
תוצאות החיפוש
נמצאו 389 תוצאות עבור "נזקי אימוץ"
- הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק כג)
לדוגמה: נזק מוחי מסוים עלול לגרום לשיתוק פעולת היד או הרגל או שרירי הפנים, כידוע.
- האם יש עבודה-זרה בימינו?
והנה לפניכם דוגמה נוספת משיקוץ קנייבסקי אשר גם לאחר מותו ממשיך לגרום נזק עצום לעם-ישראל, ויש עוד רבות
- האם מותר לאשה ולבעלה להושיט מיד ליד בעת נידתה?
כמו כן למדנו, כי עובדי האלילים הקדמונים נהגו להחמיר ולהרחיק מאד מן הנידה – כאילו יש בה נזק מאגי, ואנו
- אליהו הנביא – מלאך הברית?
השוטים שאינם רוצים לשוב אל ה' יתעלה, נוהגים לעמוד בתור כדי לקבל ממנו ברכה מהובלת מיד לאחר המילה כאשר הוא נקי
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק כח)
וקאפח ניסח זאת כך: "נזק גדול והרס חומות הדת והאמונה", והוסיף: " וגדולה מזו, אף לידי הגשמה ביחס לה' ברוך-הוא
- ברכת הלבנה לאורו של הרמב"ם
ויש לשאול, אם היא אכן נתחברה בתקופת הגאונים, מדוע רס"ג לא אימץ את נוסח ברכת הלבנה כפי שהובא במסכת סופרים
- האם בורא-עולם מצוי בתוך החומר שביקום?
וכוונת רבנו באמרו לעיל ש"אין היזק בכך" היא, שאין נזק ליסודות המחשבה של דת משה, כלומר, אין חשש להגשמה
- אמונתו של רש"י בשדים – חלק ו
כמו כן, אסור לברך על שתייה גרגרנית זו, משום שאסור להלל ולברך את ה' מתוך מעשה שיש בו פורענות ונזקי שדים
- כלב ושמו ברסלב – חלק ב
ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו או העושהו שהוא
- הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק כד)
משותף: לעתים שֵׁם זה מבטא דמיון גופני ומוחשי הנראה לעין הבשר ולעתים הוא מבטא דימוי בעניין מהותי מופשט, נקי
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק יט)
ופירושם של אלה לפשט הפסוק נאה מתוקן ומקובל נקי מהשקפות המתמיהים והכסילים והמגשימים.
- 'פנים בפנים דיבר יי עמכם' – וכי יש לו פנים?
ורס"ג פירש שם: "פָּנָיו – השגחתו", ופירושו נקי ואף מרחיק מן ההגשמה. *** ואם הזכרנו את רש"י-שר"י נציין
- הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק ז)
ושני חיבוקים היו: אחד של אימו, ואחד של אלישע, שכתוב: 'וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו' [מ"ב ד, לד] [...]
- אמונתו של רש"י בשדים – חלק ב
דבריו, שהרי רעב ממושך גורם לנשירת שיער, ודי לראות את תמונות היהודים העירומים במחנות ההשמדה, אשר גופם נקי
- הצ'יוואווה מאומן ותלמידו המקלל – חלק ד
וכאמור, הוכחנו את שגיאתו וסכלותו של המקלל אשר ניזון מדברי אלילו נחמן הכלבי, וראינו שמי שמתבונן בתורה בלב נקי
- תורת שלילת התארים – עיון בתארי הפעולות
כלומר, לא יעלה על הדעת שהוא פועל באמיתתו או שהוא יתעלה נזקק לִרְצוֹת את עצמו.
- מהי ירידת הדורות לפי הרמב"ם?
ובמלים אחרות, בתחילת לימודו של האדם הוא נזקק לסמוך על רבים מדברי קודמיו באופן כמעט עיוור, עד שהוא ישכיל
- ראובן אַל בוזז
זו נקראת "התכחשות", וכפי שהוגדר על-ידי מכון תמיר לפסיכותרפיה: "ההכחשה היא מנגנון הגנה שמטרתו למנוע נזק
- שמירת הבריאות – שער לידיעת השם (חלק ד)
גמליאל מוסיף ואומר: "צדק הרמב"ם כאשר התריע שהדוגמאות שנתן הינן אך מעט מרשימה ארוכה של נזקים שהעצירות
- פסיקת הלכה לפי 'משנה תורה' להרמב"ם
"קל וחומר", וכֹה דברי רבנו בהלכות אישות (יט, יט): "וכן אני אומר שמזונות הבת קודמין לירושת הבן כתובת אימו ואם אומַר בעדינות שהם משובשים להחריד עד כדי גרימת נזק בלתי-הפיך למחשבה, יהיה הדבר בגדר מחמאה גדולה בעבורם
- משלי חז"ל ומשלי הנביאים ומה שביניהם
: "וכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשכל מרחיקו, תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל, ותישאר בטרדת הלב ואימוץ
- אמונתו של רש"י בשדים – חלק ג
רבנו הרמב"ם נקי מאמונת השדים ולכן הוא פוסק בהלכות איסורי ביאה (י, י): "המפלת דמות אדם שיש לו כנפיים של
- האם הצדיקים מכפרים במיתתם?
כלומר, לפי דמיונם עם-ישראל היה נקי מחטא המרגלים, וכל חטאו היה שהוא לא הוכיח את עשרת המרגלים!
- הצ'יוואווה מאומן ותלמידו המקלל – חלק ג
המקלל אשר ניזון מדברי אלילו נחמן הכלבי וכן מדברי מינים אחרים, וכן ראינו שמי שמתבונן בתורת-האמת בלב נקי
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק נז)
לפיכך, כל אימות דמיוני של מעשיהם ופעולותיהם של המכשפים מוביל באופן ישיר ומיידי לאימות השקפות מאגיות אליליות
- קאפח ודוראן – אותה גברת בשינוי אדרת
קאפח הדיין השכיר מתעה ומתעתע, ובדבריו לעיל הוא גרם וגורם נזק גדול מאד לדרך האמת, שהרי הוא מצד אחד, "נאמן לפיכך, נזק גדול גרם וגורם קאפח בדבריו לעיל, כי עצם דחיית הטענות למעט אחת, מתעה ומתעתעת כאילו הוא היה
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק א)
בפסוק הבא (בר' א, כו): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ – בדפוס העשוי לו [בדפוס, תבנית, אימום
- ריחוקו של רש"י מהרמב"ם - ראיות נוספות
והלא זו סתירה מיניה וביה וחוסר הבנה בסיסי ומשווע בתורת השם, וכל מי ששכלו נקי מדעות קדומות וזך מדמיונות
- יסודות במדעי האלהות
הנזק שעלול להיגרם לאותו אדם ששולח את מחשבתו לדברים שהוא אינו מסוגל להשיגם, הוא נזק לא פשוט כלל, ולא רק
- תחלואי הנפש וריפוים
הנאות כבלתי נאות, ותתחזק תאוותם ותגדל הנאתם בדברים שאין בהם הנאה כלל אצל הבריאים, ולא עוד אלא שיש בהם נזק




























