תוצאות החיפוש

לדוגמה: נזק מוחי מסוים עלול לגרום לשיתוק פעולת היד או הרגל או שרירי הפנים, כידוע.

והנה לפניכם דוגמה נוספת משיקוץ קנייבסקי אשר גם לאחר מותו ממשיך לגרום נזק עצום לעם-ישראל, ויש עוד רבות

כמו כן למדנו, כי עובדי האלילים הקדמונים נהגו להחמיר ולהרחיק מאד מן הנידה – כאילו יש בה נזק מאגי, ואנו

השוטים שאינם רוצים לשוב אל ה' יתעלה, נוהגים לעמוד בתור כדי לקבל ממנו ברכה מהובלת מיד לאחר המילה כאשר הוא נקי

וקאפח ניסח זאת כך: "נזק גדול והרס חומות הדת והאמונה", והוסיף: " וגדולה מזו, אף לידי הגשמה ביחס לה' ברוך-הוא

ויש לשאול, אם היא אכן נתחברה בתקופת הגאונים, מדוע רס"ג לא אימץ את נוסח ברכת הלבנה כפי שהובא במסכת סופרים

וכוונת רבנו באמרו לעיל ש"אין היזק בכך" היא, שאין נזק ליסודות המחשבה של דת משה, כלומר, אין חשש להגשמה

כמו כן, אסור לברך על שתייה גרגרנית זו, משום שאסור להלל ולברך את ה' מתוך מעשה שיש בו פורענות ונזקי שדים

ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו או העושהו שהוא

משותף: לעתים שֵׁם זה מבטא דמיון גופני ומוחשי הנראה לעין הבשר ולעתים הוא מבטא דימוי בעניין מהותי מופשט, נקי

ופירושם של אלה לפשט הפסוק נאה מתוקן ומקובל נקי מהשקפות המתמיהים והכסילים והמגשימים.

ורס"ג פירש שם: "פָּנָיו – השגחתו", ופירושו נקי ואף מרחיק מן ההגשמה. *** ואם הזכרנו את רש"י-שר"י נציין

ושני חיבוקים היו: אחד של אימו, ואחד של אלישע, שכתוב: 'וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו' [מ"ב ד, לד] [...]

דבריו, שהרי רעב ממושך גורם לנשירת שיער, ודי לראות את תמונות היהודים העירומים במחנות ההשמדה, אשר גופם נקי

וכאמור, הוכחנו את שגיאתו וסכלותו של המקלל אשר ניזון מדברי אלילו נחמן הכלבי, וראינו שמי שמתבונן בתורה בלב נקי

כלומר, לא יעלה על הדעת שהוא פועל באמיתתו או שהוא יתעלה נזקק לִרְצוֹת את עצמו.

ובמלים אחרות, בתחילת לימודו של האדם הוא נזקק לסמוך על רבים מדברי קודמיו באופן כמעט עיוור, עד שהוא ישכיל

זו נקראת "התכחשות", וכפי שהוגדר על-ידי מכון תמיר לפסיכותרפיה: "ההכחשה היא מנגנון הגנה שמטרתו למנוע נזק

גמליאל מוסיף ואומר: "צדק הרמב"ם כאשר התריע שהדוגמאות שנתן הינן אך מעט מרשימה ארוכה של נזקים שהעצירות

"קל וחומר", וכֹה דברי רבנו בהלכות אישות (יט, יט): "וכן אני אומר שמזונות הבת קודמין לירושת הבן כתובת אימו ואם אומַר בעדינות שהם משובשים להחריד עד כדי גרימת נזק בלתי-הפיך למחשבה, יהיה הדבר בגדר מחמאה גדולה בעבורם

: "וכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשכל מרחיקו, תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל, ותישאר בטרדת הלב ואימוץ

רבנו הרמב"ם נקי מאמונת השדים ולכן הוא פוסק בהלכות איסורי ביאה (י, י): "המפלת דמות אדם שיש לו כנפיים של

כלומר, לפי דמיונם עם-ישראל היה נקי מחטא המרגלים, וכל חטאו היה שהוא לא הוכיח את עשרת המרגלים!

המקלל אשר ניזון מדברי אלילו נחמן הכלבי וכן מדברי מינים אחרים, וכן ראינו שמי שמתבונן בתורת-האמת בלב נקי

לפיכך, כל אימות דמיוני של מעשיהם ופעולותיהם של המכשפים מוביל באופן ישיר ומיידי לאימות השקפות מאגיות אליליות

קאפח הדיין השכיר מתעה ומתעתע, ובדבריו לעיל הוא גרם וגורם נזק גדול מאד לדרך האמת, שהרי הוא מצד אחד, "נאמן לפיכך, נזק גדול גרם וגורם קאפח בדבריו לעיל, כי עצם דחיית הטענות למעט אחת, מתעה ומתעתעת כאילו הוא היה

בפסוק הבא (בר' א, כו): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ – בדפוס העשוי לו [בדפוס, תבנית, אימום

והלא זו סתירה מיניה וביה וחוסר הבנה בסיסי ומשווע בתורת השם, וכל מי ששכלו נקי מדעות קדומות וזך מדמיונות

הנזק שעלול להיגרם לאותו אדם ששולח את מחשבתו לדברים שהוא אינו מסוגל להשיגם, הוא נזק לא פשוט כלל, ולא רק

הנאות כבלתי נאות, ותתחזק תאוותם ותגדל הנאתם בדברים שאין בהם הנאה כלל אצל הבריאים, ולא עוד אלא שיש בהם נזק