה ראיה לשיטתו שה' חיסל מיליונים של "צדיקים וחסידים"?