אמנון המג'נון

עודכן: 6 במרץ

הגעתי לכנס של אמנון יצחק בטבריה בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ב. ברצוני היה לשאול אותו האם לדעתו הלל הזקן היה אוכל מן התורה? כך הבנתי מדבריו בכנס באור יהודה שנערך בתמוז תשע"ו, ראו כאן (דקה 59 ואילך):


"הלל היה חוטב עצים עד שקיבל משרה, אבל אחרי זה הוא כבר לא עבד [...] אם אתה יכול להסתדר בלי [עבודה] אז וודאי שהאדם צריך להתמסר לתורה, שהעסק שלו יהיה בתורה, זה העסק שלו, פתח עסק זה העסק".


ואם אמנון חקר אחר הלל, האין הוא מכיר את מה שהיה שגור בפיו? שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם? ובשיא חוצפתו, כשהאשמתי אותו בכך בכנס בטבריה תשפ"ב הוא העז לומר שכך אומר הרמב"ם, למרות שההיפך הגמור משתמע מדברי הרמב"ם, והנה הם לפניכם:


"הלל הזקן היה חוטב עצים במקצועו ולומד לפני שמעיה ואבטליון והוא בתכלית העניות, ומעלתו ידועה [...] ולא יסתפק בן דעת שאילוּ הוא הסכים לבני-אדם להיטיב לו כי אז לא היו מניחים לו לחטוב עצים" (פירושו לאבות ד, ז).


ובכלל, יש לתמוה על אמנון על-כך שהוא מביא את דברי הרמב"ם, בעוד שהוא מצטט הַשְׁכּם וְהַעֲרֵב את יונה ג'רונדי (המאה הי"ג) הלא הוא "רבנו יונה" כלשון אמנון, למרות שיונה מסר את ספר המדע ואת ספר מורה הנבוכים לשריפה! והנה דברי יונה הנאצי לכומרים הנוצריים (אגרות קנאות, לפסיא תרי"ט, עמ' 4): "ראו כי בני עמנו רובם מינים וכופרים, כי נפתו לדברי רבנו משה ממצרים [=הרמב"ם] אשר כתב ספרי מינות. ואתם מבערים את המינים שלכם, בערו את שלנו, וצַווּ לשרוף את הספרים ההם, והם ספר המדע וספר המורה".


ויש להוסיף ולתמוה, כשאחד אומר על השני שהוא מין ושמצוה לשרוף את ספריו היאך "אלו ואלו דברי אלוהים חיים"? וכך אמר אליהו בנבואתו הנצחית לעובדי האלילים בימיו ובימינו: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם יְיָ הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" (מ"א יח, כא).


גם על פסוקי-התורה אמנון אינו חושש לתלות שקרים ומציע דרך לכפר על העוונות, להיפטר מן הייסורים וגם לזכות בחיי העולם-הבא באמצעות תרומה לכנסים שלו. וכך הוא אמר בכנס אחֵר באור יהודה (ראו כאן, דקה 19:20):


"אתה צריך גם לחזק את התורה בידי אחרים, מה כתוב? 'אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת' [דב' כז, כו], זאת אומרת, אדם צריך להקים את התורה כדי שיעשו אותה, אם הוא לא 'יָקִים', הרי הוא בכלל 'אָרוּר', אלה שאירגנו את ההרצאה הם עשו עכשיו את מה שכתוב פה".


אמנון מסלף את התורה, שהרי הפסוק עוסק בקיום דברי הברית ולא בתרומה וסיוע להוזי הזיות מחללי-שם-שמים אשר מתעים את העם אחרי ההבל והופכים את התורה לקרדום.


כמו כן, דעו לכם שאמנון משכנע בכנסיו את הפתאים לקחת הלוואה מהבנק ולתת לו, וראיה בידי: הוא פרסם באתרו את הסכמת-המלצת הרשע קנייבסקי לעשות כך. ואם זכרוני אינו מטעני, הבן-בליעל דרש שלושים-אלף ש"ח. ואכן, מִספר פתאים הסכימו להצעתו באותו הכנס (ואין ספק שאחד או יותר מהם היו שתולים כדי לעודד אחרים לתרום).


אמנון הופך את התורה לקרדום לחפור בו, ואף מתעה את הרבים אחר ההבל. עד סוף מאמר זה נבין שגם אם יטען שהוא "עושה לשם שמים" או שהוא "מפזר את כספו לזַכות את הרבים" – הוא למעשה גוזלָם בלי ידיעתם, מסיתָם אחר עבודה-זרה, משבשם בדמיונות ודעות כוזבות ואף סותר את יסודות תורתנו.