כשפים בתלמוד

משה סלם שלום וברכה,

במאמרי: "רש"י ראש פרשני ההגשמה - חלק סד", התייחסתי בהרחבה יחסית לסוגיה ששאלת עליה לעיל.

האם אתה יודע שיוסף קארו הוא רשע גדול ומטומטם?

הלא יש הרבה דברים תמוהים, בלשון המעטה, שסותרים יסודות תורתנו בספר שציינת?

האמנם ה"שולחן ערוך" הוא שמונים אחוז רמב"ם? , קארו – מגדולי מחללי שם שמים חלק א, חלק ב, חלק ג, חלק ד, חלק ה.

כתבתי במקומות לא מעטים שהתלמוד הוא "פרוטוקול שמשוקעת בו תורה-שבעל-פה", אך יש בו הרבה מאד השקפות דחויות, מחשבתיות והלכתיות, וכן תיאורים שלקוחים מן ההווי הבבלי האלילי. תיאורים כגון אלה נועדו ללמד לפי דעתי על התרבות הבבלית שחדרה ליהדות בבל, וכמו שקאפח תיאור את מגוון האמונות התפלות בספרו "הליכות תימן", וכמו שרבנו מתאר בעניינו של ספר הרפואות שגנז חזקיהו (מתוך מאמרי שם):

נעיין עתה בדברי הרמב"ם בפירושו הראשון, וכֹה דבריו בפירוש-המשנה (פסחים שם):

"ספר רפואות, היה ספר שהיה בו סדר רפואות במה שאין מן הדין להתרפא בו, כגון מה שמדמין בעלי ה'טלסמאת' [=בעלי הקמיעות], שאם עושין 'טלסם' בסדר מסוים, מועיל לחולִי פלוני וכיוצא בזה מדברים האסורים [=דברים שאסרה אותם התורה], ומחברוֹ לא חיברוֹ אלא על דרך הלימוד בטבעי המציאות [כפי שהסברנו לעיל], לא כדי להשתמש במשהו ממה שנכלל בו, וזה מותר כמו שיתבאר לך, שהדברים שהזהיר ה' מלעשותם מותר ללמדם ולדעת אותם, כי ה' אמר: 'לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת' [דב' יח, יט] ובא בקבלה [=במסורת פירוש הפסוק] אבל אתה [=הדיין והשופט] לָמֵד להבין ולהורות. וכאשר קלקלו בני אדם ונתרפאו בו – [חזקיה] גנזוֹ".

בסוף דבריו אלה, רבנו הרמב"ם מבאר, שמותר לחבר ספר בענייני העבודה-הזרה של העמים, מפני שחשוב שאנשים מסוימים בעם, בעיקר מנהיגים, שופטים ופילוסופים, יכירו את דרכי העבודה-הזרה של הגויים: כדי להיזהר מפניה, ואף כדי להבין טוב יותר את חוקי התורה, מפני שרבים מחוקי התורה נחקקו כדי להרחיק אותנו מן העבודה-הזרה.

עד כאן.

וזו לפי דעתי הסיבה שחדרו הזיות מאד פרימיטיביות לתלמוד, כדי ללמד על ענייני האלילות שפשו בבבל, אך לא כדי ללמד מאומה על הלכה ומחשבה אמיתית. ובאו השוטים, במקרה הזה יוסף קארו, וחשבו שהדברים אמת, והחדירו אותם להלכה.